אינטל / צילום: Reuters
ריבוי הדיווחים על המגעים למכירתה של אינטל בכלי תקשורת מובילים כמו "בלומברג", "רויטרס", "ניו יורק טיימס" ו"וול סטריט ג'ורנל" הקפיצו ביום שלישי את מניית החברה ב־16% ובשבוע האחרון בכ־40%, (אם כי היום (ד') היא יורדת ביותר מ-5% במסחר בוול סטריט). עם זאת, שום גורם רשמי מבין הנוגעים בדבר - חברות השבבים או הממשל האמריקאי - לא התייחס למהלך.
● עתיד מפעל אינטל בקריית גת והשאלה: האם הטייוואנים ירצו לקנות אותו?
● מתקפות הסייבר עלו מדרגה, אך מערך הסייבר נותר ללא ראש
● WSJ | מאחורי הקלעים של דרישת אמזון להחזרת כל העובדים למשרד
לטענת אנליסטים, העסקה להצלתה של אינטל, כמו גם של תעשיית השבבים האמריקאית, עדיין נידונה במחשכים - ועשויה ליפול בבת אחת או להיסגר, בסופו של דבר.
על פי הדיווחים אינטל, מהמעסיקות הגדולות בישראל, תתפצל לשני חלקים: חטיבת פיתוח שבבים וחטיבת מפעלי ייצור, שיימכרו כל אחת לחברה אחרת. מחלקת פיתוח מעבדי ליבה למחשבים אישיים ולשרתים תימכר לברודקום, חברה אמריקאית בעלת שווי של 1.07 טריליון דולר, פי 10 משוויה של אינטל כיום. חטיבת ייצור השבבים של אינטל תימכר כולה, או ברובה, לתאגיד ייצור השבבים הגדול בעולם טייוואן סמיקונדקטור (TSMC), שמייצר כיום את השבבים של אנבידיה, אפל, אמזון וברודקום עצמה.
על פי הערכות, שר התעשייה של ממשל טראמפ, הווארד לוטניק, משמש כשושבין בעסקה, ובאמצעות מענקים ממשלתיים שאושרו בחוק השבבים בתקופת ממשל ביידן, הוא יוכל לתמרץ את החברות לבצע את הסגירה הפיננסית.
העלייה במחיר המניה של אינטל ל־27.3 דולר החזיר את החברה לשווי גבוה ממה שנסחרה לפיו בחצי השנה האחרונה- וכיום היא שווה כבר 118 מיליארד דולר. אוראל לוי, שותף בקרן הגידור אנק קפיטל (ANEK) שמתמחה בחברות טכנולוגיה, מעריך כי אם תושלם הרכישה, הרי שמכירת זרוע הפיתוח בלבד עשויה להסתכם ב־238 מיליארד דולר. הערכה זו לוקחת בחשבון את העובדה שברודקום תסכים לשלם על הרווח התפעולי של חטיבת המחקר והפיתוח, כ־27%, מכפיל של 18-15 - נמוך משמעותית מזה של חברות מתחרות כמו AMD או מארוול, שנסחרות באזורי מכפיל של 20-30. המכפיל, בתוספת החוב של אינטל שמסתכם ב־41 מיליארד דולר נטו, עשוי להביא לכך שמחיר המניה יעמוד על 40 דולר.
מחיר זה עשוי לספק פרמיה נאה לבעלי המניות ולכ־ 108 אלף עובדים, כ־9,500 מתוכם בישראל. "העובדים יוכלו להיפגש סוף סוף עם כסף על מכירת המניה שלהם", אמר לוי. בין המחזיקים הגדולים שיוכלו לממש את חלקם בחברה, שאיבדה קרוב ל־40% מערכה בשנה האחרונה וקרוב ל־60% משוויה בחמש השנים האחרונות, נמנות תעודות סל מובילות של חברות כמו בלקרוק, ואנגרד, מורגן סטנלי, UBS והבנק הנורווגי נורג'ס. "אם העסקה תתבטל, המניה של אינטל עשויה לחזור מהר מאוד לשוויה הקודם", הזהיר לוי.
המכשולים העיקריים
לא מעט מכשולים יכולים לחסום את העסקה: הרגולטור הסיני עשוי לא לשתף פעולה עם עסקה שמטרתה לחזק את התעשייה האמריקאית. השוק הסיני מהווה נתח ניכר בהכנסות אינטל, ברודקום ו־TSMC, אך ייתכן שהממשל האמריקאי, שמעורב עד צוואר בעסקה, יפעיל לחץ כדי להוציא לפועל את העסקה שתציל את מפעלי השבבים של אינטל בארצות הברית, שנתפשים כנס לאומי. עם זאת, מבין שתי הפעילויות של אינטל, פעילות הייצור היא הפחות־אטרקטיבית. אינטל לא הצליחה להתעלות על TSMC בייצור מעבדים מתקדמים, היא מייצרת בטכנולוגיה מיושנת ולמעשה, את המעבדים החדשים שלה מייצרת החברה ב־TSMC.
"לא ברור מה הערך של אינטל לחברה כמו TSMC", אמר לוי. "אלא אם, כפי שמסתמן במסגרת דיל גדול יותר, החברה הטייוואנית תרכוש רק חלקים מזרוע הייצור של אינטל במשותף עם לקוחותיה - אפל, קוואלקום, ואפילו ברודקום עצמה. אלה ישקיעו עם קרן אמירתית ואולי יתנו חלק מהייצור בקבלת נתחים ממכירת מעבדי המחשבים של אינטל. אם TSMC תיסוג, אין הרבה חלופות: סמסונג וגלובל פאונדריז, שני מפעלי השבבים הנוספים הגדולים, סובלים כל אחד מהם מבעיות פנימיות ויהיה להם קשה לקחת חלק במהלך רכישה שאפתני כזה".
האדריכל והרוח החיה
מאחורי ה"דיל הגדול" עומד, להערכת "וול סטריט ג'ורנל", מנכ"ל ברודקום הוק טאן, שהוא ככל הנראה האדריכל והרוח החיה שלה. ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ של בנק לאומי, סימן את טאן, סיני־אמריקאי יליד מלזיה, כמנכ"ל חריף בעל תיאבון גדול לרכישות ויכולת פיננסית לבלוע במסגרת ברודקום חברות ענק. הוק צמח בחברת אבגו (Avago), חברה שעוסקת בפיתוח מכשירי בדיקה ומדידה של ציוד מחשוב, שפוצלה מ־HP בסוף שנות התשעים. אבגו נרכשה על ידי קרנות פרייבט אקוויטי כמו KKR וסילבר לייק, ותחת שרביטו של טאן החלה לבצע רכישות: לפני עשור רכשה את ברודקום ב־37 מיליארד דולר ושינתה את שמה לחברה הרוכשת; היא ניסתה לרכוש את קוואלקום אך לא הצליחה; ולאחר מכן פנתה לרכישת חברות תוכנה, כמו ענקית הסייבר סימנטק וחברת מחשוב הענן VMware.
"לאחר שטאן לא זיהה מספיק הזדמנויות בתחום החומרה, הוא עבר לתוכנה", אמר אורגד. "כעת, רכישה של אינטל עשויה להצליח, היכן שרכישת קוואלקום המתחרה נכשלה".
למרות רכישות הענק והחוב שנטל על עצמו טאן, נראה שהשוק אוהב את מניית ברודקום: בשנה האחרונה הצליחה המניה לצבור כמעט את אותו המומנטום של מניית אנבידיה, בעיקר בשבועות האחרונים, בשל מגבלות יצוא על מעבדי הבינה המלאכותית לסין והשקת מודל ה־AI הסיני דיפסיק. "ברודקום מפגינה סדרה של רכישות נועזות, ומתחזקת שותפות ותיקה עם אפל כספקית רכיבי תקשורת לאייפונים שמבשילה גם לעולמות ה־AI", הסביר אורגד. "למרות החוב שנטלה על עצמה כדי לממן את הרכישות שלה, ובמיוחד רכישת VMware, המינוף של ברודקום הוא סביר לחלוטין, ביחס של אחד לשניים. רכישה של זרוע המו"פ של אינטל תאפשר לה להתחרות בהצלחה עם חברות כמו AMD".
"מטבע יוקרתי"
עם זאת, לא בטוח שעבור כלל עובדי אינטל מדובר בבשורה חיובית: "היסטורית, ברודקום מביאה להתייעלות משמעותית - אנחנו עדים בדרך כלל לסבבי פיטורים בחברות שנרכשות על ידה, ובחברות כמו אינטל שהיא עתירת הון אנושי, עשויים לראות תסריט דומה. מדובר בחברה שידועה בכך שהיא מסוגלת לחלץ ערך רב מהרכישות שלה ומהעובדים שלה בזכות התייעלות", הוסיף אורגד.
היקף החוב נטו של ברודקום, אחרי רכישת VMware, מסתכם כיום ב־58 מיליארד דולר. יחס הכיסוי שלו אל מול רווח EBITDA (רווח ללא מסים ופחת) עשוי לסייע לברודקום להחזיר את החוב בתוך שנה וחצי. החברה גם נהנית מחשיפה גבוהה לתחום הבינה המלאכותית, עם 41% מכלל ההכנסות - קצב של 16 מיליארד דולר ב־2025 ותחזית של 90־60 מיליארד דולר בשנה, עד 2027. לדברי לוי, "העובדה שהמכפיל צופה קדימה שלה הוא בשיא של כל הזמנים, 35, אפילו גבוה מזה של אנבידיה (32.5), מעידה על כך שמניית ברודקום היא מטבע יוקרתי שיאפשר לה לרכוש את אינטל בקלות יחסית לעומת מיזוגים קודמים".