נשיא רוסיה ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Artyom Geodakyan
יותר מעשור לפני שהציפו הכוחות המזוינים של רוסיה את הגבול עם אוקראינה, עמד הנשיא ולדימיר פוטין מול מנהיגי העולם ונשא נאום ארוך וקר כקרח בדרישה לשינוי קיצוני של הסדר העולמי.
● WSJ | כוכב הטלוויזיה הרוסי שהפך לקולו של הקרמלין
● WSJ | מאחורי החיבוק של טראמפ לפוטין עומד אינטרס ברור
"הגענו לרגע המכריע הזה, שבו עלינו לחשוב ברצינות על הארכיטקטורה של הביטחון העולמי", אמר פוטין בנאום ב מינכן ב-2007. הוא האשים את ארגון האמנה הצפון-אטלנטית בהפרת הבטחה משום שהתרחבה למזרח אירופה, וקרא להפסקת ההגמוניה של ארה"ב.
בשנים שלאחר מכן גברה המתיחות בין מוסקבה למערב. רוסיה שלחה את צבאה לתוך גאורגיה, סוריה ואוקראינה. הפלישה לאוקראינה ב-2022 עוררה מאמץ מערבי רחב לבודד את מוסקבה, ודחפה מדינות חדשות לשורות נאט"ו.
פוטין התבצר בעמדתו גם כאשר צבאו סבל מכישלונות בשדה הקרב וכלכלתו נסחטה על ידי סנקציות מערביות. הוא שיחק לטווח הארוך. כעת, כשהעולם עושה תפנית נחרצת לכיוונו, נראה שההתמדה הזו משתלמת. ארה"ב עצרה את הסיוע הצבאי לאוקראינה וקראה להפסיק את בידודה של מוסקבה. היא מתרחקת מבעלות בריתה המסורתיות באירופה.
"כולנו רואים באיזו מהירות העולם משתנה", אמר פוטין לשירותי הביטחון שלו בשבוע שעבר, לאחר פגישה בין ארה"ב לרוסיה בסעודיה. מוסקבה וושינגטון, לדבריו, מוכנות כעת לטפל ב"בעיות אסטרטגיות בארכיטקטורה של העולם".
אפילו יועציו הניציים ביותר של פוטין הופתעו מן המהירות שבה השתנה הטון המגיע מן הבית הלבן בשבועות האחרונים, על פי אנשים הנוסעים למוסקבה ומשוחחים עם גורמים רוסיים.
"הממשל החדש משנה במהירות את כל תצורות מדיניות החוץ", אמר דובר פוטין דמיטרי פסקוב על הצוות של הנשיא טראמפ בשבוע שעבר.
הריב בין טראמפ לזלנסקי סוקר בהתלהבות במוסקבה
טראמפ, שקרא לשני הצדדים לסיים את המלחמה, הפנה את תשומת לבו לאוקראינה בימים האחרונים. הוא כינה את נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי דיקטטור והאשים אותו בפתיחת המלחמה, והדהד בכך אמירות של גורמים רשמיים ברוסיה. השיא היה בהתנגשות מול המצלמה בין המנהיג האוקראיני לטראמפ בבית הלבן ביום שישי.
התקשורת הממלכתית הרוסית סיקרה בהתלהבות את המריבה בחדר הסגלגל. ביום ראשון, שיבח שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב את גישת "השכל הישר" של טראמפ והאשים את מנהיגי אירופה בהארכת המלחמה.
בנאומו שלו במינכן בחודש שעבר, 18 שנים לאחר נאום הפולמוס של פוטין, אמר סגן הנשיא ג'יי.די ואנס כי שחיקת הדמוקרטיה באירופה מהווה איום גדול יותר על היבשת מאשר רוסיה או סין - טענה נפוצה של פוטין.
"לא ראינו את זה בעבר", אמר סרגיי רדצ'נקו, היסטוריון רוסי ומחבר ספר חדש על אסטרטגיית המלחמה הקרה של מוסקבה. "לא רק ההיערכות המדינית המחודשת, אלא התאמת הערכים".
"האסון הגיאופוליטי הגדול ביותר של המאה"
עבור פוטין, הרגע הנוכחי מוכיח את צדקתה של אסטרטגיית הסבלנות שהוא התמיד בה במהלך רבע מאה בשלטון.
סוכן הק.ג.ב לשעבר, שהורם מאלמוניותו כדי להנהיג את רוסיה בתחילת המילניום, מוחה מזה זמן רב נגד הסדר העולמי שמובילה ארה"ב מאז ההתמוטטות הסובייטית ב-1991, אירוע שפוטין כינה "האסון הגיאופוליטי הגדול ביותר של המאה".
התחושות שהשמיע פוטין במינכן נבעו מהתמרמרות שגברה ב-2004 כלפי ארה"ב, לדברי תומס גרהאם, יועץ לשעבר לענייני רוסיה של הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש בבית הלבן. באותה שנה, מהפכה שנתמכה על ידי המערב טלטלה את אוקראינה, ובדלנים צ'צ'נים הסתערו על בית ספר באזור צפון הקווקז של רוסיה. פוטין האשים את ארה"ב בעידוד התנועה הבדלנית.
"שני האירועים הללו הובילו את פוטין להאמין שארצות הברית לא מעוניינת באמת בשותפות עם רוסיה, ושסיכול טרור וקידום דמוקרטיה הם בעצם רק מסך עשן שנועד להסוות כוונות להתקדמות הגיאופוליטית של אמריקה לתוך הטריטוריה הסובייטית-לשעבר, על חשבון רוסיה", אמר גרהאם, שחזר לאחרונה מנסיעה למוסקבה. "הוא הגיע אז למסקנה שהמטרה האמיתית של ארצות הברית היא לשחוק את מעמדה של רוסיה כמעצמה גדולה".
נאומו של פוטין ב-2007 הבהיר לראשונה את עומק הכעס שלו על מה שהוא ראה כיהירות של ארה"ב. נראה כי גורמים מערביים רבים התייחסו בביטול לאזהרה של פוטין באותה עת. "מלחמה קרה אחת הספיקה", אמר בתגובה רוברט גייטס, אז שר ההגנה של ארה"ב.
בשנה שלאחר מכן, פלשה רוסיה לגיאורגיה ותפסה את השליטה בשתי מובלעות פרו-רוסיות של הרפובליקה הסובייטית לשעבר, מה שלא עורר תגובה מערבית משמעותית. ממשלו של הנשיא לשעבר ברק אובמה ביקש "לאתחל" את היחסים עם מוסקבה תחת נשיא רוסיה הזמני דמיטרי מדבדב, אך חזרתו של פוטין לנשיאות ב-2012 גררה דיכוי של התנגדות והעמקת החשדנות כלפי המערב.
היחסים התערערו כאשר פוטין כבש את קרים ב-2014 ושלח את צבאו למזרח אוקראינה. בתגובה לפלישה המלאה של רוסיה ב-2022, הטיל הנשיא לשעבר ג'ו ביידן סנקציות על מוסקבה והבטיח לתמוך באוקראינה "כל זמן שיידרש".
ההזדמנות של פוטין
לאחר ניצחון דונלד טראמפ בבחירות בשנה שעברה, פוטין החל בניסיונות למצוא חן בעיניו. הוא הדהד הצהרות כוזבות על הבחירות ב-2020 ושיבח את תגובתו של טראמפ לניסיון ההתנקשות בחייו ביולי.
כעת, כשטראמפ מחמם את היחסים עם מוסקבה ומשהה את הסיוע הצבאי החיוני לקייב, פוטין מזהה הזדמנות לשנות את מעמדה של רוסיה בעולם באופן מהותי, אומרים אנליסטים.
מה שהוא רוצה זה הרבה יותר מהסדר פשוט לסיום הלחימה. מטרתו של פוטין היא להפוך את אוקראינה למדינה מסורסת שתהיה פגיעה לצמיתות ביחס לתוקפנות צבאית רוסית, ולאסור עליה להתחמש מחדש בתמיכה מערבית. שאיפתו היא לאלץ את נאט"ו לצאת לחלוטין ממזרח אירופה.
רדצ'נקו, ההיסטוריון, הביא לכך הקבלות היסטוריות מן התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר הרודן הסובייטי ג'וזף סטאלין ביקש הסכמה של ארה"ב לחלק את אירופה לתחומי השפעה. במקום זאת, ארה"ב נשארה מעורבת בענייני היבשת, פעלה כערבה לביטחון והגבילה את שאיפותיו של סטלין.
ביחס לתקופתנו, רדצ'נקו אומר: הקרמלין מקדם חזון דומה. "אך מה שמדהים בעיני הוא שגם ממשל טראמפ מאמץ כעת את החזון הזה של העולם", אמר.
מובן שהעולם של היום שונה מאוד מכפי שהיה שלאחר המלחמה. אירופה שאחרי 1945 הייתה מותשת, חרבה מן המלחמה, וסטלין ניצל הזדמנות לפלס לו דרך להשפעה על חשבונה. כיום, היבשת שסועה על ידי חילוקי דעות אך מאוחדת כגוש גיאופוליטי אחד. ביום ראשון נפגשו מנהיגי אירופה בלונדון כדי לדון בדרכים להמשיך בתמיכה בקייב.
פוטין משחק משחק מסוכן בכך שהוא דבק בעמדה המקסימליסטית הזו, אומרים אנליסטים. טראמפ, שרוצה לחתום על הסכם שלום מהיר עם קייב ומוסקבה, עשוי לנסות לגרום למוסקבה לשלם אם המשא ומתן יימשך. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, הוא הזהיר כי רוסיה עלולה לעמוד בפני סנקציות ומכסים אם לא תעשה עסקה.
רוסיה אמרה שהיא תמשיך לנהל את מלחמתה באוקראינה עד שהשיחות יביאו לתוצאה שתרצה אותה. היא ציינה את הצורך לפתור את "סיבות השורש" של המלחמה, הכוללות לפי הנרטיב של מוסקבה את האוריינטציה הפרו-מערבית של אוקראינה ואת התרחבות נאט"ו למזרח אירופה.
מומחי הגנה אומרים שלרוסיה יש את המשאבים להמשיך להילחם באוקראינה לפחות שנה נוספת, ולכרסם בשטח האוקראיני שאותו היא תשאיר אצלה כמעט בוודאות, לאחר שיובטח הסכם על אוקראינה.
פוטין לא ימהר להיכנס לסוג ההסכם שטראמפ עשוי לתמוך בו, כי הוא קורא כבר עשרות שנים לסוג של רה-ארגון בסדר העולמי, שהוא מאמין שייתכן שכעת הוא מתרחש סוף סוף.
"הרעיון הראשוני שלו בנוגע לאוקראינה, שהוא חייב לעשות את מה שהוא רוצה לעשות ולמערב לא תהיה בריה אלא לסגת, היה הרעיון הנכון", אמר בוריס בונדרב, דיפלומט רוסי לשעבר שהתפטר בגלל המלחמה וחי כעת באירופה. "עכשיו הוא אומר: תציעו לנו הצעה שלא נוכל לסרב לה. יש לנו זמן".