בחודשים האחרונים אישרה ה מל"ג את פתיחתם של שלושה בתי ספר לרפואה חדשים בישראל: מסלול ארבע־שנתי באוניברסיטת רייכמן הפרטית, מסלול שש־שנתי באוניברסיטת חיפה ותואר מיוחד לרופאים חוקרים במכון ויצמן. אבל בית ספר אחד שהגיש בקשה לאישור לא קיבל אותו - בית הספר הפרטי הבינלאומי לרפואה באילת. זאת אף שבינואר השנה הודיע שר החינוך יואב קיש על ההחלטה העקרונית להקים בית ספר לרפואה באילת כבר בשנת 2026. ההחלטה התקבלה, בין היתר, בעקבות הצעת חוק שהגיש בעניין ח"כ שלום דנינו, הפעיל בשדולה לקידום אילת.
● בדרך ל-2,000 סטודנטים בשנה: מה הסיכוי שלכם להתקבל ללימודי הרפואה החדשים
● בית החולים הישראלי שמדורג במקום ה־8 ברשימה העולמית
קיש ביקש מדנינו להשעות את החקיקה כדי שיוכל לקדם את המהלך בדרכים אחרות. בעבר הוא נלחם על הקמת הפקולטה לרפואה ברייכמן, וזו אכן קמה, כך שיש משקל לכך שהוא סומך ידו על המהלך. כעת ייתכן שנמצא גורם נוסף שיוכל לממש את ההבטחה: אוניברסיטת בן גוריון, שזיהתה הזדמנות ומגבשת תוכנית משלה. הפרטים שלה נחשפים כעת.
מה יש למל"ג נגד בית ספר בינלאומי
הקמת בית ספר בינלאומי לרפואה באילת הוא חלום של ד"ר משה כהן, מנכ"ל מדיקל דוקטור המכינה סטודנטים ללימודי רפואה באוניברסיטאות מובילות בחו"ל. כהן למעשה הניע את הגלגלים של המהלך, שממנו אולי לא יזכה ליהנות.
כהן שטח את חזונו בראיון לגלובס באפריל 2024 ואמר אז שבמשך שנים הוא רואה כיצד סטודנטים ישראלים משלמים סכומים משמעותיים כדי ללמוד רפואה בחו"ל, ולעתים קרובות נשארים אחר כך לעבוד בחו"ל. אז מדוע לא להקים את בית הספר "החו"לי" כאן, בישראל, וספציפית באילת? לדבריו, מחקרים הראו שהרופאים בעלי הסיכוי הטוב ביותר להישאר לעבוד במקום מסוים הם קודם כול אלה שגדלו שם מלכתחילה ואחר כך אלה שלמדו במקום.
לכהן יש תוכנית סדורה: אוניברסיטת צ'רלס בצ'כיה הסכימה לקחת חסות על הפרויקט ולהיות אחראית לתוכנית הלימודים. על פי החזון, רוב המרצים יהיו ישראלים וההכשרה הקלינית תתבצע בקהילה ובבית החולים יוספטל בעיר. היום בית החולים אמנם אינו מוכן לכך, וזה חלק מהתוכנית - לחזק אותו. במקביל להקמת האוניברסיטה, תשקיע קופת חולים כללית בהכנת בית החולים האילתי כדי שיהיה מוכן לקלוט את בוגרי בית הספר החדש, והם מצדם יחזקו אותו. כך לפחות לפי התוכנית השאפתנית של כהן.
בית הספר יהיה פתוח גם לסטודנטים מחו"ל. כהן מאמין שזה הקלף המנצח שיאפשר למודל להיות בר קיימא מבחינה כלכלית. הוא רואה לנגד עיניו סטודנטים שיגיעו מכל העולם וגם ממדינות ערב הידידותיות, כולל סעודיה.
במל"ג לא מתלהבים מהחזון של כהן. רק בעשור האחרון ביטלה המל"ג את תוכניות הלימוד לסטודנטים לרפואה מחו"ל, בטענה שהם תופסים משאבים, בעיקר שדות קליניים, על חשבון סטודנטים ישראלים. הפתרון של כהן, שלפיו הסטודנטים מחו"ל יוכשרו בארצות המוצא שלהם, בתיווך אוניברסיטת צ'רלס, לא התקבל עד כה.
"במל"ג טוענים שהם לא יודעים לפקח על תוכנית לימודים של אוניברסיטה בחו"ל", אומר כהן לגלובס, "אבל האוניברסיטאות הזרות ענו להם יפה, שכשהסטודנטים הישראלים לומדים בחו"ל, עוד פחות פשוט לפקח על התכנים שהם לומדים, ובכל זאת הם חוזרים לארץ ומקבלים רישיון רפואה ישראלי, אז יש בכך רק הזדמנות לשיפור הפיקוח. קהל היעד הוא בדיוק אותם סטודנטים שלומדים היום בחו"ל".
אוניברסיטת בן גוריון נכנסת לתמונה
אם לא בית ספר בינלאומי, מה כן? גורמים המעורבים בנושא אומרים שכרגע עומדת על הפרק תוכנית חדשה של אוניברסיטת בן גוריון. התוכנית פחות שאפתנית: אין בה סטודנטים מחו"ל ולא מסלול באנגלית, וההכשרה הקלינית לא צפויה להתבצע בבית החולים יוספטל, שלפי האוניברסיטה אינו מוכן לכך.
לגלובס נודע כי נשיא האוניברסיטה פרופ' דני חיימוביץ' הבהיר לראש עיריית אילת אלי לנקרי כי התוכנית אינה להקים פקולטה נפרדת אלא לאפשר לימודי קדם־רפואה בשנת הלימודים הקרובה, שתתפתח בהמשך ותכלול לימודים פרה־קליניים כחלק מתוכנית הרפואה השש־שנתית באוניברסיטה. כלומר, סטודנטים יוכלו ללמוד באילת את שלוש השנים הראשונות ולאחר מכן להשלים את הלימודים בבן גוריון ולקבל הכשרה קלינית בסורוקה או באסותא אשדוד. זאת, בתנאי שמשרד האוצר ישחרר תקציב לשדות קליניים נוספים.
אוניברסיטת בן גוריון אינה פוסלת את האפשרות להכשרה ביוספטל בעתיד, אבל קודם כול יש לפתח את בית החולים.
מה הסיכוי לאיחד כוחות?
מבחינת הסטודנטים, אומרים גורמי מקצוע, יש בתוכנית של בן גוריון כמה יתרונות, ובהם שכר הלימוד הנמוך יחסית, ההכשרה הקלינית במקום שכבר מומחה בכך והקשר לאוניברסיטה ישראלית. מבחינת העיר אילת, עדיפה התוכנית של כהן, הכוללת שדרוג של בית החולים יוספטל, ובתנאי שהיא אכן אפשרית.
"תואר חלקי ברפואה לא ימשוך סטודנטים לאילת, ולא ישאיר אותם באילת", טוען כהן. "אם לא תהיה זו פקולטה לרפואה מלאה עם הכשרה קלינית באילת, לא תהיה סיבה ויכולת לבית החולים יוספטל להשתפר, ולא תהיה סיבה לרופאים הללו להישאר לעבוד באילת ובבית החולים הזה. אני מתכנן גם בניין איקוני שיהפוך לאחד מסמלי העיר אילת, גם מרכז חדשנות. אלה הדברים שמביאים משקיעים, זה חייב להיות פרויקט שחושב בגדול, אחרת הוא לא יהיה".
מה לגבי איחוד כוחות בין שני הגופים? לדברי כהן, הוא ישמח לשלב בחזון שלו גם אוניברסיטה ישראלית. אלא שאז יהיה קשה לגבות שכר לימוד פרטי, ולכן כרגע האפשרות הזאת נראית לא ריאלית.
כהן מצויד בחזון ובתשוקה לנושא, אך אוניברסיטת בן גוריון, שכבר מקיימת קמפוס אקדמי באילת ובמובן מסוים "נקלעה לסיטואציה", היא בעלת הניסיון והיכולת להקים בית ספר לרפואה. שר החינוך, המל"ג וראש העיר יצטרכו להחליט.
