גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

17 מיליון שקל מהמדינה: מאחורי הפיצוי החריג הצפוי לרומן זדורוב, והאם יחויב במס

זדורוב, שב-2010 הורשע ברצח תאיר ראדה וב-2023 זוכה במשפט חוזר, צפוי לקבל את הסכום כפיצוי על 15 שנות מאסר, אך הצדדים טרם סיכמו באופן סופי ● מדוע צפויה המדינה להסכים לסכום הגבוה, כיצד הוא מחושב, ומהם התנאים שצריכים להתקיים במקרים כאלה?

רומן זדורוב עם משפחתו בבית המשפט, לפני שנתיים / צילום: גיל אליהו - הארץ
רומן זדורוב עם משפחתו בבית המשפט, לפני שנתיים / צילום: גיל אליהו - הארץ

מדינת ישראל צפויה לשלם לרומן זדורוב, על-פי פרסומים, פיצוי עתק בהיקף של כ-17 מיליון שקל, עבור 15 שנות המאסר שאותן ריצה בגין הרשעתו ברצח הנערה תאיר ראדה ב-2006, וזאת לאחר שזוכה במשפט חוזר בשנת 2023.

הישראלית שנכנסה לכלא בארה"ב תשלם עם חבריה גם קנס בלתי נתפס
ההרשעה המשמעתית שמסבכת את עורך הדין המפורסם
החשד להונאת הנדל"ן בגרמניה: המשקיעים דורשים שליטה ב-MHR1

המשא-ומתן נערך לפני הגשת תביעה. על-פי המתווה שנחשף בוואלה, המדינה הסכימה לשלם במסגרת הליך גישור בפני השופט אמנון סטרשנוב. ההסכמות לא סופיות ועוד לא אושרו בבית המשפט.

מדובר בסכום הגבוה ביותר שצפוי לקבל אדם לאחר שריצה מאסר בישראל וזוכה.

הנערה תאיר ראדה נרצחה בתא שירותים בבית ספרה בקצרין בדצמבר 2006. זדורוב, שעבד בבית ספרה ומתגורר בעיר, הועמד לדין, ובשנת 2010 הורשע לראשונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, לאחר שהודה בחקירה.

בעקבות ערעור שהוגש, לאחר שנתיים וחצי הוא הורשע בשנית במחוזי, בעקבות ראיות חדשות שהתקבלו.

הוא ערער לבית המשפט העליון ונדחה. בקשתו למשפט חוזר התקבלה בשנת 2021, עד שזוכה במרץ 2023 בדעת רוב של שניים מול אחת בבית המשפט המחוזי בנצרת. השופט אשר קולה קבע כי הודאתו של זדורוב ברצח הייתה הודאת שווא. המדינה החליטה שלא לערער.

השתלשלות אירועים זו, ובעיקר הזמן הממושך שבו ריצה זדורוב מאסר, הובילה את הפרקליטות להסכים לשלם במסגרת גישור, עוד בטרם הוגשה תביעה.

המקרה של רומן זדורוב הוא מקרה חריג, וזאת נוכח התקופה הארוכה שבה ריצה מאסר וההשתלשלות בפרשה. למה המדינה הסכימה לפיצוי הגבוה, מתי אדם זכאי לפיצוי, איך מחשבים, ומה קרה במקרים אחרים?

מתי זכאי אדם לפיצוי?

סעיף 80 לחוק העונשין קובע כי אם אדם זוכה, ולא היה "יסוד להאשמה", או שיש "נסיבות אחרות המצדיקות זאת", ניתן להורות לאוצר המדינה לשלם לנאשם פיצוי והוצאות על מאסרו.

ההחלטה אם לפצות נאשם שזוכה היא תלוית נסיבות, ולא בכל מקרה של זיכוי המדינה תפצה. הדרך לתבוע לפי חוק העונשין מוגבלת בסכומים, אך ניתן להגיש גם תביעת נזיקין.

בין השיקולים: האם היו לתביעה ראיות להגשת כתב אישום, כיצד התנהלה החקירה, והאם ההליך נוהל בהגינות. כלומר, האם המשטרה והפרקליטות התנהלו באופן סביר בנסיבות העניין.

בית המשפט בודק את מארג הראיות אשר עמד מול התביעה. העובדה שאדם זוכה לא מקנה לו בהכרח פיצוי.

לדברי עור"ד קלאודיה דוד (בילנקה), לשעבר מנהלת בפרקליטות מחוז תל אביב פלילי והיום סנגורית, בין השיקולים שיישקלו במסגרת תביעה לפי חוק העונשין יהיה "האם מלכתחילה לא היה יסוד להאשמה, כלומר אם ההליך הפלילי נפתח ללא ראיות מספיקות, או שהתביעה כשלה בבדיקת החומר.

"שיקול נוסף הוא נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי, שאינן מוגדרות במדויק אלא נקבעות לפי נסיבות המקרה".

עוד אומרת עו"ד דוד כי שיקולים נוספים אפשריים יהיו: "האם החקירה וההליך נוהלו בתום-לב וללא שיקולים זרים? האם חקירת העדים הייתה מספקת? האם הנאשם נפל קורבן לעלילה? והאם ההליך המשפטי התארך באופן בלתי מוצדק?". היא מבהירה כי "אין רשימת שיקולים סגורה".

