גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרופאה שפורצת דרך בחקר הפוריות: "לא יודעים כלום על מערכת הרבייה הנשית"

ד"ר אולה גוטצייט מבית החולים רמב"ם פיתחה מודל תלת־ממדי שמדמה את פעילות מערכת הרבייה הנשית, בניסיון לצמצם פערי ידע היסטוריים בתחום ● מחקריה מציעים תובנות ישימות בנוגע לתפקוד מיני, מנופאוזה וכן מניעת דלקות ● החלום: הוצאת טיפולי הפוריות מחוץ לגוף האישה

ד''ר אולה גוטצייט / צילום: קטי חכים
ד''ר אולה גוטצייט / צילום: קטי חכים

בתנאי הקבלה לניסוי קליני, כמעט תמיד יופיע הסעיף: "לא מיועד לנשים בהריון". בעבר, ניסויים החריגו כל אישה בגיל הפוריות, מחשש שהיא תיכנס להריון במהלכם ושהתרופה הנבדקת תשפיע לרעה על העובר. כתוצאה, כבר כחמישה עשורים שלא פותחו תרופות חדשות לנשים הרות. אבל הבעיה רחבה הרבה יותר - קשה מאוד לחקור את מערכת הרבייה הנשית, כך מסבירה ד"ר אולה גוטצייט, מנהלת היחידה לשימור פוריות בבית החולים רמב"ם.

כמה שווה המלצה מקים קרדשיאן למניה ישראלית?
מנבא את הזוכים בנובל: מי קיבל השנה את פרס וולף?
מחקר DNA חדש גילה עם עתיק שמהווה את המקור ל-50% מהאנושות

זו מערכת שמשתנה מאוד בהתאם למחזור החודשי ולתנודות הורמונליות, באופן שמייאש את החוקרים, לפעמים עוד לפני שהתחילו. מודלים של בעלי חיים אינם מייצגים אותה היטב, ותרביות תאים רחוקות מאוד מלהדגים את מורכבותה. "ולכן, כמעט ולא יודעים כלום על מערכת הרבייה הנשית, בהשוואה למשל למה שיודעים לגבי קרדיולוגיה או סרטן", אומרת ד"ר גוטצייט.

כדי להתמודד עם חלק מהאתגרים הללו, היא פיתחה מודל 'איבר על שבב' של מערכת הרבייה הנשית. מדובר במודל ביולוגי ממוזער שפותח מתוך תאי גזע - לפעמים של מטופלת ספציפית, המחקה את פעילות הנרתיק וצוואר הרחם.

טכנלוגיית ה'איבר על שבב' הבשילה בעשור הקודם. השבבים עשויים לרוב מסיליקון או מחומרים פולימריים אחרים, ועליהם מגדלים תאים חיים שמדמים רקמות של איבר מסוים. השבב מכיל תעלות מיקרוסקופיות דרכן זורמים נוזלים - דם מלאכותי או חומרים מזינים, שמדמים את הסביבה הפיזיולוגית של האיבר האמיתי. ואולם עד כה היו חסרים מודלים כאלה של מערכת הרבייה הנשית.

"כאשר חיברנו בין צוואר הרחם לבין הנרתיק, גילינו תפקידים מאוד משמעותיים לשיח ביניהם", גוטצייט מספרת. "המיקרוביום (סביבת חיידקים) שלהם משפיע האחד על השני, וגילינו שצוואר הרחם חשוב מאוד בטיפול בדלקות חוזרות".

דלקות כאלו פוגעות באופן משמעותי באיכות חייהן של נשים רבות, ולעיתים קרובות לא ניתן למנוע את ההישנות שלהן. "גילינו כי צוואר הרחם מגיב לדלקת ברמה החיסונית ומפריש חלבונים שיש להם תפקידים באיזון החיידקי בנרתיק, וכאשר יש שיבוש בתהליך הזה, הסיכוי לדלקת בנרתיק הוא גבוה יותר", היא מספרת. תגלית זו פותחת דלת לא רק לאבחון הבעיה, אלא גם לפיתוח תרופה - החלבון עצמו.

גילוי חדש: חיידקים קוטלי זרע

מעבר לחקר דלקות, גוטצייט מיישמת את המודל שלה כיום בתחומים נוספים. "רבע ממקרי אי־הפריון אינם מוסברים", היא מספרת. "אפשר לעשות הפריה חוץ־גופית, אך זהו תהליך מאוד כואב ומסוכן ומלא בתופעות לוואי".

השבב שפיתחה מסייע לבחון את הקשר בין חיידקים לאי־פריון. "לשבבים שלי יש רקע הורמונלי ידוע ומבוקר, ואני יכולה לשאול שאלות לגבי האינטראקציה בין חיידקים בשלב מסויים של המחזור לבין פעילות הזרע. זה היה מאוד קשה לבדוק עד היום, כי כל המיקרוביום הנשי משתנה עם הוסת", מסבירה גוטצייט.

"ואכן, זיהינו שסביבות חיידקיות מסויימות הן קוטלות זרע או פוגעות בפעילותו. הוא פחות נקשר לחומצה ההיאלרונית שעוזרת לו להיכנס לביצית, ומאידך הוא עובר יותר פרגמנטציה של ה־DNA. וראינו שזהו תהליך לגמרי הפיך. אם אנחנו משנים את הסביבה החיידקית על השבב, הזרע שוב יכול לפעול בהצלחה".

והטיפול יהיה על ידי אותם חלבונים?
"זו אפשרות אחת, ואחרת היא להזריע באופן שמוגן מהחיידקים, כדי לעקוף אותם, או אפילו אפשר לתת אנטיביוטיקה לאותה התקופה".

הפריה עוד יותר חוץ־גופית

פרויקט נוסף עליו גוטצייט עובדת קשור לשימור פוריות. כאן, התקווה היא לא רק לחקור באמצעות האיברונים הקטנים שהיא מייצרת, אלא ממש להשתיל אותם.

"כאשר ילדות עוברות טיפולים שפוגעים בפוריות, בעיקר טיפולים כימותרפיים, אנחנו משמרים עבורן רקמה מהשחלה, עם הביציות. אלא שכך משיגים הריון רק ב־50% מהנשים, והילדות הללו יהיו רוב חייהן במנופאוזה (סיום תקופת הפוריות).

"אני כעת עובדת עם חברה בתחום הנדסת הרקמות והאיברים התלת־ממדיים כדי לפתח את האיברונים כך שאפשר יהיה להשתיל אותם והם ישמשו תחליף לשחלה הקיימת, מבחינת ייצור הורמונים ואולי גם ייצור ביציות".

החלום הרחוק יותר, היא אומרת, הוא להקל על תהליך ההפריה החוץ־גופית. כיום, נשים עוברות את הטיפולים ההורמונליים כדי להבשיל את הביציות בתוך השחלה, ולאחר כמה שבועות של הבשלה באמצעות הורמונים, הן עוברות תהליך כירורגי של שאיבת הביציות. "מדוע לא ניתן יהיה לקחת ביופסיה מהשחלה, ובתוכה לגדל את הביציות, מחוץ לגוף?", שואלת גוטצייט. התהליך עדיין ידרוש ביופסיה, אך יחסוך את הטיפולים ההורמונליים הקשים לאותן נשים.

המעבר מהרווארד לחיפה במהלך המלחמה

גוטצייט נמצאת בעמדה ייחודית למימוש המחקר לפתרון ממשי. היא לוקחת חלק בתוכנית ITRn של רמב"ם להכשרה של רופאים חוקרים, בשותפות עם יד הנדיב וארגון 8400. גוטצייט מכירה את הבעיה הן מהמעבדה ומהשבבים שהיא מפתחת, והן באופן יום־יומי מן החולות עצמן.

הדרך שלה למקום הזה לא הייתה לינארית. אחרי לימודי גנטיקה באוניברסיטת רוצ'סטר בארה"ב, היא לא הייתה מסופקת וחזרה ללמוד רפואה עם התמחות בגניקולוגיה, אם כי תמיד המשיכה לבצע מחקר במקביל. היא התמחתה בפוריות והפריות מבחנה, ונסעה להתמחות מחקרית באוניברסיטת הרווארד. לדבריה, זו הייתה חוויה פוקחת עיניים.

"במכון וייס למחקר יישומי של הרווארד, ראיתי איך לוקחים תגליות מדעיות, וגורמים להן ממש להועיל לחולה. יש למכון סטארט־אפים בכל מיני תחומים, כ־90 סטארט־אפים שהם מלווים גם בפיתוח עסקי. והיו להם המון פיתוחים לגבי כל האיברים, אבל לא לגבי מערכת הרבייה הנשית".

חזרת לישראל מהרווארד לקראת סוף 2024. איך הייתה החזרה?
"בהרווארד היה נהדר. הם עשירים בטכנולוגיות ובתקציבים. התחושה שהייתה שאפשר לקבל מענק להגשים כמעט כל חלום. אבל בארץ, למרות שחזרתי לעבוד כרופאת פוריות וקשה למצוא זמן למחקר, וגם התקציבים נמוכים יותר, קל יותר ליצור שיתופי פעולה, ויש בכך פיצוי מסויים על היעדר התקציבים. התחושה היא שהמטרה של כולם כאן היא באמת לקדם דברים.

"למרות שחזרתי ישר לתוך תקופת האזעקות הקשה בחיפה, לא הרגשתי דאגה לביטחון האישי. ובאשר לדאגה הכללית יותר לאן המקום הזה הולך, היא הייתה חזקה לא פחות כשהייתי שם לעומת כשאני כאן. יותר קל להיות בבית, גם כשהבית בבלאגן".

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

עידן קרבט / צילום: פרטי

"לא איזה מאסטר AI": הצעיר משדרות שרוצה להוזיל לכם את סל הפארם

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר