גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיתונאית הבריטית שבטוחה ש"המערב החליט להישכב על הצד ולמות"

הסופרת והעיתונאית מלאני פיליפס מאמינה שגלי האנטישמיות חושפים את המשבר העמוק שבו נתון העולם המערבי: ההתנערות מהערכים היהודיים - שעיצבו את יסודותיו - מובילה להתפוררותו מבפנים ● בספרה החדש היא מסבירה למה השנאה לישראל לא מקרית ומדוע דווקא האליטות התרבותיות מובילות את ההתקפה ● וגם: האם עדיין אפשר להציל את הציוויליזציה המודרנית?

הסופרת והעיתונאית מלאני פיליפס / צילום:  The Times of London
הסופרת והעיתונאית מלאני פיליפס / צילום: The Times of London

מעטים הקולות בעיתונות הבריטית שהם חדים, בלתי מתפשרים ומשפיעים כמו זה של מלאני פיליפס. כעיתונאית, סופרת ופובליציסטית ותיקה, פיליפס הקדישה עשורים לאתגר את הנרטיבים הדומיננטיים בפוליטיקה ובתרבות המערב. מהימים שבהם כתבה בגרדיאן ועד למאמריה בטיימס ובספקטטור, היא התריעה שוב ושוב על עליית האנטישמיות, כישלונות הרב־תרבותיות והשינויים האידיאולוגיים שמאיימים על יסודות הציוויליזציה המערבית.

ארבעה מקרי רצח בארה"ב מקושרים לאישה שלובשת גלימות ומחזיקה בכמה זהויות
טראמפ ותומכיו באירופה אומרים לשמאל ולמרכז וגם לאוקראינה: ״זמנכם עבר״

כמי שמגינה בעקביות על ישראל ומבקרת בחריפות את האג'נדה ה"נאורה", פיליפס מצאה את עצמה לא פעם בעימות עם הממסד התקשורתי ועם האליטות הפוליטיות בארץ הולדתה. אך התחזיות שלה, שבעבר נחשבו למוגזמות, הוכיחו את עצמן כנכונות שוב ושוב. בראיון לגלובס היא משתפת בניתוח חד ובלתי מסונן על האתגרים המרכזיים שמעצבים את עולמנו כיום: משבר הזהות במערב, השחיקה בערכים המסורתיים והאיומים הגוברים על ישראל והעם היהודי.

"היהדות היא התשתית לציוויליזציה המערבית"

פתחנו בשאלה על ספרה החדש, The Builder’s Stone: How Jews and Christians Built the West - and Why Only They Can Save It, בו היא חוקרת את התפקיד המרכזי שמילאו היהדות והנצרות בעיצוב הציוויליזציה המערבית. היא טוענת כי שחיקת הערכים היהודו־נוצריים הובילה למשבר תרבותי ומוסרי, שהופך את המערב לפגיע לאיומים פנימיים וחיצוניים. בספר פיליפס מסבירה כי רק באמצעות חזרה לעקרונות היסוד של היהדות יוכל המערב להתמודד עם האתגרים העכשוויים ולהבטיח את הישרדותו.

פיליפס סבורה כי הנצרות הייתה בשורש הציוויליזציה המערבית כאמונה הדתית הבסיסית שלה, "אך הנצרות לא נוצרה יש מאין ולצערי אנשים, אפילו נוצרים, לא מבינים את זה היום", היא אומרת. "הנצרות נולדה על ידי היהדות, ובלב הנוצרי - באתיקה המוסרית והרוחנית - יש מבנים מערכים יהודיים. הערכים היהודיים האלה הם למעשה ערכי היסוד והתשתית של הציוויליזציה המערבית".

אבל המנגנון לא היה יהודי בשלב כלשהו.
"הערכים האלה הוכנסו למקומם באמצעות המנגנון של הנצרות, אבל הם יהודיים. גדולתו של המערב הייתה תלויה כולה בערכים יהודיים, הם העניקו לו את האיכות התרבותית שלו. כלומר, אלה הערכים שהוציאו את המערב מברבריות לציוויליזציה במאה ה־18. בספר אני דואגת להראות את מידת התרומה של הערכים היהודיים למערב, מדוע מדינת ישראל והעם היהודי נמצאים כעת בקשיים כאלה, ולמה המערב פנה נגדם בצונאמי האנטישמיות שאנחנו רואים ברחבי המערב".

מה בעצם את טוענת?
"שזה לא מקרי שיש שנאה כזו נגד ישראל ויהודים כעת, כי המערב התהפך על עצמו. הוא מנסה להרוס את עצמו והפך לחלוטין את ערכי הליבה שלו. זה לא במקרה, הוא מפנה גב למי שהנחילו את הערכים הבסיסיים שלו כחלק מהניסיון להשיל מעליו את ערכיו".

מהם ערכים יהודיים בכלל?
"העיקרי שבהם היה הרעיון של אחריות מוסרית - שאדם לוקח אחריות אינדיבידואלית על מעשיו, שם את טובת האנשים במקום הראשון, חי בצניעות, אסיר תודה על מה שיש לו. אלה דברים חשובים מאוד במסורת המערבית. גם הרעיון שערך החמלה הומצא על ידי הנצרות פשוט מגוחך. היהדות היא שנתנה לעולם את הרעיון המהפכני שצריך להתייחס לכל אדם בכבוד כי כל אדם נברא בצלם אלוהים. הרבה חילונים בימינו, נוצרים ויהודים, סבורים שזכויות אדם הן המצאה חילונית, זה מגוחך. ללא אותו ערך יהודי של כבוד לכל אדם אין חמלה, אין לדאוג לאחרים.

"אתה מסתכל על התרבויות הגדולות של העולם, התרבויות העתיקות, הרומאים, היוונים, הציוויליזציות של היום, עתיקות או מודרניות במזרח - אף אחד לא אימץ את ערך החמלה, אף אחד לא שם אנשים אחרים במקום הראשון, לאף אחד אין כבוד לחיי אדם. הם די פראיים וברבריים במובנים שונים. מנגד, ערכים מוסריים של הסתמכות עצמית, אחריות עצמית, אחריות על מעשיך, הם העומדים מאחורי המערב".

וחוץ מאחריות מוסרית?
"אנשים באמת לא מבינים כמה התרומה של היהדות חיונית לפיתוח התבונה. היהדות, במיוחד באמצעות התלמוד, תרמה את התרומה העיקרית לרציונליות המערבית כפי שהתפתחה לאורך דורות".

פיליפס גם סבורה שניצני הדמוקרטיה נשתלו בעבר בתנ"ך. לדבריה, "זה עיקרון מהפכני. ביהדות ובממלכת ישראל העתיקה היה עיקרון שהחוק נעשה בהסכמת העם. זה לא היה מושלם כמובן אבל העיקרון הזה עולה שוב ושוב בכתבים. זה לא היה אמור להיות שליט שכופה חוק על אנשים. זה נעשה בהסכמה".

נחזור לימינו. נדמה שדווקא האליטות במערב הן שתוקפות אותו מבפנים. איך תסבירי זאת?
"זו שאלה מאוד מעניינת ואני לא בטוחה שיש לי תשובה למה זה קורה דווקא בשלב הזה. אבל כבר עשרות שנים שהאליטות האינטלקטואליות והפוליטיות מנסות לתקוף את המערב. ובמקביל, חלה התפתחות של מה שהייתי מכנה תנועת התנגדות בקרב מיליוני אנשים שאומרים שהם בעצם לא רוצים את התרבות, הלאום, ה'עמיות' שלהם. הם גם רוצים את ההתקשרות לערכים המסורתיים שמבוססים במסורות שלנו ובאומותינו. האנשים האלה מתקוממים נגד אליטה פוליטית ואינטלקטואלית שפועלת לדרוס את הערכים הללו".

"ציפיתי שה'תרבותיים' יזנקו להגנת ישראל"

פיליפס מגדירה את המצב כ"התקוממות תרבותית ופוליטית גדולה", שבאה לידי ביטוי בין השאר בתנועות פופוליסטיות שקמו באירופה. "תנועות אלה מהוות במוצהר מרד נגד הממסד הפוליטי כולו", היא מסבירה.

ותחת הנהגת המפלגות האלה עלולות לעלות דמויות גזעניות או קסנופוביות?
"כמה מהפוליטיקאים הפופוליסטים הם לא מאוד נחמדים. חלקם מסוכנים למדי. אבל זה לא העניין. הנקודה היא שזהו מרד נגד עמדת הממסד, שהייתה בעצם השמדת המערב. וזה קורה גם בבריטניה, למרות שבריטניה הלכה בכיוון ההפוך בבחירות הכלליות האחרונות, כשבחרה כברירת מחדל כמעט בממשלת הלייבור, שהיא מעין נסיגה לסוג של זוועה סטליניסטית. ובאמריקה, הנשיא טראמפ נבחר בפעם השנייה. ומה שלא תחשוב על הנשיא טראמפ, הכוחות שהעלו אותו לשלטון הם אותם כוחות".

כל זה, סבורה פיליפס, הוא מרד נגד האליטות ששונאות את המערב מתוכו. "בעיניי נקודת הציון בסיפור הזה היא היחס להתקפת 7 באוקטובר", היא אומרת. "באותו יום העם היהודי עבר את הזוועה הגדולה ביותר שלו מאז השואה, והיית מצפה שהאנשים ה'תרבותיים' יזנקו להגנתה של ישראל ויתמכו בה עד הסוף בזמן שהיא נלחמת להגן על עצמה מפני השמדה, מלחמת ג'נוסייד נגד העם היהודי בכלל וישראל בפרט. הייתם מצפים שהמערב יגיד אנחנו לא הולכים לסבול שואה שנייה, אנחנו הולכים לתמוך בישראל".

"בעצם היה כאן אתגר למערב: האם בנקודת הזמן הזו בהיסטוריה אתם תתמכו בציוויליזציה או שתחליטו ללכת עם הברבריות? המערב לא בחר לתמוך בציוויליזציה. ומה שאני טוענת בספר הוא שהסיבה לכך היא שהמערב איבד את דעתו. במקום לקום ולהילחם על ערכיו המערב החליט לשכב על הצד ולמות".

האם המוות הסופי של המערב הוא בלתי נמנע לדעתך?
"אני לא חושבת שזה בלתי נמנע. יש מה לעשות, אפשר עוד להציל את המערב ואנחנו רואים מאבקים שונים בעולם בדיוק על הנושא הזה. הדבר החשוב הוא שהמערב צריך לרצות לשרוד כמערב. המערב צריך לרצות לשרוד, כי הוא צריך להבין למה חשוב שהוא ישרוד. כש־7 באוקטובר קרה, הוא לא הבין שזו לא סתם התקפה על העם היהודי או על מדינת ישראל. הוא לא הבין שזו הייתה התקפה על הציוויליזציה כשלעצמה. והסיבה שהמערב לא הבין זאת הייתה בגלל שהוא לימד את עצמו לא להבין, או לרצות להבין, שהוא הציוויליזציה ובלעדיו הברברים מנצחים".

מה דעתך על הבחירות האחרונות בארה"ב? הרבה מאוד אנשים שחושבים כמוך תולים תקוות בנשיא טראמפ.
"אנשים שמודאגים מהמצב אליו נקלע המערב משקיעים תקוות עצומות בכך שטראמפ יהיה זה שיפעל נגד ההידרדרות הזו. אין לי מושג אם הוא מסוגל לעשות את זה או רוצה לעשות את זה. אף אחד מאיתנו לא יודע איך זה הולך להתפתח".

"לא מצפים לכלום מהקורבנות של המערב"

בקרב הרבה מקובעי הטון כיום התחושה היא שהמערב עצמו תמיד אשם בהכל. ניקח את ישראל לדוגמה: כשיש פיגועים של פלסטינים, ישראל מיד מואשמת שהיא גרמה להם לעשות זאת. גם אחרי מתקפת 7 באוקטובר היו שטענו שההיסטוריה לא התחילה באותו יום, וכי עשרות שנות כיבוש דחפו אותם לנהוג ככה. במדינות אחרות במערב, טוענים למשל שהיחס של קבוצת המיעוט בבתי הכלא לא פרופורציונלי בגלל גזענות של המערכת - ללא שום צורך להוכיח זאת. עצם השונות היא ההוכחה. איך אפשר להילחם בעניין הזה?

"הלך הרוח שתיארת הוא גזעני במהותו", מסבירה פיליפס, "כי מה שהם אומרים זה, אל תצפו לכלום מהאנשים האלה שנחשבים כקורבנות של המערב, אנחנו לא מצפים מהם לאחריות מוסרית. אנו רואים בהם כלי משחק חסרי אונים שלנו ולכן לא מצפים מהם לקחת אחריות על שום דבר שהם עושים. אחריות מוסרית היא חלק חשוב מאוד בלהיות בן אדם, ולכן מה שהליברלים המערביים עושים במסווה של אנטי־גזענות הוא דה־הומניזציה מוחלטת של האנשים שהם מתיימרים להגן עליהם. מאוד קשה להתמודד עם זה כי הטון הזה שולט בתרבות ויש הענשה של מי שחושב אחרת".

