נמל אשדוד / צילום: ויקיפדיה
ההסדרה בנמלים יוצאת היום (א') לדרך עם חתימתם של שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' על כתבי הסמכה בנמלים. ההסדרה פורסמה בגלובס לראשונה באפריל אשתקד, ומאז התנהל משא-ומתן מול חמשת הנמלים הכלולים בה כדי להגיע לכמה שיותר הסכמות. למרות החתימה היום, עדיין קיימים פערים בין הגורמים.
● הכסף הגדול באמת נמצא במוצר החיסכון הזה. כך תעזרו לו לצמוח
● השבוע בענף הרכב | דגמי הרכב החדשים שבדרך לישראל
נזכיר, כי הרפורמה בנמלים יצאה לדרך כבר לפני 20 שנה. הרפורמה נועדה לשפר את יעילות הכניסה והיציאה של סחר למדינה, כ-98% ממנו מבוצע דרך הים, והיא הכילה מספר צעדים משמעותיים, בהם ההחלטה על הפרטת נמלי הים הוותיקים חיפה ואשדוד, והקמת נמל מספנות ישראל הפרטי בבעלות אנשי עסקים ישראלים, ובהם שלומי פוגל, אסי שמלצר וסמי קצב.
בנוסף הוחלט על הקמת שני נמלים נוספים - נמל המפרץ מול נמל חיפה, שבשנת 2021 החל את פעילותו עם החברה הסינית SIPG; ונמל הדרום, שאותו מפעילה חברת TIL השוויצרית.
נקבע כי הנמלים החדשים יתמקדו בעיקר במכולות, וכשהיקף המכולות במדינה יגיע לרמה של 4.9 מיליון TEU (יחידת המדידה של המכולות), הנמלים החדשים יזכו בהפעלת רציפים נוספים שהוקמו ונותרו שוממים, כאשר שרי התחבורה והאוצר רשאים להעניק לרציפים אפשרות שימוש גם קודם לכן. בתחילת 2023 הפרטת נמל חיפה הסתיימה, והבעלות על הנמל הועברה לקבוצת אדאני ההודית וגדות הישראלית.
מאז, קיבולת המכולות בנמלי הים בישראל השתפרה דרמטית, והם צפויים להגיע ליעד שנקבע רק בשנת 2035. אולם בתחום המטען הכללי שלא נשלח בתוך מכולות, חלו עיכובים תוצאה מאפקט הקורונה שהשפיע על נמלים ברחבי העולם, אז המתינו כ-80 אוניות מטען כללי מחוץ לתחומי המדינה. השרים דאז מרב מיכאלי ואביגדור ליברמן אפשרו לנמלים הפרטיים לפרוק ברציפים השוממים מטען כללי למשך שנתיים. האישור פג באפריל אשתקד, ולמרות דרישת הנמלים להמשיך לפעול ברציפים, הנמלים הוותיקים התנגדו למהלך ודרשו הטבות משלהם.
מאבק על הרציפים
לפי המתווה שגובש על-ידי מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ואגף התקציבים במשרד האוצר, הנמלים הפרטיים שהוקמו לצד הנמלים הוותיקים - נמל המפרץ ונמל הדרום - יקבלו אישור להפעלת מטענים כלליים ללא מכולות או כלי רכב למשך 6 שנים נוספות.
הנמלים נלחמו על פתיחת הרציפים בסיוע תעשיינים בארץ, שטענו כי עיכובים בהגעת מטענים לישראל גוררים השלכות כלכליות כבדות על המשק, טענה שגם התבססה בדוח הכלכלנית הראשית של האוצר שסקר את השפעת הקורונה על האינפלציה. אולם, הנמלים רצו מאוד לפרוק בנמלים האלה גם מכוניות וכך להגדיל את עיסוקם בתחום הרווחי.
בתמורה לאישור שקיבלו הנמלים הפרטיים, נמל אשדוד יקבל לשימושו רציף נוסף שעד כה עמד ריק כדי ללחוץ על הנמל לעבור הפרטה. אולם, הפרטה מלאה של הנמל ירדה מהפרק כרגע, לנוכח התנגדות השרים. כחלופה להפרטה, דירקטוריון הנמל בראשות שאול שניידר מקדם הנפקה של מניותיו.
כעת, משהאיום הוסר, במשרדי הממשלה פעלו להעניק את הרציף לנמל אשדוד. הייעוץ המשפטי במשרדים הורה להוציא מכרז RFI, קול קורא, לבחינת שימוש אחר ברציף על-ידי גופים אחרים, ואכן פורסם קול קורא כזה, והגיעו הצעות שונות. בסופו של דבר שר האוצר סמוטריץ' העניק פטור מנסיבות מיוחדות בעקבות התועלת הכלכלית של ההסדרה, ועל כן, נמל אשדוד יקבל לשימושו את עורף הרציף. בנמל אשדוד רצו את הרציף הזה באופן קבוע, אך בסוף קיבלו את השימוש בו ל-6 שנים ורק כאמור שימוש בעורף נמל.
התנגדות קולנית
נמל חיפה השמיע את ההתנגדות הקולנית ביותר להסדרה, התנגדות שהגיע עד לפסים מדיניים, כששגרירות הודו בישראל שיגרה תלונה למשרד החוץ בעקבות ההסדרה המתגבשת. בנמל טענו כי הקדמת מתן הרציפים למתחרה הסיני יטה את הכף מתחרות יעילה שהמדינה מקדמת לכזו שעלולה להביא לקריסתו של נמל חיפה.
בממשלה התנגדו תחילה נחרצות, אך בסופו של דבר קיבלו את הטענות באופן חלקי. נמל חיפה יקבל את האפשרות להוציא עובדים לפרישה מוקדמת ובאופן שלא יפגע ביכולתו לחלק דיבידנד לבעליו, וכן שטחים לפריקה ולאחסון.
החלטה משמעותית שעדיין לא התקבלה היא בקשת הנמל לשעבד את הכסף שהמדינה השאירה בקופת הנמל בתקופת המכירה ושמיועד להשקעה בתשתיות הנמל, וזאת כדי לצמצם את העלויות הכבדות של המימון לרכישת הנמל. עוד נדונות פעולות שיזרזו ויבטיחו אופק פיננסי בהשקעות שמתכנן הנמל בפרויקטי נדל"ן בחזית הים של חיפה.
בהסדרה נכנס גם נמל מספנות ישראל, שעם הקמתו בשנת 2008 הוא הורשה לפרוק מטען כללי בלבד ועד לתקרה של 5% מסך המטענים שנכנסים לישראל. המגבלה הזו נוצרה בעקבות דרישת ההסתדרות לשמור על העובדים בנמלים המתחרים, שחלק משכרם מחושב לפי כמות המטענים הנפרקים. משעה שנמל חיפה הופרט במשרדי הממשלה, ביטלו כבר לפני כמה חודשים את המגבלה באופן הדרגתי.
ההסדרה מהווה את אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר שקודמו על-ידי משרד התחבורה ומשרד האוצר בשנים האחרונות, שכן היא שמה סוף לדרישות שונות של הנמלים ביחס לפעילותם ובדרישה של חלק מהם להגביל ולהצר את צעדי מתחריהם. ההסדרה - הגם שאינה מושלמת, ועדיין יש בה חורים ואי-הסכמות - היא קריטית להבטחת היעילות המשקית הנובעת מהפעלת הנמלים במתח שבין תחרות ובין יציבות פיננסית; ואולם היא צפויה להתקבל תוך התנגדות משמעותית מצד חלק מהשחקנים שמסרבים להטבות הניתנות למתחריהם.