גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעלית שבת? מרפסת סוכה? החסם האמיתי בהתחדשות עירונית בחברה החרדית: "דיני שכנים"

הלכה הקובעת כי דייר בבית משותף אינו יכול לכפות את רצונו על דייר אחר היא "החסם העיקרי בפני תוכניות פינוי ובינוי" בחברה החרדית, כך לפי מחקר חדש ● עוד מתוצאות המחקר: רק 24% מגדירים ליווי רבני כחשוב בפרויקטי פינוי בינוי, ורק 48% קובעים זאת על נוכחותה של מעלית שבת

בניין בבני ברק. חסם נוסף שמצא המחקר הוא הבנייה הלא חוקית / צילום: דרור מרמור
בניין בבני ברק. חסם נוסף שמצא המחקר הוא הבנייה הלא חוקית / צילום: דרור מרמור

"החברה החרדית מתאימה מאוד להתחדשות עירונית", אומר עו"ד אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. "זו חברה עירונית שחיה בריכוזים עירוניים גדולים; חברה שמאוד מתורגלת בשימוש בתחבורה ציבורית, וההתחדשות העירונית מתבססת על העיקרון הזה; וחברה שעובדת בצורה קהילתית מאורגנת, כזו שלכאורה קל מאוד לארגן".

לא תל אביב: זה היישוב בו יש הכי הרבה שוכרים בישראל
מעמדה של חברת הבנייה הגדולה בתל אביב בסכנה. זו הסיבה

ואולם, על אף שבאזורי הביקוש ריכוזים משמעותיים של שכונות חרדיות - בין היתר בירושלים, בבני ברק, באשדוד ועוד ומדובר בפוטנציאל של אלפי יחידות דיור - עד היום לא יצא לפועל ולו פרויקט פינוי־בינוי אחד באזור חרדי מובהק.

"בפועל אנחנו מדברים על אפס. החברה החרדית לא עושה התחדשות עירונית בכלל. יש שם חסמים מאוד ייחודיים, ואם המדינה רוצה שיקרה משהו בכיוון הזה, צריך להסתכל על הדברים מלמעלה, לאתר את החסמים ולמצוא את הפתרונות".

"היינו בתחושה שהסיפור הוא מעלית השבת"

אז מה באמת חוסם את יציאתם לדרך של פרויקטי פינוי־בינוי בחברה החרדית?

מחקר חדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, שהוצג השבוע לראשונה, מנסה להתחקות אחר הסיבות לכך שההתחדשות העירונית עוד לא מתקדמת בחברה החרדית.

עו''ד אלעזר במברגר, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית / צילום: רז רוגובסקי

אחת המסקנות העיקריות מהמחקר היא שהגישה לנושא כולו כיוונה למטרה הלא נכונה. כך, במשך שנים הדעה הרווחת בשוק הנדל"ן הייתה כי הקושי במימוש תוכניות התחדשות עירונית במתחמים גדולים בשכונות חרדיות נובע מסוגיות ספציפיות כמו ההתנגדות למעלית שבת. המחקר מצביע על סוגיה אחרת שהיא־היא החסם המרכזי, לטענת מחבריו.

"דיני שכנים הם החסם העיקרי בפני תוכניות פינוי ובינוי", נכתב במחקר. "ההלכה קובעת ככלל כי דייר בבית משותף אינו יכול לכפות את רצונו על דייר אחר, ודאי כאשר רצונו כרוך בהשתת הוצאות נוספות על יתר הדיירים, אלא אם מדובר בצורך 'מוכרח'. עד כה נמנעו בתי הדין בחברה החרדית מלקבוע כי תוכניות פינוי בינוי הן צורך מוכרח אשר בגינו ניתן לכפות את רצונם של רוב הדיירים על דייר סרבן.

"דיני השכנים בהלכה, כפי שזו מיושמת בבתי הדין למיניהם בקהילה החרדית, מקנים זכות וטו לכל דירה, ולכן מסכלים את הוצאתן של תוכניות אלו לפועל. זהו חסם ממשי בפני נכונותם של דיירים בחברה החרדית להצטרף לתוכניות, והחסם הגדול ביותר העומד בפני יזמים המבקשים לקדם תוכניות כאלו בחברה החרדית".

פרופ' שי שטרן מהמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית שהיה בין עורכי המחקר, מציין כי הממצאים הללו הפתיעו גם אותו: "כל השיח התכנוני והמשפטי סביב ההתחדשות העירונית בחברה החרדית נסב עד היום סביב ההיתכנות הכלכלית וסוגיית מעלית השבת. חלק גדול מהתפיסה הייתה שאי־אפשר לבנות מגדלים, בשל ההתנגדות למעלית שבת באזורים הללו, ולכן מה שעובד בכל מקום בארץ לא עובד כאן. והנה, אנחנו מגלים אחרת: עניין דיני השכנים, שהיה ידוע כנראה בחברה החרדית היטב, לא היה מוכר בקרב מקבלי ההחלטות בתכנון ובמשפט".

פרופ' שי שטרן, המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית / צילום: יח''צ

"זאת הייתה הפתעה לכל מי שניגש לעבודה הזאת", מודה במברגר. "כולנו היינו בתחושה שהסיפור הוא מעלית השבת, ובמשך הרבה מאוד שנים השיח גרס שזה החסם המרכזי. דיני השכנים הוא סיפור מרכזי והעניין הזה לבדו יכול להסביר את היעדר הפרויקטים בחברה החרדית".

שונות רבה בין הזרמים החרדיים

סקר שהתבצע במסגרת המחקר בקרב כ־1,500 משתתפים מקרב החברה החרדית, בני 18 ויותר אשר בבעלותם דירה, רק מחזק את המסקנה כי החסמים שנחשבו עד עכשיו למרכזיים אינם בהכרח כאלו.

כך למשל, בשאלה מה הם הנושאים החשובים ביותר בפרויקטי פינוי בינוי, הן נושא מעליות השבת והן נושא הליווי הרבני הגיעו לשני המקומות האחרונים מתוך עשרה, עם 48% ו־24% (בהתאמה) מהמשיבים שמגדירים אותם כחשובים או חשובים מאוד.

זה אומר שנושא מעלית השבת עדיין מרכזי, אולם 84% מהמשיבים הגדירו כחשוב מאוד שיקולי עמידות בפני רעידות אדמה, ו־79% הגדירו כך את שיתוף הפעולה עם יתר הדיירים. רק 55% הגדירו את השמירה על צביון חרדי בשכונה כחשובה או חשובה מאוד.

המחקר מגלה גם כי ישנה שונות בין הזרמים: בקרב הזרם הספרדי, 72% חושבים שסוגיית מעלית השבת היא סוגיה חשובה בפינוי־בינוי, לעומת רק כ־35% בקרב הזרמים הליטאי והחסידי. בשאלת הגורמים המשפיעים על הנכונות להצטרף לתוכניות פינוי־בינוי, 80% ציינו כי תוספת חדר לדירה תשפיע על ההחלטה, ואילו רק 55% ציינו כי סוגיית מעלית השבת ומרפסת הסוכה ישפיעו על ההחלטה. 26% בלבד ציינו את הצורך באישור רב השכונה או רב הקהילה.

אגב, אין זה אומר שסוגיית מעלית השבת אינה נוכחת במרחב החרדי. המחקר קובע כי זו עודנה אחת הסוגיות המרכזיות סביב תוכניות פינוי־בינוי, וכי במהלך המחצית הראשונה של שנת 2023 "חלה החרפה מסוימת בפסיקה הרבנית בזרם הליטאי בנוגע לאפשרות השימוש במעלית שבת, המפחיתה את הנכונות של המשתייכים לזרם זה להצטרף לתכניות פינוי־בינוי שבהן שמונה קומות ויותר".

הסקר: הרוב רוצים להמשיך לגור בשכונה

המחקר הציג עוד כמה חסמים בולטים בכל הנוגע להתחדשות עירונית בחברה החרדית, אחד מהם הוא הרצון להישאר בשכונת המגורים הקיימת. אפשר להניח כי רצון זה משותף לכלל הגורמים בחברה הישראלית, אך נראה כי בחברה החרדית נוכחותו חזקה יותר.

במחקר נכתב כי "חסם המפחית את הנכונות של דיירים במרחבים החרדיים להצטרף לתוכניות פינוי־בינוי קשור לתקופת הביניים שבמהלכה נדרשים הדיירים לעזוב את דירותיהם הישנות ולהתגורר במקום אחר עד לקבלת הדירה החדשה.

"ממצאי המחקר מעלים כי המשך המגורים בשכונת המקור בתקופת הביניים, קרי בתקופה שבין היציאה מדירת המגורים הישנה עד לקבלת הדירה החדשה בסוף יישום התוכנית, הוא אחד השיקולים הנכבדים ביותר בעיני דיירים חרדים השוקלים להצטרף לתוכניות פינוי ובינוי. 70% מהנשאלים טענו כי המשך המגורים בשכונת המקור בתקופת הביניים הוא שיקול חשוב עד חשוב מאוד".

חסם נוסף המוזכר במחקר הוא הבנייה הלא חוקית. לפי המחקר, "מציאות תכנונית המאפיינת רבות מהשכונות החרדיות הוותיקות בירושלים, בבני ברק ובאשדוד. תוספות הבנייה, החוקיות ואלה שאינן חוקיות, הפכו זה כבר לחלק בלתי נפרד מהרחוב החרדי.

"התופעה של תוספות בנייה - חוקיות ולא חוקיות - נרחבת, הן במישור הדירה, קרי תוספת של חדרים לדירת מגורים קיימת הנדרשת בשל התרחבות המשפחה, והן במישור הבניין, קרי תוספת של יחידות דיור או פיצול של יחידות דיור לצורך מגורים של משפחות נוספות.

"תוספות בנייה לא־מוסדרת בבנייני מגורים משמשות פעמים רבות גם למוסדות חינוך או למוסדות פעילות דתית קהילתיים (כמו בתי כנסת). מציאות זו מקשה על דיירים בבניינים שיש בהם תוספות בנייה להצטרף לתוכניות פינוי ובינוי".

"באחד הפרויקטים איימו בתביעה לדין תורה (קרי פנייה לבית דין הפוסק לפי ההלכה - י"נ) נגדנו ונגד הדיירים", מספר יקי רייסנר, בעלי חברת רייסדור. "במקרה אחר, הדיירים דרשו מאיתנו לחתום שאנחנו מתחייבים להגיע ל־100% הסכמה, ושאם לא - שלא נלך לבית משפט. יש פה סתירה בין ההלכה לבין החוק, וזה לא פשוט. דיני השכנים זו אכן סוגיה מורכבת, כי אין הלכה שמאפשרת לפנות בנאדם מביתו בניגוד לרצונו, לא משנה כמה כסף יציעו לאותו דייר - זה לא ישנה".

יקי רייסנר, בעלים ויו''ר רייסדור / צילום: רמי זרנגר

הפתרונות: הידברות ותקשורת, בלי חקיקה

העלאת החסמים השונים במסגרת המחקר נועדה גם לטובת איתור כלים להסרתם, כפי שמגדיר המחקר.

המחקר לא מציע כמעט צעדים "נשכניים" או כאלו המשלבים חקיקה. הצעד היחיד המוצע במישור החקיקתי, נוגע להפיכת תביעת דייר סרבן ככזו אשר מובלת על ידי היזם לבדו, בלי שהדיירים עצמם הם צד לתביעה, כפי שקורה כיום.

לבד מזה, רוב הפתרונות הם חברתיים, וכוללים הידברות עם מנהיגי הקהילות, יצירת ערוצי תקשורת ישירה בין גופים ציבוריים לבין רבנים ומשפיעים קהילתיים, קידום תוכניות באמצעות יזמים בעלי היכרות מעמיקה עם הקהילות הרלוונטיות ועוד. לצד זה, מוצע להמשיך ולעודד פיתוח פתרונות טכנולוגיים לבניינים רבי קומות, והנגשת הידע בצורה טובה יותר.

באשר לחסם הגדול ביותר, דיני השכנים, שם דווקא מוצא המחקר נקודת אור חשובה: מושג "מנהג המדינה" אשר גם הוא מושג הלכתי רווח בחברה החרדית. על פי המחקר, אפשר להתגבר על החסם "באמצעות הפיכת התחדשות עירונית בכלל ותוכניות פינוי־בינוי למציאות שכיחה ורווחת בחברה החרדית, כמו בחברה הכללית. מבחינה הלכתית, ככל שיהפכו לחלק משגרת המרחב הישראלי, תאמץ הפסיקה ההלכתית בעניינים אלה את הנוהג ותצמצם את זכות הווטו שניתנת לדייר הסרבן".

במחקר מציינים כי "מנהג המדינה" כבר השתרש בפרויקטי תמ"א 38, שאותם כן אפשר לראות בכמות משמעותית בשכונות חרדיות, בעיקר באשדוד ובבני ברק - וכך יכול לקרות גם בפינוי־בינוי.

"גילינו שכלי הווטו לא אבסולוטי, וככל שההתחדשות העירונית תהפוך להיות רווחת יותר, זכות הווטו תיעלם או תהפוך נפוצה פחות", אומר פרופ' שטרן. "זה יביא לשינוי פנים הלכתי, ולא לשינוי שיבוא מכפייה".

הפרויקטים שמתקדמים: 1,000 דירות ברמת פולין

"גם כשיש בעיות הלכתיות, אפשר לשבת ולנסות למצוא פתרון", אומר רייסדור. "בסוגיית דיני שכנים למשל, אפשר במקום תביעה לפינוי הדייר, להתמודד עם המקרה על ידי תביעה בגין נזק שנגרם לדירה מדירת השכן. בהלכה יש סוגיה שבה נשאלת השאלה: מה קורה כשהשדה שלך שרף את שדה חברך - האם אתה אשם או לא? וגם, האם אתה צריך לבצע פעולות מניעה כדי למנוע משריפה להתפשט לשדה של השכן? כל ההלכות הללו הולכות לכיוון של התחדשות עירונית, כך שבמקום פינוי דייר אפשר להשתמש בטענה כי הדייר שאינו רוצה להתפנות 'שורף את שדה חברו'.

"אפשר למצוא פתרונות הלכתיים לכל דבר, אבל כל עוד לא יימצאו פתרונות כלכליים אמיתיים, שום דבר לא יקרה בשטח. השיח בחברה החרדית לא מתעסק בדברים שבהם אין לציבור איך לפעול או לשנות. הם לא עוסקים בהתחדשות עירונית, כמו שהם לא עוסקים בקריפטו: הם שומעים על זה, אבל כולם יודעים להגיד שזה לא מתאים לציבור הזה.

"אם המדינה לא תשנה משהו - ממש כמו שהיא צריכה לעשות בפריפריה, כדי לממש את הפוטנציאל שם - לא יקרה כלום ושום דבר לא ישתנה".

נכון להיום ישנם כמה פרויקטים שנמצאים בשלבים שונים בשכונות חרדיות מובהקות. אחד המרכזיים שבהם הוא פרויקט פינוי־בינוי ברמת פולין שבירושלים, שבה מתגוררים כיום כ־6,300 תושבים, כולם חרדים. התוכנית נמצאת על סף הפקדה ומציעה 1,013 יחידות דיור חדשות במקום 316 דירות קיימות.

לדברי במברגר, התממשות של תוכנית כזו יכולה להיות תחילתו של השינוי המבוקש: "חקיקה תיצור התנגדות. הבסיס של כל תהליך התחדשות עירונית הוא הסכמה, בכל חברה ולא רק בחברה החרדית - וכאן נדרש גם תהליך מובהק של רכישת אמון".

עוד כתבות

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה