יאיר גרבוז, ללא כותרת, 2023, מתוך תערוכת ''אמנות ישראלית'' / צילום: בחסות בנק הפועלים
1
במשך שנים אוסף האומנות הישראלי של קבוצת הפניקס אוחסן במחשכים. האוסף, הכולל 1,400 יצירות, הוא אחד המקיפים והמשובחים בתחומו, עומד בשורה אחת עם אוספי המוזיאונים הגדולים בארץ, וכולל עבודות מופת של האומנים החשובים שפעלו כאן, בהם נחום גוטמן, אביגדור אריכא, ציונה תג'ר, יגאל תומרקין וסיגלית לנדאו.
● הסרטים שיכריעו בין האותנטיות האנושית לדיוק של ה-AI
● בהוליווד לומדים להסתכל במורכבות על טראומה בין-דורית
ב-2023 הוצג לראשונה האוסף בתערוכה מקיפה במוזיאון רמת גן, תחת הכותרת "מארץ אהבתי", על שם מחזור שיריה של לאה גולדברג. סרט דוקומנטרי חדש בשם "האוסף" מתעד את התערוכה ההיא ומציג את התהוות האוסף הנדיר של יוסף חכמי, אספן אומנות מהגדולים בעולם וגם הבעלים ומנכ"ל הפניקס עד 2002. בשבוע שעבר התקיימה במוזיאון תל אביב לאומנות הקרנת הבכורה של הסרט בבימויה של איילת דקל (זוכת דוקאביב עם הסרט "צומוד") ובהפקת ארז בן הרוש (שחקן, מפיק ויוצר סדרת הקאלט "אחד העם 101" ו"מי זאת").
במאי האחרון הוצעו למכירה פומבית בכריסטי'ס ניו יורק שתי יצירות מהאוסף, של ראובן רובין ומרדכי ארדון. יצירתו של רובין, "עצי זית בגליל", נמכרה ב-226.8 אלף דולר. יצירתו של ארדון,"מבט אל הכותל", נמכרה ב-176.4 אלף דולר. מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון אמר כי הכספים מהמכירה, בסך הכול כ-1.5מיליון שקל, יועברו לתמיכה באומנות ישראלית צעירה.
2
גם בנק הפועלים יארח בעוד כשבועיים תערוכת מכירה של אומנות ישראלית זו השנה ה-25, בבניין ההנהלה של הבנק בתל אביב. בתערוכה מוצגות כ-600 עבודות של אומנים ותיקים לצד צעירים. בכל שנה הכספים מהתערוכה נתרמים לקהילה, וב-2023 היא הוקדשה לבריאות הנפש ולמתמודדים עם טראומות מה-7.10. השנה ההכנסות מהמכירה יועברו לעמותת "קהילת שבט הנובה" הפועלת לשקם ולטפל בשורדי המסיבות בדרום, בחטופים ובמשפחות השכולות. 25% מהכנסות התערוכה מוקדשות לאומנים המציגים, ביניהם זויה נאדי צ'רקסקי, אולגה קונדינה, שמעון פינטו, יאיר גרבוז וזיו קורן.
התערוכה תהיה פתוחה לקהל ממוצ"ש 15.2 בשעות 22:00-19:00 ובימים ראשון-שני 16-17.2 בשעות 20:00-17:00.
3
מדוע גופים פיננסיים מטפחים בכלל אוספי אומנות? מה לגופים כמו הפועלים והפניקס ולאומנות, מלבד כוונה אולי להפגין עושר המאפשר לרכוש את היצירות רבות הערך הללו? מתברר שהקשר בין הון לאומנות הוא מהותי ועתיק יומין. מערש התרבות, האומנות הייתה שייכת לעשירים. שליטים, כוהנים ואצילים השתמשו בעושרם כדי לממן יצירות אומנות שיפארו את מעמדם, ינציחו את שמם ויחזקו את כוחם הפוליטי והדתי, החל מהפירמידות במצרים ועד הזיגורטים במסופוטמיה. האומנות הייתה לא רק אובייקט אסתטי, אלא גם כלי פוליטי-חברתי לביסוס היררכיות.
בלי פטרונות אומנותית, העולם לא היה זוכה ליהנות מיצירות של האומנים הגדולים ביותר. בתקופת הרנסנס משפחות כמו שושלת הסוחרים האיטלקית מדיצ'י תמכו בעזרת ההון שלהן באומנים מופתיים. כנראה שבלי בית מדיצ'י, לא היינו זוכים לראות את המונה ליזה של לאונרדו דה וינצ'י (ישנה סברה כי ג'וליאנו דה מדיצ'י הוא שהזמין את הפורטרט של "לה ג'וקונדה" שהייתה מאהבתו) או את "הפייטה" של מיכלאנג'לו.
הפטרונות מאז ומתמיד שימשה ככלי ליצירת דימוי ציבורי חיובי ולהפגין מעורבות חברתית. מוסדות פיננסים מודרניים ממשיכים את הפטרונות המסורתית כשהם תומכים באומנות באמצעות מימון תערוכות ורכישת יצירות לאוספים שלהם.
הקמת בתי מכירות פומביות במאה ה-18, כמו סות'ביס וכריסטי'ס, הפכה את האומנות לסחורה בשוק הגלובלי. תהליך המסחור של האומנות חיזק את הקשר בין הון ויצירה, והאומנות הפכה למוצר יוקרה ולעתים גם להשקעה פיננסית.
4
התנועה האסתטית שהתפתחה במחצית השנייה של המאה ה-19 באנגליה, נחשבת לאחת מהתגובות המשמעותיות ביותר למסחור האומנות בתקופה הויקטוריאנית. התנועה דגלה ברעיון של "אומנות למען אומנות" ובכך שהערך האסתטי של יצירה צריך להיות מעל לכל שיקול פונקציונלי, מוסרי או דידקטי. כלומר, מטרת האומנות היא קיומה האסתטי, ואסור להפוך אותה לכלי להעברת מסרים חינוכיים, פוליטיים או דתיים. כך החל להתנתק הקשר עתיק היומין בין הון לאומנות, ואומנות שמגויסת כלכלית הפכה לכזו שהערך שלה חיצוני ליצירה.
5
יצירת האומנות "קומיקאי" של האיטלקי מאוריציו קטלאן, המורכבת מבננה אמיתית המודבקת לקיר בסרט הדבקה, שופכת אור על היחסים הסבוכים בין הון לאומנות. היצירה עוררה סערה כשנמכרה בסות'ביס בנובמבר האחרון תמורת 6.2 מיליון דולר. הקונה: ג'סטין סאן, מייסד המטבע הדיגיטלי TRON, שהצהיר כי הוא רואה בה סמל תרבותי המחבר בין עולם האומנות, הממים וקהילת הקריפטו. עם זאת, סאן הביע כוונה לאכול את הבננה כחלק מהחוויה האמנותית, ובכך להדגיש עד כמה היצירה בת חלוף והתהילה שברירית.
היחסים המורכבים בין הון לאומנות ממשיכים להתפתח. טכנולוגיות חדשות כמו NFT - נכס דיגיטלי המתבסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין, ונתפס כפריט אספנות ייחודי - מחזירות את שאלת היצירה והערך שלה לשולחן. עולם האומנות המודרני ממשיך להתמודד עם ניגודים: מצד אחד אומנים חותרים לאותנטיות ולחופש יצירתי; מצד שני, הם נדרשים להתקיים במערכת שמעריכה את יצירותיהם כסחורות.