הכותבת היא שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
בחודש שעבר דן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בתביעה תקדימית, במסגרתה עתרה אם לחמישה בבקשה לאפשר לה להמשיך להביא לעולם ילדים נוספים ולגדלם, באמצעות הליך פונדקאות, על בסיס קשרי האחאות שלה עם שניים מילדיה הקיימים.
● החוק שירחיב את הסמכויות של מדינות זרות לחלט רכוש של ישראלים
● כמה מזונות תקבל האישה? הכאוס והצעת החוק החדשה
התובעת היא אם יחידנית לחמישה ילדים, שכולם הובאו לעולם בהפריה מתורמי זרע לא ידועים. את שני הילדים הראשונים התובעת הרתה וילדה מביציות שלה, שהופרו מתורם זרע א'. הילדה השלישית כבר נוצרה מתרומת ביצית מתורמת A ומתורם זרע ב', שהופרו והושתלו ברחמה, כך שאומנם אין לה קשר ביולוגי לבת, אולם היא נשאה את ההריון וילדה אותה, ולכן מוכרת כאמה. הילדים מספר 4 ו-5 נוצרו מתרומת ביצית מתורמת B ומתורם זרע ב', ולכן הם חצאי אחים ביולוגיים של ילדה מספר 3 דרך האב. גם הם, כמו ילדה מספר 3, נטולי קשר ביולוגי לאם, אולם היא הרתה וילדה אותם.
כיום האם בת 53, הילד הקטן מבין חמשת ילדיה בן 3.5, והיא אינה יכולה להרות וללדת עוד ילדים. מאידך, בעת שנעשתה ההפריה של העוברים מביציות של תורמת B ומתורם זרע ב', נוצרו חמישה עוברים. שניים הושתלו כאמור אצל התובעת, והפכו לילדיה, ושלושה נותרו בהקפאה.
לטענת האם, היא אינה יכולה לשאת את המחשבה שהעוברים המוקפאים, שהם אחיהם הביולוגיים המלאים של שני ילדיה הקטנים, יושלכו לפח. מאחר שהיא גם אישה אמידה מאוד, שרואה בהורות ובהקמת תא משפחתי גדול, אוהב תומך ומפרגן כייעוד של חייה, היא מעוניינת להביא לעולם ילדים גם מהעוברים המוקפאים שנותרו, באמצעות פונדקאית בחו"ל.
הסיבה שבגללה האם פונה לבית המשפט, על אף שההליכים הכרוכים בפונדקאות מתנהלים בחו"ל, היא שכאשר ייוולדו הילדים, מדינת ישראל לא תאפשר לה להביאם לארץ ולא תכיר בהם כאמם. החוק הישראלי מכיר רק בארבעה סוגי אמהות: אם מכוח קשר ביולוגי (הביצית שייכת לאם); אם שנשאה את ההריון וילדה; אם שהיא בת הזוג של האב הביולוגי; או אם מאמצת.
להכשיר הורות על בסיס קשר ביולוגי לאחים
בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי לא ניתן להכיר בקשרי הורות על בסיס קשר ביולוגי לאחים בלבד, לאור פסיקת בית המשפט העליון בעבר, שקבעה כי אין מקום לפסיקה אקטיבית ויצירתית בנושא יחסי הורות הסכמיים, ויש להותיר את הרחבת מעגל ההורות המוכרת למחוקק.
נקבע כי פרוצדורה שבה אם יחידנית "מייצרת" ילדים בהזמנה מתרומת ביצית וזרע תוך שימוש בפונדקאות, מהווה למעשה מסלול עוקף אימוץ ויוצרת חשש לסחר בתאי רבייה - ולמעשה בילדים.
כמו כן הפנה בית המשפט לפסק דין קודם של בית המשפט המחוזי, שבו נפסק כי לא ניתן להכיר בסטטוס משפטי רשמי עצמאי בר-רישום של "אחאות".
שאלה מתבקשת היא מה יקרה אם התובעת תעשה דין לעצמה, תפעל בכל זאת להולדת הילדים בחו"ל - ואז תנסה להביאם ארצה כדי לגדלם. בית המשפט העליון כבר נתקל במקרה דומה בשנת 2015. באותו מקרה אישה חשוכת-ילדים נעזרה בתרומת ביצית וזרע, ובאחייניתה כפונדקאית. הליכי ההפריה התבצעו בהודו, אך הלידה בישראל, כך שבית המשפט ניצב למעשה בפני עובדה מוגמרת שבמסגרתה נולדה בישראל תינוקת בהליך פונדקאות, שאין לה אב או אם ביולוגיים.
גם במקרה הקודם דחה בית המשפט את תביעת האישה להכיר בה כאמה של התינוקת, בין היתר מחשש ליצירת "שוק תינוקות". לגבי גורלה של התינוקת הקיימת, בית המשפט קבע כי נתונה לאם האפשרות לעתור לאימוץ של הילדה, מבלי לקבוע מסמרות כי תביעת האימוץ בהכרח תתקבל.
