שכר עורכי הדין הממוצע במשרדים עלה בשנת 2024 ב-1.5% ביחס לשנה שעברה. מדובר בעלייה מתונה בשכר (לא כולל שותפי הון) ביחס לעלייה משנת 2023, אז עלה השכר ב-5%, כך שמגמת עליית השכר בענף הצטמצמה. יודגש כי העלייה היא באחוז נמוך יותר מממוצע עליית השכר במשק שלפי נתוני למ"ס עמד על 5.1% ב-2024. כמו כן, מדובר בשחיקה ריאלית של השכר ביחס לעליית האינפלציה. השכר החודשי הממוצע עלה מ-20,295 שקל בשנת 2023 לשכר של 20,600 שקל בשנת 2024 - כך עולה מסקר השכר השנתי שערכה קודקס, חברת ההשמה בתחום המשפט, בשיתוף ארגון היועצים המשפטיים בישראל - ACC Israel.
● מהפך בצמרת: זה משרד עורכי הדין הגדול בישראל
● בלעדי | השכר נשחק, אבל יש הטבות: מה מקבלים המתמחים במשרדי עורכי הדין הגדולים
הסקר נערך בחודשים אוקטובר-נובמבר 2024 בקרב כ-3,209 עורכי דין ממשרדים (71%), מחברות פרטיות (13%), מחברות הנסחרות בישראל (5%), מחברות הנסחרות בחו"ל או דואליות (2%), מחברות ממשלתיות (2%), מהמגזר ציבורי (5%) ומהמגזר השלישי (1%).
הפערים בין המשרדים הקטנים והבינוניים למשרדי הענק נמשכים. העלייה הגבוהה ביותר נרשמה במשרדים הקטנים (1-9 עורכי דין) עם עלייה ממוצעת של עד 7% לעורכי דין צעירים, בוותק של עד 4 שנים, לעומת השנה הקודמת.
במשרדים קטנים-בינוניים (10-29 עורכי דין) נרשמו עליות מתונות יותר של 6%-3% לעורכי הדין הצעירים. זאת לצד ירידה משמעותית של עד 8% לעורכי דין בוותק של מעל 6 שנים.
במשרדים בינוניים (40-149 עורכי דין) נרשמו שינויים מגוונים, עם עליות של עד 2% ב-5-6 שנות ניסיון וירידות של עד 4% ברמות הוותק הגבוהות. במשרדים הגדולים (מעל 150 עורכי דין) ניכרה יציבות יחסית, עם עלייה מתונה של עד 3% ברמות הוותק הנמוכות וירידות קלות של עד 2% בוותק הגבוה.
"הפגין יציבות מרשימה"
הפער בין עורך דין לאחר הסמכה במשרד קטן או בינוני לעורך דין לאחר הסמכה במשרד גדול נותר יציב. במשרד קטן (1-9 עורכי דין) הפער ביחס למשרד גדול (150+ עורכי דין) עומד על כ-4,500 שקל ברוטו בממוצע. הפער ב-2023 עמד על 5,000 שקל. במשרד בינוני-קטן (10-39 עורכי דין) הפער עומד על כ-2,200 שקל ברוטו, ואילו במשרד בינוני (40-149 עורכי דין) הפער נשאר ללא שינוי משמעותי ועומד על כ-1,800 שקל.
לדברי ליאת בן צבי-שבח, מנכ"לית קודקס, "בשנת 2024 הענף הפגין יציבות מרשימה, ללא גלי פיטורים, הוצאות לחל"ת או ירידות שכר משמעותיות. אנו רואים מגמות מעורבות. במשרדים הגדולים נשמרה יציבות יחסית בשכר, ללא העלאות דרמטיות".
עוד היא הוסיפה כי "במשרדים רבים נרשמו ירידות קלות בשכר לעורכי הדין הוותיקים. בטווח הארוך, אני מאמינה שהמשרדים הגדולים יחזרו ליזום העלאות שכר ותנאים משופרים, כדי להבטיח שהאנשים המוכשרים ביותר נשארים בענף המשפט וממשיכים להוביל אותו".
ההייטק ממשיך להוביל
השכר בתחום ההייטק ממשיך לשמור על המקום הראשון ברשימת התחומים הרווחיים בענף, עם שכר ממוצע של 21.9 אלף שקל לבעלי ותק של 3-5 שנים. אחריו באותו ותק, תחום שוק ההון עם 20.8 אלף שקל בממוצע, ותחום המיסוי עם 19.7 אלף שקל.
במקומות הרביעי והחמישי באותו הוותק - תחומי המשפט המסחרי-בינלאומי והמשפט המסחרי המקומי (19.4 אלף שקל שניהם). לאחר מכן נמצאים תחומי הליטיגציה המסחרית, רגולציה ומשפט מינהלי ובנקאות ומימון. את הרשימה סוגרים תחומי הנדל"ן, דיני העבודה, ליטיגציה אזרחית ונזיקין וביטוח.
הפער בין התחום הרווחי ביותר - הייטק (21.9 אלף שקל) - ובין התחום שבו השכר הוא הנמוך ביותר - נזיקין וביטוח (14.3 אלף שקל) - עומד על כ-7,600 שקל בממוצע, עבור עורכי דין עם ותק של 3-5 שנים.
לדברי בן צבי-שבח, "תחום ההייטק ממשיך להוביל בשכר הממוצע לכל אורך הקריירה, עם פערים משמעותיים מול תחומים אחרים. הסיבה לכך היא הדרישות הגבוהות של המקצוע, לצד העובדה שהלקוחות בתחום זה נוטים לשלם שכר-טרחה גבוה יותר, גם בתקופות של האטה כלכלית. מעורכי דין בתחום זה נדרשת שליטה באנגלית, ראייה עסקית ולא רק משפטית ויכולות בינאישיות מצוינות".
בתחום הליטיגציה המסחרית, הפערים בשכר הופכים למשמעותיים ככל שהוותק עולה: בעוד שעורכי דין עם 0-2 שנות ניסיון משתכרים בממוצע כ-15 אלף שקל, בוותק של 6-9 שנים השכר מטפס לכ-22.4 אלף שקל, ובוותק של 10-15 שנים השכר מגיע לכ-30 אלף שקל.
מנגד, תחומים כמו נדל"ן, דיני עבודה וליטיגציה אזרחית מציגים שכר נמוך משמעותית בשלבי הקריירה הראשונים, ורק לאחר 10-15 שנות ותק מגיעים לשכר ממוצע של 23-26 אלף שקל. התחום עם השכר הנמוך ביותר לאורך כל הקריירה הוא נזיקין וביטוח, שבו גם לאחר 10-15 שנות ותק השכר הממוצע הוא 20.4 אלף שקל בלבד.
שכר היועמ"שים בחברות
הסקר בדק גם את השכר של היועצים המשפטיים בחברות פרטיות, ציבוריות, מקומיות ובינלאומיות. מתוך 3,209 המשתתפים בסקר, 816 הם יועצים משפטיים בחברות. כ-55% מהיועמ"שים עובדים בחברות פרטיות, 22% בחברות הנסחרות בישראל, 16% בחברות הנסחרות בחו"ל או דואליות, ו-6% בחברות ממשלתיות.
מהסקר עולה כי מגמת העלייה בשכר של היועצים המשפטיים נמשכת, אך בקצב מתון לעומת השנים הקודמות. השכר הממוצע של היועצים המשפטיים בחברות עומד על כ-27.9 אלף שקל בחודש ברוטו, והשכר החציוני הוא 24 אלף שקל.
היועמ"ש הפנימי כולל הגדרות תפקיד שונות תלויות ותק ובכירות במחלקה, והגדרות תפקיד של General counsel ו-Chief Legal Counsel מיועדות בדרך-כלל ליועמ"ש הראשי של החברה. בתפקידים בכירים אלה השכר הממוצע מגיע ל-42.5 ועד 45.3 אלף שקל בממוצע, ואילו לעורך דין במחלקה השכר הממוצע הוא 17.3 אלף שקל.
לפי הסקר, לסוג החברה יש השפעה רבה על השכר. גורמים נוספים הם שנות ניסיון, תפקיד היועמ"ש וגודל החברה. פערים משמעותיים נמצאו בשכר יועצים משפטיים בחברות בינלאומיות לעומת חברות מקומיות פרטיות או ציבוריות - כך, בשנתיים הראשונות יש פער של 30%, שבהמשך מצטמצם ל-17%-19%, אך עולה חזרה בוותק של 10-15 שנים, לפער של 27.4% בין חברה מקומית לבילאומית.
לדברי בן צבי-שבח, "פערי השכר אינם נובעים רק מהבדלים בגודל החברות או בתחומי הפעילות, אלא גם מהמאפיינים הייחודיים של החברות הרב-לאומיות. ארגונים אלה פועלים בזירה הגלובלית, מתמודדים עם רגולציה בינלאומית ומנהלים תקציבים רחבים יותר, מה שמאפשר להם להציע שכר גבוה יותר ולגייס מועמדים עם כישורים מותאמים - לרבות שליטה באנגלית ברמה גבוהה ויכולת עבודה בסביבה מרובת ממשקים בינלאומיים".
גם בקרב היועצים המשפטיים בחברות, תחום ההייטק מוביל ברמות השכר, עם ממוצע של 38 אלף שקל לבעלי ותק של 10-15 שנים. אחריהם תחום שוק ההון עם 33 אלף שקל בממוצע לאותו הוותק. בתחתית הרשימה תחום הייעוץ המשפטי הכללי והנדל"ן, עם שכר ממוצע של 32.9 אלף שקל ו-30 אלף שקל, בהתאמה, לעורך דין בוותק של 10-15 שנים.
