גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעלית שבת? מרפסת סוכה? החסם האמיתי בהתחדשות עירונית בחברה החרדית: "דיני שכנים"

הלכה הקובעת כי דייר בבית משותף אינו יכול לכפות את רצונו על דייר אחר היא "החסם העיקרי בפני תוכניות פינוי ובינוי" בחברה החרדית, כך לפי מחקר חדש ● עוד מתוצאות המחקר: רק 24% מגדירים ליווי רבני כחשוב בפרויקטי פינוי בינוי, ורק 48% קובעים זאת על נוכחותה של מעלית שבת

בניין בבני ברק. חסם נוסף שמצא המחקר הוא הבנייה הלא חוקית / צילום: דרור מרמור
בניין בבני ברק. חסם נוסף שמצא המחקר הוא הבנייה הלא חוקית / צילום: דרור מרמור

"החברה החרדית מתאימה מאוד להתחדשות עירונית", אומר עו"ד אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. "זו חברה עירונית שחיה בריכוזים עירוניים גדולים; חברה שמאוד מתורגלת בשימוש בתחבורה ציבורית, וההתחדשות העירונית מתבססת על העיקרון הזה; וחברה שעובדת בצורה קהילתית מאורגנת, כזו שלכאורה קל מאוד לארגן".

לא תל אביב: זה היישוב בו יש הכי הרבה שוכרים בישראל
מעמדה של חברת הבנייה הגדולה בתל אביב בסכנה. זו הסיבה

ואולם, על אף שבאזורי הביקוש ריכוזים משמעותיים של שכונות חרדיות - בין היתר בירושלים, בבני ברק, באשדוד ועוד ומדובר בפוטנציאל של אלפי יחידות דיור - עד היום לא יצא לפועל ולו פרויקט פינוי־בינוי אחד באזור חרדי מובהק.

"בפועל אנחנו מדברים על אפס. החברה החרדית לא עושה התחדשות עירונית בכלל. יש שם חסמים מאוד ייחודיים, ואם המדינה רוצה שיקרה משהו בכיוון הזה, צריך להסתכל על הדברים מלמעלה, לאתר את החסמים ולמצוא את הפתרונות".

"היינו בתחושה שהסיפור הוא מעלית השבת"

אז מה באמת חוסם את יציאתם לדרך של פרויקטי פינוי־בינוי בחברה החרדית?

מחקר חדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, שהוצג השבוע לראשונה, מנסה להתחקות אחר הסיבות לכך שההתחדשות העירונית עוד לא מתקדמת בחברה החרדית.

עו''ד אלעזר במברגר, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית / צילום: רז רוגובסקי

אחת המסקנות העיקריות מהמחקר היא שהגישה לנושא כולו כיוונה למטרה הלא נכונה. כך, במשך שנים הדעה הרווחת בשוק הנדל"ן הייתה כי הקושי במימוש תוכניות התחדשות עירונית במתחמים גדולים בשכונות חרדיות נובע מסוגיות ספציפיות כמו ההתנגדות למעלית שבת. המחקר מצביע על סוגיה אחרת שהיא־היא החסם המרכזי, לטענת מחבריו.

"דיני שכנים הם החסם העיקרי בפני תוכניות פינוי ובינוי", נכתב במחקר. "ההלכה קובעת ככלל כי דייר בבית משותף אינו יכול לכפות את רצונו על דייר אחר, ודאי כאשר רצונו כרוך בהשתת הוצאות נוספות על יתר הדיירים, אלא אם מדובר בצורך 'מוכרח'. עד כה נמנעו בתי הדין בחברה החרדית מלקבוע כי תוכניות פינוי בינוי הן צורך מוכרח אשר בגינו ניתן לכפות את רצונם של רוב הדיירים על דייר סרבן.

"דיני השכנים בהלכה, כפי שזו מיושמת בבתי הדין למיניהם בקהילה החרדית, מקנים זכות וטו לכל דירה, ולכן מסכלים את הוצאתן של תוכניות אלו לפועל. זהו חסם ממשי בפני נכונותם של דיירים בחברה החרדית להצטרף לתוכניות, והחסם הגדול ביותר העומד בפני יזמים המבקשים לקדם תוכניות כאלו בחברה החרדית".

פרופ' שי שטרן מהמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית שהיה בין עורכי המחקר, מציין כי הממצאים הללו הפתיעו גם אותו: "כל השיח התכנוני והמשפטי סביב ההתחדשות העירונית בחברה החרדית נסב עד היום סביב ההיתכנות הכלכלית וסוגיית מעלית השבת. חלק גדול מהתפיסה הייתה שאי־אפשר לבנות מגדלים, בשל ההתנגדות למעלית שבת באזורים הללו, ולכן מה שעובד בכל מקום בארץ לא עובד כאן. והנה, אנחנו מגלים אחרת: עניין דיני השכנים, שהיה ידוע כנראה בחברה החרדית היטב, לא היה מוכר בקרב מקבלי ההחלטות בתכנון ובמשפט".

פרופ' שי שטרן, המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית / צילום: יח''צ

"זאת הייתה הפתעה לכל מי שניגש לעבודה הזאת", מודה במברגר. "כולנו היינו בתחושה שהסיפור הוא מעלית השבת, ובמשך הרבה מאוד שנים השיח גרס שזה החסם המרכזי. דיני השכנים הוא סיפור מרכזי והעניין הזה לבדו יכול להסביר את היעדר הפרויקטים בחברה החרדית".

שונות רבה בין הזרמים החרדיים

סקר שהתבצע במסגרת המחקר בקרב כ־1,500 משתתפים מקרב החברה החרדית, בני 18 ויותר אשר בבעלותם דירה, רק מחזק את המסקנה כי החסמים שנחשבו עד עכשיו למרכזיים אינם בהכרח כאלו.

כך למשל, בשאלה מה הם הנושאים החשובים ביותר בפרויקטי פינוי בינוי, הן נושא מעליות השבת והן נושא הליווי הרבני הגיעו לשני המקומות האחרונים מתוך עשרה, עם 48% ו־24% (בהתאמה) מהמשיבים שמגדירים אותם כחשובים או חשובים מאוד.

זה אומר שנושא מעלית השבת עדיין מרכזי, אולם 84% מהמשיבים הגדירו כחשוב מאוד שיקולי עמידות בפני רעידות אדמה, ו־79% הגדירו כך את שיתוף הפעולה עם יתר הדיירים. רק 55% הגדירו את השמירה על צביון חרדי בשכונה כחשובה או חשובה מאוד.

המחקר מגלה גם כי ישנה שונות בין הזרמים: בקרב הזרם הספרדי, 72% חושבים שסוגיית מעלית השבת היא סוגיה חשובה בפינוי־בינוי, לעומת רק כ־35% בקרב הזרמים הליטאי והחסידי. בשאלת הגורמים המשפיעים על הנכונות להצטרף לתוכניות פינוי־בינוי, 80% ציינו כי תוספת חדר לדירה תשפיע על ההחלטה, ואילו רק 55% ציינו כי סוגיית מעלית השבת ומרפסת הסוכה ישפיעו על ההחלטה. 26% בלבד ציינו את הצורך באישור רב השכונה או רב הקהילה.

אגב, אין זה אומר שסוגיית מעלית השבת אינה נוכחת במרחב החרדי. המחקר קובע כי זו עודנה אחת הסוגיות המרכזיות סביב תוכניות פינוי־בינוי, וכי במהלך המחצית הראשונה של שנת 2023 "חלה החרפה מסוימת בפסיקה הרבנית בזרם הליטאי בנוגע לאפשרות השימוש במעלית שבת, המפחיתה את הנכונות של המשתייכים לזרם זה להצטרף לתכניות פינוי־בינוי שבהן שמונה קומות ויותר".

הסקר: הרוב רוצים להמשיך לגור בשכונה

המחקר הציג עוד כמה חסמים בולטים בכל הנוגע להתחדשות עירונית בחברה החרדית, אחד מהם הוא הרצון להישאר בשכונת המגורים הקיימת. אפשר להניח כי רצון זה משותף לכלל הגורמים בחברה הישראלית, אך נראה כי בחברה החרדית נוכחותו חזקה יותר.

במחקר נכתב כי "חסם המפחית את הנכונות של דיירים במרחבים החרדיים להצטרף לתוכניות פינוי־בינוי קשור לתקופת הביניים שבמהלכה נדרשים הדיירים לעזוב את דירותיהם הישנות ולהתגורר במקום אחר עד לקבלת הדירה החדשה.

"ממצאי המחקר מעלים כי המשך המגורים בשכונת המקור בתקופת הביניים, קרי בתקופה שבין היציאה מדירת המגורים הישנה עד לקבלת הדירה החדשה בסוף יישום התוכנית, הוא אחד השיקולים הנכבדים ביותר בעיני דיירים חרדים השוקלים להצטרף לתוכניות פינוי ובינוי. 70% מהנשאלים טענו כי המשך המגורים בשכונת המקור בתקופת הביניים הוא שיקול חשוב עד חשוב מאוד".

חסם נוסף המוזכר במחקר הוא הבנייה הלא חוקית. לפי המחקר, "מציאות תכנונית המאפיינת רבות מהשכונות החרדיות הוותיקות בירושלים, בבני ברק ובאשדוד. תוספות הבנייה, החוקיות ואלה שאינן חוקיות, הפכו זה כבר לחלק בלתי נפרד מהרחוב החרדי.

"התופעה של תוספות בנייה - חוקיות ולא חוקיות - נרחבת, הן במישור הדירה, קרי תוספת של חדרים לדירת מגורים קיימת הנדרשת בשל התרחבות המשפחה, והן במישור הבניין, קרי תוספת של יחידות דיור או פיצול של יחידות דיור לצורך מגורים של משפחות נוספות.

"תוספות בנייה לא־מוסדרת בבנייני מגורים משמשות פעמים רבות גם למוסדות חינוך או למוסדות פעילות דתית קהילתיים (כמו בתי כנסת). מציאות זו מקשה על דיירים בבניינים שיש בהם תוספות בנייה להצטרף לתוכניות פינוי ובינוי".

"באחד הפרויקטים איימו בתביעה לדין תורה (קרי פנייה לבית דין הפוסק לפי ההלכה - י"נ) נגדנו ונגד הדיירים", מספר יקי רייסנר, בעלי חברת רייסדור. "במקרה אחר, הדיירים דרשו מאיתנו לחתום שאנחנו מתחייבים להגיע ל־100% הסכמה, ושאם לא - שלא נלך לבית משפט. יש פה סתירה בין ההלכה לבין החוק, וזה לא פשוט. דיני השכנים זו אכן סוגיה מורכבת, כי אין הלכה שמאפשרת לפנות בנאדם מביתו בניגוד לרצונו, לא משנה כמה כסף יציעו לאותו דייר - זה לא ישנה".

יקי רייסנר, בעלים ויו''ר רייסדור / צילום: רמי זרנגר

הפתרונות: הידברות ותקשורת, בלי חקיקה

העלאת החסמים השונים במסגרת המחקר נועדה גם לטובת איתור כלים להסרתם, כפי שמגדיר המחקר.

המחקר לא מציע כמעט צעדים "נשכניים" או כאלו המשלבים חקיקה. הצעד היחיד המוצע במישור החקיקתי, נוגע להפיכת תביעת דייר סרבן ככזו אשר מובלת על ידי היזם לבדו, בלי שהדיירים עצמם הם צד לתביעה, כפי שקורה כיום.

לבד מזה, רוב הפתרונות הם חברתיים, וכוללים הידברות עם מנהיגי הקהילות, יצירת ערוצי תקשורת ישירה בין גופים ציבוריים לבין רבנים ומשפיעים קהילתיים, קידום תוכניות באמצעות יזמים בעלי היכרות מעמיקה עם הקהילות הרלוונטיות ועוד. לצד זה, מוצע להמשיך ולעודד פיתוח פתרונות טכנולוגיים לבניינים רבי קומות, והנגשת הידע בצורה טובה יותר.

באשר לחסם הגדול ביותר, דיני השכנים, שם דווקא מוצא המחקר נקודת אור חשובה: מושג "מנהג המדינה" אשר גם הוא מושג הלכתי רווח בחברה החרדית. על פי המחקר, אפשר להתגבר על החסם "באמצעות הפיכת התחדשות עירונית בכלל ותוכניות פינוי־בינוי למציאות שכיחה ורווחת בחברה החרדית, כמו בחברה הכללית. מבחינה הלכתית, ככל שיהפכו לחלק משגרת המרחב הישראלי, תאמץ הפסיקה ההלכתית בעניינים אלה את הנוהג ותצמצם את זכות הווטו שניתנת לדייר הסרבן".

במחקר מציינים כי "מנהג המדינה" כבר השתרש בפרויקטי תמ"א 38, שאותם כן אפשר לראות בכמות משמעותית בשכונות חרדיות, בעיקר באשדוד ובבני ברק - וכך יכול לקרות גם בפינוי־בינוי.

"גילינו שכלי הווטו לא אבסולוטי, וככל שההתחדשות העירונית תהפוך להיות רווחת יותר, זכות הווטו תיעלם או תהפוך נפוצה פחות", אומר פרופ' שטרן. "זה יביא לשינוי פנים הלכתי, ולא לשינוי שיבוא מכפייה".

הפרויקטים שמתקדמים: 1,000 דירות ברמת פולין

"גם כשיש בעיות הלכתיות, אפשר לשבת ולנסות למצוא פתרון", אומר רייסדור. "בסוגיית דיני שכנים למשל, אפשר במקום תביעה לפינוי הדייר, להתמודד עם המקרה על ידי תביעה בגין נזק שנגרם לדירה מדירת השכן. בהלכה יש סוגיה שבה נשאלת השאלה: מה קורה כשהשדה שלך שרף את שדה חברך - האם אתה אשם או לא? וגם, האם אתה צריך לבצע פעולות מניעה כדי למנוע משריפה להתפשט לשדה של השכן? כל ההלכות הללו הולכות לכיוון של התחדשות עירונית, כך שבמקום פינוי דייר אפשר להשתמש בטענה כי הדייר שאינו רוצה להתפנות 'שורף את שדה חברו'.

"אפשר למצוא פתרונות הלכתיים לכל דבר, אבל כל עוד לא יימצאו פתרונות כלכליים אמיתיים, שום דבר לא יקרה בשטח. השיח בחברה החרדית לא מתעסק בדברים שבהם אין לציבור איך לפעול או לשנות. הם לא עוסקים בהתחדשות עירונית, כמו שהם לא עוסקים בקריפטו: הם שומעים על זה, אבל כולם יודעים להגיד שזה לא מתאים לציבור הזה.

"אם המדינה לא תשנה משהו - ממש כמו שהיא צריכה לעשות בפריפריה, כדי לממש את הפוטנציאל שם - לא יקרה כלום ושום דבר לא ישתנה".

נכון להיום ישנם כמה פרויקטים שנמצאים בשלבים שונים בשכונות חרדיות מובהקות. אחד המרכזיים שבהם הוא פרויקט פינוי־בינוי ברמת פולין שבירושלים, שבה מתגוררים כיום כ־6,300 תושבים, כולם חרדים. התוכנית נמצאת על סף הפקדה ומציעה 1,013 יחידות דיור חדשות במקום 316 דירות קיימות.

לדברי במברגר, התממשות של תוכנית כזו יכולה להיות תחילתו של השינוי המבוקש: "חקיקה תיצור התנגדות. הבסיס של כל תהליך התחדשות עירונית הוא הסכמה, בכל חברה ולא רק בחברה החרדית - וכאן נדרש גם תהליך מובהק של רכישת אמון".

עוד כתבות

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

אמבולנסים בדרך לאוניברסיטת בראון לאחר אירוע הירי / צילום: ap, Mark Stockwell

ארה"ב: הרוגים ופצועים באירוע ירי המוני באוניברסיטת בראון היוקרתית

לפחות 2 הרוגים ועוד 8 פצועים במצב קשה מאוד אך יציב, בתקרית שעדיין מתנהלת • הסטודנטים הונחו להסתגר בכיתות נעולות ולהשאיר טלפונים על שקט • מפקד המשטרה המקומית: "מנהלים מרדף אחר גבר לבוש בשחור" • גורמים רשמיים טענו שהיורה נתפס - וחזרו בהם לאחר מכן

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

בג"ץ ביטל את הדחת היועמ"שית: "הממשלה לא הייתה רשאית לפטר אותה"

בהרכב מורחב של שבעה שופטים קבע בית המשפט העליון: בהרב-מיארה תמשיך לכהן בתפקידה

התוואי התת קרקעי ברפיח / צילום: דובר צה''ל

שורדי שבי פנו בדרישה לנתניהו: "תקים ועדת חקירה ממלכתית"

התקיפה שהושהתה בלבנון - והפגישה המדינית הדחופה של נתניהו ● המסר של חמאס לפעילי הארגון לאחר החיסול: "גלו ערנות וזהירות" ●  משרד הפנים של חמאס: אחמד זמזם, קצין במשרד הפנים של חמאס - חוסל בידי חמושים במחנה הפליטים אל-מע'אזי שבמרכז הרצועה ● עדכונים שוטפים

''סיח''. הפופ-אפ יהפוך למסעדה קבועה / צילום: נדב יהלומי

"קולינריה היא היום הדרך להביא אנשים לשטחי מסחר, ויזמי הנדל"ן מבינים את זה"

"רביעיית פלורנטין" היה מתחם עירוני תל אביבי שלא התרומם, עד שאנשי JTLV החליטו להפוך אותו לאתר עלייה לרגל קולינרי ● הם הציעו לאנשים עם סיפור טוב ואוכל טוב נכס לתקופה קצובה ללא שכ"ד, ומעטפת יח"צ ● עסקי האוכל ניערו את המוניטין: "אוכל זה משהו שאנשים מוכנים לנסוע בשבילו"

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארלינק של אילון מאסק תצייד את הלוויינים שלה בשבבים מקריית גת

אקסייט לאבס של יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ תספק לסטארלינק של אילון מאסק שבבי תקשורת מהירים לדור הבא של הלווינים שלה - ה-V3 ● מתג התקשורת שפותח בחברה ישמש כמרכז הרשת במהירות גבוהה בלוויני ה-V3

התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה / צילום: Reuters, Thomas Imo

במשך שלוש שנים התכוננה גרמניה למלחמה עם פוטין. ואז הכול קרס

הפלישה לאוקראינה ב–2022 הניעה מרוץ חימוש שאירופה לא ידעה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה ● גרמניה שמה את כל הז'יטונים על מתווה בן 1,200 עמודים שהגתה ושמרה בחשאיות - למקרה של עימות עם רוסיה ● הוא כלל השקעה של 166 מיליארד אירו בתשתיות, גיוס חובה ורענון שיטות מימי המלחמה הקרה ● אלא שכשהגיע הרגע לתרגיל מבצעי שיוכיח שהיא מוכנה - הכול קרס

צילום של אוהד צוינברג, המקום הראשון בקטגוריית ''טבע וסביבה'' / צילום: ap, אוהד צוינברג

"עדות מקומית": אירוע הצילום המרכזי חוזר לרגעים הגדולים של 2025

תערוכת הצילום העיתונאי והתיעודי הגדולה בישראל חוזרת, ובמרכזה רגעי השנה הסוערת: מטילים בליסטיים מאיראן ועד מחאות החרדים וההלוויות הצבאיות ● מתוך כ-7,000 עבודות הוצגו 64 עבודות, המשקפות את פרדוקס החיים כאן: הכאב והטלטלה לצד היופי המבצבץ מבין הסדקים

חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה / צילום: AI

"אולי אם הייתה לי קרחת היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה לזה

מדע הסרטן והטיפול המתקדם בו הביאו בשורה לחולים, ובישראל כשני שלישים מהם זוכים לחיות יותר משנה מרגע הגילוי ● אלא שבפועל נוצר פה פסיפס מורכב של אנשים, עם צרכים שונים ומשתנים, שמערכות התמיכה לא יודעות לעכל: ממימון תרופות, דרך מענה בקהילה ועד הניסיון להשתלב בשגרה ובעבודה ● כרגע אין תוכנית לאומית ו"החולים החדשים" נופלים בין הכיסאות

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

דיווח: חברת הסייבר הישראלית ארמיס במגעים למכירתה תמורת 7 מיליארד דולר

ארמיס הישראלית במגעים למכירתה לחברת ServiceNow האמריקאית תמורת עד 7 מיליארד דולר - כך מדווח בלומברג ● לפי הדיווח, העסקה עשויה להיות מוכרזת בימים הקרובים

סידני, אוסטרליה / צילום: ap, Mick Tsikas

ירי המוני בחגיגות חנוכה באוסטרליה: דיווחים על הרוגים ופצועים בסידני

חמושים פתחו באש באירוע הדלקת נרות של הקהילה היהודית בחוף בונדי שבמזרח סידני, כשבמקום משתתפים רבים • המשטרה מסרה שעצרה שני חשודים בירי, דיווחים על הרוגים ופצועים בזירה ● בעקבות האירוע פרצה בהלה, אנשים נמלטו מהמקום, וכוחות רבים של משטרה הגיעו לזירה ● עדת ראייה: "כולם נבהלו ורצו, אמרו לנו שזה בבית חב"ד"

כל מה שקריטי לדעת לפני שמסתיימת 2025 / צילום: Shutterstock

לקראת סוף השנה: כך תצמצמו את עלויות המס

חוק הרווחים הכלואים, הוראת השעה להעברת נכסים, חזרת תושבים לישראל והטבות נדל"ן - כל מה שקריטי לדעת לפני שמסתיימת שנת 2025

מגרש ריק ברחוב איינשטיין בת''א / צילום: איל יצהר

אחרי 25 שנה: המס שבדרך חזרה לשוק הנדל״ן. כל הפרטים

המס יטיל חובת תשלום על קרקע פנויה, עבור הגדלת הכנסות המדינה ● עם זאת, מומחים מזהירים כי העיוותים מהעבר עלולים לחזור, בעוד חברות נדל"ן צפויות להעדיף לשלם ולא לשמש קרקעות ● גלובס עושה סדר

BYD SEALION 05  פלאג–אין / צילום: יח''צ

בפחות מ-170 אלף שקל: הקרוס אובר הזה עושה כמעט 50 ק"מ לליטר דלק

הסינים ממשיכים לשנות את שוק הרכב, והפעם מגיע אלינו BYD SEALION 05: קרוס-אובר משפחתי מרווח ומאובזר היטב, המצויד בהנעת פלאג-אין בוגרת ומעניק טווח משולב חשמל-בנזין של מעל 1,000 ק"מ ● הרכב אינו חף מפגמים, אבל במחיר פתיחה של פחות מ–170 אלף שקל יש לו פוטנציאל להיות להיט מכירות

לנה הידי ב''המופקרים''. הגבולות מיטשטשים / צילום: באדיבות נטפליקס

קורט סאטר חוזר להלך על התפר בין פשע להפקרות, הפעם במערב הפרוע

גם ב"מופקרים", הדרמה החדשה של יוצר "ילדי האנרכיה", לא חסרים דם, אלימות ופשע. רק שהפעם הזירה היא המערב הפרוע ● במרכז העלילה ניצבות שתי משפחות יריבות: האחת ענייה ונטולת מעמד, השנייה עשירה ומבוססת, ובחזית עומדות נשים חזקות שמובילות את הסיפור

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

סבתא בת 102 הורישה הכל לנכד אחד. למה הצוואה בוטלה?

שלושה אחים פרסמו מכרז כדי לדעת כמה שווה הדירה שירשו מאביהם, אך בית המשפט המחוזי בלוד החליט שהם צריכים למכור אותה ● למה נפסלה צוואה במסגרתה הורישה הסבתא את כל רכושה לאחד מנכדיה ● והאם הכנסה ממכירת דירות נחשבת הכנסה עסקית או פרטית לצורכי מס ● 3 פסקי דין בשבוע

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות