בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף
פינוי המפעלים הפטרוכימיים של בז"ן ממפרץ חיפה יתעכב בחצי שנה נוספת, כך שהתאריך העדכני החדש לכך יהיה ב-2030, כך על פי דוח סיכום 2024 של ועדת ההיגוי של המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה. עיריית חיפה זועמת, וראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, שעומד גם בראשות המנהלת, מטיל את האשמה על משרד האנרגיה.
● מתי יפונה בסיס הקריה? שני מכרזים נדחו בשלושה חודשים, שוב
● אגד ניצחה במכרז התחבורה הציבורית הגדול ביותר בישראל
התוכנית לפינוי מפרץ חיפה הוכרזה ב-2022 בהחלטת ממשלה מחייבת. במסגרת הפרויקט, מתקני הזיקוק של בז"ן יפונו מלב מטרופולין חיפה, ועל פי ראש המנהלת אבי שמחון, "נבנה 100 אלף יח"ד, 12 מיליון מ"ר של מסחר ותעסוקה. זה כמו בכל העיר תל אביב, ובאמצע ייבנה פארק שגדול ב-50% מפארק הירקון". אך זה כמובן ידרוש שינוי של אסטרטגיית האנרגיה של ישראל: במקום לייבא נפט גולמי ולזקק אותו בישראל למוצרי נפט (בנזין, סולר, דלק מטוסים וגז בישול), ישראל תייבא תזקיקים (אותם מוצרי נפט) ישירות, ותאחסן אותם במחסנים חדשים שנבנים גם הם במסגרת התוכנית.
אסטרטגיה זו דורשת תשתית נרחבת חדשה, הכוללת בין השאר מזח תזקיקים חדש בנמל המפרץ, אחסון לתזקיקים מתחת להר הכרמל ואחסון גפ"ם בהטמנה עילית. כל אלו דורשים פינוי מקום, הוצאת מכרזים ותסקירים סביבתיים, מה שדורש בתורו שיתוף פעולה נרחב בין רשויות הממשלה השונות ומשרדי ממשלה רבים, שלא כולם רואים עין בעין. ספציפית, אבי שמחון מאשים את משרד האנרגיה שהנושאים תחת אחריותו לא מקודמים כיאות: "את משרד האנרגיה זה לא מאוד מעניין, ואין לו אינטרס לסגור את בז"ן. זה לא עומד בראש סדר העדיפויות שלו", אמר שמחון לגלובס.
מנכ"ל משרד האנרגיה טען בעבר שהמלחמה מראה שלבז"ן והזיקוק של נפט דווקא בישראל מביא ליתרונות מסוימים ועצמאות בהפקת הדלקים מהנפט המיובא. לעומתו, שמחון אומר שברמה הבטחונית "בז"ן זה מתקן גדול ופגיע, ולכן דווקא בגלל האיומים עדיף להחליף אותו בתשתיות מפוזרות ומוגנות של אחסון".
העיכובים הרבים ביותר - ברמ"י וברשות נמלי ישראל
במשרד האנרגיה מגיבים על ההאשמות ואומרים כי המשרד הוא "שותף מלא בפעילות לקידום יישום החלטת הממשלה לגבי מפרץ חיפה. יישום החלטת הממשלה תופס מקום גדול בנפח העבודה של המשרד בכלל ומינהל הדלק בפרט", ומדגישים ש"יש לזכור כי לוחות הזמנים של יישום התוכנית תלויים בתהליכי התכנון הכוללים הקמה של מתקני אנרגיה גדולים, מערכת צנרת למוצרי דלק באורך של עשרות ק"מ, נמלים שיאפשרו ייבוא של מוצרים קריטיים למשק הישראלי לאחר הסגירה וייצוא של מוצרי אנרגיה בשלושה אתרים שונים, ועוד". במשרד אף מגיבים על העיכובים ואומרים ש"במשרד מציינים כי לוחות הזמנים של ההחלטה הם לוחות זמנים תיאורטיים בלבד".
על פי הדוח ל-2024, "מתוך 101 חבילות העבודה שכוללת התוכנית, ב-52 חבילות תוכננה פעילות בשנת 2024 מתוכן 33 עומדות בלוחות הזמנים שנקבעו. בשל עיכובים בחלק מחבילות העבודה, מועד מוכנות משק האנרגיה צפוי להידחות נכון לעכשיו מסוף 2029 למחצית הראשונה של שנת 2030. עם זאת, בחודשים הקרובים יבוצעו פעולות במטרה להתכנס מחדש לשנת 2029, כך שזו נשארת שנת היעד המקסימלית להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה". כלומר, כרגע העיכובים יביאו את השלמת הפרויקט לשנת 2030 במקום 2029, אך המנהלת דוחפת להקדמת לוחות זמנים אחרים כך שבכל זאת זה יתכנס לשנה המקורית. האם הם יצליחו? עוד מוקדם מכדי לדעת.