בונוסים ותנאים נלווים
למרות שהרבעון הראשון של 2024 היה מאופיין בחוסר ודאות כלכלית עם פרוץ המלחמה, משרדי הענק והחברות הציבורית המשיכו לשלם בונוסים אך בצורה מצומצמת. כ-31% מהנשאלים שהם עובדי המשרדים המגה-גדולים דיווחו כי קיבלו בונוס, בעוד שבקרב החברות הציבוריות הנתון גבוה יותר - 43%.
ב-2023, לעומת זאת, 73% מהנשאלים ממשרדי עורכי הדין הגדולים דיווחו כי קיבלו בונוסים. מנגד, בחברות פרטיות שיעור מקבלי הבונוסים נמוך משמעותית ועומד על 22% בלבד. גם משרדים קטנים ובינוניים צמצמו את היקף הבונוסים.
הפערים בין החברות למשרדי עורכי הדין ניכרים גם בתנאים הנלווים. רוב החברות הציבוריות ממשיכות להציע קרן השתלמות לעובדיהן, לעומת שיעור נמוך משמעותית במשרדי עורכי הדין הפרטיים. בשנת 2024 רק 35% מהנשאלים מהמשרדים הפרטיים דיווחו על הענקת קרן השתלמות לעובדיהם, נתון שממחיש את הפערים ההולכים וגדלים בין תנאי ההעסקה במגזר העסקי ובין אלה הקיימים במשרדי עורכי הדין. תנאים נוספים שנפוצים יותר בחברות מאשר במשרדים הם ימי חופשה מעל החוק, השתתפות בארוחות, מכשיר סלולרי וביטוחים רפואיים.
על-פי נתוני הסקר, בתנאים שניתנו בעבר בהיקף דומה במשרדים ובחברות - כגון נופש שנתי, פעילויות ספורט, ביטוח אחריות מקצועית ודמי חבר - חלה השנה ירידה משמעותית. "מצב-הרוח הלאומי, גיוסי המילואים הממושכים והשפעות המלחמה על המשק הביאו לכך שהרבה מעסיקים נאלצו לצמצם את ההטבות הנלוות לעובדים", אומרת בן צבי-שבח. "נופש שנתי, שהיה בעבר תנאי נפוץ גם במשרדים וגם בחברות, לא התקיים במתכונתו הרגילה, או בוטל לחלוטין בארגונים רבים".
בשלוש השנים האחרונות, משרדים רבים הכריזו על תוכניות לאיזון בין בית לעבודה, כולל יום עבודה מקוצר ואפשרות לעבודה מהבית. על-פי קודקס, הנתונים מצביעים על ירידה בשיעור עורכי הדין המדווחים על עבודה של למעלה מעשר שעות ביום. המשרדים הגדולים, שבעבר התאפיינו בתרבות עבודה תובענית, מראים יותר גמישות בניהול שעות העבודה.
משרדים מול חברות
יחד עם זאת, ישנם עדיין פערים משמעותיים בין המשרדים לחברות, ובמגזר העסקי נרשמת מדיניות מקילה יותר, המאפשרת לעובדים לשלב עבודה מרחוק ואף לצמצם שעות נוספות. לעומת זאת, במשרדי עורכי הדין, למרות השינויים, עדיין קיימים תחומים שבהם העבודה המאומצת נשארה חלק בלתי נפרד מהשגרה.
"אם ברבעון האחרון של 2024 ניתן היה לראות התאוששות הדרגתית בלבד, הרי שברבעון הראשון של 2025 נרשמת צמיחה משמעותית יותר, בעיקר במשרדים הגדולים ובחברות הציבוריות, שחוזרות לגייס בקצב גבוה יותר. ההתאוששות מורגשת בעיקר בתחומים מסחריים, שוק ההון, מיסוי והייטק, שבהם קיים ביקוש גבוה לעורכי דין מנוסים, על רקע התאוששות הפעילות הכלכלית במשק", אומרת בן צבי-שבח.
לדבריה, "ככל שמספר המשרות הפתוחות ממשיך לגדול, ניתן לצפות כי תנאי ההעסקה במשרדים ובחברות ישתפרו, והתחרות על הטאלנטים המשפטיים תגבר".
כמו בשנה שעברה, שכר עורכות דין נמוך משל עורכי הדין בכל טווח הוותק. ככל שהוותק עולה, הפער גדל. בוותק של עד 3 שנים הפער עומד על 8%, עלייה של 3% מהשנה הקודמת. כשעולים ל-7 שנות ותק, הפער עולה ל-9% (עלייה של 2%). מ-7 שנים ועד 20 שנות ותק, עורכת דין תקבל בממוצע שכר נמוך בכ-18% מזה של גבר עם אותן שנות ותק. בוותק זה הפער הצטמצם ב-3% לעומת השנה הקודמת. בקרב היועצים המשפטיים בחברות גברים מרוויחים בממוצע כ-30 אלף שקל ברוטו, ונשים - כ-28 אלף שקל.
