נער הוצא מביתו לידי רשויות הרווחה בגלל ניכור הורי / אילוסטרציה: Shutterstock, Maxx-Studio
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון, מנהלת תחום דיני משפחה
במאבקי גירושים עצימים, הילדים הקרועים בין ההורים נאלצים לא פעם "לבחור צד", לאמץ את המשנה של האם או האב נגד ההורה השני, להזדהות עם סבלו ולפתח כעס, ולעתים אפילו שנאה, בלתי מוצדקים, כלפי ההורה האחר.
בהיבט המעשי, כעסו של הילד על ההורה יכול לבוא לביטוי בניתוק קשר וסירוב להיפגש עימו, או בקיום מפגשים קשים, המלווים באלימות מילולית או פיזית, שאינם מאפשרים קיומם של יחסי הורה-ילד נורמטיביים.
● בג"ץ עושה סדר ומבהיר: בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני הצדדים
● למי שייכים מענקי המילואים? המחלוקת שמפצלת משפחות וגם את בתי המשפט
● פסק דין חריג: אישה חויבה לשלם כחצי מיליון שקל לגרוש שלה. אלה הסיבות
ההורה שמעודד את הניכור כלפי ההורה האחר כמעט אף פעם לא יודה בכך, לעתים אפילו לא כלפי עצמו. מבחינתו, סלידתו של הילד מההורה המנוכר היא מוצדקת, והוא אף סבור כי ניתוק הקשר בין הילד לאותו הורה מטיב עבורו. ההורה המנכר ישוב ויטען בבית המשפט כי הוא לא מסית את הילד נגד ההורה האחר, ואפילו מורה לו להיפגש עימו, אולם הילד מסרב בתוקף, ומכיוון שמדובר "בילד גדול", לא ניתן לכפות זאת עליו.
המערכת המשפטית אינה מקבלת טיעונים אלה ופועלת על בסיס ההבנה שניתוק של ילד מהורה נורמטיבי מזיקה לו מאד לטווח הקרוב והרחוק מבחינה נפשית, גם אם הוא לא מבין זאת בשלב זה. מחקרים הראו כי ילדים שחוו ניכור הורי היו בסכנה לפגיעות נפשיות כגון דיכאון, חרדת נטישה, הערכה עצמית נמוכה, קושי בהתקשרות, בעיות שליטה בדחפים, רמה נמוכה של אמפתיה, פיתוח דעות נוקשות וחסרות ביסוס עובדתי, מניפולטיביות, אגרסיביות, התנהגות פרועה, חוסר כבוד לנורמות חברתיות ולסמכות, היעדר תחושת חרטה או רגשי אשמה ועוד.
הסתה מתמשכת ומניפולציות
בשנת 2022 פנתה אם לילד בן 12 לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וביקשה סיוע בטיפול בתסמונת ניכור הורי שפיתח הילד בעקבות הסתה של האב נגדה. כנהוג במקרים כאלה, בית המשפט פעל באופן מדורג, ובתחילה ביקש חוות-דעת מרשויות הרווחה וממומחים פרטיים.
התמונה שהתקבלה הייתה של נער שלכאורה וכלפי חוץ מנהל אורח חיים מצליח בעת שהוא חי עם אביו. הילד מגיע באופן סדיר לבית הספר, פעיל במגמת תיאטרון ובמועצת תלמידים ומצטיין בלימודיו. עם זאת, הוא מסרב לקיים קשר עם אמו וכן עם בני משפחתו המורחבת מצד אמו ועם חצאי האחים שנולדו לו מאמו, ומתרץ זאת בדקלומים שניכר כי האב שתל בפיו.
הילד וההורים הופנו לטיפול במכון המתמחה בחידוש הקשר, אולם לאחר 3 שנים בית המשפט נאלץ לקבוע כי הטיפול נכשל. האב מעמיד פנים שהוא משתף פעולה, אולם מאחורי הקלעים פועל במניפולטיביות בכדי לשמר את הניכור מהאם. האב אינו עובד, ויש לו "עודפי זמן" שמנותבים לרעת הבן: הוא מאזין לו בטלפון, מחמש אותו בשעון מקליט, צובר ראיות ועוקב - וכך פועל באובססיביות בכדי ליצור דמות אם דמונית. כתוצאה מכך, בצד "ההצלחה" החברתית והלימודית של הילד, נצפו תופעות קיצוניות של התפרצויות זעם חסרות פרופורציה לאירוע, התנהגות "אדנותית" במפגשיו עם מבוגרים, לרבות השופט ובמכון, וכן פחד ממשי מתגובות של האב.
צעד משפטי חריג
הזמן עובד בתיקים כאלה לרעה. הטיפול התחיל כשמלאו לנער 12, וכעת הוא כבר בן 15, ללא שיפור במצב וללא ציפייה לשיפור, בהיעדר מוטביציה ולקיחת אחריות מצד האב.
בנסיבות קיצוניות אלה החליט בית המשפט לנקוט צעד משפטי חריג - להכריז על הנער כ"ילד נזקק" ולהעבירו לחזקת רשויות הרווחה, שישבצו אותו בפנימייה. המטרה היא ליצור נפרדות בינו לבין האב, ותוך טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי, לאפשר לו לפתח אישיות ודעות עצמאיות על האם, כדי לשקם את הקשר ביניהם, ללא שליטתו המוחלטת של האב בכל אספקט של חייו.