התראה של שעתיים מראש: איך להיערך לצונאמי בישראל

סדרת רעידות אדמה הולכות וגדלות באזור סנטוריני ביוון, העלו את החשש מרעידה גדולה עוד יותר שיכולה להוביל לאירוע צונאמי. מה פתאום צונאמי? הרי זו תופעה שאנחנו לא מכירים כאן. ובכן, צונאמים הם דווקא נפוצים יחסית בים התיכון, ואירועי צונאמי קטלניים התרחשו בישראל בשנים 1222, 1303, 1870 ו-1908. ב-1956 התרחש צונאמי קטן, שפגע בעיקר בחופי יפו.

● טיסות הצ'רטר חוזרות, והשת"פ שמקרב את הישראלים למזרח אסיה 
● תקווה למשותקים? היזמים הישראלים שיתחרו בשבב המושתל של אילון מאסק 

למעשה, הים התיכון נמצא במקום השני בעולם במספר אירועי הצונאמי שהתרחשו בו עד היום - כ-25% מכל אירועי הצונאמי בעולם התרחשו בים התיכון. כלומר, למרות שבישראל כמעט ולא נמצא אדם שזוכר אירוע צונאמי קטלני שהתרחש פה, ברמה ההיסטורית זה לא נדיר, וגם אם בסופו של דבר הוא לא יגיע היום או מחר, בהחלט ישנה סבירות שנראה בארץ צונאמי במהלך חיינו. למזלנו, ישנן גם התראות מספקות וגם דרכים יעילות להיערך.

איך נוצר צונאמי?

פירוש המילה צונאמי ביפנית הוא "גל בנמל", כלומר גל המגיע אל החוף. לרוב יופיע גל ארוך מאוד בגלל התרוממות פתאומית של קרקעית הים, בגלל רעידת אדמה או גלישה של הקרקע. כשגלי הצונאמי מתקרבים ליבשה, מהירותם מואטת וכתוצאה מכך הם מתרוממים גבוה ונוחתים על החוף בעוצמה רבה.

מה הסיכוי שרעידת אדמה גדולה בסנטוריני תוביל לצונאמי בישראל?

על פי פיקוד העורף, הגל יכול לנוע במהירות של 700-900 קמ"ש ולהגיע עד מרחק אלפי קילומטרים ממוקד הרעש. חיפה מרוחקת כאלף קילומטר מסנטוריני - כלומר, ישראל היא בהחלט בתוך הטווח המסוכן.

כיצד משפיע הצונאמי על מי שנמצא על היבשה?

על פי הערכות פיקוד העורף, צונאמי בישראל יכול להגיע לגובה של חמישה מטרים באזור החוף, ועד מאות מטרים לפנים היבשה, בעיקר בפתחי הנחלים.

קשה מאוד "לרכב" על גל צונאמי. מדובר בקיר מים המתקדם במהירות שיא ויכול לסחוף איתו בני אדם, מכוניות ואפילו בתים במקרה של גל עוצמתי וגדול במיוחד. אחרי שגל מציף את היבשה, הוא יכול לסגת במהירות וליצור הרס נוסף במסלול נסיגתו. המים יכולים להישאר על פני היבשה אפילו עד כמה ימים.

איך מתמודדים עם צונאמי?

במקרה של רעידת אדמה ביוון, ישראל אמורה לקבל אזהרה של לפחות שעתיים לפני שהגל יגיע. ברגע הישמע האזהרה, יש להתרחק לפחות קילומטר מן החוף ו/או לגובה של 10-20 מטר מעל פני הים. במספר ישובים בישראל הותקנו שלטים המראים לאן כדאי לברוח במקרה של התראת צונאמי. אלה בדרך כלל יהיו מסלולים בהם ניתן להתרחק מן הים במהירות וללא חסמים ותוך כדי כך גם לצבור גובה, וזאת מבלי להתקרב לנחלים או נמלים.

אם להערכתכם לא תספיקו להתרחק מן החוף, יש לעלות לגובה 4-5 קומות. צונאמי מאוד אינטנסיבי יכול להפיל בניין, אבל הסיכויים לכך נמוכים וזה פתרון עדיף על פני שהות על הקרקע.

לפעמים מגיעים כמה גלי צונאמי. הראשון הוא בדרך כלל הגדול ביותר, אך לא תמיד, ולכן יש להקפיד על זהירות עד קבלת מידע כי הסכנה חלפה.

מה קורה כשזה נגמר?

גם אחרי שהגלים שוככים, בימים הראשונים אחרי הצונאמי הרחובות הקרובים לחוף עלולים עדיין להיות מוצפים, כך שמי שמצאו מקלט בקומות גבוהות, עלולים להישאר תקועים שם זמן מה, עד הגעת חילוץ. עלולה להיות פגיעה בתשתיות, כולל בתשתיות החשמל והמים, וגם פגיעה בכבישים עיליים או גשרים. במקומות בהם הגל פגע באנטנות סלולריות, יכולות להיות בעיות תקשורת, וייתכן שמאגרי מים מתוקים יזוהמו במי ים.

ההשפעות החברתיות-כלכליות של הצונאמי כוללות לרוב נזק לבתים שמחייב מציאת דיור חלופי למפונים, צורך בהשקעה רבה בשיקום תשתיות, וכן התמודדות עם טראומה של מי שנקלעו לאירוע ולא הצליחו להימלט למרות האזהרות. כלומר, בעיות שאנחנו מכירים ושאיתן אנחנו מתמודדים במידה משתנה של הצלחה בשנה האחרונה.