ומה מעכב את הפרויקט? על פי הדוח, ישנן 19 "חבילות עבודה" שכרגע מתעכבות, כאשר 13 מתוכן קשורות להיערכות משק האנרגיה למעבר מיבוא נפט ליבוא תזקיקים, ושש נוספות הקשורות לפיתוח מטרופולין חיפה. מתוך ה-19, הגופים שתחת אחריותם נמצאים העיכובים הרבים ביותר הוא רשות מקרקעי ישראל ורשות נמלי ישראל, שתחת כל אחד מהם נרשמו חמישה עיכובים. העיכובים המשמעותיים ביותר הם בירוקרטיים ורגולטוריים בתחום אחסון הגז.
שמחון: "אנחנו עדיין שומרים על 2029 כיעד"
על פי אבי שמחון, "רשות מקרקעי ישראל וחברת נמלי ישראל נמצאים בשלב הסטטוטוריקה (התשתית החוקית, ע"א), צריך לאשר תוכנית ולכתוב מכרזים. יש לזה נטיה לקחת יותר זמן ממה שאתה מתכנן. אבל זה שחקנים שעובדים טוב וחזק כדי לקדם את הפרויקט. אתר האחסון הצפוני הגדול של תזקיקים נמצא בשלב של תסקיר השפעה על הסביבה, במסגרתו בודקים שבע חלופות שונות שיגיעו בקרוב למועצה הארצית לתכנון ולבניה. הם יבחרו שתיים-שלוש חלופות שימשיכו הלאה לשלבים הבאים. יש גם בעיות ססמולוגיות (סכנה לרעידת אדמה, ע"א) ויש רשויות מקומיות כמו חוף הכרמל שמתנגדים ומאיימים בבג"צים. כל דבר צריך לעבור דרך המון פקידים, וכל אחד רוצה להוסיף את דעתו. יש גם הרבה ויכוחים בין רשות מקרקעי ישראל לבין המשרד להגנת הסביבה שמעכבים את ההתקדמות. בגלל זה נוספה עוד חצי שנה לגאנט. אבל אנחנו עדיין שומרים על 2029 כיעד, ומנסים לקצר את הלו"ז".
מי שסובלת מהעיכובים היא בעיקר עיריית חיפה, שתלויה בהשלמת הפרויקט כדי לאפשר התפתחות דרמטית שלה. לדבריהם, "עיריית חיפה עומדת על פינוי מהיר של התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. המלחמה האחרונה והסיכונים בהם הועמדו תושבי חיפה, המחישו את הצורך בסגירת המפעלים המזהמים ופיתוח מטרופולין חיפה בהקדם האפשרי. לא רק שאסור לדחות את הפסקת הזיקוק בבז"ן ופירוק התעשייה הפטרוכימית, אלא יש לפעול להקדמתה, מהר ככל הניתן".
משרד האנרגיה: "לו"ז יישום התוכנית תלוי בתהליכי התכנון"
תגובת משרד האנרגיה: "משרד האנרגיה והתשתיות שותף מלא בפעילות לקידום יישום החלטת הממשלה לגבי מפרץ חיפה. יישום החלטת הממשלה תופס מקום גדול בנפח העבודה של המשרד בכלל ומינהל הדלק בפרט.
"במסגרת זאת מתקיימים מידי יום דיונים רבים לקידום ההליכים עם גורמים רלוונטיים ובנוסף יחד עם המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה לפחות אחת לשבועיים, ואנו רואים התקדמות בהליכים הסטטוטוריים במסגרת הוועדות השונות. במסגרת הדיונים, מציג המשרד ומקדם את הדרישות ההכרחיות להקמת המתקנים הפיסיים הנדרשים לצורך מתן מענה לצרכי האנרגיה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים ושמירת הביטחון האנרגטי והרציפות התפקודית למען אזרחי ישראל.
"על כן, יש לזכור כי לוחות הזמנים של יישום התוכנית תלויים בתהליכי התכנון הכוללים הקמה של מתקני אנרגיה גדולים, מערכת צנרת למוצרי דלק באורך של עשרות ק"מ, נמלים שיאפשרו ייבוא של מוצרים קריטיים למשק הישראלי לאחר הסגירה וייצוא של מוצרי אנרגיה בשלושה אתרים שונים, ועוד".
במשרד מציינים כי לוחות הזמנים של ההחלטה הם לוחות זמנים תיאורטיים בלבד. השלב הראשון בהליך הינו סיום ההליכים הסטטוטוריים של תמ"א 75, ואלה תהליכים המתקיימים באופן יסודי ומקצועי. לאחר שזו תאושר בממשלה ויתוקצבו הפרויקטים, ניתן יהיה להעריך בצורה מדויקת יותר את לוחות הזמנים ליישום הכולל. חשוב לציין כי כבר בשלב הראשון של התהליך, ציינו במשרדי האנרגיה והתשתיות והאוצר כי תהליכי התכנון המשמעותיים, תהליכי הבנייה והוצאות ההיתרים הנדרשים להקמת שלל מתקנים התשתית - כל אלה צפויים להיות לא קצרים. זאת, מתוך הניסיון המצטבר במשרד בתכנון ובאישור מתקני תשתית.