בבריטניה ממליצים: הצבא צריך ללמוד מצה"ל

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים. 

● ממשל טראמפ מאיים על תקציבי האוניברסיטאות. כך הגיבה קולומביה
● במשקל 8 טון: הצבא האמריקאי התחמש בנשק חדש  

1הטלגרף הבריטי: על הצבא ללמוד מצה"ל

לאור נטישת אוקראינה על ידי ארה"ב, בריטניה ניצבת כעת בפני עתיד לוט בערפל, כאשר כוחותיה עתידים להתייצב במזרח אירופה "ללא תמיכת כוחות אמריקאים". בטלגרף הבריטי מציעים כי על הצבא הבריטי ללמוד מצה"ל ומלחימתו ברצועת עזה. "בריטניה יכולה לפנות לבעלת ברית מנוסה בקרב לצורך קורס מזורז בלקחים לעולם המודרני: ישראל", כתב בטור דעה אנדרו פוקס, מפקד פלוגה לשעבר בחטיבת הצנחנים הבריטית שהשלים שלושה סבבי שירות מבצעיים באפגניסטן.

פוקס כותב כי יש ללמוד מצה"ל משום שהוא גוף שיודע להתאים את עצמו במהרה לשדה הקרב המודרני, כפי שהוכיח מאז מתקפת הפתע של חמאס. "בקרבות בעזה, צה"ל הפגין גם חוזקות וגם חולשות, ומציע לקחים שעל מפקדי הצבא הבריטי ללמוד היטב עבור מבצעים פוטנציאליים במזרח אירופה", נכתב.

"צה"ל השתמש באופן אפקטיבי ברחפנים קטנים לסיור ולתקיפה, והעניק אפילו ליחידות חיל רגלים זוטרות יתרון מצבי חסר תקדים. כוחות בריטיים כבר בדקו רחפנים מתוצרת ישראל בשדה הניסוי בסולסברי כדי לבחון את יישומיהם בשדה הקרב", נכתב.

עם זאת, צה"ל גם ידע לגלות את הסכנות בתחום הרחפנים: "יחידות ישראליות הפילו בטעות רחפנים משלהן, מה שהצריך התאמות מהירות באימונים ובתיאום. הלקח הוא עד כמה אמצעים נגד רחפנים - כולל הגנה אווירית קצרה טווח ושיבוש אלקטרוני - קריטיים למניעת עיוורון כוחות ידידותיים בידי טכנולוגיה משלהם ולמניעת שיבוש מצד האויב".

בלחימה בעזה צה"ל התמודד עם סביבה מאיימת, כאשר מחבלי חמאס צצו ממנהרות, גגות, ומעליהם רחפנים. "בתגובה, מפקדים ישראלים ביזרו שליטה ואפשרו למפקדי יחידות קטנות לפעול באופן עצמאי". פוקס מציע כי בריטניה צריכה ללמוד מפריסת הכוחות של צה"ל במקביל להתמודדות עם איומים בלתי צפויים. "בריטניה חייבת גם היא לאמץ מבני פיקוד גמישים ומבוזרים בעת פעולה במרכזים עירוניים. האימונים צריכים להתמקד בתיאום שוטף בין יחידות ובתוכניות מגירה לכשלים בתקשורת".

על בריטניה גם ללמוד כיצד לשלב בשדה הקרב כלי שריון כבדים עם חיל רגלים. "טנקי המרכבה ונגמ"שי הנמר של צה"ל בעזה עמדו בפני מתקפות רבות של RPG מצד חמאס. עם זאת, טנקים מבודדים התגלו כפגיעים למארבים; עדיף לפרוס אותם בזוגות עם חיל רגלים קרוב". על הבריטים ללמוד מצה"ל כך ש"שום טנק בריטי לא יתקדם לבד; צוותים משולבים צריכים לפעול גם ברמת היחידה הקטנה ביותר. בריטניה צריכה לתת עדיפות לציוד צי השריון שלה במערכות הגנה אקטיביות דומות לאלו שבהן משתמש צה"ל, המתאימות לתנאי שדה הקרב באוקראינה".

בריטניה יכולה ללמוד מצה"ל כיצד להתמודד עם דילמות אתיות ואסטרטגיות בשדה הקרב: "צה"ל נקט באמצעים נרחבים לצמצום פגיעות באזרחים: אזהרות פינוי בהודעות טקסט, תקיפות אזהרה קטנות על מבנים הידועות כ'הקש בגג', וביטול תקיפות אוויריות כאשר זוהו אזרחים. ועדיין, השימוש הציני של חמאס במגנים אנושיים הפך נפגעים אזרחיים לבלתי נמנעים", נכתב. בריטניה יכולה ללמוד מכך ולשלב "הפחתת סיכון אזרחי בתכנון המבצעי, להשתמש בחימוש מדויק במשמעת, ולתאם עם ארגוני סיוע הומניטרי בכל הזדמנות אפשרית".

בריטניה צריכה גם ללמוד את הלקח ששדה הקרב מתנהל גם בתקשורת, במלחמה על דעת הקהל. "חמאס ניצל ביעילות תמונות של הרס כדי לעצב את דעת הקהל העולמית, לעיתים תוך הגזמה או עיוות של אירועים. צה"ל נאבק להגיב לנרטיב זה בזמן אמת, ועמד בפני ביקורת בינלאומית למרות שיישם יותר אמצעי הגנה אזרחיים מרוב הצבאות המודרניים. בריטניה צריכה ללמוד מכך: מלחמת המידע חשובה כמו הפעולות הצבאיות. כאשר כל סמארטפון הוא שדה קרב, שליטה בסיפור קריטית כמו שליטה בקרקע".

מתוך הטלגרף מאת אנדרו פוקס. לקריאת הכתבה המלאה.

2ניתוח חדש חושף: 72% מהמבנים בצפון עזה נחרבו כליל

ניתוח תצלומי מכ"ם של רצועת עזה, שביצעו חוקרים מאוניברסיטת אורגון סטייט, חושף כי למרות ההרס ברצועה "כמעט 140 אלף מבנים עדיין עומדים", פורסם בבלומברג. לאור הפסקת האש השברירית בין ישראל לחמאס, תושבי עזה מאכלסים מחדש ערים מרכזיות "באוהלים וביריעות ברזנט. אוהלים הוקמו על גבי מבנים הרוסים, לעיתים קרובות עדות לכך שאנשים תובעים מחדש את השטח של ביתם".

לפי הניתוח, רמת הנזק הגבוהה ביותר תועדה בצפון עזה ובעיר עזה. "בצפון עזה, 72% מהמבנים ניזוקו או נהרסו. רק 28% מהצפון נותרו ללא פגע, עם למעלה מ-35 אלף מבנים שבהם לא זוהה נזק".

השאלה שעולה מהניתוח היא האם המבנים שנותרו שלמים בטוחים למגורים. "מהנדסים מקומיים עובדים כדי לקבוע את תקינותם המבנית של בתים על מנת למנוע קריסות. פצצות שלא התפוצצו נותרות סיכון משמעותי", נכתב.

למרות זאת, סאם רוז, המנהל בפועל של אונר"א, אמר לבלומברג כי חלק מהמבנים בעזה נותרו ראויים למגורים. רוז הוסיף כי "מאפיות מייצרות לחם מחדש, וחנויות קטנות נפתחו מחדש. רשת של מטבחים קהילתיים הוקמה כדי לייצר 800 אלף ארוחות חמות ביום ברחבי הרצועה וחלק מבתי הספר חזרו ללמד". אולם, כעת לאחר שישראל עצרה את הסיוע ההומניטרי לעזה, עקב סירוב חמאס לקבל את תנאיה להסכם הפסקת האש, "ייתכן והמצב יישתנה".

מהניתוח עולה כי מחנה הפליטים ג'באליה נהרס ברובו, כאשר הוא מלא ב"אוהלים פזורים בכבישים על גבי הריסות". אנשים במחנה הפליטים תלויים יותר בארגוני הסיוע ו"מתקהלים בקבוצות או סביב תשתיות קריטיות כמו בארות, נקודות חלוקת מזון או בתי חולים מאולתרים".

מניתוח של האו"ם עולה כי הקרקע החקלאית ברצועת עזה המהווה 41% משטחה, ניזוקה. "כולל 80% מגידולי העצים ו-65% מחממות הגידול". אולם, חלק גדול מהקרקע עשויה לשמש לדיור זמני. "בינתיים, רוב הפלסטינים בעזה בחרו לחזור למרכזים העירוניים ולא לקרקע הפתוחה שבה הוקמו בעבר המחנות".

מתוך בלומברג מאת רייצ'ל לאבין, קרישנה קארה, ג'ייסון קאואו וטום פברייה. לקריאת הכתבה המלאה.

3סקר חדש חושף: התמיכה של האמריקאים בישראל בשפל היסטורי

סקר חדש של מכון גאלופ (Gallup) הממוקם בוושינגטון חושף כי התמיכה של האמריקאים בישראל נמצאת בשפל היסטורי. "בעוד שהאמריקאים עדיין נוטים יותר לתמוך בישראל מאשר בפלסטינים, פחות ממחצית כעת אומרים שהם ניצבים לצד ישראל", פורסם בפוקס ניוז.

בסקר שפורסם בסוף השבוע האחרון, מדגם של אמריקאים נשאל "בסיטואציה במזרח התיכון, האם אהדתך נתונה יותר לישראלים או לפלסטינים?". הסקר נערך בפברואר האחרון במהלך השלב הראשון של הפסקת האש הזמנית בין ישראל לחמאס.

מתוצאות המדגם עולה כי "33% מהאמריקאים מביעים אהדה לפלסטינים". העלייה בתמיכה מציינת "עלייה של שש נקודות אחוז מאז 2024, וזהו השיעור הגבוה ביותר שתועד ביותר משני עשורים".

במקביל, "46% מהאמריקאים אומרים שהם מביעים אהדה כלפי ישראלים, הנתון הנמוך ביותר שנרשם ב-25 השנים האחרונות של סקרי גאלופ השנתיים. השפל הקודם עמד על 51% ונרשם בשנת 2024 ובשנת 2001", נכתב בפוקס ניוז.

נתון נוסף שעולה מתוצאות המדגם מראה כי נוצר פער מפלגתי בקרב האמריקאי ביחס לעמדותיהם כלפי ישראל. "כ-83% מהרפובליקאים רואים את ישראל ב'אופן חיובי מאוד/בעיקר חיובי', בהשוואה ל-48% מהעצמאיים ורק 33% מהדמוקרטים".

בנוסף, הסקר בחן את התמודדותו של הנשיא דונלד טראמפ עם מלחמת ישראל חמאס. תוצאות הסקר מראות כי "40% מהאמריקאים מאשרים את אופן ההתמודדות של הנשיא עם המלחמה, בעוד 51% אינם מאשרים ו-9% אינם מביעים דעה".

מתוך פוקס ניוז מאת כריסטין פארקס. לקריאת הכתבה המלאה.

4"אלוהים נתן לישראל צ'ק פתוח": האוונגליסטים אופטימיים בכהונת טראמפ

ארגון נוצרי חדש שואף לעצב את מדיניות ארה"ב לטובת ישראל ומקים קואליציה לחיזוק התמיכה האמריקאית במדינה. בשבוע שעבר התכנסו מנהיגים נוצרים פרו-ישראליים במוזיאון ידידי ציון בירושלים וחגגו את השקת "ועידת הנשיאים של ארגונים נוצריים התומכים בישראל". "האירוע, מגיע רק חודשיים לאחר כניסתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לתפקיד, תקופה שבה בציונות הנוצרית מאמינים שיש להם יותר כוח מאי-פעם לעצב את מדיניות ארה"ב לטובת ישראל", פורסם במדיה ליין.

מריו ברמניק, אחד ממייסדי הוועידה, אמר למדיה ליין כי הוועידה שואפת לקדם מדיניות פרו-ישראלית בארה"ב "תוך גיוס תמיכה עממית לחיזוק היחסים בין ארה"ב לישראל ולהתמודדות עם עליית האנטישמיות בצפון אמריקה".

הוועידה רואה בכהונתו השנייה של טראמפ קרקע פורייה לחיזוק הקשרים עם ישראל. "נעודד את כל העבודה הנהדרת של ארגונים רבים התומכים כיום בישראל באמריקה. אך אנו מאמינים שקול מאוחד יהיה קול חזק מול ממשל טראמפ, מבחינה חקיקתית וברמת המדינות", אמר ברמניק.

הוועידה מתכננת לקדם כמה נושאים מרכזיים, "בראשם ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון". ראלף ריד, מייסד "הקואליציה לאמונה וחירות", אמר כי ארגונו תומך בריבונות ישראלית משום שהוא רואה ביהודה ושומרון את "לב ליבה התנכ"י של ישראל". והוסיף, "שם נמצאת חברון. שם נמצאת בית לחם. זה מקום הולדתו של ישו, ביתו של דוד המלך. זה הלב הרוחני של המדינה".

הקהילה האוונגליסטית רואה את הנשיא טראמפ כנשיא האמריקאי "הפרו-ישראלי ביותר ב-77 שנות המדינה". מייסד הוועידה ברמניק אמר למדיה ליין "אני באמת מרגיש שאלוהים נותן לישראל צ'ק פתוח לכתוב עליו, לחלום מחדש" והוסיף, "יד האל על ישראל, וזוהי ההזדמנות שלכם לקום למה שאלוהים מייעד לאומה שלכם".

מתוך המדיה ליין מאת מעיין הופמן. לקריאת הכתבה המלאה.