כמה נשים מכהנות במשרות בכירות בשירות המדינה? פחות ממה שאתם חושבים

12.5% בלבד מהמשרות הבכירות ביותר בשירות המדינה מאוישות על-ידי נשים - כך עולה מתצהיר תשובה שהגישה הממשלה לבית המשפט העליון. הנתון מתייחס למשרות מנכ"ל, משנה למנכ"ל ומוקבלי מנכ"ל. פרט לנתון המוכר שלפיו מבין 29 המנכ"לים של משרדי הממשלה ישנן רק שני נשים, עולה כי מבין 18 משרות של משנים למנכ"ל ישנה אישה אחת, ומבין 60 משרות המכונות "מוקבלי מנכ"ל" ישנן 9 נשים. הנתונים אינם מתייחסים לכל משרות האמון בלשכות השרים והמנכ"לים, שרבות מהן מאוישות בידי גברים. 

● הממשלה קבעה יעד של 50% נשים בתפקידי מפתח בשירות המדינה, וכעת לא מכירה בו
● כמעט 70% מסגל משרד המשפטים הוא נשים, אבל רק 44% מצליחות לטפס למעלה

הנתון הוגש לבית המשפט העליון במסגרת עתירה שהגישו שדולת הנשים, נעמ"ת ופורום דבורה, באמצעות עורכי הדין גלי זינגר וחגי קלעי, שטענו כי הממשלה הפרה את חובת הייצוג ההולם שלה כלפי נשים, הן באיושם של תפקידי מנכ"ל והן במשרות הבכירות האחרות הפטורות ממכרז.

לפני כשנה התקיים דיון בעתירה בפני ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן והשופטים נעם סולברג ועופר גרוסקופף, שבסופו הם הוציאו צו על-תנאי שהורה לממשלה להסביר מדוע לא ייקבעו הנחיות בכל הנוגע לחובת הייצוג ההולם של נשים במשרות הפטורות ממכרז, ומדוע לא להחיל את אותן הנחיות על המשרות שטרם אוישו. 

משרת המנכ"ל כ"משרת אמון"

כעת הגישה הממשלה תצהיר תשובה שבו נטען כי יש לדחות את העתירה, וזאת אף על-פי שהתוצאה שלפיה אין כמעט נשים המאיישות את המשרות המתוארות, "מעוררת קושי רב ואינה מבטאת ייצוג הולם לנשים בתפקידים אלה". אולם, טוענת הממשלה, הטעם לכך הוא בעיקרו של דבר היותן של משרות המנכ"ל "משרות אמון".

"כל שר מביא למינוי הממשלה מועמד אחד בלבד אותו הוא מבקש למנות למנכ"ל", נכתב בתשובת הממשלה, וצוין כי הייחוד בתפקיד נעוץ ביחסי האמון בין מנכ"ל המשרד לשר העומד בראשו. "בלא יחסי אמון כאלה עלול להיווצר שיבוש חמור בתפקוד המשרד וביכולתו של השר לממש את מדיניותו, וכתוצאה מכך תיתכן פגיעה מהותית באינטרס הציבורי". 

יחד עם זאת, הממשלה לא חולקת על כך שחובת הייצוג ההולם חלה גם על משרות הפטורות ממכרז, ובכלל זה על משרת מנכ"ל משרד ממשלתי. מדוע לא לאכוף אותה או להוציא הנחיה קונקרטית ביחס אליה? "כדי למנוע פגיעה בשיקול-הדעת הרחב הנתון לשר במינוי משרת האמון המשמעותית ביותר מבחינתו".

כן הוסבר כי "אומנם ההחלטה על מינוי מנכ"ל משרד ממשלתי היא החלטה של הממשלה כולה, אולם כל שר נדרש להציג מועמד אחד בלבד מטעמו, והליך אישור המינוי אינו כולל עילת פסלות הנוגעת להיעדר ייצוג הולם. יוסבר בהקשר זה כי קביעת הנחיות אשר ישנו את הליך המינוי - כך ששר יהא מחויב להציג יותר ממועד אחד מטעמו, על-מנת שתוצג גם מועמדת אישה - חותרת תחת שיקול-הדעת הרחב הנתון לשר להציג למשרת האמון החשובה ביותר במשרדו את המועמד המועד עליו ביותר, ללא תלות במגדר אליו משתייך המועמד. כל אלה הם חלק מ'נסיבות העניין' הקבועות בלשון החוק ומשליכים על היקפה של החובה לייצוג הולם במינוי המנכ"לים". 

נתון מעניין נוסף שעולה מתצהיר התשובה מלמד על "תקרת זכוכית". 45% מהמשרות הבכירות בשירות המדינה מאוישות על-ידי נשים, נכתב, ו-56.3% מהמשרות בדרג התיכון. חרף זאת, כפי שעולה, הן אינן מתמנות כמעט כלל לתפקידי מנכ"ל, משנה למנכ"ל או מוקבלי מנכ"ל.

בתצהיר התשובה צוין עוד כי מאז הוציאו השופטים צו על-תנאי בעתירה, התקיימו ישיבות בראשות נציב שירות המדינה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, שמהן עלה כי ביחס למרבית המשרות בשירות המדינה, ההנחיות הקיימות מובילות לעלייה מתמדת בשיעור הייצוג של נשים, "ולכן אין צורך בנקיטת צעדים נוספים לעניין משרות אלה".