החניון המתוכנן במחלף מורשה / הדמיה: ארקאפקט עדי בואנו, באדיבות נתיבי איילון
המועצה הארצית לתכנון ובנייה מתכנסת בשעה זו להכריע בתכנית להקמת חניוני הענק בסמוך לנתיבים המהירים בכביש 5. במסגרת הפרויקט אמורים לקום שלושה חניונים: במורשה, בתקווה ובקסם.
● הנתונים נחשפים לראשונה: איזו רשת גוזרת את הקופון הגדול ביותר על חשבון הצרכן?
● הסינדרלה של הבורסה: המניה שעשתה 1,700% בשלוש שנים כובשת שיא חדש
ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי הוביל מהלך התנגדות נרחב לתכנית וטען שלחניון במורשה אין הצדקה מקצועית. במשרד התחבורה מובילים פשרה שלפיה חניון מורשה יקום רק לאחר הקמת החניונים האחרים, ובתנאי שהמועצה הארצית תאשר אותו אם תהיה חוות דעת תחבורתית מעודכנת שתוכיח את הצורך בו לנוכח נתיבי התחבורה הציבורית הרבים שצפויים לקום עד אז וכן פרויקט המסילה הרביעית באיילון שתאפשר להוסיף רכבות נוסעים במרחב.
יחד עם זאת, במשרד התחבורה מתעקשים להרחיב את מחלף מורשה ולבנות חניון אוטובוסים שמעליו תינתן לזכיין שייבנה את הכביש אפשרות לבנות חניונים פרטיים אם יבשילו התנאים לכך.
"דגל שחור מתנוסס מעל הפרויקט"
"במקום לעודד את אזרחי ישראל להשתמש בתחבורה ציבורית, החניונים האלה יחייבו את הציבור להחזיק רכב ולצאת איתו מהבית מידי יום עד לחניון. מהלך כזה דווקא יגביר את בעיית הגודש עד לחניון ויפגע בתחבורה הציבורית הקיימת", כתב חולדאי ברשת x בתחילת החודש שעבר.
הציוץ הזה הוא רק חלק ממהלך רחב יותר שמנהלת העירייה. בראיון לגלובס שהתפרסם בדצמבר האחרון אמר חולדאי כי "באיילון נוסעים כמיליון איש ביום. נניח ש־400 אלף ייכנסו לת"א. מה יועילו המכוניות האלה שחונות שם? זה טיפול בגודש? בשביל זה המפלצת הענקית שפוגעת בנוף? שהמדינה הוציאה עלייה הון? ועוד אומרים שזו תרומה לתחבורה ציבורית?".
הוא הוסיף ותקף גם בכנס תשתית לעתיד של גלובס שהתקיים בפברואר כשבתום ראיון שנערך עמו הוא המשיך לעמוד על הבמה ופנה למתכננים ולאנשי הממשלה שישבו בקהל ודרש לבטל את הפרויקט. על טענותיו חזר גם במכתב ששלח בחודש שעבר לשרת התחבורה מירי רגב וכינה את הפרויקט ככזה שדגל שחור מתנוסס מעליו ושהוא מהווה הוצאה לא אחראית.
מומחי תחבורה הצטרפו לעמדת העירייה
המתכננים מחברת נתיבי איילון שאמונה על הפרויקט סבורים שהפרויקט הכרחי בגלל מבנה השכונות בשרון שלא מאפשרים פיתוח של תחבורה ציבורית איכותית באופן שגזר על התושבים שימוש ברכב פרטי בלבד. מנגד, בציר עוקף לחשכ"ל ונתיבי איילון, הרשות לתחבורה ציבורית ואגף תקציבים ניסו לגבש בדיקה מקיפה על הצורך בחניונים לנוכח העובדה שמתכננים ומומחי תחבורה רבים מצטרפים לעמדת העירייה. גם בדיונים שנעשו במשרד התחבורה לא היתה תמימות דעים כשהרשות לתחבורה ציבורית לא הצדיקה את הפרויקט כמו שהוא לעומת מנהל התשתיות במשרד שתומך בו.
המתנגדים לפרויקט מזכירים את החניון שנבנה בשפירים ליד הנתיבים המהירים בכביש 1, שתחילה שווקו כהצלחה מסחררת שהלכה ודעכה לאחר הקמת קו הרכבת המהיר לירושלים עד כדי כך שדוח מבקר המדינה האחרון הראה שהשאטלים נזנחו ונוסעים רבים לא משתמשים בהם. מספר הנוסעים צנח ב-34% ושיעור המשתמשים מדי יום ביומו צנח מ-50% ל-14% בלבד. מספר הנסיעות בנתיב לא ממריא ולכן למרות שהפרויקט נבנה בשיתוף המגזר הפרטי, הציבור מסבסד את הנסיעות בכביש האגרה, שלא כל הציבור נהנה ממנו, באמצעות קופת המדינה כדי לפצות על הנסיעות החסרות בסך של 170 מיליון שקל במשך חמש שנים.