אודי לוטנברג, מנכ"ל וידאה, חברת ניהול התיקים של בנק לאומי, עונה על שאלת השבוע
"האויב הגדול ביותר של המשקיע הוא המשקיע עצמו". כך אמר בנג'מין גרהאם, אבי תורת השקעות הערך. לדבריו, אחד הגורמים המרכזיים להפסדים בשוק ההון אינו בהכרח התנודות בשוק או חוסר בהזדמנויות, אלא דווקא ההתנהלות הרגשית וההחלטות החפוזות של המשקיע עצמו.
● שאלת השבוע|איך דוחות אנבידיה יכולים להשפיע על השוק כולו?
● שאלת השבוע|השקל הוא המטבע החזק בעולם השנה. האם כדאי להפחית בחשיפה למט"ח?
דבריו של גראהם נכתבו בספרו The Intelligent Investor (המשקיע הנבון), שפורסם לראשונה בשנת 1949, אך הם רלוונטים היום יותר מתמיד. בשנים האחרונות, כניסתן של טכנולוגיות משודרגות בתחום המסחר המקוון הביאו לגידול משמעותי במספר המשקיעים בשוק ההון. פיתוחים טכנולוגיים כמו אפליקציות למסחר בשוק ההון, יועצי AI ופתרונות מסחר אוטומטיים, הפכו את ההשקעות לנגישות הרבה יותר למשקיעים מנוסים ומתחילים כאחד. עם זאת, לצד היתרונות שהטכנולוגיה מביאה עימה, יש גם אתגרים - השוק הפך לתחרותי ומורכב יותר ומצריך הבנה עמוקה על מנת להימנע מטעויות שמובילות להפסדים. שוחחנו עם אודי לוטנברג, מנכ"ל וידאה, חברת ניהול התיקים של בנק לאומי, על הטעויות הכי נפוצות בקרב משקיעים, ואיך נמנעים מהן.
10 ימים יכולים להשפיע על תשואה של 20 שנה
"הטעות הנפוצה ביותר בקרב משקיעים מנוסים ומתחילים כאחד היא הניסיון לתזמן את השוק", אומר לוטנברג. "משקיעים לעיתים נוטים להעריך בתקופות מסוימות כי השוק גבוה מידי וצפוי לרדת ואומרים לעצמם, 'אני אצא עכשיו ואמנע מהירידות', בעיקר בעת אירועים חיצוניים גיאופוליטיים או כלכליים שמייצרים תנודתיות חדה בשוק וגורמים לבהלה". לוטנברג מסביר כי תחושת הלחץ גורמת למשקיעים לצאת מהשוק על מנת להימנע מהפסדים נוספים, מתוך מחשבה שידעו מתי להיכנס שוב במחירים נמוכים יותר.
"בהסתכלות על ההיסטוריה הקרובה והרחוקה אפשר לראות בקלות מדוע מדובר בטעות קלאסית". לוטנברג, מונה מספר דוגמאות לכך: "הדוגמה הראשונה היא משבר הקורונה, ראינו בשנת 2020 את השוק האמריקאי צולל בחדות, אך משקיעים שהשכילו להמתין בסבלנות, נכחו לראות את השוק מתקן את עצמו ואף עולה בצורה משמעותית בשנים 2020-2021".
אירוע נוסף שמציין לוטנברג הוא מלחמת רוסיה-אוקראינה: "רוחות המלחמה באירופה יצרו לחץ בקרב המשקיעים שחלקם העדיפו לצאת משוק המניות. בדיעבד, בדומה למשבר הקורונה, בהסתכלות של שנתיים-שלוש אחורה זאת הייתה טעות". לבסוף מציין לוטנברג את המלחמה בישראל באוקטובר 2023. משקיעים שבחרו להישאר בשוק המניות המקומי נהנו מתשואות פנומנליות ב-2024 של 27% במדד ת"א 35 - יותר מ-S&P 500 (24%) ורבים מהמדדים המובילים בעולם.
לוטנברג מציין מחקר על S&P 500, שמראה שמתוך 20 שנה (כ-4,000 ימי מסחר) מי שפספס את 10 הימים הטובים ביותר פספס כמחצית מהרווח שהיה יכול לגרוף באותן שנים. בנוסף, נמצא במחקר כי פספוס של 30 ימי המסחר הטובים ב-20 שנה יכול להוביל לתשואה אפסית על מדד הדגל האמריקאי. "כמובן שאת הימים שבהם השווקים עולים בחדות אף אחד לא יכול לחזות בוודאות מראש, אבל הרבה פעמים הם מגיעים דווקא לאחר ימים של ירידות, כשהשוק מאוד תנודתי".
איך תדעו מה פרופיל הסיכון שלכם?
טעות נוספת שמציין מנכ"ל וידאה, היא הנטייה של משקיעים לבחון מדדי השוואה (בנצ'מרק) שאינם מותאמים עבורם. "הרבה פעמים אנחנו שומעים מהסביבה שלנו סיפורי הצלחה כמו משקיע שרכש מניה שהניבה לו תשואה של עשרות אחוזים בתוך שנה. אין ספק שסיפורים כאלה מפתים לא מעט משקיעים 'להיכנס' לאותה פוזיציה, אבל צריך לזכור שזה שמשקיע אחד גרף רווח נאה לא אומר שרכישת אותה מניה תתאים או תהיה רלוונטית לפרופיל ההשקעה של משקיע אחר", מסביר לוטנברג. כלומר, לפני שאתם מנסים לבחור מניה שזינקה בשיעור פנומנלי, נסו להבין האם היא מתאימה לכם.
"לכל לקוח יש את רמת הסיכון שלו שנקבעת בדרך כלל משני אלמנטים. הראשון הוא המועד שבו המשקיע צריך את הכסף, כאשר צריך לבחון האם מדובר בהון שמשמש לקניית דירה בעוד כחצי שנה למשל, או שמא מדובר בהון שאין לו מטרה מסוימת. הדבר השני הוא תאבון הסיכון של אותו משקיע, כלומר עם איזו רמת סיכון הוא 'יוכל לישון טוב בלילה'". הוא אומר. "יש לקוחות שנכנסים לתיק ורואים נפילה של 10% ולא מצליחים לעצום עין בלילה בעוד שאחרים לא יתרגשו. אם המשקיע נמצא ברמת הסיכון שמתאימה לו, גם בתקופות של ירידות הוא לא ירגיש צורך לעשות שינויים".
הטעות שחוזרת על עצמה בכל פעם
הטעות השלישית שלוטנברג מציין שחוזרת שוב ושוב, גם בקרב משקיעים מנוסים וגם בקרב חדשים, היא הנטייה ללכת אחר טרנדים. "בכל תקופה בהיסטוריה היינו עדים להופעתם של טרנדים שמשקיעים נוטים לנהור אחריהם. בין אם ברמה של מניה בודדת ובין אם ברמה של סקטורים". לוטנברג מזכיר את טרנד מניות הקנאביס שריכז את עניין המשקיעים לפני כ-5 שנים וסחף אחריו גם אנשי עסקים בכירים ומשפיענים כאלה ואחרים. "הרגולציה בתחום הקנאביס יצרה התעניינות בתחום שהובילה אף את הבורסה המקומית להשיק מדד שמאגד את מניות הקנאביס הגדולות", הוא מזכיר. "עם זאת, בסופו של דבר התחום לא הוכיח את עצמו, כאשר ביצועי המניות בו היו מאוד חלשים ולבסוף אף הוחלט לסגור את המדד בבורסת ת"א".
טרנד נוסף שלוטנברג מציין הוא תעשיית הרכב האוטונומי והרכבים החשמליים. "התחום עלה בקול תרועה גדולה, אך בסופו של יום אם נבצע השוואה בין הסקטורים בתחום לבין מדד ה-S&P 500, שמכיל מגוון סקטורים, האחרון מנצח". מצד שני, מי שמפחד מטרנדים עלול לפספס מהפכה היסטורית שיכולה לשנות את מבנה השוק כולו. כאן לוטנברג מבקש להדגיש כי בהחלט ניתן לתבל את תיק המניות בסקטורים או מניות מסוימות בשיעורים נמוכים, אבל לא מומלץ לא לשים את כל הביצים בסל אחד.
***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם