קיה קרניבל / צילום: יח''צ
מי שטבע את הביטוי "הגודל לא קובע" לא נסע לאחרונה על הכבישים האלימים של ישראל. כל יציאה לדרכים מזכירה יציאה לשדה קרב נטול אכיפה או עכבות. אנשים שמעולם לא פגשת מנסים ללא הרף להתנקש בחייך במזיד או בהיסח הדעת, ציות לחוקי התנועה מתפרש כהפגנת חולשה גם אם מדובר בתמרור עצור או רמזור אדום, ודי במילה מיותרת כדי לדרדר במהירות סיטואציה תחבורתית שגרתית לאלימות.
● מבחן דרכים | הקרוס-אובר החשמלי החדש שמגיע לישראל עם ממדים גדולים ומחיר מעניין
● מבחן דרכים | הסוס המנצח של הליסינג משתדרג, המחיר עולה בהתאם
מי שרוצה להגיע כיום ליעדו ללא נזקים לגוף, לרכוש או לנפש, צריך לבחור בין לוותר על רכב פרטי ולעבור למדגרת החיידקים האיטית, הצפופה והרועשת המכונה "תחבורה ציבורית", לבין לאמץ את חוק ההישרדות "רכבי הוא מבצרי". כלומר לנסוע ברכב הפרטי הגדול ביותר שאפשר לשים עליו יד. על ההגדרה הזו עונה במדויק קיה קרניבל.
עיצוב חיצוני
הקרניבל נמתח לאורך של יותר מ־5.1 מ', תופס רצועת אספלט ברוחב של 2.1 מ' בין מראות הצד ונישא לגובה 1.78 מ'. הממדים האלה מהווים גורם מרתיע ואליהם נוסף גם עיצוב חרטום אגרסיבי עם פנסים מושחזים וגריל מושחר ענק, שנראה הולם יותר טנדר משודרג בטקסס מאשר רכב להובלת משפחות.
פרופיל הצד רבוע ודי מקובל בז'אנר עם חישוקים גדולים ומשטחי זכוכית נדיבים, ואילו הזנב מחצין דלת בגודל של דלת מוסך ותאורה של מועדון לילה. אם מוסיפים לכך חלונות מושחרים, מקבלים רכב שגורם לנהגים לחשוב פעמיים לפני שהם פולשים באלימות לרצועת הביטחון הפרטית שלך - בכביש או בחניה.
פנים הרכב
הקרניבל אמנם מיוצר בקוריאה אבל הוא תוכנן עבור הקהל המשפחתי האמיד בארה"ב עם תא נוסעים עצום. הכניסה והיציאה מתבצעת מבעד לצמד דלתות ענקיות, שמחליקות על מסילה לאחור ומאפשרות גישה נוחה להטענת חפצים ובני אדם. בשורת המושבים השנייה יש שלושה מושבים שניתנים להסטה או לקיפול מלא, וגם השורה השלישית יכולה לאכלס שניים־שלושה מבוגרים בניגוד להרבה רכבי קרוס־אובר שמסתפקים במרחב סמלי מאחור. הצלחנו למקם בשורה השלישית שני מבוגרים בגודל מלא ונוסע צנום ביניהם ולא שמענו תלונות על "תחושת צינוק". כל הנוסעים מאחור נהנים מפתחי מיזוג ייעודיים ומחללי אחסון לבקבוקים וכו'.
הישיבה מלפנים בדור החדש לוקחת את הנהג ואת הנוסע שלצידו מתחום "שינוע המשפחות" למחוזות של רכבי פרימיום מפנקים. המושבים הקדמיים ענקיים, מתכווננים באופן מלא ותומכים היטב בחוליות הגב בנסיעות ממושכות. תנוחת הנהיגה גבוהה ונינוחה עם תצפית טובה לכל הכיוונים ואיכות הייצור מרשימה. חומרי דיפון רכים ואיכותיים עוטפים את כל התא ושילוב הגוונים רגוע.
מולטימדיה ומצלמות
הנדסת האנוש אופיינית לדגמי הדור האחרון של קבוצת יונדאי/קיה, עם מערך פיקוד דיגיטלי רוחבי גדול שמשלב את מערכת המולטימדיה ואת לוח המחוונים. התפריטים על המסך גדולים, ברורים ומאורגנים היטב ואת רוב המערכות החיוניות אפשר לתפעל גם ידנית באמצעות מתגים גדולים מבלי להסיח את הדעת מהנהיגה. גם פתחי האוורור גדולים ואפקטיביים והשליטה החשמלית בדלתות הצד היא פריט אבזור מבורך.
מערכת בטיחות היקפית יעילה ועתירת מצלמות וחיישנים, שהיא חיונית ברכב בממדים האלה. מערכת תיקון ההיגוי אמנם פולשנית, כמקובל, אבל אפשר לנתק אותה עם מתג ייעודי.
תא מטען
מרחב האחסון מרשים, וגם כאשר כל שמונת המושבים מאוישים עדיין יש מאחור "שקע" גדול ברצפה ונפח זמין של יותר מ־600 ליטר עבר ציוד פנאי, מזוודות וכו'. מי שיוותר על חלק מהמטען האנושי ויקפל את המושבים או את חלקם יוכל לאחסן מאחור גם אופני הרים, גלשני רוח וכו' או סתם להשתמש ברכב לצורך הובלות מסחריות. הביקורת העיקרית היא שמנגנון הקיפול מרגיש נוקשה ומסורבל לתפעול.
מנוע וצריכת דלק
באגף ההנעה אפשר לקבל את הקרניבל עם מנוע V6 בנזין בנפח 3.5 ליטר, שצריכת הדלק שלו הולמת היטב את הפילוסופיה הסביבתית של הנשיא האמריקאי החדש ("לקדוח, לקדוח, לקדוח!"). אנחנו לקחנו למבחן את "גרסת ביידן" ההיברידית, שמשלבת מנוע טורבו־בנזין יעיל בנפח 1.6 ליטר ביחד עם מנוע חשמלי חזק עם הספק משולב של 245 כ"ס.
הרכב צובר מהירות בקצב נאה עם תאוצה מאפס ל־100 קמ"ש ב־9.3 שניות, משייט ללא מאמץ במהירויות בין־עירוניות גבוהות ומסוגל לשמור על קצב ראוי בעליות גם עם שמונה נוסעים ומטען.
בעיר ובפקקים הרכב משייט לעיתים תכופות על חשמל בלבד, כמעט ללא רעש, אם כי האצה אגרסיבית מחלצת ממנו צלילים די מחוספסים. תיבת ההילוכים מסתפקת בשישה הילוכים אבל תפורה היטב על המנוע ויש אפילו שליטה בעוצמת מיחזור אנרגיית הבלימה לטובת טעינת הסוללה, כמו ברכב חשמלי. התוצאה היא צריכת דלק של כ־12 ק"מ לליטר בתנאים ריאליים, נתון מרשים לרכב בממדים האלה, ועם מיכל דלק בנפח 72 ליטר אין בעיה להגיע מהמרכז לאילת ובחזרה על אותו מיכל.
על הכביש
מרכב משפחות בממדים כאלה קשה לצפות ליכולות דינמיות מלוטשות, אבל הקרניבל החדש מפתיע לטובה. ההיגוי כבד במידה הנכונה ומחזיר מידע די מדויק מהגלגלים הקדמיים, נטיית הגוף בפניות מרוסנת יחסית ומונעת מנוסעים ומחפצים להתנודד מצד לצד בעת צליחת כבישים מתפתלים, ולמרות קווי המתאר הרבועים היציבות הכיוונית טובה במהירויות גבוהות תחת רוחות צד עזות. הבלמים די ארוכי מהלך ודורשים לחיצה נמרצת.
נוחות הנסיעה טובה והמתלים סופגים היטב מהמורות אספלט ישראליות מבלי להקפיץ את הנוסעים מאחור לעבר התקרה.
קוטר הסיבוב מרשים ביחס לרכב כה גדול ומקל על ביצוע תמרונים בחניונים, אבל זה לא רכב אידיאלי לתנועה עירונית צפופה, במיוחד אם אין לכם חניה שמורה. אפשר להתנחם בכך שלרכב אין בעיה לטפס על מדרכות גבוהות בדרך למקומות חניה מאולתרים.
מחיר
בשורה התחתונה קיה קרניבל המחודש הוא התגלמות התחבורה המשפחתית הרב־תכליתית. הוא ישנע בנוחות חבורה של ילדים לבית הספר, הוא יכול לשמש בקלות כרכב להובלות מזדמנות והוא מפואר ונוח מספיק גם להובלת אח"מים.
אלא שכל הטוב הזה מגיע עם תג מחיר התחלתי של 303 אלף שקל לדגם ה־V6, ובשל עיוותי המס הישראלים דווקא הדגם ההיברידי החסכוני והירוק היא היקר בחבורה ועולה 345 אלף. אלה לא מחירים לבעלי משפחות גדולות, שתקציבם מתוח, אבל אפשר להתנחם בהרגשת הביטחון שאין לה תחליף ובכך שהביקוש לכלי הרכב האלה בשוק המשומשות עולה משמעותית על ההיצע. מ־0 ל־100 קמ"ש
חלק מהמתחרות
MIFA 9
מחיר הנציגה החשמלית של "המשפחות הגדולות", שמספקת תא מאובזר לעד 8 נוסעים, מתחיל בכ-271 אלף שקל. להנעה אחראי מנוע קדמי בהספק 245 כ"ס
שברולט טראוורס
340 אלף שקל לגרסת הבסיס של טראוורס החדש. הממדים הענקיים, עם 5.2 מ' אורך, מאפשרים לאכלס משפחה מורחבת ומטען. מנוע 2.5 ליטר טורבו־בנזין שמייצר 328 כ"ס
