מאחורי החיבוק של טראמפ לפוטין עומד אינטרס ברור

החיבוק הפתאומי והנלהב של הנשיא טראמפ את רוסיה ואת מנהיגה ולדימיר פוטין מונע בחלקו מרצון אסטרטגי לתקוע טריז בין מוסקבה לבייג'ינג, שתי מעצמות שמבקשות זה מכבר לשים קץ לדומיננטיות של ארה"ב בסדר העולמי.

● ניתוח | ניצחון למתונים, עליות בשוק ובשורה לישראל: מסקנות מהבחירות בגרמניה 
● מטוסי הקרב הישראליים שחגו מעל הלוויית נסראללה. והתגובה של איראן 

מומחי מדיניות חוץ נתנו לניסיון התמרון את הכינוי "ניקסון הפוך", על שם המהלך של אותו נשיא בתחילת שנות ה־70, להפוך את המדיניות האמריקאית על פיה ולחמם את היחסים עם סין הקומוניסטית במאמץ להעמיק את הפער בין מאו דזה־דונג לברית־המועצות. ההחלטה איפסה את הגאו־פוליטיקה של המלחמה הקרה והכשירה את הקרקע לפיתוח הכלכלי של סין.

יהיה קשה לנתק כעת את רוסיה וסין זו מזו. שתי האוטוקרטיות הכריזו ב־2022 כי יש ביניהן ידידות "ללא גבולות". השתיים העמיקו את שיתוף־הפעולה הצבאי והמודיעיני, ותיאמו ביניהן את מדיניות החוץ שלהן. סין מספקת לרוסיה תמיכה כלכלית חיונית, לרבות שבבי מחשב וכלי מכונות המשמשים בתעשיות צבאיות.

בתמיכתה ברוסיה והפניית הגב לאוקראינה, וושינגטון כבר מרחיקה את בעלות בריתה באירופה, שמהוות יחד את שותפת הסחר הגדולה ביותר של ארה"ב והמשקיעה הזרה העיקרית שלה. פניית הפרסה הפתאומית עלולה להרתיע גם שותפים באסיה, שארה"ב תרצה לצידה בכל סכסוך עם סין.

ביום רביעי הדהד טראמפ את התעמולה הרוסית והפנה האשמות כלפי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. הוא כינה אותו דיקטטור והאשים את קייב בפתיחת המלחמה, שהחלה כאשר פוטין הורה על פלישה לשכנתו הקטנה ב־2022.

ההתפרצות הזו, שהגיעה לאחר נאום עוקצני שנשא סגן הנשיא ג'יי.די ואנס בפני מנהיגי אירופה במינכן מוקדם יותר החודש, וסימנים אחרים של ירידה בתמיכתה של ארה"ב באוקראינה, כבר גרמו לקרע הגדול ביותר ביחסים בין ארה"ב ובעלות בריתה הטרנס־אטלנטיות זה כמה עשורים.

ההפך מ"ניקסון ההפוך"

כשריצ'רד ניקסון ויועצו לביטחון לאומי, הנרי קיסינג'ר, הפכו את כיוון המדיניות כלפי סין בתחילת שנות ה־70, הם ניצלו התנגשות קיימת בין מוסקבה לבייג'ינג. השתיים, אחרי הכול, נלחמו במלחמת גבול ב־1969 והאשימו זו את זו בסטייה מהתורות הקומוניסטיות. שיתוף־הפעולה בין וושינגטון ובייג'ינג סייע לכרסם בתנופה העולמית של ברית־המועצות.

מה שקורה עכשיו "הוא ההיפך מ'ניקסון ההפוך'", אמר אוון פייגנבוים, בכיר לשעבר במשרד החוץ האמריקאי וכעת חבר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי. טראמפ "מנסה לפרק הסכמה בין שתי מעצמות שיש להן זיקה אידיאולוגית ואינטרסים אסטרטגיים משותפים", אמר. "ובמקום זאת, המהלך פיצל את המערב, בעוד שרוסיה מיישרת קו עם ארה"ב ועם סין בו זמנית".

בנוסף לקירוב לסין בשל הסנקציות המערביות, המלחמה באוקראינה חיזקה את הבריתות של רוסיה עם איראן ועם צפון קוריאה, המספקות תחמושת, כטב"מים, טילים, ובמקרה של צפון קוריאה, גם חיילים. גורמים בארה"ב מציינים את הופעת הציר החדש הזה כאיום אסטרטגי שהצבא האמריקאי יתקשה להתמודד עמו בו־זמנית - ואומרים שהרצון הדחוף של טראמפ לסיים את המלחמה באוקראינה מונע מהצורך להחליש, אם לא לפרק, את החזית המשותפת של היריבים. "אתה צריך לחשוב על זה כעל מאבק עולמי", אמר השליח המיוחד של טראמפ לאוקראינה, קית' קלוג. "אנחנו עומדים בפני בעיה שלא התמודדנו איתה לפני ארבע שנים. עכשיו יש לך את הארבע האלה יחד, ולכולן יש ביניהן קשרים כלכליים או צבאיים".

מזכיר המדינה מרקו רוביו, התבטא לאחר שיחות עם בכירים רוסים בסעודיה בשבוע האחרון, והדגיש את "ההזדמנויות המדהימות שקיימות לשיתוף־פעולה עם הרוסים". בשיחות אלו דנו מנהלי המו"מ של ארה"ב ורוסיה בתועלות הכלכליות האפשריות שיופקו משיפור היחסים ומהסרת הסנקציות שאילצו את רוסיה להסתמך עוד יותר על בייג'ינג.

יבלמו את סין?

תזכיר תדרוך שהוכן עבור הקרמלין על ידי צוות חשיבה הקשור לממשלת רוסיה לקראת השיחות והושג על ידי ממשלה מערבית, המליץ למוסקבה להציע את הפסקת שיתוף־הפעולה עם סין בנושאים טכנולוגיים וצבאיים רגישים, כחלק מהסכם לסיום המלחמה באוקראינה בתנאים שיהיו נוחים לרוסיה. מוסקבה יכולה גם להציע להגביל את ההשתתפות הסינית בפרויקטי תשתית שיחזקו את היכולות האסטרטגיות של סין, נכתב בתזכיר. הוצעה גם התחייבות של רוסיה להגביל את חידוש יצוא הגז הטבעי לאירופה, כדי לערער את התחרותיות האירופית ולאפשר מכירות של גז טבעי נוזלי אמריקאי, וכן הצעות להעניק לחברות אמריקאיות זכויות על מרבצי מינרלים באוקראינה הכבושה.

 נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: ap, Eraldo Peres

תנאים כאלה נועדו לפנות לגישתו העסקית של טראמפ לעניינים בינלאומיים, אך הספקנים טוענים כי יש מעט שרוסיה יכולה לעשות כדי לעזור לארה"ב לבלום את סין. "הספינה הזו הפליגה. הסינים מתקדמים מהרוסים בהרבה מבחינה טכנולוגית", אמרה אלינה פוליאקובה, מנכ"לית המרכז לניתוח מדיניות אירופית. היא הזהירה שאם וושינגטון תנטוש את אוקראינה, היא תיתן לגיטימציה ל"תוקפנות" ותאותת כך לבייג'ינג, "שעומדות בפניה הרבה פחות מגבלות בכל הנוגע לתוקפנות הצבאית הפוטנציאלית שלה נגד טייוואן".

בהתבטאויותיו בפורום הביטחון בהליפקס בנובמבר, אמר אדמירל הצי האמריקאי סמואל פאפארו, העומד בראש פיקוד האינדו־פסיפי של ארה"ב, כי בין בייג'ינג ומוסקבה יש "סימביוזה עסקית", וכי "לחשוב שנוכל לתקוע טריז ביניהן זו פנטזיה".

התקרבות זמנית בלבד

ישנה דינמיקה נוספת, מהותית יותר, שמגבילה את מרחב התמרון של פוטין: בעוד מערכת היחסים של רוסיה עם סין היא אסטרטגית וקבועה, כל התקרבות לוושינגטון היא מטבעה זמנית, לפחות כל עוד ארה"ב תישאר דמוקרטיה. טראמפ, אחרי הכול, כבר לא יהיה בבית הלבן בעוד ארבע שנים, ופוטין צריך להביא בחשבון את הסבירות שהממשל האמריקאי הבא עלול להתנדנד באותה פתאומיות לכיוון ההפוך. אפילו הבחירות לקונגרס שייערכו בשנה הבאה עשויות לשנות את המדיניות האמריקאית.

"רוסיה יודעת שהמפלגה הקומוניסטית תמשיך לשלוט בשכנתה - ושהניכור של סין יוצר סכנת מוות לרוסיה", אמר אלכסנדר גאבואב, מומחה ליחסי סין־רוסיה העומד בראש מרכז קרנגי רוסיה אירואסיה בברלין.

אין זה אומר שפוטין לא ישתף פעולה. ההצעות של טראמפ מציעות סיכוי להשיג מוושינגטון משהו שצבאותיו לא הצליחו להשיג בשלוש שנות מלחמה: שינוי המשטר בקייב והחזרתה של אוקראינה, ואולי גם של חלקים אחרים באירופה, לתחום ההשפעה של מוסקבה.

"איני רואה סיבה לכך שרוסיה לא תכניס לכיסה את כל מה שטראמפ מציע לה, אף שהיא לא ראויה לכך, ובו בזמן תשמור על הקשר ההדוק עם סין", אמר תומאס גומארט, מנהל המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים, צוות חשיבה בפריז המייעץ לממשלה.

סין אמנם מתבוננת בחשש מסוים בתפנית של טראמפ לכיוון רוסיה, אך היא גם מרוויחה הזדמנות אסטרטגית: שתי המטרות העיקריות שלה באירופה, תמיכה במשטר פוטין ופיצול יתר אירופה מארה"ב - יעדים שעד כה סתרו זה את זה - לפתע בהישג יד.

בעוד שוושינגטון המטירה בוז על זלנסקי ומנהיגי אירופה, דיבר שר החוץ הסיני וואנג יי על הצורך לשמור על החוק הבינלאומי ועל אמנת האו"ם. לאחרונה הוא תיאר את אוקראינה כ"חברה ושותפה" בעת פגישה עם מקבילו האוקראיני.