סל התרופות: מה נשאר בחוץ? / אילוסטרציה: Shutterstock, Oleksii Fedorenko
ועדת הסל פרסמה היום (ה') את סל התרופות הסופי לשנת 2025. תקציב הסל עומד על 650 מיליון שקל, והתרופות בו נקבו מתוך רשימה שעלותן הכוללת כ-4 מיליארד שקלים.
בוועדה 18 חברים, ובראשה עמדה השנה פרופ' דינה בן יהודה מבית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית.
● התראה של שעתיים מראש: איך להיערך לצונאמי בישראל
● תקווה למשותקים? היזמים הישראלים שיתחרו בשבב המושתל של אילון מאסק
בניגוד לשנים קודמות, אונקולוגיה היא כבר לא הקטגוריה הגדולה ביותר בסל, אלא המחלות הזיהומיות.
באונקולוגיה, אושרו השנה בדיקות סקר חדשות, טיפולים לשלבים מוקדמים וטיפולי קו אחרון להארכת חיים בשלבים מאוחרים של המחלה. אחד האישורים היקרים ביותר מבחינת השפעתו הכוללת על הסל, הוא השילוב בין התרופות קייטרודה ופדסב לטיפול בסרטן מתקדם או גרורתי של דרכי השתן, בעלות כוללת של 53 מיליון שקל. המכון האמריקאי לסרטן קבע לאחרונה כי שילוב זה צריך להיות סטנדרט הטיפול, לאחר שמחקר הראה כי הוא מאריך את חיי החולים פי 2 מאשר טיפול בכימותרפיה.
עוד נכנסו לסל סקר CT במינון קרינה נמוך כדי לגלות סרטן ריאות בחולים בסיכון, בני 65-74 שעישנו קופסת סיגריות ביום במשך 20 שנה לפחות, מעשנים בפועל או שהפסיקו לעשן עד לפני 5 שנים, וכן הורחב המימון לבדיקת BRCA, מוטציה המעלה את הסיכון לסרטן השד, גם לאוכלוסיית יוצאות אתיופיה, בנוסף לנשים ממוצא אשכנזי ואתיופי.
תחום הסוכרת גם השנה ממומן בהרחבה, עם 24 מיליון שקל שיוקצו למערכת היברידית לניטור סוכר והזלפת אינסולין במעגל סגור ("לבלב מלאכותי"), מערכת המקטינה משמעותית את העומס הלוגיסטי בניהול מחלת הסוכרת. כמו כן הורחבה כמות החולים הזכאית לתרופות לסוכרת, ביניהן התרופה אוזנפיק אשר מועילה גם לירידה במשקל, לקבוצות רחבות יותר של חולים. אולם, לא אושרו תרופות לטיפול בהשמנה ללא סוכרת.
תחום החיסונים והמחלות הזיהומיות זכה לחלק משמעותי מאוד מהתקציב השנה. 109 מיליון שקל, כלומר יותר מ-16% מכלל הסל, יושקעו בחיסון למניעת מחלת ה-RSV, אשר ינתנו כעת לכל התינוקת בשנתם הראשונה. מחלת ה-RSV הפכה בשנים האחרונות למחלת חורף נפוצה יותר והיא מסוכנת לילודים. 12 מיליון שקל יושקעו בחיסוני פפילומה, ו-35.6 מיליון יושקעו בתרופה פקסלוביד לטיפול בקורונה בקבוצות סיכון. התרופה רנדסיביר לקורונה לא אושרה.
את השפעת המלחמה אפשר למצוא בתקציב של 2.8 מיליון שקל שיתמוך בתותבות עבור קטועי גפיים.
תרופה נוספת שאושרה היא טריפרטיד (Teriparatide) לטיפול בונה עצם באוסטיאופורוזיס. ההתוויה לטיפול זה הורחבה משמעותית בעקבות כניסת הגרסה הביו-סימילר (גנריקה על תרופה ביולוגית) של טבע, שהורידה את המחיר והקלה על הכללת המוצר בסל.
הטיפולים שלא נכנסו לסל
כמה מן הטיפולים והתרופות שלא נכנסו לסל השנה אף שהיו מועמדים, הם משקפי ראיה לילדים עד גיל 10, וכן התרופות החדשות לאלצהיימר, לקמבי וקיסאנלה, וזאת בשל השילוב בין העלות הגבוהה של התרופה, המורכבות הלוגיסטית של מתן התרופה וניטור תופעות הלוואי והשכיחות הגבוהה של המחלה, אשר כולם יחד היו יוצרים עומס רב על סל הבריאות, עבור תרופה שמאטה אך לא עוצרת את המחלה.
על רקע הדיונים האחרונים בהרחבות לסל, שלחה האגודה לזכויות החולה בישראל מכתב למשרד הבריאות ולשר בוסו העומד בראשו, בו היא מבקשת למנות את הרכב ועדת סל הבריאות הנוכחי לעוד 3 שנים נוספות. עוד ביקשה האגודה לקבע החלטה כי וועדת הסל מתמנה לקדנציה של 4 שנים ולכלול בין חבריה גם נוכחות של נציג/ה של ארגוני החולים.
שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל, אמר כי: "שוב המטופלים משלמים את מחיר הדחייה ביישום החלטות וועדת הסל ב-6-7 שבועות, וזאת כיוון שהרכב וועדת הסל נקבע מחדש מדי שנה בשנה. הרכב קבוע של הוועדה צפוי להבטיח כי היא תחל דיוניה במועד, ובכך התרופות והטכנולוגיות החדשות יעמדו לרשות ציבור החולים ב-1 לינואר בכל שנה. יתר על כן, נציגי הציבור יצברו ניסיון ויתמקצעו בחומרים המובאים לפתח הוועדה, ובכך יוכלו לתת ערך מוסף נוסף לעבודתה, ולא פחות חשוב מכך, תרופות ללא עלות, המהוות אחוז לא מבוטל מהתרופות החדשות, יוכלו להיכנס לסל הבריאות כבר במהלך שנת העבודה, כך שהמטופלים לא ייאלצו להמתין חודשים רבים עד לסיום עבודת וועדת הסל".