חדשות הביומד / צילומים: Shutterstock, Brainsway; עיצוב: טלי בוגדנובסקי
שתי דרכים מפתיעות לנבא דמנציה
האם זה במבט שלו? האם זה באנחה שלו? אלה שני מקומות שבהן מציע ה-Shoop Shoop Song הוותיק לאישה לחפש האם גבר אוהב אותה. ובכן, מסתבר כי בשני המקומות הללו היא יכולה למצוא מידע חשוב נוסף: את הסיכוי שהוא עומד לפתח דמנציה.
● חזית המדע | הטבעות שנעלמות והתוכנית הישראלית: כוכב שבתאי לא מפסיק להפתיע את החוקרים
● הרופאה שפורצת דרך בחקר הפוריות: "לא יודעים כלום על מערכת הרבייה הנשית"
מחקר שפורסם בכתב-העת "Scientific Reports" הראה כי במאגר מידע של 8,623 תושבי אזור נורפולק בבריטניה, מהירות העיבוד החזותי הייתה מקושרת באופן מובהק עם הסיכון לפתח דמנציה בשנים הבאות. אומנם, אומרים החוקרים, בדיקות ייעודיות לדמנציה היו טובות יותר בניבוי מאשר בדיקת העיניים, אולם אנשים לרוב עוברים בדיקות לאיתור דמנציה לאחר שמופיעים אצלם סימנים קליניים, ואליו בדיקת עיבוד חזותי אפשר לעשות מכל מיני סיבות, וכך אולי ניתן לזהות את מי כדאי להפנות לבדיקת המשך.
במאמר, שפורסם על-ידי חוקרים מאוניברסיטת לאפבורו בבריטניה, נאמר כי בחלק מהמקרים ההבדלים ניכרו 12 שנה לפני האבחון הרשמי של הדמנציה.
החוקרים משערים כי תהליכים ניווניים של המוח מתחילים באזור הראייה, ולכן ניכרים לפני הירידה הקוגניטיבית שאנחנו מזהים עם מחלה. יכול להיות, אומרים החוקרים, שהדמנציה משפיעה גם על היכולת לשלוט בתנועות העין, שנמשכות לכן בקלות רבה יותר למסיחי קשב.
החוקרים מזהירים כי אם בעיות הראייה והקשב הללו לא מאובחנות, הן יכולות להוביל לתאונות, עוד לפני שהאדם יודע שיש לו ירידה קוגניטיבית.
מחקרים נוספים הראו כי אנשים עם דמנציה אינם מצליחים לסרוק פנים בצורה מוצלחת, והחוקרים משערים כי אולי הפגיעה ביכולת לשלוט בראייה, אחראית לחלק מבעיות זיהוי הפנים שמהם סובלים אנשים עם דמנציה כתסמין מוקדם של מחלתם. ייתכן שזו לא רק בעיית זיכרון.
תאוריה אחרת שהבאנו כאן בעבר, של החוקר פרופ' מייקל מרזניץ', גורסת כי התדרדרות החושים מכניסה רעש למערכת, והרעש הזה תורם לדמנציה. מחקרים מסוימים הראו כי אימון בתנועות עיניים יכול לשפר זיכרון, אם כי תוצאה זו אינה חד-משמעית. אגב, צפייה בטלוויזיה מעודדת את תנועות העיניים הרצויות. גם קריאת ספרים עושה את זה.
ומהמבט לאנחה. מסתבר כי גם האופן שבו אנחנו נושמים יכול לנבא דמנציה וספציפית את מחלת האלצהיימר. חוקרים מאוניברסיטת לנקסטר בבריטניה ומאוניברסיטת לובלינה בסלובניה השוו מספר מדדים הקשורים לנשימה, רמות חמצן במוח ובדם, פעילות המוח וקצב הלב, ומצאו כי ישנו הבדל אצל חולי אלצהיימר בתפקוד הניורונים במוח המשפיעים על תפקוד כלי הדם, ולכן אצל החולים ישנו איזה שהוא חוסר סנכרון בין תפקוד המוח לבין זרימת הדם, לעומת אדם בריא. המחקר פורסם בכתב-העת "Brain Communications".
תסמין נוסף היה קל יותר לזיהוי: קצב הנשימה של מטופלים עם האלצהיימר היה גבוה יותר: 17 במקום 13 נשימות לדקה. זהו נתון שכלל אינו מספיק לנבא אלצהיימר, אך כמו במקרה של הראייה, ניתן אולי לפתח ממנו סמן שמאפשר לנו להפנות מטופלים לבדיקה מעמיקה יותר.
החוקרים פיתחו גם מערכת של חיישנים המונחים על הקרקפת, שיכולה למדוד את התגובה של כלי הדם לפעילות המוח, וכך אולי לנבא את המחלה בצורה מדויקת יותר אך לא פולשנית.
בריינסווי ודריו מגדילות הכנסות
שתי חברות ישראליות שכבר נסחרות זמן רב בבורסה האמריקאית, החלו בשנים האחרונות לרשום הכנסות משמעותיות, וברבעון האחרון של 2024 שומרות על מגמת צמיחה. מדובר בבריינסווי, המפתחת קסדה מגנטית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות; ובדריו, שפיתחה מערכת לניהול מטופל במחלות כרוניות.
בעקבות פרסום הדוחות בשבוע שעבר עלתה מניית בריינסוויי ב-5 הימים האחרונים ב-7.3%, והחברה נסחרת לפי שווי של 192 מיליון דולר. מניית דריו דווקא ירדה ב-13%, לשווי של 22 מיליון דולר. ההבדל בתגובה ובשוויים נובע ככל הנראה מההבדל ברווחיות, והוא מראה את החשיבות שמקדישים המשקיעים לפרמטר זה בשוק של היום, המבכר מציאות על פני חלומות.
בריינסווי רשמה הכנסות שנתיות של 41 מיליון דולר, גידול של 30%, והיא צופה הכנסות של 49-51 מיליון דולר לשנת 2025. שיעור הרווח הגולמי עמד על 75%, והחברה רשמה רווח נקי של 2.9 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בשנה שעברה. היא מתכננת לשפר את רווחיותה בשנה הבאה, וחוזה רווח תפעולי של 3%-4%.
בריינסווי משווקת את הקסדה שלה לטיפול בדיכאון ובהפרעה טורדנית כפייתית. בימים אלה היא נמצאת בניסוי קליני בפרוטוקול המקצר משמעותית את הטיפול בדיכאון, והדבר יכול להוביל לאימוץ מהיר יותר של מוצריה. בישראל, החברה ניצלה אישור אירופאי קיים כדי לשווק את מערכותיה לטיפול בהפרעה פוסט-טראומטית, ובעיקר רכיבי החרדה והדיכאון הקשורים אליה. באמצעות המכשיר כבר טופלו מאות אנשים בישראל, והמידע שנאסף מן הטיפול יכול להוביל בהמשך גם לאישור FDA. לבריינסווי יש 69.4 מיליון דולר בקופתה, לאחר גיוס של 20 מיליון דולר מ-Valor Equity Partners.
דריו רשמה הכנסות של 7.6 מיליון דולר, מעט מעל לתחזיות האנליסטים, מהם 5.6 מיליון דולר מהכנסות חוזרות, מן המערכות שכבר מותקנות אצל לקוחות, עדות לערך שמייחסים לקוחותיה למערכת. ההכנסות השנתיות עמדו על 27 מיליון דולר, גידול של 32.9% לעומת השנה הקודמת. בקופת המזומנים של החברה 34.5 מיליון דולר לאחר גיוס הון בהיקף של 25.6 מיליון דולר. הרווחיות הגולמית שלה היא 65%.
אלא שעל הבסיס הזה רשמה החברה הפסד תפעולי של 57 מיליון דולר והפסד נקי של 42 מיליון דולר. החברה מסרה כי היא צפויה לבצע מהלכי קיצוץ הוצאות בשנה הקרובה.
הדרקון של מיקרוסופט מקשיב לכם
חברת מיקרוסופט, אשר פועלת בתחום הבריאות בין היתר באמצעות בוטים שפותחו בהובלת מרכז הפיתוח הישראלי של החברה בניהולה של הדס ביטרן, חושפת את החידוש האחרון שלה בתחום זה. מדובר ב-Microsoft Dragon Copilot, מערכת המאזינה לשיחות בין רופא ומטופל, ובהתאם מאפשרת ליצוד תיעוד ודיווח קליני מדויקים, ולחסוך זמן לרופאים.
תפקיד נוסף של הדרקון הוא לשלוף מידע רפואי באופן אוטומטי במהלך הטיפול, כדי שהרופאים יוכלו לשים לב למידע מן התיק הרפואי או מן הספרות הרפואית, שיכול להיות רלוונטי למקרה והם אולי לא חשבו עליו. יחד עם היכולות של המערכת להקל על תהליכים תפעוליים נוספים שרופאים צריכים לעשות, ההערכה היא כי הם חוסכים 5 דקות ממוצע לכל מפגש רפואי, שמשמעתה כ-13 מטופלים נוספים לכל רופא בחודש.
אך מיקרוסופט לא בדקו רק כמה מטופלים נוספים יוכלו לקבל הרופאים תוך שימוש במערכת מייעלת, אלא טענו כי המערכת יכולה גם לפנות לרופאים זמן. מחקרים שערכה החברה הראו כי המערכת משפרת מפחיתה את השחיקה של הרופאים, ואפילו משפרת את תפיסתם את איזון הבית והעבודה.
מספר סטארט-אפים ישראלים עוסקים בתחום התיעוד האוטומטי ומערכת קבלת ההחלטות בתחום הרפואי. בין אלה ניתן למנות את Navina ו-Kahun.
גם סיילספורס מייעלת את הרופאים
מקירוסופט אינה החברה הגדולה היחידה שמציגה השבוע חידוש מסקרן בתחום הטכנולוגיה הרפואית. חברת סיילספורס הודיעה על השקת Agentforce for Health, מערכת כלי AI שנועדה לייעל את עבודתם המנהלית של הצוות הרפואי. בכך המוצר שלה מתחרה חלקית בזה של מיקרוסופט.
המשתמשים של סיילספורס יבנו בעצמם סוכן בינה מלאכותית שיאפשר לבצע אוטומציה של משימות גוזלות זמן ספציפיות שבהן כל משתמש עוסק. סיילספורס מאמינה כי תוכל לחסוך לצוותים הרפואיים כ-33% ממשימות הניירת.
בין התחומים בהם עוסק הבוט ניתן למצוא: בדיקת זכרות לביטוחים, משימות של בריאות הציבור כמו דיווח על זיהומים, תמיכה הניסויים קליניים ועוד.