חדשות ההייטק / צילומים: שלומי יוסף, ענבל מרמרי, ויקיפדיה/Ilya Vartanian, Nikola Motors; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.
● OpenAI בסבב הגיוס הפרטי הגדול בהיסטוריה
● בכיר באנבידיה מכריז: נתחרה במובילאיי הישראלית עם מוצר בטיחות חדש לרכב
● גיוסי ההייטק זינקו ב-24% ברבעון הראשון, אבל יש גם חדשות רעות
1אנליסטים מסמנים תחרות ישראלית מפתיעה להנפקת השנה בנאסד"ק
השוק עצר את נשימתו בשבוע שעבר לפני הנפקת הענק של קורוויב (CoreWeave), חברת שרתי הבינה המלאכותית שמרוויחה מהבהלה של ענקיות הטכנולוגיה כמו מטא ו-OpenAI לרכישת מעבדים גרפיים ושטחי אחסון. קורוויב נאלצה להתפשר בשווי החברה, מ-47 ל-34 מיליארד דולר, וגם היקף הגיוס נחתך בחצי. אחת מהסיבות שהביאו לאכזבה סביב החברה היא ההפסדים הגדולים שהיא נושאת, כ-800 מיליון דולר בשנה שעברה, וחוב אדיר של 8 מיליארד דולר.
כעת מסמנים אנליסטים חברה אחרת הפעילה באותו השוק, חברה שכבר נסחרת בבורסה, מראה צמיחה יציבה ופועלת כמעט ללא חוב: נביוס (Nebius), המנוהלת על-ידי צוות ישראלי של בכירי יאנדקס לשעבר ופועלת בחלקה מישראל.
נביוס הוקמה על-ידי ארקדי וולוז', מייסד ה"גוגל הרוסי" יאנדקס, שהביע עמדה אמיצה מול נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בנושא המלחמה באוקראינה, ומתגורר בישראל מאז הפלישה לקרים ב-2014. לאחר שאולץ למעשה למכור את החזקותיו במנוע החיפוש ושירות המוניות והמשלוחים ברוסיה למקורבי הקרמלין, הקים וולוז' יחד עם מנכ"לית יאנדקס לשעבר, אלנה בונינה - גם היא יהודייה שעשתה עלייה - את נביוס, כיום חברה שבונה חוות שרתים או שוכרת שטחים בחוות קיימות ומשכירה אותם לחברות טכנולוגיה. בדירקטוריון נביוס יושבת גם היזמת הסדרתית קירה רדינסקי.
כדי להרחיק את עצמו ממשטר פוטין, בנה וולוז' את נביוס כחברה הולנדית-ישראלית מההתחלה, שהמטה שלה יושב בהולנד, והיא נסחרת בנאסד"ק, תוך שימוש בשלד הבורסאי שבו נסחרה בעבר החברה הרוסית, עד שהמסחר בה נפסק ימים לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה. בהתחלה זה לא עזר לו: באיטליה סירבה הממשלה לנביוס לפעול בגלל החשש מקשר עם רוסיה. אלא שבשנה האחרונה, בין השאר בשל הרעב העולמי ל-AI והרכש המתגבר של שרתי עיבוד לתחום, זוכה החברה לעדנה.
בימים האחרונים מצוטטים כמה אנליסטים בהתלהבות סביב נביוס, כאלטרנטיבה לקורוויב האמריקאית. אלכס פלאט מבית ההשקעות DA Davidson ממצב את החברה הישראלית כ"שחקן שצומח במהירות רבה, רק בקצב רציונלי ושיטתי יותר ומבלי ללוות כל-כך הרבה כסף".
נביוס הכניסה 118 מיליון דולר בשנה שעברה, יותר ממחצית מהסכום מהשכרת חוות שרתים המבוססות על מעבדי אנבידיה, התחום שבו פועלת קורוויב. האחרונה אומנם גדולה יותר, רשמה הכנסות של 2 מיליארד דולר מלקוחות ענק כמו מטא, מיקרוסופט ו-OpenAI ובעלת שיעור צמיחה גבוה מזו של נביוס, איך היא נושאת עמה חוב של 8 מיליארד דולר. לנביוס, לשם השוואה, יש מזומנים של 2.5 מיליארד דולר שירשה מיאנדקס וחוב של 6 מיליון דולר בלבד.
שתי החברות חולקות בעל מניות משותף: אנבידיה, שמחזיקה ב-1% ממניות נביוס ו-6% ממניות קורוויב טרם ההנפקה. בהנפקה פרטית בחודש דצמבר שבעבר גייסה נביוס בסך-הכול 700 מיליון דולר ממשקיעים נוספים דוגמת קרן אקסל.
נביוס אומנם מוכרת ללקוחות קטנים יותר מאלה של קורוויב, בדרך-כלל שמות אלמוניים של חברות טכנולוגיה. עם זאת, ההוזלה הצפויה בשימוש בעיבוד מודלי שפה לאחר המהפכה שמביאה עמה דיפסיק הסינית והצפת השוק במודלי שפה פתוחים, מביאות שחקנים רבים בתעשייה לחפש אחר שטחי חוות שרתים מוזלים. כדי למשוך לקוחות מההתחלה הציעה נביוס שירות במחירים נמוכים יותר, וכפי שהדבר נראה - זה לא עלה לה באובדן משמעותי של רווחיות.
יתרון נוסף של נביוס על פני קורוויב הוא ההתמקדות שלה בשירותי תוכנה וענן וכן ניסיון עתיר-שנים של צוות הענן של יאנדקס, שנחשב לאחד הטובים בעולם כבר ב"גלגול" הקודם של החברה.
2הוא נכלא לאחר שהונה את המשקיעים עם משאית אוטונומית מזויפת: אז מדוע הוא שוחרר על-ידי טראמפ?
אחד ממקרי ההונאה הזכורים מעידן הנפקות הספאק של 2021 הוא זה של חברת ניקולה, על שמו הפרטי של ניקולה טסלה, חברה שהבטיחה כי המשאיות האוטונומיות שלה נוסעות למרחקים, וכי מאחוריהן הזמנות בגובה מיליארדי דולרים. ההצהרות התבררו כמזויפות, והסרטון שהפיקה החברה, שבו משאית מתגלגלת במדרון הוצגה כאילו היא נוסעת לבדה בכוח האוטונומיה, קיבע את התדמית שלה כאחת מההונאות הצבעוניות של ימי בועת הקורונה.
טרבר מילטון, המייסד והמנכ"ל, נידון לארבע שנות מאסר ולקנס של מיליון דולר, לאחר שחבר מושבעים בניו יורק הרשיע אותו בסעיפי הונאת ניירות ערך והונאה בנקאית, וצו בית משפט הורה לו לפצות את בעלי המניות בניקולה במיליוני דולרים.
כעת חוזר מילטון לכותרות מכיוון בלתי צפוי. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט לחנון אותו ולבטל את הצו המחייב אותו לפצות את משקיעיו. כאשר נשאל על הסיבה לכך, השיב טראמפ כי מילטון קיבל המלצות טובות, אך על-פי ה"ניו יורק טיימס", ייתכן כי היו סיבות נוספות ברקע: מילטון נחשב לתורם ותיק למפלגה הרפובליקאית. מאז 2016 תרם 2.85 מיליון דולר למספר נבחרי ציבור מהמפלגה, מהם מעל 900 אלף דולר לקמפיין של טראמפ או לארגונים שתמכו בבחירתו. מילטון גם תרם לוועדה הרפובליקאית הלאומית, לארגון מיוחד שניסה לשכנע את תומכיו של רוברט קנדי ג'וניור לתמוך בטראמפ.
צירוף מקרים נוסף קשור לסביבת טראמפ: בראד בונדי, אחד מפרקליטיו של מילטון, הוא אחיה של התובעת הכללית פאם בודני.
3ההחלטה של פאלו אלטו נטוורקס שמעוררת דאגה בענף ה-AI
פאלו אלטו נטוורקס, חברת הסייבר שהקים הישראלי ניר צוק בארה"ב, הוסיפה בשנה שעברה מעין סוכני סייבר וירטואליים, צ'אט בוטים של בינה מלאכותית שמסייעים ללקוחותיה לשאול שאלות על אבטחת הרשת שלהם ולקבל תשובות מבוססות.
כמו חברות סייבר רבות, גם פאלו אלטו חשבה להצטרף לטרנד הסוכנים המתפתח, שבו ניתן לא רק לשאול את התוכנה שאלה, אלא גם לבקש ממנה לבצע משימות מורכבות.
פאלו אלטו ביססה את הכלים הללו על המודלים המשוכללים של OpenAI וחברות אמריקאיות אחרות, אך לטענת אתר החדשות דה אינפורמיישן, בחברת הסייבר גילו את דיפסיק ואת מודל הקוד הפתוח, שמאפשר למלא את אותן המשימות ב-5% מהעלות.
"עבור המשימות שבהן אנחנו משיגים יעילות ואגב כך מורידים את העלויות, אני לא חושב שה-IQ של המודל צריך להיות גבוה בהרבה ממה שהוא עכשיו", אמר ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו נטוורקס. "אני לא רוצה לשלם על זה דולר, מעדיף לשלם 5 סנט".
הכותרת שיצר ארורה באתר דה אינפורמיישן אמורה להדיר שינה מעיניהם של מנהלי חברות מודלי השפה בעולם המערבי, ובהן חברות כמו OpenAI, אנתרופיק, מיסטרל ו-AI21 הישראלית.
על-פי דה אינפורמיישן, גם תומפסון רויטרס ואינטואיט - שתי חברות שעושות שימוש ב-AI לבוט המייעץ בענייני מסים והוצאות אישיות - הפחיתו את עלויות השימוש בבינה מלאכותית באופן יחסי לשימוש ההולך וגדל שלהן בה בשל ירידת מחירים של מודלי ה-AI ומעבר לשימוש בקוד פתוח.
המשך ירידת מחירים והפחתה בהוצאות על AI מצד הלקוחות הארגוניים עשויים לחייב את מיקרוסופט או את סיילספורס, שמייצרות טכנולוגיות AI לחברות, להמשיך ולהוריד מחירים וכן להאט את רכישת השרתים והמעבדים הגרפיים מצדן. לפי דה אינפורמיישן, מיקרוסופט הורידה באחרונה את מכסת המכירות המחייבת של צוותי המכירות שלה בפלטפורמת אז'ור ב-40%.
4הכניסה של קרן ההון סיכון פריימרי לישראל מגלה דפוס חדש של השקעה
קרן ההון סיכון פריימרי (Primary) היא שם פחות מוכר בנוף הישראלי, אף על-פי שמאחוריה כמה אקזיטים מרשימים בארה"ב, המרכזי שבהם הוא מכירת חברת הקמעונאות ג'ט לוולמרט ב-3.5 מיליארד דולר והנפקת חברת התוכנה UiPath. הקרן ביצעה בישראל השקעות מעטות מתחת לרדאר, בהן K-Health שהמטה שלה ממוקם בניו יורק, לילי, ולפני מספר חודשים גם בחברת אטרו (Atero), כך על-פי מאגר המחקר IVC.
גלובס חשף בשנה שעברה כי הקרן מתכוונת להרחיב את פעילותה בישראל ואף לאתר שותף השקעות מקומי, וכעת מתברר כי פריימרי כבר ביצעה השקעה משותפת בחברה ישראלית צעירה ביחד עם קרן לול (Lool Ventures) הישראלית וייתכנו עוד השקעות משותפות בין השתיים. במקביל, פריימרי בוחנת השקעה משותפת עם קרנות ישראליות נוספות.
מודל ההשקעה המשותפת מזכיר את שיתוף-הפעולה בין סייברסטארס לסקויה, קרן שבעבר השקיעה ישירות בישראל, סגרה את פעילותה כאן ואז חזרה באופן הדרגתי באמצעות השקעות משותפות עם קרנות מקומיות.
פריימרי מסרה לגלובס כי היא מעמיקה את פעילותה בשוק הישראלי ומחפשת להשקיע בסטארט-אפים בתחום תשתיות הבינה המלאכותית, סייבר, פינטק, תעשייה, בריאות דיגיטלית ותוכנה כשירות. גודל השקעותיה בחברות צעירות נע בין מיליון דולר ל-10 מיליון.
פריימרי הוקמה לפני עשור על-ידי בארד סברלוגה ובן סאן, היא ממוקמת בניו יורק, ועד כה השקיעה מיליארד דולר בנכסים מנוהלים (AUM) בחברות הייטק.
