גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעלית שבת? מרפסת סוכה? החסם האמיתי בהתחדשות עירונית בחברה החרדית: "דיני שכנים"

הלכה הקובעת כי דייר בבית משותף אינו יכול לכפות את רצונו על דייר אחר היא "החסם העיקרי בפני תוכניות פינוי ובינוי" בחברה החרדית, כך לפי מחקר חדש ● עוד מתוצאות המחקר: רק 24% מגדירים ליווי רבני כחשוב בפרויקטי פינוי בינוי, ורק 48% קובעים זאת על נוכחותה של מעלית שבת

בניין בבני ברק. חסם נוסף שמצא המחקר הוא הבנייה הלא חוקית / צילום: דרור מרמור
בניין בבני ברק. חסם נוסף שמצא המחקר הוא הבנייה הלא חוקית / צילום: דרור מרמור

"החברה החרדית מתאימה מאוד להתחדשות עירונית", אומר עו"ד אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. "זו חברה עירונית שחיה בריכוזים עירוניים גדולים; חברה שמאוד מתורגלת בשימוש בתחבורה ציבורית, וההתחדשות העירונית מתבססת על העיקרון הזה; וחברה שעובדת בצורה קהילתית מאורגנת, כזו שלכאורה קל מאוד לארגן".

לא תל אביב: זה היישוב בו יש הכי הרבה שוכרים בישראל
מעמדה של חברת הבנייה הגדולה בתל אביב בסכנה. זו הסיבה

ואולם, על אף שבאזורי הביקוש ריכוזים משמעותיים של שכונות חרדיות - בין היתר בירושלים, בבני ברק, באשדוד ועוד ומדובר בפוטנציאל של אלפי יחידות דיור - עד היום לא יצא לפועל ולו פרויקט פינוי־בינוי אחד באזור חרדי מובהק.

"בפועל אנחנו מדברים על אפס. החברה החרדית לא עושה התחדשות עירונית בכלל. יש שם חסמים מאוד ייחודיים, ואם המדינה רוצה שיקרה משהו בכיוון הזה, צריך להסתכל על הדברים מלמעלה, לאתר את החסמים ולמצוא את הפתרונות".

"היינו בתחושה שהסיפור הוא מעלית השבת"

אז מה באמת חוסם את יציאתם לדרך של פרויקטי פינוי־בינוי בחברה החרדית?

מחקר חדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, שהוצג השבוע לראשונה, מנסה להתחקות אחר הסיבות לכך שההתחדשות העירונית עוד לא מתקדמת בחברה החרדית.

עו''ד אלעזר במברגר, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית / צילום: רז רוגובסקי

אחת המסקנות העיקריות מהמחקר היא שהגישה לנושא כולו כיוונה למטרה הלא נכונה. כך, במשך שנים הדעה הרווחת בשוק הנדל"ן הייתה כי הקושי במימוש תוכניות התחדשות עירונית במתחמים גדולים בשכונות חרדיות נובע מסוגיות ספציפיות כמו ההתנגדות למעלית שבת. המחקר מצביע על סוגיה אחרת שהיא־היא החסם המרכזי, לטענת מחבריו.

"דיני שכנים הם החסם העיקרי בפני תוכניות פינוי ובינוי", נכתב במחקר. "ההלכה קובעת ככלל כי דייר בבית משותף אינו יכול לכפות את רצונו על דייר אחר, ודאי כאשר רצונו כרוך בהשתת הוצאות נוספות על יתר הדיירים, אלא אם מדובר בצורך 'מוכרח'. עד כה נמנעו בתי הדין בחברה החרדית מלקבוע כי תוכניות פינוי בינוי הן צורך מוכרח אשר בגינו ניתן לכפות את רצונם של רוב הדיירים על דייר סרבן.

"דיני השכנים בהלכה, כפי שזו מיושמת בבתי הדין למיניהם בקהילה החרדית, מקנים זכות וטו לכל דירה, ולכן מסכלים את הוצאתן של תוכניות אלו לפועל. זהו חסם ממשי בפני נכונותם של דיירים בחברה החרדית להצטרף לתוכניות, והחסם הגדול ביותר העומד בפני יזמים המבקשים לקדם תוכניות כאלו בחברה החרדית".

פרופ' שי שטרן מהמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית שהיה בין עורכי המחקר, מציין כי הממצאים הללו הפתיעו גם אותו: "כל השיח התכנוני והמשפטי סביב ההתחדשות העירונית בחברה החרדית נסב עד היום סביב ההיתכנות הכלכלית וסוגיית מעלית השבת. חלק גדול מהתפיסה הייתה שאי־אפשר לבנות מגדלים, בשל ההתנגדות למעלית שבת באזורים הללו, ולכן מה שעובד בכל מקום בארץ לא עובד כאן. והנה, אנחנו מגלים אחרת: עניין דיני השכנים, שהיה ידוע כנראה בחברה החרדית היטב, לא היה מוכר בקרב מקבלי ההחלטות בתכנון ובמשפט".

פרופ' שי שטרן, המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית / צילום: יח''צ

"זאת הייתה הפתעה לכל מי שניגש לעבודה הזאת", מודה במברגר. "כולנו היינו בתחושה שהסיפור הוא מעלית השבת, ובמשך הרבה מאוד שנים השיח גרס שזה החסם המרכזי. דיני השכנים הוא סיפור מרכזי והעניין הזה לבדו יכול להסביר את היעדר הפרויקטים בחברה החרדית".

שונות רבה בין הזרמים החרדיים

סקר שהתבצע במסגרת המחקר בקרב כ־1,500 משתתפים מקרב החברה החרדית, בני 18 ויותר אשר בבעלותם דירה, רק מחזק את המסקנה כי החסמים שנחשבו עד עכשיו למרכזיים אינם בהכרח כאלו.

כך למשל, בשאלה מה הם הנושאים החשובים ביותר בפרויקטי פינוי בינוי, הן נושא מעליות השבת והן נושא הליווי הרבני הגיעו לשני המקומות האחרונים מתוך עשרה, עם 48% ו־24% (בהתאמה) מהמשיבים שמגדירים אותם כחשובים או חשובים מאוד.

זה אומר שנושא מעלית השבת עדיין מרכזי, אולם 84% מהמשיבים הגדירו כחשוב מאוד שיקולי עמידות בפני רעידות אדמה, ו־79% הגדירו כך את שיתוף הפעולה עם יתר הדיירים. רק 55% הגדירו את השמירה על צביון חרדי בשכונה כחשובה או חשובה מאוד.

המחקר מגלה גם כי ישנה שונות בין הזרמים: בקרב הזרם הספרדי, 72% חושבים שסוגיית מעלית השבת היא סוגיה חשובה בפינוי־בינוי, לעומת רק כ־35% בקרב הזרמים הליטאי והחסידי. בשאלת הגורמים המשפיעים על הנכונות להצטרף לתוכניות פינוי־בינוי, 80% ציינו כי תוספת חדר לדירה תשפיע על ההחלטה, ואילו רק 55% ציינו כי סוגיית מעלית השבת ומרפסת הסוכה ישפיעו על ההחלטה. 26% בלבד ציינו את הצורך באישור רב השכונה או רב הקהילה.

אגב, אין זה אומר שסוגיית מעלית השבת אינה נוכחת במרחב החרדי. המחקר קובע כי זו עודנה אחת הסוגיות המרכזיות סביב תוכניות פינוי־בינוי, וכי במהלך המחצית הראשונה של שנת 2023 "חלה החרפה מסוימת בפסיקה הרבנית בזרם הליטאי בנוגע לאפשרות השימוש במעלית שבת, המפחיתה את הנכונות של המשתייכים לזרם זה להצטרף לתכניות פינוי־בינוי שבהן שמונה קומות ויותר".

הסקר: הרוב רוצים להמשיך לגור בשכונה

המחקר הציג עוד כמה חסמים בולטים בכל הנוגע להתחדשות עירונית בחברה החרדית, אחד מהם הוא הרצון להישאר בשכונת המגורים הקיימת. אפשר להניח כי רצון זה משותף לכלל הגורמים בחברה הישראלית, אך נראה כי בחברה החרדית נוכחותו חזקה יותר.

במחקר נכתב כי "חסם המפחית את הנכונות של דיירים במרחבים החרדיים להצטרף לתוכניות פינוי־בינוי קשור לתקופת הביניים שבמהלכה נדרשים הדיירים לעזוב את דירותיהם הישנות ולהתגורר במקום אחר עד לקבלת הדירה החדשה.

"ממצאי המחקר מעלים כי המשך המגורים בשכונת המקור בתקופת הביניים, קרי בתקופה שבין היציאה מדירת המגורים הישנה עד לקבלת הדירה החדשה בסוף יישום התוכנית, הוא אחד השיקולים הנכבדים ביותר בעיני דיירים חרדים השוקלים להצטרף לתוכניות פינוי ובינוי. 70% מהנשאלים טענו כי המשך המגורים בשכונת המקור בתקופת הביניים הוא שיקול חשוב עד חשוב מאוד".

חסם נוסף המוזכר במחקר הוא הבנייה הלא חוקית. לפי המחקר, "מציאות תכנונית המאפיינת רבות מהשכונות החרדיות הוותיקות בירושלים, בבני ברק ובאשדוד. תוספות הבנייה, החוקיות ואלה שאינן חוקיות, הפכו זה כבר לחלק בלתי נפרד מהרחוב החרדי.

"התופעה של תוספות בנייה - חוקיות ולא חוקיות - נרחבת, הן במישור הדירה, קרי תוספת של חדרים לדירת מגורים קיימת הנדרשת בשל התרחבות המשפחה, והן במישור הבניין, קרי תוספת של יחידות דיור או פיצול של יחידות דיור לצורך מגורים של משפחות נוספות.

"תוספות בנייה לא־מוסדרת בבנייני מגורים משמשות פעמים רבות גם למוסדות חינוך או למוסדות פעילות דתית קהילתיים (כמו בתי כנסת). מציאות זו מקשה על דיירים בבניינים שיש בהם תוספות בנייה להצטרף לתוכניות פינוי ובינוי".

"באחד הפרויקטים איימו בתביעה לדין תורה (קרי פנייה לבית דין הפוסק לפי ההלכה - י"נ) נגדנו ונגד הדיירים", מספר יקי רייסנר, בעלי חברת רייסדור. "במקרה אחר, הדיירים דרשו מאיתנו לחתום שאנחנו מתחייבים להגיע ל־100% הסכמה, ושאם לא - שלא נלך לבית משפט. יש פה סתירה בין ההלכה לבין החוק, וזה לא פשוט. דיני השכנים זו אכן סוגיה מורכבת, כי אין הלכה שמאפשרת לפנות בנאדם מביתו בניגוד לרצונו, לא משנה כמה כסף יציעו לאותו דייר - זה לא ישנה".

יקי רייסנר, בעלים ויו''ר רייסדור / צילום: רמי זרנגר

הפתרונות: הידברות ותקשורת, בלי חקיקה

העלאת החסמים השונים במסגרת המחקר נועדה גם לטובת איתור כלים להסרתם, כפי שמגדיר המחקר.

המחקר לא מציע כמעט צעדים "נשכניים" או כאלו המשלבים חקיקה. הצעד היחיד המוצע במישור החקיקתי, נוגע להפיכת תביעת דייר סרבן ככזו אשר מובלת על ידי היזם לבדו, בלי שהדיירים עצמם הם צד לתביעה, כפי שקורה כיום.

לבד מזה, רוב הפתרונות הם חברתיים, וכוללים הידברות עם מנהיגי הקהילות, יצירת ערוצי תקשורת ישירה בין גופים ציבוריים לבין רבנים ומשפיעים קהילתיים, קידום תוכניות באמצעות יזמים בעלי היכרות מעמיקה עם הקהילות הרלוונטיות ועוד. לצד זה, מוצע להמשיך ולעודד פיתוח פתרונות טכנולוגיים לבניינים רבי קומות, והנגשת הידע בצורה טובה יותר.

באשר לחסם הגדול ביותר, דיני השכנים, שם דווקא מוצא המחקר נקודת אור חשובה: מושג "מנהג המדינה" אשר גם הוא מושג הלכתי רווח בחברה החרדית. על פי המחקר, אפשר להתגבר על החסם "באמצעות הפיכת התחדשות עירונית בכלל ותוכניות פינוי־בינוי למציאות שכיחה ורווחת בחברה החרדית, כמו בחברה הכללית. מבחינה הלכתית, ככל שיהפכו לחלק משגרת המרחב הישראלי, תאמץ הפסיקה ההלכתית בעניינים אלה את הנוהג ותצמצם את זכות הווטו שניתנת לדייר הסרבן".

במחקר מציינים כי "מנהג המדינה" כבר השתרש בפרויקטי תמ"א 38, שאותם כן אפשר לראות בכמות משמעותית בשכונות חרדיות, בעיקר באשדוד ובבני ברק - וכך יכול לקרות גם בפינוי־בינוי.

"גילינו שכלי הווטו לא אבסולוטי, וככל שההתחדשות העירונית תהפוך להיות רווחת יותר, זכות הווטו תיעלם או תהפוך נפוצה פחות", אומר פרופ' שטרן. "זה יביא לשינוי פנים הלכתי, ולא לשינוי שיבוא מכפייה".

הפרויקטים שמתקדמים: 1,000 דירות ברמת פולין

"גם כשיש בעיות הלכתיות, אפשר לשבת ולנסות למצוא פתרון", אומר רייסדור. "בסוגיית דיני שכנים למשל, אפשר במקום תביעה לפינוי הדייר, להתמודד עם המקרה על ידי תביעה בגין נזק שנגרם לדירה מדירת השכן. בהלכה יש סוגיה שבה נשאלת השאלה: מה קורה כשהשדה שלך שרף את שדה חברך - האם אתה אשם או לא? וגם, האם אתה צריך לבצע פעולות מניעה כדי למנוע משריפה להתפשט לשדה של השכן? כל ההלכות הללו הולכות לכיוון של התחדשות עירונית, כך שבמקום פינוי דייר אפשר להשתמש בטענה כי הדייר שאינו רוצה להתפנות 'שורף את שדה חברו'.

"אפשר למצוא פתרונות הלכתיים לכל דבר, אבל כל עוד לא יימצאו פתרונות כלכליים אמיתיים, שום דבר לא יקרה בשטח. השיח בחברה החרדית לא מתעסק בדברים שבהם אין לציבור איך לפעול או לשנות. הם לא עוסקים בהתחדשות עירונית, כמו שהם לא עוסקים בקריפטו: הם שומעים על זה, אבל כולם יודעים להגיד שזה לא מתאים לציבור הזה.

"אם המדינה לא תשנה משהו - ממש כמו שהיא צריכה לעשות בפריפריה, כדי לממש את הפוטנציאל שם - לא יקרה כלום ושום דבר לא ישתנה".

נכון להיום ישנם כמה פרויקטים שנמצאים בשלבים שונים בשכונות חרדיות מובהקות. אחד המרכזיים שבהם הוא פרויקט פינוי־בינוי ברמת פולין שבירושלים, שבה מתגוררים כיום כ־6,300 תושבים, כולם חרדים. התוכנית נמצאת על סף הפקדה ומציעה 1,013 יחידות דיור חדשות במקום 316 דירות קיימות.

לדברי במברגר, התממשות של תוכנית כזו יכולה להיות תחילתו של השינוי המבוקש: "חקיקה תיצור התנגדות. הבסיס של כל תהליך התחדשות עירונית הוא הסכמה, בכל חברה ולא רק בחברה החרדית - וכאן נדרש גם תהליך מובהק של רכישת אמון".

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן