על הממשלה לקבוע תוך חצי שנה הנחיות למילוי חובת הייצוג ההולם לנשים בתפקידי מנכ"ליות של משרדי הממשלה - כך קבע הערב (ב') בג"ץ.
● בית המשפט העליון הכפיל את עונשם של עברייני פרוטקשן: "למען יראו וייראו"
● עורכי הדין הסתמכו על AI שהמציא פסקי דין ונתפסו על חם. בבג"ץ מנסים לעצור את התופעה
● כמה נשים מכהנות במשרות בכירות בשירות המדינה? פחות ממה שאתם חושבים
השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז וחאלד כבוב קיבלו את העתירה שהגישו שדולת הנשים, נעמ"ת ופורום דבורה, על רקע שיעורן הנמוך של נשים שמונו למנכ"ליות בממשלת נתניהו. כך, עד לחודש מאי 2023, הממשלה ה-37 אישרה מינוי של 18 מנכ"לי משרדי ממשלה, מתוכם אישה אחת בלבד.
ההחלטה מגיעה לאחר שבג"ץ הוציא זה מכבר צו על-תנאי בעתירה, שהורה לממשלה לנמק מדוע לא תקבע הנחיות ליישום חובת הייצוג ההולם לנשים בתפקידי מנכ"ליות ובמשרות הפטורות ממכרז בשירות המדינה.
"נשים כמעט ואינן מיוצגות"
השופט סולברג קבע כי החוק מחיל את חובת הייצוג ההולם על תפקיד המנכ"ל במשרדי הממשלה, ודחה את טענת הממשלה כי מדובר במשרות אמון המוחרגות מהחובה. לדבריו, "'משרת אמון' אינה 'מילת קסם' שיש בה כדי להסיר מעל כתפי השר את עוּלה של חובת הציות לחוק".
סולברג כתב: "חובת מתן ביטוי הולם לייצוגם של בני ובנות שני המינים, לכל אורכו ורוחבו של שירות המדינה, בכלל זאת - בתפקידי ניהול. לחובה זו ניתנו סימנים קונקרטיים בפסיקת בית המשפט העליון עוד בתחילת הדרך, לפני למעלה משלושה עשורים, וסימנים אלה התגבשו והפכו לדוקטרינה מוגדרת וברורה, שאף אומצה על-ידי המחוקק וקיבלה ביטוי של ממש גם בהחלטות ממשלה. פרשנות החוק מלמדת, באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי חובה זו חלה גם על מינויים לתפקידי מנכ"ל במשרדי הממשלה, כמו גם על משרות פטורות ממכרז בשירות המדינה, כולל משרות אמון בלשכות השרים והמנכ"לים".
בביקורת על הממשלה קבע סולברג כי "מצב הדברים הנוכחי רחוק מעמידה בחובה זו 'כרחוק מזרח ממערב'; בניגוד לכוונת המחוקק, נשים כמעט ואינן מיוצגות בשכבת הניהול הבכירה בשירות הציבורי, ובהתאם לכך, אינן שותפות, הלכה למעשה, לחלק ניכר מקבלת ההחלטות במדינה".
בקובעו כי על הממשלה יהיה לקבוע הנחיות למילוי חובת הייצוג ההולם תוך חצי שנה, הסביר סולברג כי כך "תישמר לממשלה האפשרות לקבוע את הוראות הנוהל, כמיטב שיקול-דעתה ובהתאם למומחיותה - מבלי שנמצאנו מתערבים יתר על המידה וקובעים עבורה הנחיות פעולה כאשר אין הכרח לעשות כן - אך זאת בכפוף להוראות הדין".
סולברג הוסיף: "סבורני כי יִשוּם הדוקטרינה לגבי מינוי מנכ"ל למשרד ממשלתי מלמד כי על-מנת לעמוד בחובת הייצוג ההולם, על ההנחיות האמורות לקבוע חובה פוזיטיבית על השר הממליץ לפעול לאיתור מועמדת רלוונטית; להטיל עליו את הנטל להראות, במידת הצורך - אם לוועדת המינויים, אם לממשלה - כי בנסיבות העניין לא ניתן היה לאתר ולמנות מועמדת מתאימה לתפקיד; ולקבוע כי על הממשלה להביא שיקול זה בחשבון במסגרת החלטותיה על מינוי מנכ"לים למשרדי הממשלה, כך שהמשקל שנדרש יהיה לתת לו יגדל, ככל שתפחת מידת הביטוי ההולם".
סולברג סייג כי ההנחיות שייקבעו בהחלט יכולות להציב כשיקול מרכזי, לצורך המינוי, את יחסי האמון הנדרשים בין השר לבין המנכ"ל.
השופט כבוב, שהצטרף לפסק דינו של סולברג, כתב כי "בסופו של המסע יש לקוות כי עתה, וחרף העמדה המוקשית שהוצגה לנו, ברורה לכל חובת הייצוג ההולם לנשים בגופים ציבוריים, בתפקידים בכירים סביב שולחן קבלת ההחלטות, וכי זו חלה על הממשלה בעת מינוי מנכ"לים למשרד ממשלתי בפרט, ותפקידים פטורים ממכרז בשירות המדינה בכלל".
לדבריו, "הגם שיחסי אמון בין השר והמנכ"ל הם שיקול נכבד, הם אינם חזות הכול, ומעליהם מרחפת חובה עילאית זו; שיישומה ייבחן, במידת הצורך, על-ידי בית משפט זה בהתאם להנחיות החדשות שייקבעו".
"חשיבות מיוחדת"
השופטת ברק-ארז הצטרפה לדברים ופסקה כי "נודעת חשיבות מיוחדת לכך שחובת הייצוג ההולם תוטמע דווקא בתפקידי ההנהלה הבכירים, ובשינויים המחויבים ביחס למשרות הפטורות ממכרז. בעלי תפקידים אלה משפיעים באופן משמעותי על כלל שירות המדינה - הם מובילים אותו ומצויים בקרבה לשרים שעומדים בראש המשרדים הממשלתיים. הוצאתם ממעגל הייצוג ההולם תעקר את הסיכוי האמיתי להטמעתו כחלק בלתי נפרד מתפיסת השירות הציבורי בישראל".
ברק-ארז ביקרה את התנהלות המדינה עד כה: "בתחילת הדרך הוגשה לנו הצעה מטעם המשיבים, לפיה כל אימת ששר יציג מועמד למשרה בפטור ממכרז, יהיה עליו להצהיר כי בחן גם מועמדת אשה לתפקיד ושוחח עמה בטלפון. בכל הכבוד, התנהלות כזו מעבירה מסר של 'לצאת ידי חובה', להבדיל ממחויבות לקידום העיקרון של ייצוג הולם.
"ההודעה המעדכנת המאוחרת יותר כבר כללה הצעה מכבדת, שהתייחסה לכך שהשר הממנה יראיין מספר זהה של מועמדות נשים ומועמדים גברים למשרה, וכן תיעשה פנייה למאגר המומחיות של הרשות לקידום מעמד האשה לשם איתור מועמדות רלוונטיות. בכך נעברה כברת דרך נוספת, אך לא כברת דרך מספקת".
לדברי ברק-ארז, "המבחן האמיתי לקידומו של עיקרון השוויון טמון פעמים רבות בנכונות להקדיש משאבים למימושו. במקרה שבפנינו, ההשקעה הנדרשת היא בקבלת החלטות על מינויים במתכונת הפועלת באופן יזום לאיתורן של נשים מועמדות מתאימות ובהסתכלות כוללת של הממשלה על מערך המינויים שלה. נכון לעת הזו, המסקנה העולה מן המספרים שהוצגו ביחס לאיוש של משרות בכירות בשירות המדינה על-ידי נשים היא עגומה ורחוקה מלעמוד בסטנדרט החקיקתי".
תגובות
עו"ד גלי זינגר, המשנה למנכ"לית שדולת הנשים ומנהלת המחלקה המשפטית, מסרה בתגןבה: "בג״ץ מבקש, באופן ברור ומפורש, לשים סוף להדרה השיטתית של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות. הממשלה ניסתה להתעלם מהחוק ולמנות רק גברים - ובית המשפט אמר את דברו. ייצוג הולם לנשים, בכל משרה פטורה ממכרז - ממשרת מנכ"ל המשרד הממשלתי ועד לאחרונת משרות האמון הזוטרות - איננו המלצה אלא חובה חוקית שהממשלה חייבת לקיים. כעת אנו מצפות ליישום מהיר ויעיל של ההנחיות החדשות, שיבטיחו כי נשים יהיו שותפות שוות בקבלת ההחלטות במדינה".
יו"ר נעמ"ת, חגית פאר, מסרה בתגובה: "חבל שהמובן מאליו לכל בר-דעת אינו מובן מאליו לממשלה הזאת ושנדרשה עתירה שלנו בנושא. מעבר לחוק יש היגיון בריא שדילג על ממשלת ישראל, שפשוט לא סופרת 51% מהאוכלוסייה במדינה".
