בנקאות היא עסק משתלם, אבל בעשור הקודם נראה היה שבנקאות בישראל היא בעיקר מקור לצרות. קשה להסביר היום את מכירת גרעין השליטה בבנק הפועלים על-ידי שרי אריסון, והעזיבה של משפחת ברונפמן את השליטה בדיסקונט, אלא אם נזכרים בתלאות שעברו בשל הצרות שהיו בעבר.
● הסמנכ"ל עבד במקביל אצל המתחרה? הסכסוך מאחורי הסיפור המוזר של מצלאוי
● גם מנוסים נופלים: מהן 3 הטעויות הכי נפוצות בקרב משקיעים?
אלא שבשנים האחרונות התמונה השתנתה מהקצה לקצה, ולהחזיק בבנק הפך להיות בון-טון. שתי משפחות שמחזיקות בגרעין השליטה בבנק מזרחי טפחות, אייל עופר ומשפחת ורטהיים, נהנו מדיבידנד של כמעט מיליארד שקל בסיכום שנת 2024, מה שמבחינתן הצדיקה את ההתמדה ושמירת האמונים להחזקה בבנק ישראלי.
בנק מזרחי טפחות פרסם הבוקר (ה') את הדוחות הכספיים לשנה שחלפה וציין כי רשם רווח נקי של 5.5 מיליארד שקל בסיכום 2024. מכך נגזר שסך הדיבידנד שמשלם הבנק לבעלי מניותיו - 40% מהרווח הנקי לפי מדיניותו - מסתכם ב-2.18 מיליארד שקל, זאת לאחר שהוחלט על חלוקת דיבידנד של 522 מיליון שקל לרבעון האחרון של השנה.
בשליטה במזרחי טפחות שןתפים כיום איל עופר (בנו של סמי עופר המנוח) ומשפחת ורטהיים (דוד ודרורית ורטהיים, ילדיו של מוזי ורטהיים בעלי קוקה-קולה ישראל). הן מחזיקות ביחד בכ-41.3% מהון המניות של הבנק, כל אחת כמחצית משיעור זה (21% לאייל עופר, ו-20% לורטהיים). מדובר במניות אשר שווי השוק שלהן הבוקר, טרם פתיחת המסחר, עומד על 18.2 מיליארד שקל. כלומר, לכל משפחה יש מניות של מזרחי טפחות בשווי של מעל ל-9 מיליארד שקל.
המשמעות היא שמתוך חלוקת הדיבידנד בסיכום השנה שחלפה, מקבלת כל אחת מהמשפחות תשלום של כמעט 440 מיליון שקל כדיבידנד בסיכום השנה שחלפה. ביחד זה מסתכם לקרוב ל-900 מיליון שקל.
נזכיר כי מניית מזרחי טפחות רשמה תשואה נאה של מעל ל-20% בשנה החולפת, ושווי השוק של הבנק צמח ל-44 מיליארד שקל. בנקאות, כך נראה, היא עסק בהחלט משתלם - למי ששכח.
