מייקל סיילור על שער פורבס בינואר. ''האלכימאי של הביטקוין''
1
פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה, אמר פעם ש"את מי שהאלים רוצים להשמיד, הם קודם שמים על שער ה-Business Week". קרוגמן הצביע על תופעה שבמסגרתה תשומת לב תקשורתית מופרזת בדרך כלל מובילה לנפילה קשה. במשך עשרות שנים, מגזינים מובילים כמו פורבס, האקונומיסט וטיים הכתירו על כריכתם כוכבים עולים. תמונת השער נחשבת לאות כבוד, הצלחה והשפעה עולמית.
אך מתוך התהילה צמחה תופעה מסתורית ומטרידה: מה שנראה כהכרה ברגעי השיא, מתגלה מהר מאוד כנקודת מפנה הרסנית. סטארט-אפים פורצי דרך, מנהיגים סוחפים ושווקים שנראו בלתי מנוצחים מתרסקים זמן קצר לאחר שהתנוססו על השער.
האם מדובר בצירוף מקרים, או שיש משהו בטענה על "קללת השערים"? האם להופיע על שער המגזינים הנחשבים בעולם זה באמת סימן להצלחה, או אות לנפילה שתבוא אחריה?
● על הניסיון החדש לפענח את הדמות החמקמקה של בוב דילן
● על הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין אומנות לבעלי ההון
2
אנליסטים אומרים שתמיד כדאי לעשות שורט על מניה של חברה שהמנכ"ל שלה מככב על שער של מגזין חשוב. ולא חסרים מקרים שבהם ההמלצה הזו הוכיחה את עצמה.
ב-1999 מגזין טיים, השבועון האמריקאי הנחשב בעולם, הכתיר את מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס כאיש השנה. בועת האינטרנט הייתה בשיאה, ואמזון הייתה קרובה לשיא של 113 דולר למניה. בתוך שנה, מחיר המניה צנח בירידה של 86%.
אליזבת' הולמס, מנכ"לית ומייסדת Theranos, כיכבה בטיים והוכתרה על ידי פורבס ב-2014 למיליארדרית הצעירה בעולם בזכות חברת הביוטק שלה, שפיתחה ערכה לבדיקת דם שבאמצעות כמה טיפות דם בודדות מבטיחה לאבחן מחלות קשות. היא כיכבה על שער מגזין העסקים האמריקאי .Inc תחת הכותרת "סטיב ג'ובס הבאה". מאוחר יותר החברה שלה קרסה בענק, והולמס הורשעה בהונאה.
ב-2019 צ'ארלי ג'אוויס נכנסה לרשימת "30 מתחת 30 של פורבס" בזכות הסטארט-אפ פרנק, המסייע בהגשת בקשות להלוואות למימון לימודים גבוהים. ב-2021 בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן רכש את החברה תמורת 175 מיליון דולר. ג'אוויס שיתפה את החדשות בלינקדאין, ואמרה שבתוך ארבע שנים בלבד פרנק צמח למאגר לקוחות של "למעלה מ-5 מיליון סטודנטים ביותר מ-6,000 מוסדות אקדמיים". מתברר שהמספרים היו מוגזמים, ולחברה היו רק 300 אלף לקוחות. המנכ"לית הואשמה בעבירות הונאה שנושאות עונש מקסימלי של 30 שנות מאסר. ג'אוויס אינה הראשונה מבין בוגרי הרשימה של פורבס שמצאה עצמה בכלא.
ב-2021 סן בנקמן-פריד, מייסד בורסת מטבעות הקריפטו FTX, הוכתר על ידי פורבס כאחד מהצעירים העשירים בעולם. או אז הבורסה שלו קרסה וגם הוא, מואשם בהונאה בדרכו למטה. גם אדם נוימן, מייסד WeWork, הוערך במיליארדים ונחשב ליזם פורץ דרך, עד שהחברה שלו התרסקה.
3
לא רק אנשים וחברות נופלים אחרי שקיבלו את השער המדובר, גם שווקים גדולים עלולים להיכוות. במרץ 2013 על שער מגזין טיים הופיע שור - הסמל הנהוג לשוק מניות חזק, תחת הכותרת "כיצד וול סטריט ניצחה". באותו חודש, מזכיר האוצר לשעבר האנק פולסון נשא נאום במועדון הכלכלי של ניו יורק, שבו התריע על בעיות חוב. פולסון הדגיש את הבעייתיות במוסדות הפיננסיים הגדולים מכדי ליפול ("Too Big to Fail") ואת הסכנות במערכת הבנקאות הצללים, שפועלת במקביל למערכת הבנקאית. הוא קרא לרפורמות שימנעו משבר כלכלי נוסף.
השור חזר לככב גם באקונומיסט ממרץ 2024. על השער הופיע איור של שור, נישא על ידי בלונים, עם הכותרת: "עד כמה השווקים יכולים לעלות" (?How High Can Markets Go). הפעם הכיוון היה הפוך, ונרמז שהעלייה הנוכחית קרובה לסיומה. האקונומיסט בעצם לקחו את רעיון "קללת השער" והשתמשו בו כדי לבשר על תפנית בשווקים.
4
אסא שפירא, ראש מסלול פרסום ושיווק בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, חושב שלא מדובר בעניין מיסטי, אלא בתופעה עם הסברים וגורמים משלימים. "לתקשורת יש נטייה להעדיף דמויות חדשות ומפתיעות שמצליחות מהר מדי. דמויות אלו לרוב מגיעות להישגים במרחבים שטרם התבססו, ולכן מעניין לשים דווקא אותם בכותרות. הבעיה היא שאותם כוחות שדחפו אותם להישגים מהירים הם לא יציבים, וכך רבים מהם עלולים להתרסק. אנשים שמצליחים לאט ולאורך זמן הם פחות רגישים לכך, אבל לרוב הם לא מקבלים שער במגזין".
דמויות ותיקות כמו וורן באפט או ביל גייטס חסינות יותר לקללת השערים כי העושר שלהם מבוסס על נכסים יציבים והישגים, ולא על טרנדים חולפים.
שפירא מוסיף כי גורם חשוב בתמונה הוא השוק התחרותי. "באופן טבעי מרגע שאדם מתפרסם, הוא הופך למטרה, השוק מתחיל להתאים עצמו אליו והיכולת שלו להפתיע את השוק יורדת. יותר מכך, ההצלחה של השוק להתמודד מול אדם שמסומן כמוביל בתחומו הופכת להזדמנות תקשורתית בפני עצמה - למי שרוצה לאתגר את הדמות הבולטת ולקבל כותרות בעצמו".
"תופעה נוספת היא הנטייה שלנו לזכור בעיקר את אלה שהתרסקו. הדרמה של הירידה מכס המלוכה מייצרת חתימה משמעותית יותר על הזיכרון שלנו, ולכן מעצימה את השיח הציבורי סביב אפקט כמו 'קללת פורבס'".
בחודש שעבר כיכב על שער פורבס מייקל סיילור, האיש שהפך את מיקרוסטרטג'י להימור הביטקוין הגדול של עולם ההשקעות. בפורבס היללו את סיילור וכינו אותו "האלכימאי של הביטקוין". אלא שהחוב התופח של החברה ושוק הקריפטו התנודתי יכולים לגרור את סיילור למטה, כמו קודמיו על השער, עם קללה ובלעדיה.