פגישה בין ראשי ממשלות קירגיזסטן (משמאל) וטג'יקיסטן (מימין), בתיווך ראש ממשלת אוזבקיסטן, בעיר הגבול באטקן / צילום: Reuters, Anadolu
בימים שבהם שוררות רוחות מלחמה ברחבי העולם, דווקא באסיה צפוי להסתיים סכסוך בן כ-33 שנה בין שתי מדינות קטנות ונחשלות, קירגיזסטן וטג'יקיסטן.
● פרשנות | התהפוכות במדיניות החוץ והמסחר של טראמפ ומה ישראל יכולה ללמוד
● בבריטניה ממליצים: הצבא צריך ללמוד מצה"ל
שורשי העימות ב-1991, עת התפרקה ברית-המועצות לשורת מדינות, כולל במרכז אסיה. שתי המדינות לא הסכימו על הגבולות ביניהן, בשל סוגיות כמו גישה למים ומשאבי טבע. סוגיה נוספת שהעמיקה עם התפרקות חבר העמים היא הנזקים שגרמו פקידי מוסקבה, ששרטטו מפות באופן פשטני. כך, יישובים של אזרחים שראו בעצמם טג'יקים עברו לידי קירגיזסטן, ולהיפך.
אי-ההסכמות הוחמרו והושפעו בין השאר מהרקע האתני השונה של אזרחיהן שנמצא ברקע: בעוד הקירגיזים הם עם טורקי, כמו חלק בלתי מבוטל מהשכנים במרכז אסיה, הטג'יקים הם עם ממוצא איראני, שדובר ניב פרסי.
החיבור בין האי-הסכמות על גבולות באורך כולל של כ-970 ק"מ ובין המתיחות האתנית הביא לחילופי אש, שבספטמבר 2022 אף החריפו ללחימה עצימה, שבה נהרגו יותר מ-100 איש, וכ-136 אלף נעקרו מבתיהם.
הבשורה הגדולה הגיעה לפני כשבוע וחצי, כשבתום פגישה בעיר הגבול באטקן בין ראשי המועצות לביטחון לאומי, קמצ'יבק טשייב הקירגיזי וסיימומין יטימוב הטג'יקי, הכריזו כי נפתר המשבר הממושך.
המעורבות של רוסיה
עם זאת, עדיין לא נסגרו הפרטים הסופיים של הגבול המעודכן, וקבוצות עבודה יושבות יחד על טיוטה סופית. אותו גבול מיועד צפוי להיקבע בתוך כמה חודשים, ואז האישורים יופנו לפרלמנטים ולשני המנהיגים: נשיא קירגיזסטן סאדיר ג'פארוב ונשיא טג'יקיסטן אמומאלי רחמון. האופטימיות הרבה נובעת מהודעה של שתי הממשלות, שכבר התפרסמה: "הגענו להסכם שקובע באופן מלא את החלקים הנותרים בגבול המדיני הקירגיזי-טג'יקי".
סוגיה משמעותית בתהליך היא מעורבות רוסיה. קירגיזסטן וטג'יקיסטן חברות בארגון האמנה לביטחון משותף (CSTO), שכולל את מרבית מדינות חבר העמים. ב-2022, כתוצאה מההסלמה, פנו בכירי בישקק בהובלת ג'פארוב למוסקבה, שתתווך. מאז, הקירגיזים דווקא התלוננו על קשיים במשא-ומתן, כתוצאה מסירוב מוסקבה לספק מפות מקוריות מתקופת ברה"מ, ועתה לא ברור אם רוסיה, שמתרכזת בלחימה באוקראינה, בכלל מעורבת בהסכם בין בישקק לדושנבה.
שואפות לסחר הדדי
חלק מהותי בשיקולים בהתקדמות לעבר הסכם הוא הכלכלה. במסגרת הרצון להביא לפריחה של שתי המדינות, בהיעדר לחימה בין הצדדים, מבישקק נמסר כי קירגיזסטן וטג'יקיסטן שואפות להגיע לסחר הדדי של חצי מיליארד דולר עד 2030.
בעת שבה התמ"ג הריאלי של קירגיזסטן זינק במחצית הראשונה של 2024 ב-8.1%, התמ"ג לנפש נותר עדיין נמוך במיוחד: כ-1,970 דולר, לפי הבנק העולמי. זה אומנם גבוה מטג'יקיסטן (כ-1,160 דולר), אבל נמוך ביחס למדינות אחרות במרחב - אוזבקיסטן (כ-2,850 דולר) וקזחסטן (כ-12,900 דולר).
הכלכלה הקירגיזית גם אינה מגוונת, והמקור הקריטי שלהם למט"ח הוא מכרה הזהב של המדינה: קומטור. בבישקק עדיין לא ניכרת ההפנמה של הצורך בגיוון הכלכלה, וכן גורמים זרים חוששים להיכנס לפעילות משמעותית במדינה שמונה כ-7 מיליון תושבים. הסיבה לכך היא החלטת ממשלת קירגיזסטן לפני כשלוש שנים וחצי להלאים מהחברה הקנדית "סנטרה גולד" את מכרה קומטור, לאחר שזו השקיעה בו יותר מ-3 מיליארד דולר בכשלושה עשורים. משקיעים זרים חוששים כי השלטון הריכוזי בראשות ג'פארוב ימשוך את ההשקעה, ואז ילאים את הנכס.
לקירגיזסטן יש מכנה משותף עם טג'יקיסטן לא רק בהיותה מדינה קטנה, או בעלת אוכלוסייה קטנה (כ-10.4 מיליון איש). הטג'יקים אף הם תלויים בהכנסות מזהב, שהביאו אותם לצמיחה מרשימה של 8.3% ב-2023 ו-8.2% במחצית הראשונה של 2024. ואולם, בבנק העולמי ציינו בחודש יולי האחרון, כי העלאות שכר ציבוריות עודדו את הפעילות הכלכלית, אבל בטווח הארוך צפויות בעיות.
בסיכומו של דבר, ייתכן כי הריכוזיות בטג'יקיסטן מועילה מבחינה שלטונית על אמומאלי רחמון, אבל מגבילה את כלכלתו, שנשענת על חברות ממלכתיות.
בבנק העולמי בחנו את 25 החברות הגדולות ביותר במשק הטג'יקי, שעוסקות בתחומים כמו כרייה, אנרגיה ותקשורת, ומצאו כי סך ההפסדים שלהן שווה ל-4.2 מיליארד סומוני (כ-390 מיליון דולר), סכום ששווה לכ-3.2% מהתוצר.