את כותבת כבר עשרות שנים על האסלאמיזציה הרדיקלית של בריטניה. למה השלטונות לא עושים כלום להילחם באיום הזה?
"הספר שלי על איך הממסד הבריטי פשוט נתן לאסלאמיזציה של בריטניה לקרות יצא לאור ב־2006, וכבר אז ממשלות פחדו לקחת את זה על עצמן כי הן חשבו שכבר יש יותר מדי מוסלמים שהיו אלימים, וחששו שהמסגדים הם מאגרים של תחמושת, וחששו שתהיה להם מלחמת אזרחים. כבר אז דיברתי עם אנשי פוליטיקה וביטחון שאמרו לי דברים כמו 'אין לאלימות שאת מדברת עליה שום קשר לאסלאם'. הייתי שואלת איך אפשר להגיד את זה, זה ג'יהאד, הם עצמם אומרים שזו מלחמת דת. היו משיבים לי שאי אפשר להגיד שזה קשור לאסלאם, כי תהיה סטיגמה שלילית על כל המוסלמים במדינה.

"זה כמעט חולני לחשוב בצורה כזו. הרי י ש מוסלמים בריטים שהם בסדר גמור, שהם מוסלמים לפי מורשת, לפי רקע, לפי משפחה - אבל הם חתומים לחלוטין על ערכי המערב. הם בריטים בכל המובנים. והם ממש לא מהווים בעיה, הם אזרחים למופת. אבל להכחיש שיש בעיה בקהילה המוסלמית זה פשוט לשקר, כי יש מספר גדול מאוד, לא בר־קיימא, של אנשים בתוך אותה קהילה שהם לא בסדר, שמתכוונים לאסלם את בריטניה, שלא רוצים לדבוק בכלל בקודים המוסריים והפוליטיים של בריטניה".

לונדון. ''הממסד הבריטי פשוט נתן לאסלאמיזציה לקרות'' / צילום: Reuters, PA Images

בהפגנות הפרו־פלסטיניות בלונדון המשטרה לא ממש עצרה את ההמון מלנהוג באלימות ושנאה כלפי יהודים.
"למשטרה הייתה הדרך המוזרה והסוריאליסטית שבה היא עבדה באירועים האלה. יש לנו שתי קבוצות של אנשים: האחת היא פרו־פלסטינים או אנטי־יהודים, והשנייה היא היהודים או הפרו־ישראלים. רק אחת מהקבוצות מרבה לנהוג באלימות. אז המשטרה אומרת שכדי לשמור על השלום, היא חייבת להפסיק את האלימות. זה אומר שעליה למנוע מהאנשים שעומדים להיות אלימים, הפרו־פלסטינים, לתקוף את האנשים האחרים, היהודים. והם יתקפו אותם רק אם יתגרו בהם. אז אסור ליהודים להתגרות בהם. אז נעצור את היהודים, כי הם מתגרים ומעוררים את האלימות. זה, בלשון המעטה, מטורף, אבל אפשר לראות את ההיגיון - יש קהילה אחת שכולם יודעים שהיא איום אמיתי. והיהודים, שלא מהווים איום, מפסידים. בכל יקום שפוי והגון, זה לא בסדר ולא צריך לקרות. אבל למרבה הצער, ככה זה עובד".

מה הפסיד המערב כשהתנער מהיהדות

פיליפס חיה בשנים האחרונות בישראל, מה שלדבריה נתן לה "ראייה חיובית מאוד לחיים". "המדינה בטראומה עמוקה ולדעתי תישאר כך לדורות. בכל יום יש אבדות, אנשים מתאבלים, אנשים חרדים ליקיריהם וחרדים מהעתיד", היא אומרת, "אבל בכל זאת, יש כאן תחושה של חיוביות, של רוח, של חוסן. שאנחנו הולכים לעבור את זה, והולכים לנצח את זה, והולכים לשרוד ולשגשג. למה זה? למה הצעירים הנפלאים האלה שנמצאים בחזית הקרב, שסובלים אבדות נוראיות, מדוע רוחם אינה מעומעמת? כי הם יודעים בדיוק מה הם ועל מה הם נלחמים. הם מבינים שהם נלחמים למען האנשים שלהם".

פיליפס מוסיפה ואומרת שהמערב יכול ללמוד הרבה מהרוח הישראלית הזאת. "החיילים שלנו נלחמים כדי לשמור על החיים ועל הכבוד, וכדי לעשות צדק עם הזיכרון וההקרבה. כל הדורות שבאו לפניהם עשו מאמצים הירואיים כדי לשמור על העם היהודי, והם מרגישים שיש להם את אותה החובה. הם מרגישים כך כי הם חונכו לא רק כדי לדעת מה הם, אלא לאהוב את מה שהם. הם אוהבים את האומה שהיא הביטוי של העם. הם רוצים שיהיו להם ילדים ונכדים שימשיכו את זה. זה מה שהמערב הפסיד בדורות האלה. הוא אפילו לא יודע מה זה".

עוד כתבות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה