נדל''ן בתל אביב / צילום: Shutterstock
יותר משקי בית צפויים לפנות לשוק השכירות במקום לרכוש דירות משלהם, וההשלכות יהיו שליליות - כך טוענים בבית ההשקעות מיטב.
● התוכנית החדשה שצפויה לקדם הקמת מגדלי ענק ברחוב קפלן בתל אביב
● החברות שקונות קרקעות חקלאיות במאות מיליוני שקלים, והסכנות
בסקירתו של הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, נכתב כי ההתייקרות החדה של הדירות בבעלות בשנים האחרונות הרחיקה משקי בית רבים מהיכולת לרכוש דירה: "מאז שנת 2021 רק משקי בית ששייכים ל־3 עשירוני ההכנסה העליונים יכולים לעמוד בתנאי הבנקים להחזר משכנתא ממוצעת, זאת בהשוואה ל־5 עשירונים עד לפני שלוש שנים.
"עד 2021 ההחזר הממוצע על משכנתא ממוצעת היה בדרך-כלל נמוך משכר דירה ממוצע. אולם בסוף 2024 ההחזר על משכנתא ממוצעת היה גבוה משכר דירה ממוצע בכ־1,500 שקל, או 30%".
להערכתם, המשמעות היא יותר לחץ על שוק השכירות. "כל עוד המשק צומח ונמצא בתעסוקה מלאה, הביקושים לדירות מושכרות צפויים להיות חזקים ולתמוך בעלייה יחסית גבוהה בסעיף הדיור במדד המחירים", נכתב. משקלו של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן, המשקף בעיקר את השינויים בשכר הדירה, קפץ לאחרונה והוא מהווה כ־27% מהמדד. כלומר, כל עלייה במחירי השכירות משפיעה ישירות על האינפלציה ודוחפת את המדד.
במיטב חותמים את הדברים בכך ש"דווקא מחירי הדירות בבעלות עשויים להערכתנו לרדת. הסיכון של שוק הנדל"ן למגורים מהווה את אחד האיומים לצמיחה במשק".