איך מחשבים את הסכום?

לפי התקנות, בתביעה לפי חוק העונשין, סכום הפיצוי המרבי ליום מאסר הוא החלק ה-25 של השכר החודשי הממוצע במשק ביום מתן החלטת בית המשפט לעניין הפיצוי.

כיום עומד השכר הממוצע במשק לפי הביטוח הלאומי על 13,153 שקל, ולכן יום מאסר שווה 526 שקל.

כמו כן, התקנות קובעות את הסכום המרבי לתשלום הוצאות הגנתו של נאשם - הוצאות בפועל לפי קבלות וסכומים לשכר-טרחת עורך הדין.

כך, למשל, ללימוד התיק ולישיבה הראשונה נקבע סכום של 2,688 שקל בבית המשפט המחוזי, או 5,376 שקל בבית המשפט העליון. כל ישיבה נוספת מתומחרת אף היא - בבית המשפט המחוזי 1,613 שקל, ובבית המשפט העליון 2,688 שקל. אך בית המשפט רשאי לקבוע תשלום שונה מזה, שלא יעלה על 50% מהסכום.

ייתכנו מקרים שבהם גם אם לא נמצא פסול בהגשת כתב האישום או באיסוף הראיות, בית המשפט יורה על תשלום פיצוי. במקרה הנוכחי, המדינה הסכימה לשלם במסגרת הליך הגישור.

לדברי עו"ד דוד, "בתי המשפט לעתים פוסקים סכומים גבוהים משמעותית מהסכום המחושב לפי התקנות, במיוחד אם הוכחו נזקים חמורים, כמו רשלנות של המדינה בהגשת האישום, עינוי דין משמעותי, פגיעה נפשית וכלכלית משמעותית והפסד השתכרות עתידי עקב פגיעה בשמו של האדם".

עו"ד ערן ערבה אומר כי הסכום של 17 מיליון שקל מלמד על כך ש"מדובר בפיצוי אשר מכיל בתוכו גם רכיב נזיקי, ולא בפיצוי לפי סעיף 80 המוגבל. ישנן תקנות וסכומי מקסימום לפי מה שניתן לקבל.

"במקרה הנוכחי, יש עילות רחבות יותר של נזיקין. אני מניח ברמת ודאות גבוהה שהפשרה משקפת גם את המישור הנזיקי וגם את חוסר הרצון לגרור למשפט נוסף. שיקול נוסף הוא חוסר הרצון לנהל משפט, שיוביל לקרקס גדול".

מה קרה במקרים אחרים?

המקרה הדומה ביותר היה של עמוס ברנס ז"ל, שריצה 8.5 שנות מאסר ופוצה ב-5 מיליון שקל בשנת 2010 על אובדן כושר השתכרות והוצאות משפט.

ברנס הורשע בשנת 1976 ברצח רחל הלר, נשפט למאסר עולם, ועונשו נקצב ל-12 שנים על-ידי הנשיא בשל עיוותי דין במשפט. הוא שוחרר אחרי ניכוי שליש מהתקופה והמשיך להיאבק על חפותו, עד שזוכה, ונפסקו לו הפיצויים.

במקרה נוסף, שבו שני אחים תבעו בנזיקין את המשטרה על החקירה נגדם ועל מעצרם בפרשת רצח הצעיר אסף שטיירמן ז"ל - תביעת הנזיקין נדחתה. למרות שנקבע כי האחים לא היו קשורים בכל דרך לרצח, בית המשפט קבע כי פעולות המשטרה היו סבירות.

בשנת 2009 נרצחו ביריות שני צעירים - ניר כץ וליז טרובישי ז"ל - בבר-נוער במרכז לנוער להט"בי בתל אביב. 11 נוספים נפצעו. חגי פליסיאן נעצר והועמד לדין, אך בהמשך המדינה חזרה בה מכתב האישום נגדו, לאחר שהתגלה כי עד המדינה לשעבר זאור חנקישייב הטעה את המשטרה.

בשנת 2016 הפרקליטות ומשפחת פליסיאן סיכמו בהליך גישור על פיצויים בסך 2.2 מיליון שקל. גם הליך גישור זה התנהל בפני השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, המגשר בעניינו של זדורוב.

האם ישולם מס עבור הפיצוי?

מומחים בתחום מסבירים כי מדובר בסוגיה מורכבת, וכי אין תשובה חד-משמעית.

התשובה תלויה בהגדרת רכיבים. הרכיב של אובדן הכנסה, למשל, חייב במס, אך עוגמת-נפש ונזק גוף אינם חייבים במס.

הצדדים צפויים להגדיר את הרכיבים האלה, אך מי שמחליט הוא פקיד השומה. העיקרון הנוהג במיסוי על פיצויים הוא כי "דין הפיצוי כדין הפרצה שאותה הוא בא למלא".

כלומר, השאלה תהיה בהגדרת סוגי הנזק שבגינם משתלם הפיצוי. התשלום משולם על-ידי החשב בניכוי המס במקור.

עוד כתבות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

אפקט איראן? עלייה בחיפוש השכרה וסאבלטים עם ממ"ד

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; פירסט סולאר נופלת ב-12%, סירקל מזנקת ב-22%

עליות באירופה ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018