הבינה המלאכותית חדרה לחיי היומיום לצד שימוש גובר באינטרנט בשנת המלחמה / צילום: Shutterstock, ESB Professional
הטלטלה בשווקים והסערה התקשורתית סביב השקת מודל השפה הסיני דיפסיק, שהציב פייט משמעותי ל-ChatGPT, מעידות עד כמה יישומי הבינה המלאכותית היוצרת הפכו לחלק בלתי נפרד מהקיום האנושי - וכמה עמוק הם עוד יכולים לחדור לחיי היומיום.
כ-70% מהישראלים השתמשו בשנת 2024 בכלי AI, לעומת 48% בלבד בשנת 2023. בקרב בני הנוער מדובר בשיעור גבוה בהרבה שמגיע ל-93% - כך עולה מדוח מצב האינטרנט בישראל 2024 של בזק, בשיתוף מכון המחקר KANTAR.
● השנה החזקה של השלישייה הסינית באונליין, והתחרות החדשה לשופרסל
● כ-600 מיליארד דולר התאדו: השיא השלילי של אנבידיה
● מה חושב סם אלטמן על המודל הסיני שמשגע את העולם
הדוח מבוסס על סקר מקיף בקרב 4,500 מרואיינים, כולל החברה הערבית, והוא עוסק בגל השני של הבינה המלאכותית היוצרת, לצד אבולוציית השימוש בדיגיטל והרגלי השימוש באינטרנט ובסלולר בזמן המלחמה.
"40% מהדור הצעיר כבר לא נכנסים לגוגל, אלא למנועים של AI. גוגל הופכת להיות שחקן משני, וזה משפיע על הכלכלה ובכלל", מציין ניר דוד, מנכ"ל בזק. בקרב המבוגרים, אגב, מדובר ב-32% שמעדיפים את chatGPT, ג'מיני ודומיהם, לעומת 11% בלבד בשנת 2023.
ההיכרות של הישראלים עם כלי ה-AI גדלה
נקודת המוצא הבסיסית לעיסוק ב-AI היא ההיכרות של הישראלים עם הכלים הקיימים בשוק. מהסקר עולה כי 90% מכירים את הכלים, לעומת 78% בשנת 2023. אם בשנה הקודמת נרשם פער מגדרי משמעותי בין בני ובנות נוער בכל הנוגע להתמצאות טובה בכלי AI - הרי שהשנה הוא מצטמצם, והצפי הוא שיצטמצם עוד יותר. עם זאת, רק 12% משתמשים ב-AI מדי יום, ו-31% לפחות פעם בשבוע.
כ-60% משתמשים ביותר מכלי AI אחד, מגמה שבולטת יותר בקרב גברים. במקום הראשון מבחינת היקף השימוש נמצא chatGPT (77% מהמשיבים מעל גיל 18), ואחריו בפער עצום ג'מיני (20%), קאנבה (16%), קו פיילוט (14%) וקלוד (5%).
מהנתונים עולה כי בעוד שהשימוש לצרכים פרטיים נמצא בעלייה, מ-57% בשנת 2023 ל-77% כיום, ישנה ירידה קלה בשימוש לצרכי עבודה (מ-40% ל-38%) ובשימוש ללימודים (מ-28% ל-25%). השימושים העיקריים שבהם ה-AI "מצטרף למשימה" הם איתור מידע, יצירת טקסט, שכתוב טקסט, איתור מידע רפואי, עיצוב תמונות ותרגום. התשובות הפופולריות ביותר לשאלה מתי ה-AI ממש החליף את הדרך שבה אנו מבצעים פעולות היו כתיבת טקסט באנגלית, לימוד נושאים חדשים, הכנת מצגות, כתיבת קורות-חיים ותכנון טיולים.
רוב המשיבים סבורים כי הבינה המלאכותית הופכת את החיים שלנו לקלים יותר, אך לשם כך נדרשים כישורים כמו ידע מקדים, הבנה טכנית, שליטה טובה באנגלית ויכולות יצירתיות. 60% מרגישים כי עליהם ללמוד "פרומפטית", שפת הכתיבה ב-AI, ושיעור דומה מעידים על הפחתת השימוש בשפה האנגלית הודות ליישומי AI.
רוב גדול של המשיבים סבורים כי הבינה המלאכותית תשנה את עולם העבודה בחמש השנים הבאות. כמחצית סבורים כי גם אופי הקניות ברשת ישתנה, ומעידים כי יבצעו רכישות דרך כלי AI ברגע שהדבר יתאפשר.
אל תדברו איתי
השימוש הגובר - שלא לומר התלות המשמעותית - באינטרנט ובסלולר, הובילו להרגלים חדשים שבבזק מכנים "האבולוציה הרגשית בדיגיטל". 65% מהמשיבים העידו כי הם מעדיפים לתקשר באמצעות הודעות מוקלטות או כתובות, ולא באמצעות שיחה טלפונית. משתמשי אייפון משתמשים הרבה יותר בעוזרת קולית מאשר משתמשי אנדרואיד.
ריבוי המסרים הדיגיטליים גורם לכך של-85% אין סבלנות לטקסטים ארוכים, והם מעדיפים מידע מתומצת. היה אפשר אולי לחשוב שמדובר במגמה שבולטת יותר בקרב צעירים, אולם המצב נכון גם באשר לבני ה-60 ומעלה, ש-81% מהם העידו על חוסר הסבלנות. הדבר נכון גם לגבי סרטונים (רילס) במדיות החברתיות - ההעדפה הבולטת היא לכאלה שאורכם פחות מדקה.
מחצית מהישראלים נמצאים לפחות 3 שעות ביום בממוצע במדיות החברתיות, וכרבע מהישראלים - יותר מ-5 שעות ביום. מהתשובות בסקר עולה כי מדובר בהתמכרות מודעת, מה שאולי מצביע על כך שהנושא דורש מחקר מעמיק יותר.
השפעות יוקר המחיה
השנה החולפת הייתה שנת מלחמה בדרום ובצפון, מה שהשפיע גם על ההרגלים הדיגיטליים של הישראלים. 39% הרחיבו את זמני הצפייה במסכים גם לשעות לא שגרתיות, בעיקר בלילה. יותר ממחצית ציינו כי הם צמודים הרבה יותר לטלפון הנייד מתוך חשש לקרוביהם. גם ההתנהגות ברשתות החברתיות השתנתה: 73% פחות מעלים ומשתפים תמונות של בילויים וחופשות בעקבות המצב.
במהלך 2024 נרשמו לא מעט העלאות מחירים במשק, ו-63% מייחסים זאת לעובדה שמדובר בשנת מלחמה. בעוד שבשנים האחרונות נרשמה עלייה בשיעור הישראלים שמבצעים קניות באונליין, השנה נרשמה ירידה, שלפי המשיבים נובעת מיוקר המחיה. 74% בוחרים לקנות בשלושת האתרים הסיניים הזולים עליאקספרס, שיין וטמו כדי להתמודד עם עליות המחירים - נתון שעולה בקנה אחד עם מדד רכישות הישראלים באונליין לסיכום שנת 2024, שפרסמנו החודש.
בנוסף, רבים מצמצמים את תשלומי הפרימיום על תוכן דיגיטלי, כך ששיעור הנוטשים את נטפליקס ודיסני פלוס ב-2024 גדול ממספר המצטרפים (הנטו של שניהם עומד על 4%), ומצב דומה נרשם גם ביוטיוב פרימיום וספוטיפיי אם כי בשיעורים נמוכים יותר.
תרבות הרכישות ברשת השתנתה גם בעקבות העלייה במעמדם של המשפיענים. שכבת הגיל שעוקבת הכי הרבה אחרי המשפיענים היא 18-34 - קרוב ל-80%. בעוד שבשנת 2023 33% מהמשיבים בכל הגילאים אמרו שרכשו מוצר בעקבות המלצת משפיען או קוד קופון שהציג, ב-2024 כבר מדובר ב-41%. כ-70% מהרוכשים מעידים כי הם מרוצים מהמוצר.
באשר לאמצעי התשלום השונים, 80% משתמשים באפליקציות תשלומים, ו-62% משתמשים ב-TAP, עלייה לעומת שנים קודמות - זאת לצד ירידה משמעותית בהיקף השימוש באמצעי התשלום הפיזיים.
"ישראל היא בין 10 המדינות המובילות בעולם באיכות האינטרנט, וזה לא אומר שהוא יקר", מסכם דוד. "למעשה, הוא זול יותר מממוצע מדינות ה-OECD, מה שלא קורה בתחומים אחרים. זה קורה כי יש תחרות מאוד חזקה בתחום, וכי האינטרנט יותר חשוב לחיי היומיום של משק הבית, יותר מחשמל או מחינוך, למשל".