כמה מזונות תקבל האישה? הכאוס והצעת החוק החדשה

הקואליציה מקדמת תיקון לחוק שיבהיר כי לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון במזונות ילדים, גם ללא הסכמת בן הזוג השני. זאת בעקבות פסיקת בג"ץ החודש שהבהירה כי בתי הדין אינם מוסמכים לדון במזונות, כולל במזונות זמניים, ללא הסכמת שני ההורים, אלא רק בהשבת הוצאות בין ההורים. פסק הדין התבסס על פרשנות פסיקה ישנה (הלכת שרגאי משנת 1969) של בית המשפט העליון.

● אושר סופית החוק שיעצים את כוחה של הקואליציה במינוי נציב השופטים
● פסק הדין בתביעה נגד EY משרטט את גבולות אחריותו של רואה החשבון
● למי שייכים מענקי המילואים? המחלוקת שמפצלת משפחות וגם את בתי המשפט

בתחילת השבוע פרסמה הנהלת בתי הדין הרבניים תזכיר חוק בהליך בזק, שיאפשר לציבור להעיר הערות עד למחר (ה'). מדובר בהצעת חוק ממשלתית שקודמה לפני שנה וחצי אך נעצרה. ביום ראשון צפויה הצעת החוק לעלות לוועדת שרים לחקיקה. טרם נמסרה עמדת היועצת המשפטית לממשלה למהלך.

הכאוס המשפטי והסדר בסוגיה

הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושים) (תיקון־סמכות כריכת מזונות ילדים) מבקשת להגדיר את סמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות, בדרך של כריכה להליך גירושים. ההגדרה תכלול את "כלל ענייני צורכיהם הכלכליים של הילדים, בעבר ובעתיד, עד הגיעם לגיל בו אין ההורים מחויבים במזונותיהם, לרבות הוצאות למדורם, חינוכם, רפואתם וכל הוצאה נוספת נדרשת, ולא רק כהשבת הוצאות מזונות הילדים בין ההורים".

כיום קובע החוק כי לבית הדין הרבני יש סמכות שיפוט ייחודית לדון בעניין הכרוך בתביעת גירושים בין יהודים "לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג".

בשנת 1969 פירש בית המשפט העליון ב"הלכת שרגאי" את החוק כך שניתן לתבוע בבית דין רבני רק השבת מזונות בין ההורים. פסק הדין פורש באופן שונה על־ידי בתי הדין הרבניים, וגם אחריו דנו בתי הדין בתביעת מזונות ילדים באופן מלא.

בשנת 2019 ניתן פסק דין נוסף בבית המשפט העליון של השופט מני מזוז, שחזר על הפרשנות המצמצמת את סמכות בית הדין רק להשבת הוצאות. בית הדין הרבני הגדול קבע כי מדובר בדעת יחיד שאינה מחייבת.

נוצר כאוס בתיקים בהכרעות בערכאות שונות - כך שהתקבלו באותו תיק החלטות סותרות, אחד ברבני והשני בבית המשפט לענייני משפחה. לפני ארבע שנים ארבעה אבות שעניינם הוכרע בבית הדין הרבני הגישו עתירות לבג"ץ שהוכרעו החודש ועשו סדר בסוגיה. הכרעת בתי הדין הרבניים בוטלו לפי פסק הדין החדש.

בהצעת החוק נכתב באופן מפורש כי מטרתו להבהיר, בניגוד לפסיקת בג"ץ החדשה, כי בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בכל עניין כלכלי של הילדים, ולא רק בהשבת הוצאות בין ההורים.

"התיקון נועד להחזיר את החוק לכוונתו הראשונה"

לדברי עו"ד ד"ר רפי רכס, סגן היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, "החוק הקיים ברור. לפי לשון החוק, יש סמכות לבתי הדין לדון במזונות ילדים, אך בשל פסיקת בית המשפט העליון ובפרט בפסק הדין החדש של בג"ץ, התעורר הצורך להבהיר אותו.

"אני לא באמת מבין איך אפשר להכניס למילים 'לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך לרבות מזונות לילדי הזוג' שנכתבו בחוק, את המשמעות ש'לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ילדים', כפי שכתבו השופטות. התיקון נועד להחזיר את החוק לכוונתו הראשונה של המחוקק, בית המשפט העליון כתב זאת בעצמו בעבר".

בדברי ההסבר נכתב כי לשונו של החוק הקיים ברורה, וכי שופטות בג"ץ שהיו בדעת הרוב ציינו כי הן אינן מביעות את עמדתן בנוגע לדין הרצוי, אלא רק לפרשנות פסקי הדין של בית המשפט העליון.

בהנהלת בתי המשפט פירשו את פסקי הדין באופן שונה מדעת הרוב. צוין כי בשנת 2019 בית המשפט העליון, בפסק דינו של השופט מזוז, הפך את הסמכות שניתנה בחוק ל"אות מתה", וכי פסיקת בג"ץ החדשה הופכת את בית הדין הרבני ל"מעין לשכת "הוצאה לפועל" של בית המשפט לענייני משפחה בכל הקשור ל"זוטי דברים" הקשורים למזונות ילדים בסמוך לסידור הגט בבית הדין. 

בעקבות הצעת החוק: מרוץ הסמכויות יחמיר

לדברי גיא רוה, יו"ר עמותת "הורות משותפת־טובת הילד", משמעות הצעת החוק היא החזרת מרוץ הסמכויות. "הצעת החוק מחזירה את המצב לקדמותו, כך שמספיק שהורה אחד אשר מעוניין שנושא המזונות הילדים ידון ברבני, על־מנת שכך יהיה. חוזרים למרוץ הסמכויות הנוראי. כאשר יש סמכות לשתי הערכאות לדון במזונות ילדים, מדובר גם על כפייה דתית".

רוה אומר כי כיום מרבית האבות מעדיפים שנושא המזונות ידון בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני. "בהתאם לדין הדתי, בבתי הדין הרבניים כל נטל מזונות הילדים הוא על האב - בעוד שבבתי המשפט למשפחה, עבור ילדים מעל גיל 6 יש התחשבות בשכר שני ההורים. בבתי הדין הרבניים שכר האם לא מהווה פקטור בחישוב סכום מזונות הילדים".

השאלה האם בית הדין הרבני מיטיב עם נשים והאם יש להתחשב בכך עלתה בפסיקת בג"ץ החודש. השופטות יעל וילנר ורות רונן פסקו כי השאלה איזו מערכת פוסקת באופן העולה בקנה אחד עם רצון הנשים, אינה רלוונטית להכרעה בשאלת הסמכות - בניגוד לעמדת דעת המיעוט של השופט נעם סולברג.

השופטות קבעו בדעת הרוב כי "מערכת בתי הדין אינה אמורה (בהיעדר הסכמה בין בני הזוג) להכריע בסכסוכים בין בני זוג שאינם חלק אינטגרלי מסכסוך הגירושים שלגביו יש להם סמכות ייחודית". נקבע כי "סכסוכים אלה הם בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר חזקה עליו שיפסוק בהם לפי הדין, ולא תוך העדפה מובנית לזכויותיהן של הנשים או לאלה של הגברים".

"הדרך להסדרת סוגיית המזונות בישראל לא צריכה להיות באמצעות כפייה להתדיין בבתי הדין הרבניים", אומרת עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן הפועל לקידום מעמד האישה. לדבריה, גם אם יש כאלה הסבורים כי בתי הדין נוטים לטובת הנשים, הדרך היא לחוקק חוק מזונות אזרחיים, שייצר ודאות ואחידות.

"קבלת הצעת חוק זו אך תוסיף לכאוס הקיים בעולם דיני המשפחה, תגביר את מרוץ הסמכויות בין בני הזוג, דבר אשר יוביל להחרפת הסכסוך בין בני הזוג המתגרשים, תוך פגיעה בטובת הילד".

לדברי עו"ד לירן שוובר־קידר, ראשת היחידה המשפטית ב"הויה" מבית ישראל חופשית, "בפועל מדובר בהרחבת סמכויות מסוכנת של בתי הדין הרבניים להנציח את מרוץ הסמכויות המפלה, בשם המלחמה במערכת המשפטית - דבר שעלול לפגוע בזכויות ילדים, להפוך התהליך למסורבל וארוך יותר, לפגוע בזכויות נשים ולהחמיר את תופעת העגינות".

"זהו ניסיון בוטה להפוך את פסיקת בג"ץ ולהרחיב את סמכותם של בתי הדין הרבניים", אומרת עו"ד סיגלה בנון ממשרד בנון ושות' מתמחה בדיני משפחה. "תזכיר החוק מעניק לבתי הדין שליטה רחבה על כל ענייני המזונות - צעד שעשוי ליצור חוסר ודאות משפטית ולהחזיר את מרוץ הסמכויות הבעייתי".

לדבריה, לא מדובר רק במאבק בין ערכאות שונות, אלא ב"סוגיה בעלת השלכות עמוקות על האופן שבו המדינה מאזנת בין ערכים דמוקרטיים לערכים דתיים. במקרה שתזכיר החוק יעבור, צפויות עתירות נוספות לבג"ץ".

לדברי עו"ד מאור אלבק מארגון מבוי סתום המייצג עגונות ומסורבות גט, "ההצעה היא צעד בכיוון הפוך לחלוטין מהכיוון שהיינו צריכים ללכת בו. הפרדת ההליכים - גט בבית הדין וכל יתר הנושאים בבית המשפט לענייני משפחה - היא כלי קריטי לצמצום סחטנות גט. כמי שמייצגות מסורבות גט בבית הדין, אנחנו רואות יום-יום כמה לחץ מופעל על נשים אלה, להיענות לתנאי הסחטן, אפילו כשהדבר פוגע באופן חמור לא רק בזכויותיהן שלהן, אלא גם בילדים. כולנו תקווה כי ועדת שרים לחקיקה תקבל את ההחלטה הנכונה ותדחה את ההצעה".