גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אפשר ללמוד מהפקק שסותם את אחד הרחובות העמוסים בישראל

דרך בגין בתל אביב פקוקה וסתומה בכל יום אחר־הצהריים, והאוטובוסים תקועים לצד כלי הרכב הפרטיים, אף שבחלק מהמקומות הוקצו להם שני נתיבים ● מהם האתגרים העומדים בפני תחבורה ציבורית יעילה, ואיך מתמודדים איתם?

דרך בגין. נסיעה איטית ומייגעת / צילום: תמונה פרטית
דרך בגין. נסיעה איטית ומייגעת / צילום: תמונה פרטית

כל מי שיוצא בשעות אחר־הצהריים מאזור צומת עזריאלי בתל אביב, מהקריה, ממגדל הממשלה או ממתחם שרונה, מכיר את התמונה: הכביש כולו פקוק באוטובוסים ובכלי רכב פרטיים והנסיעה איטית ומייגעת.

בלעדי | באוצר הציעו 20 מיליארד שקל לתמיכתה באגרות הגודש. השרה רגב רוצה עוד
בלעדי | הסיבה התמוהה במיוחד שעומדת לסבך את הפרויקט הגדול בישראל

זה לא היה אמור להיות ככה. בשנת 2023 סיימה עיריית תל אביב את העבודות על ציר מנחם בגין והוא הפך מכביש שעיקרו מוקדש לרכב הפרטי לשדרה עירונית עם שבילי אופניים, מדרכות רחבות ומרובות עצים ונתיבי תחבורה ציבורית. בחלק מהמקטעים יש אפילו שני נתיבי תחבורה ציבורית לכיוון. לכאורה, כל הציר הכיל כל מה שצריך כדי לעודד שימוש בתחבורה ציבורית זורמת, אמינה ויעילה. אבל כאמור, זה לא עובד.

המקרה הזה מוכיח שרק פינוי הדרך לאוטובוסים, שנעשה - אם בכלל - בעצלתיים, אינו מספיק. מעבר לבעיות התכנוניות כמו הקמת השיקוע בקרליבך, או עבודות הרכבת הקלה, ניתן גם לייעל את הנסיעות בתחבורה הציבורית. גלובס בדק מה ניתן לעשות אחרת.

בעיה 1
ביקוש לנסיעה קצרה; השקעה - בארוכה

בדרך בגין חולפים 35 אוטובוסים עירוניים ו־72 קווים בין־עירוניים, אבל מחקרים מראים כי מרבית הנסיעות משולמות באוטובוסים העירוניים (80%).

כלומר, מרבית המשאבים מושקעים בקווים שמבצעים נסיעות ארוכות, אולם עיקר הביקושים הם לנסיעות קצרות. זו מגמה שמאפיינת את תפיסת תכנון התחבורה של ישראל מזה שנים ארוכות.

צוות בראשותו של חוקר התחבורה ניר שרב מצא כי 95% מהנסיעות בתחבורה הציבורית הם למרחקים של עד 20 ק"מ. את הנתונים הציגה שחר בר, רפרנטית באגף התקציבים במשרד האוצר, בכנס של מכון שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב. נתונים אלה נתמכים גם בסקר הסלולר שביצע משרד התחבורה בשנת 2019 על למעלה מ־4 מיליון מכשירים סלולריים, והם מאפיינים גם נוסעים ברכב פרטי.

למרות זאת במשך שנים ארוכות נסללו כבישי ענק ומחלפים, ותקציבי התחבורה הציבורית הופנו בחלקם הגדול לקווים בין־עירוניים ארוכים, מסורבלים ולא יעילים.

משרד התחבורה מתקצב את נסיעות האוטובוסים לפי קילומטר נסועה, ובעוד שהתקצוב מתחלק בערך חצי-חצי בין אוטובוסים עירוניים לאוטובוסים בין־עירוניים, 78% מעליות הנוסעים הם על אוטובוסים עירוניים.

בישראל יש גם בלבול בין נסיעות קצרות לארוכות, ובין אמצעי התחבורה השונים. ד"ר בקי שליסלברג, סמנכ"לית תוכנית אב בחברת נתיבי איילון הסבירה באותו הכנס שתחבורה ציבורית אמורה להיות מסודרת באופן היררכי. כלומר, יש להתאים את כלי התחבורה למרחק הנסיעה, למרחק בין התחנות, לקיבולת הנוסעים ולמהירות.

כך, מערכת מטרו כמו זו שקיימת במרבית המטרופולינים הגדולים בעולם ועתידה לקום בגוש דן היא רכבת שנוסעת במהירות של 60 קמ"ש ומכילה את הקיבולת הגדולה ביותר - 30 אלף נוסעים בשעה ולכן היא מתאימה לתפקוד מטרופוליני. רכבת ישראל תגיע בעוד שנים למהירויות של 200־250 קמ"ש והיא מיועדת למרחקים ארוכים מאוד והקיבולת שלה היא 15 אלף נוסעים בשעה. הרכבות הקלות מכילות כ־7,500 נוסעים בשעה.

ואולם בישראל רכבת ישראל משמשת גם לנסיעות פרבריות ולא רק למרחקים ארוכים ואפילו לנסיעות בתוך המטרופולין.

גם תכנון האוטובוסים איננו היררכי - כך למשל 65% מהנסיעות הבין־עירוניות באוטובוסים הן למרחקים קצרים. הקווים הבין־עירוניים מספקים את כל סוגי השירות ונוצרו קווים כאלו שנכנסים אל תוך מרכזי הערים - בדומה לציר בגין בתל אביב - וזאת במקום להסתיים בהאבים תחבורתיים שאמורים להיות מוקמים בפאתי הערים.

בעיה 2
תכנון הקווים נקודתי ולא רחב

עוד עולה מהסקירה של האוצר, שקווים רבים התפתחו באופן אורגני ליעדים ספציפיים דוגמת אוניברסיטאות או בתי חולים ולא מתוך ראייה הוליסטית של מערכת התחבורה. כן מסבירים שם ששירות האוטובוסים למרחקים ארוכים הוא ייחודי לישראל. אומנם גם במדינות כמו הולנד ואנגליה לדוגמה קיים שירות אוטובוסים ארוך - אך הוא אינו נפוץ, ואת הנסיעות הללו לרוב מבצעת הרכבת.

ואכן, בישראל המדיניות הרשמית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהנחיות התכנון, היא להבטיח כיסוי של כל מקום בארץ באוטובוסים. אלא שפעמים רבות השירות שישנו הוא ברמה ירודה ולקויה משום שכדי להבטיח את אותו הסוג של תחבורה בכל מקום, ההקצאה הנדרשת כל כך גבוהה שהיא מובילה לתדירות נמוכה. כך, בגוש דן, שבו מרוכזים 50% מהמועסקים בארץ, ישנם רק מעט קווים תדירים ובמעטפת החיצונית של המטרופולין הם אינם קיימים.

בעיה 3
תדירות נמוכה לשירות הבין־עירוני

התדירות הממוצעת של אוטובוסים בתל אביב היא שלושה בשעה בשעות העומס לעומת 8.5 בלונדון ו־10 בברצלונה. לעמדת האוצר כל אלו מעידים על שירות בין־עירוני נרחב ולא יעיל בעוד השירות העירוני הוא חסר ולא אמין. זאת ועוד, הכניסה של רשת האוטובוסים הבין־עירונית למרכזי הערים היא על חשבון הנוסעים.

תכנון רשת האוטובוסים הזה מביא להכבדה משמעותית על התשתיות המוגבלות לאוטובוסים וכן על הנהגים שנמצאים במחסור מתמיד.

בעיה 4
מהירות נמוכה של האוטובוסים

המהירות של האוטובוסים בגוש דן בשנת 2024 הייתה גרועה יותר מאשר בשנת 2018, ועמדה על כ־12 קמ"ש בלבד, אף שעיקר הנסיעות בתחבורה הציבורית הן באוטובוסים (87%). גם מספר הנוסעים נותר מאכזב ומשרד התחבורה לא עמד ביעדיו להביא ל־900 מיליון נסיעות בסוף 2024 כשנרשמו בפועל רק 800 מיליון.

לעומת זאת, הסובסידיה של המדינה לתחבורה ציבורית קפצה פי ארבעה בעשור האחרון והגיעה לכ־14 מיליארד שקל. לא כל הזינוק בהוצאה הגיע לשיפור השירות - חלק מהעלייה מיוחסת לירידה במחירי התחבורה הציבורית לנוסעים, אך בכל אופן מספר הנסיעות לא גדל בהתאמה לגידול בתקציב או לגידול באוכלוסייה.

באוצר שואפים לייעל את השירות וטוענים שאין בכוונתם לצמצם את הסובסידיה אלא לייעל את הקצאותיה. ואולם משמעות בפועל של הייעול היא שנוסעים יאלצו להחליף יותר אוטובוסים, זאת בזמן שנוסעים רבים חוששים כיום להחליף אוטובוסים כשהם לא יודעים מתי יגיע הקו הבא.

המשמעות של רשת תחבורה היררכית היא יותר קווים תדירים למרחקים יותר קצרים והחלפות יכולות להתבצע ביעילות רק כשהן מבוצעות במערכת מתפקדת והוליסטית. ברור גם שכאשר יעילות היא מה שמוביל את התכנון, מקומות מרוחקים ומנותקים יזכו לרמת שירות טובה פחות על מנת שיהיה ניתן לתגבר את כמות האוטובוסים היכן שנמצאים מרכזי האוכלוסייה.

פתרון נוסף הוא בדמות הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות כפי שהומלץ במחקרים שונים כבר לפני יותר מ־20 שנה. כעת במשרד האוצר מקדמים חקיקה של הרפורמה הזו. הרשות המטרופולינית תתכנן ותפעיל קווי אוטובוסים, ותנהל את התשתיות לתחבורה ציבורית ותהיה אחראית על סנכרון בין כלי התחבורה השונים. ואולם, בעיריית תל אביב שקידמה את הרפורמה הזו בעשורים האחרונים מתנגדים לחוק הנוכחי שבמסגרתו ייערכו בחירות בין הרשויות על ניהולו וזו לא תופקד באופן אוטומטי בעיר הגדולה ביותר, באופן שלעמדת העירייה ייצר חוסר יציבות וחוסר מקצועיות.

עוד כתבות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש