בעוד שבוע, ב־1 במרץ, תכריז המדינה באופן רשמי כי אין עוד מניעה ביטחונית לחזרת תושבי הצפון לבתיהם, לאחר כמעט שנה וחצי של פינוי בעקבות המלחמה. תאריך זה מסמן את תחילת הפעלת מערך התמיכה הממשלתי בחזרת התושבים, הכולל פתיחה הדרגתית של מוסדות חינוך ושירותים ציבוריים ביישובים, לצד מתווה מענקים לתושבים בהיקף של קרוב ל־2 מיליארד שקל.
לפי הערכות בממשלה, החזרה לצפון עשויה להתבצע במספר פעימות מרכזיות - החל מראשית מרץ, דרך חופשת הפסח באפריל ובחופשת הקיץ ביולי-אוגוסט.
● מסתמן: תושבי קיבוץ רעים יוכלו עקרונית לשוב לבתיהם כבר בחודש הבא
● המלכוד של בעלי הדירות בקריית שמונה: "הדירה עומדת ריקה כבר שנה ושלושה חודשים, ואני משלם משכנתא כל חודש"
● דוח מבקר המדינה: רק 11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי אחרי ה־7 באוקטובר
בעוד במשרד האוצר מציגים מתווה מענקים שפוחת ככל שעובר הזמן, בפועל המתווה המדורג רלוונטי רק לכ-17% מכלל המפונים - כ־11.5 אחף תושבים - השוהים עדיין בבתי מלון. שאר המפונים, או שכבר שבו לבתיהם (כ־18.2 אלף איש, 26% מהמפונים), או שנמצאים בדירות שכורות ופתרונות דיור עצמאיים (כ־38.8 אלף איש, 57% מהמפונים) - קבוצה שתוכל לקבל את המענק המלא גם ללא התחייבות למועד חזרה מוגדר.
שיקולים תקציביים
המענק הבסיסי שמציעה המדינה עומד על 15,360 שקל למבוגר ו־7,680 שקל לילד. עבור השוהים במלונות, קבלת המענק המלא מותנית בחזרה עד 7 במרץ, כאשר לאחר מכן יפחת המענק בהדרגה עד לאפס ב־1 ביוני, כאשר המדינה תממן את השהות במלונות למי שיבחר בכך עד 7 ביולי, שבוע אחרי סיום שנת הלימודים.
לעומתם, המפונים העצמאיים בקהילה, שעד כה קיבלו מענק יומי של 200 שקל למבוגר ו־100 שקל לילד, יוכלו לקבל את המענק החד־פעמי המלא גם אם יחזרו לצפון במועד מאוחר יותר, ואפילו אם לא יחזרו בכלל. זאת, בתנאי שיוכיחו זיקה ליישוב, כמו בעלות על דירה או חוזה שכירות בתוקף.
ההבדל בגישה בין שתי הקבוצות נובע בעיקר משיקולים תקציביים: בעוד שהמפונים במלונות ממשיכים להוות הוצאה שוטפת משמעותית למדינה, המפונים העצמאיים יפסיקו לקבל את המענק היומי ב־1 במרץ.
בנוסף לכך, החוזרים יקבלו מענק "עזובה" ייחודי, שיזם השר זאב אלקין הממונה מטעם הממשלה על שיקום חבלי הארץ שנפגעו במלחמה, ויעמוד בגובה 10 אלף שקל למבוגר ו־5,000 שקל לילד. הוא נועד לפצות על נזקים שנגרמו לבתים בתקופת ההיעדרות הממושכת. במקרים בהם הנזק משמעותי יותר, יוכלו התושבים לפנות ל"מסלול האדום" ולדרוש פיצוי גבוה יותר.
פעילות גוברת באזור
הנתונים העדכניים מצביעים על קצב חזרה איטי עד כה: מאז כניסת הפסקת האש לתוקף חזרו לצפון כ־6,500 תושבים בלבד, מתוכם כ־3,000 שעזבו את בתי המלון. בשבועיים האחרונים כ־500 מפונים בלבד עזבו את המלונות. בסך־הכול שוהים כיום ביישוביהם כ־18,200 איש - בחלקם הגדול תושבים שלא עזבו את הצפון למרות המלחמה או חזרו הרבה לפני הפסקת האש.
רבים מהבתים אינם ראויים למגורים מיידיים לאחר שעמדו שוממים למעלה משנה, וזה מעבר לנזקים לבתים שנפגעו ישירות מהאש ותשתיות שנרמסו מתנועת הכלים הכבדים של צה"ל. כך, רבים לא יוכלו לחזור בזמן הקרוב גם אם ירצו בכך. קבלת מענקי ה"עזובה" וכן הפיצויים מקרן מס רכוש למי שביתו נפגע, ישמשו בוודאי רבים לשיפוצים, שידחו את מועד החזרה מעבר ל-1 במרץ.
למרות זאת, ניתן לזהות סימנים ראשונים להתאוששות - בבחירות המקומיות שנערכו לאחרונה בקריית שמונה נרשמו אלפי קולות בקלפיות בתוך העיר, עוד לפני ספירת המעטפות הכפולות של תושבים מפונים. במקביל, נתוני הפעילות באזור מראים על מגמת שיפור הדרגתית בחודש האחרון, למשל בתחום התחבורה הציבורית.
הרשויות המקומיות נערכות באופן שונה לקליטת התושבים החוזרים, כאשר לא כל המוסדות יהיו פתוחים כבר ב־1 במרץ. עלות המתווה הכוללת, המוערכת בכ־3.4 מיליארד שקל, מתחלקת בין המשך מימון הפינוי בבתי המלון למי שיבחר בכך (כמיליארד שקל), היערכות להחזרת התושבים (כחצי מיליארד שקל) ומענקים לפרט.
