גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אפשר ללמוד מהפקק שסותם את אחד הרחובות העמוסים בישראל

דרך בגין בתל אביב פקוקה וסתומה בכל יום אחר־הצהריים, והאוטובוסים תקועים לצד כלי הרכב הפרטיים, אף שבחלק מהמקומות הוקצו להם שני נתיבים ● מהם האתגרים העומדים בפני תחבורה ציבורית יעילה, ואיך מתמודדים איתם?

דרך בגין. נסיעה איטית ומייגעת / צילום: תמונה פרטית
דרך בגין. נסיעה איטית ומייגעת / צילום: תמונה פרטית

כל מי שיוצא בשעות אחר־הצהריים מאזור צומת עזריאלי בתל אביב, מהקריה, ממגדל הממשלה או ממתחם שרונה, מכיר את התמונה: הכביש כולו פקוק באוטובוסים ובכלי רכב פרטיים והנסיעה איטית ומייגעת.

בלעדי | באוצר הציעו 20 מיליארד שקל לתמיכתה באגרות הגודש. השרה רגב רוצה עוד 
בלעדי | הסיבה התמוהה במיוחד שעומדת לסבך את הפרויקט הגדול בישראל 

זה לא היה אמור להיות ככה. בשנת 2023 סיימה עיריית תל אביב את העבודות על ציר מנחם בגין והוא הפך מכביש שעיקרו מוקדש לרכב הפרטי לשדרה עירונית עם שבילי אופניים, מדרכות רחבות ומרובות עצים ונתיבי תחבורה ציבורית. בחלק מהמקטעים יש אפילו שני נתיבי תחבורה ציבורית לכיוון. לכאורה, כל הציר הכיל כל מה שצריך כדי לעודד שימוש בתחבורה ציבורית זורמת, אמינה ויעילה. אבל כאמור, זה לא עובד.

המקרה הזה מוכיח שרק פינוי הדרך לאוטובוסים, שנעשה - אם בכלל - בעצלתיים, אינו מספיק. מעבר לבעיות התכנוניות כמו הקמת השיקוע בקרליבך, או עבודות הרכבת הקלה, ניתן גם לייעל את הנסיעות בתחבורה הציבורית. גלובס בדק מה ניתן לעשות אחרת.

בעיה 1
ביקוש לנסיעה קצרה; השקעה - בארוכה

בדרך בגין חולפים 35 אוטובוסים עירוניים ו־72 קווים בין־עירוניים, אבל מחקרים מראים כי מרבית הנסיעות משולמות באוטובוסים העירוניים (80%).

כלומר, מרבית המשאבים מושקעים בקווים שמבצעים נסיעות ארוכות, אולם עיקר הביקושים הם לנסיעות קצרות. זו מגמה שמאפיינת את תפיסת תכנון התחבורה של ישראל מזה שנים ארוכות.

צוות בראשותו של חוקר התחבורה ניר שרב מצא כי 95% מהנסיעות בתחבורה הציבורית הם למרחקים של עד 20 ק"מ. את הנתונים הציגה שחר בר, רפרנטית באגף התקציבים במשרד האוצר, בכנס של מכון שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב. נתונים אלה נתמכים גם בסקר הסלולר שביצע משרד התחבורה בשנת 2019 על למעלה מ־4 מיליון מכשירים סלולריים, והם מאפיינים גם נוסעים ברכב פרטי.

למרות זאת במשך שנים ארוכות נסללו כבישי ענק ומחלפים, ותקציבי התחבורה הציבורית הופנו בחלקם הגדול לקווים בין־עירוניים ארוכים, מסורבלים ולא יעילים.

משרד התחבורה מתקצב את נסיעות האוטובוסים לפי קילומטר נסועה, ובעוד שהתקצוב מתחלק בערך חצי-חצי בין אוטובוסים עירוניים לאוטובוסים בין־עירוניים, 78% מעליות הנוסעים הם על אוטובוסים עירוניים.

בישראל יש גם בלבול בין נסיעות קצרות לארוכות, ובין אמצעי התחבורה השונים. ד"ר בקי שליסלברג, סמנכ"לית תוכנית אב בחברת נתיבי איילון הסבירה באותו הכנס שתחבורה ציבורית אמורה להיות מסודרת באופן היררכי. כלומר, יש להתאים את כלי התחבורה למרחק הנסיעה, למרחק בין התחנות, לקיבולת הנוסעים ולמהירות.

כך, מערכת מטרו כמו זו שקיימת במרבית המטרופולינים הגדולים בעולם ועתידה לקום בגוש דן היא רכבת שנוסעת במהירות של 60 קמ"ש ומכילה את הקיבולת הגדולה ביותר - 30 אלף נוסעים בשעה ולכן היא מתאימה לתפקוד מטרופוליני. רכבת ישראל תגיע בעוד שנים למהירויות של 200־250 קמ"ש והיא מיועדת למרחקים ארוכים מאוד והקיבולת שלה היא 15 אלף נוסעים בשעה. הרכבות הקלות מכילות כ־7,500 נוסעים בשעה.

ואולם בישראל רכבת ישראל משמשת גם לנסיעות פרבריות ולא רק למרחקים ארוכים ואפילו לנסיעות בתוך המטרופולין.

גם תכנון האוטובוסים איננו היררכי - כך למשל 65% מהנסיעות הבין־עירוניות באוטובוסים הן למרחקים קצרים. הקווים הבין־עירוניים מספקים את כל סוגי השירות ונוצרו קווים כאלו שנכנסים אל תוך מרכזי הערים - בדומה לציר בגין בתל אביב - וזאת במקום להסתיים בהאבים תחבורתיים שאמורים להיות מוקמים בפאתי הערים.

בעיה 2
תכנון הקווים נקודתי ולא רחב

עוד עולה מהסקירה של האוצר, שקווים רבים התפתחו באופן אורגני ליעדים ספציפיים דוגמת אוניברסיטאות או בתי חולים ולא מתוך ראייה הוליסטית של מערכת התחבורה. כן מסבירים שם ששירות האוטובוסים למרחקים ארוכים הוא ייחודי לישראל. אומנם גם במדינות כמו הולנד ואנגליה לדוגמה קיים שירות אוטובוסים ארוך - אך הוא אינו נפוץ, ואת הנסיעות הללו לרוב מבצעת הרכבת.

ואכן, בישראל המדיניות הרשמית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהנחיות התכנון, היא להבטיח כיסוי של כל מקום בארץ באוטובוסים. אלא שפעמים רבות השירות שישנו הוא ברמה ירודה ולקויה משום שכדי להבטיח את אותו הסוג של תחבורה בכל מקום, ההקצאה הנדרשת כל כך גבוהה שהיא מובילה לתדירות נמוכה. כך, בגוש דן, שבו מרוכזים 50% מהמועסקים בארץ, ישנם רק מעט קווים תדירים ובמעטפת החיצונית של המטרופולין הם אינם קיימים.

בעיה 3
תדירות נמוכה לשירות הבין־עירוני

התדירות הממוצעת של אוטובוסים בתל אביב היא שלושה בשעה בשעות העומס לעומת 8.5 בלונדון ו־10 בברצלונה. לעמדת האוצר כל אלו מעידים על שירות בין־עירוני נרחב ולא יעיל בעוד השירות העירוני הוא חסר ולא אמין. זאת ועוד, הכניסה של רשת האוטובוסים הבין־עירונית למרכזי הערים היא על חשבון הנוסעים.

תכנון רשת האוטובוסים הזה מביא להכבדה משמעותית על התשתיות המוגבלות לאוטובוסים וכן על הנהגים שנמצאים במחסור מתמיד.

בעיה 4
מהירות נמוכה של האוטובוסים

המהירות של האוטובוסים בגוש דן בשנת 2024 הייתה גרועה יותר מאשר בשנת 2018, ועמדה על כ־12 קמ"ש בלבד, אף שעיקר הנסיעות בתחבורה הציבורית הן באוטובוסים (87%). גם מספר הנוסעים נותר מאכזב ומשרד התחבורה לא עמד ביעדיו להביא ל־900 מיליון נסיעות בסוף 2024 כשנרשמו בפועל רק 800 מיליון.

לעומת זאת, הסובסידיה של המדינה לתחבורה ציבורית קפצה פי ארבעה בעשור האחרון והגיעה לכ־14 מיליארד שקל. לא כל הזינוק בהוצאה הגיע לשיפור השירות - חלק מהעלייה מיוחסת לירידה במחירי התחבורה הציבורית לנוסעים, אך בכל אופן מספר הנסיעות לא גדל בהתאמה לגידול בתקציב או לגידול באוכלוסייה.

באוצר שואפים לייעל את השירות וטוענים שאין בכוונתם לצמצם את הסובסידיה אלא לייעל את הקצאותיה. ואולם משמעות בפועל של הייעול היא שנוסעים יאלצו להחליף יותר אוטובוסים, זאת בזמן שנוסעים רבים חוששים כיום להחליף אוטובוסים כשהם לא יודעים מתי יגיע הקו הבא.

המשמעות של רשת תחבורה היררכית היא יותר קווים תדירים למרחקים יותר קצרים והחלפות יכולות להתבצע ביעילות רק כשהן מבוצעות במערכת מתפקדת והוליסטית. ברור גם שכאשר יעילות היא מה שמוביל את התכנון, מקומות מרוחקים ומנותקים יזכו לרמת שירות טובה פחות על מנת שיהיה ניתן לתגבר את כמות האוטובוסים היכן שנמצאים מרכזי האוכלוסייה.

פתרון נוסף הוא בדמות הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות כפי שהומלץ במחקרים שונים כבר לפני יותר מ־20 שנה. כעת במשרד האוצר מקדמים חקיקה של הרפורמה הזו. הרשות המטרופולינית תתכנן ותפעיל קווי אוטובוסים, ותנהל את התשתיות לתחבורה ציבורית ותהיה אחראית על סנכרון בין כלי התחבורה השונים. ואולם, בעיריית תל אביב שקידמה את הרפורמה הזו בעשורים האחרונים מתנגדים לחוק הנוכחי שבמסגרתו ייערכו בחירות בין הרשויות על ניהולו וזו לא תופקד באופן אוטומטי בעיר הגדולה ביותר, באופן שלעמדת העירייה ייצר חוסר יציבות וחוסר מקצועיות.

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

חמאס בהצהרה רשמית: "העברנו למתווכות תשובה ברוח חיובית, מוכנים להכנס מיד למו"מ"

דיווח בערוץ אל-ערבי הקטארי: חמאס העביר תשובה חיובית להצעה להפסקת האש בעזה - עם בקשה לתיקונים ● סמל אסף זמיר מדימונה נפל מירי נ"ט בדרום רצועת עזה, יאיר ז"ל נפל בתאונה מבצעית ● צה"ל מאשר: השגנו אחיזה מבצעית בכ-65% משטח הרצועה ● 50 חטופים - 637 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק