גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עגבניית השרי לא הומצאה בישראל. אז מה המקור שלה, ואיזה קרדיט בכל זאת מגיע לישראלים?

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס • אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע הם נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והפעם: העגבנייה הקטנה והמתוקה לא הומצאה בישראל, אבל זה לא אומר שאין על מה לקחת קרדיט

עגבניות שרי / צילום: Shutterstock
עגבניות שרי / צילום: Shutterstock

עסקת הענק של מכירת וויז לגוגל הזכירה מדוע ישראל ידועה שנים רבות כ"אומת הסטארט-אפ". פיתוח טכנולוגי אחר שאוהבים לייחס לישראל ולהתגאות בו הוא עגבניית השרי, שכבשה את לבבות וצלחות העולם כולו. אך כפי שכבר ודאי הבנתם מאופי המדור - גם סיפור זה הוא מיתוס. עגבניות קטנות דמויות דובדבן (ומכאן השם Cherry) קיימות בטבע כבר מאות שנים. אך בניגוד למיתוסים אחרים, כאן לחדשנות הישראלית כן היה תפקיד מכריע בהפיכתן למוצר פופולרי.

בודקים את המיתוס | אלברט איינשטיין לא נכשל בלימודיו בבית הספר
בודקים את המיתוס | מארי אנטואנט לא באמת דיברה על עוגות
בודקים את המיתוס | מתי ואיך צמחה האגדה על פסלי השיש הלבנים של העת העתיקה

מקור העגבנייה וזניה השונים ביבשת אמריקה, שם הילידים אכלו והכליאו בין זניה הרבה לפני שהספרדים נחתו על חופיהם, והן הובאו לאירופה לראשונה רק במאה ה-16, שם צבען האדום החשיד אותן כרעילות, ולקח זמן רב עד שצברו פופולריות. כמו כן, הגעתן המאוחרת לאירופה משמעותה שעל אף שכיחותן במתכונים המודרניים, העגבניות אינן "מסורתיות" לאף מטבח אירופי עתיק, אפילו לא האיטלקי.

בעוד שזנים קטנים של עגבניות היו מוכרים ואף תועדו כ"עגבניות דובדבן (שרי)" כבר בספרים מלפני כ-200 שנה, אלו לא היו זנים נפוצים למאכל שכן היו חמצמצים ונטו להרקיב במהירות לאחר הקטיף. לכן, ומשיקולים כלכליים נוספים, במשך מאות שנים מגדלים באירופה ובאמריקה העדיפו לזרוע את הזנים הגדולים יותר של העגבניות. אך כל זאת השתנה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, בזכות שיתוף-פעולה בריטי-ישראלי יוצא דופן.

באותה תקופה באנגליה, רשת הכלבו הפופולרית מרקס אנד ספנסר חיפשה מזון איכותי וחדשני שימשוך לקוחות. מבין מאמציה, הרשת פנתה לצוות חוקרים ישראלים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, בראשות הפרופסורים נחום קידר וחיים רבינוביץ', שחקרו באותה עת זני עגבניות בעלי מתיקות ושרידות גבוהים במיוחד. הרשת ביקשה מהחוקרים הישראלים שימציאו עבורה עגבנייה קטנה, שניתן לצרוך כחטיף או להוסיף בקלות לסלט, שתהיה טעימה במיוחד, והכי חשוב שתהיה בעלת חיי מדף של כמה שבועות לכל הפחות ועמידה להובלה ארוכה. בקיצור, ההפך המוחלט מעגבניות השרי הקיימות עד אז.

בעזרת שיטות מתקדמות של הכלאת זנים קיימים והכלאות ייחודיות של עגבניות שרי, הצליחו חוקרי הפקולטה להאט את תהליך ההבשלה כך שטריות העגבנייה תישמר לאורך חיי השיווק, לחזק את קליפתה כך שלא תיפגע בהובלה ובעיקר - להמתיק מאוד את תכולתה.

התוצאה הייתה זן חדש, שנמכר תחילה במרקס אנד ספנסר ובמהלך שנות ה-80 הפך להצלחה כלכלית אדירה, בבריטניה ואז בעולם כולו. זן זה תרם רבות הן לרווחת המגדלים הישראלים שהפכו ליצואנים משמעותיים, והן לאוניברסיטה העברית שקיבלה תמלוגי עתק על הפיתוח, והוא שאחראי על הולדת המיתוס.

מאז, פותחו עוד מאות תתי-זנים של עגבניות שרי, בכל הצבעים והצורות, וישראל הוכיחה את עצמה כמובילה עולמית בפיתוח וגידול זנים חדשניים של עגבניות דוגמת "עגבניית המגי" המוצקה והמתוקה, במיוחד כאלו העמידות לאקלים חם וצחיח וגדלות ללא השקיה מסיבית.

אז לא, עגבניות השרי הן לא המצאה ישראלית, אלא נאכלות בעולמנו לכל הפחות כבר מאות שנים. אך זה לא אומר שאין במה להתגאות, שכן ישראל ומדעניה בהחלט אחראיים להפיכתן מגידול שולי למוצר חקלאי מסחרי - עמיד, מתוק, ופופולרי מאי פעם.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח