רכבים מיובאים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock
בסוף השבוע צוטט אנליסט בכיר בארה"ב שאמר כי "אין שום דרך לחזות כרגע לאן תתפתח מלחמת הסחר הגלובלית. כל הכרזה שמוכרזת היום יכולה מחר להתבטל, או לחלופין להחמיר בצורה קיצונית".
גם ענף הרכב הישראלי, שמגלגל עשרות מיליארדי שקלים בשנה, מנסה כרגע לעכל את ההתפתחויות - ואם בשבוע שעבר נראה היה שההשפעה העיקרית של המצב תהיה מכיוון ההיצע של תעשיית הרכב העולמית, המפולת בשווקים בסוף השבוע הסיטה את תשומת־הלב לפוטנציאל של קריסה בביקוש, לאור המשבר המתעצם בשוק ההון והפגיעה בחסכונות.
● השבוע בענף הרכב | מתערוכת הרכב בשנגחאי לכבישי ישראל: הדגמים והמותגים שכבר בדרך אלינו
● ארה"ב הטילה מכס של 25% על יבוא חלפי רכב. איך תושפע ישראל?
● סטוקים של רכבים בדרך? איך ישראל יכולה להרוויח מהמכסים של טראמפ
לשוק הרכב הישראלי יש רקורד מרשים של התאוששות ממשברים. מהמשבר הפיננסי הגלובלי של 2008 הוא יצא כמעט ללא פגע, וגם את משבר הקורונה של 2020 הוא צלח השוק עם ירידה צנועה יחסית של כ־15% במסירות. השוק הפגין למראית עין גם עמידות מול השפעות המלחמה, שהתחוללה כאן בשנתיים האחרונות - ולאותה "מראית עין" נחזור בהמשך.
אבל המשבר שניצב לפתח שוק הרכב הישראלי בתחילת הרבעון השני של 2025 הוא אתגר מסוג שונה לגמרי. זוהי "סערה מושלמת", שמשלבת חוסר ודאות קיצוני לגבי ההשלכות של מלחמת הסחר המתעצמת על הביקוש לרכב, ביחד עם חוסר ודאות לגבי ההתפתחויות הגאו־פוליטיות בסביבה הקרובה שלנו, וכל זה על רקע תחרות חסרת תקדים של דגמים ומותגים בשוק.
נקודת מוצא בעייתית
נקודת המוצא, שממנה אמור שוק הרכב הישראלי לצאת להתמודדות עם הסערה המתקרבת, אינה מזהירה. אומנם נתוני המסירות של הרבעון הראשון של 2025 מצביעים לכאורה על תמונה יציבה ואפילו אופטימית, עם קרוב ל־100 אלף מסירות, עלייה של כ־10% בהשוואה לרבעון הראשון של 2024; אבל עיון מדוקדק יותר מגלה כי חלק ניכר מאותה "עליית מכירות" נובעת ממכירות רכב "בתוך הענף" ללא לקוח סופי לרכב.
יבואני רכב ביצעו ברבעון הראשון רישום עצמי על שמם לאלפי כלי רכב, לאחר שחלפה שנה ממועד ייצורם ו/או מכרו אותם לחברות ליסינג, לעתים לחברות בבעלותם, ומשם אלה מתגלגלים לשוק ה"אפס קילומטר". על־פי הערכות בענף, היקף המכירות "נטו" ברבעון הראשון, בניכוי רישומי רכב עצמיים וגלגול רכב לאפס קילומטר, נמוך בשיעור דו־ספרתי בהשוואה לשנה שעברה - אולי אפילו בכ־15%.
עוד סימן מדאיג לפגיעה בחוסן של השוק הוא ירידה של כ־9% במסירות רכב חשמלי ברבעון הראשון בישראל, ירידה רבעונית ראשונה אחרי כמעט 12 רבעונים ראשונים של צמיחה מואצת.
ניתן לטעון כי מה שקורה בפלח הרכב החשמלי אינו מהווה אינדיקציה לירידה כללית בביקוש אלא רק שינוי בטעמי הלקוחות. כלומר, תזוזה של הביקוש מרכב חשמלי שהתייקר לדגמי פלאג־אין נגישים יחסית, שמהווים אלטרנטיבה ישירה לרכב חשמלי "מלא".
אבל הטענה לא מדויקת. השוק "תקוע" כיום עם מלאים של עשרות אלפי כלי רכב חשמליים שרובם מוצעים בימים אלה במבצעי הנחות רשמיים ולא רשמיים במחירים נמוכים משמעותית מהמחירון. אלה מקזזים כל עליית מסים ומחירים שהייתה ברכב החשמלי ומעבר לכך. בשורה התחתונה, השוק כבר נמצא כיום במצב מוחלש בלי קשר למלחמת הסחר.
איך יושפעו ציי הרכב
ציי הרכב בישראל נחשבים ל"עוגן מייצב" בזמן סערה, וחשיבותם לענף רבה במיוחד בתקופות כמו הנוכחית, שבה לקוחות פרטיים רבים יעדיפו "לשבת על הגדר" עד שיתברר היקף הפגיעה של המפולת בשוק ההון בחסכונות שלהם.
הביקוש לרכב של הציים ישראל נחשב "חסין זעזועים", מכיוון שרכב צמוד מהווה חלק כמעט מובנה בחוזי ההעסקה של כ־320 אלף שכירים בישראל, שרובם שייכים לשני העשירונים העליונים, על־פי נתוני רשות המסים. ומכיוון שרכב ציים מוחלף לרוב אחת לשלוש שנים, הביקוש של הציים מהווה כשליש מהרכישות השנתיות של רכב חדש בישראל (80-90 אלף כלי רכב בשנה).
אולם המשבר הגלובלי שבפתח טומן בחובו סיכון ממוקד באותו "עוגן מייצב". אם תוכנית המכסים של ממשל טראמפ תמשיך במסלול שעליו הוכרז בשבוע שעבר, אפשר בהחלט להניח ששווקי ההון ימשיכו להיות חסרי יציבות או שיתייצבו על נקודת שיווי־משקל חדשה ונמוכה יותר, שלוקחת בחשבון את ההפסדים הגדולים של החברות הגלובליות.
וזה אפילו לא התרחיש הכי גרוע: אם האיחוד האירופי ו/או ממשלות יפן וקוריאה יחליטו לגמול לאמריקאים על־ידי פגיעה בנקודה הרגישה ביותר שלהם, הפעילות של ענקיות ה־IT האמריקאיות בחו"ל, אפשר לצפות לסחרור נוסף שיפגע ישירות בחברות עתירות־הידע בישראל. וזהו "הקטר" של ציי הרכב בישראל.
לרבות מהחברות הגלובליות שפועלות בישראל יש פרוטוקול די קבוע להתמודדות עם משברים: עצירת גיוס עובדים חדשים "עד להתבהרות המצב" , קיצוצים בשכר ולבסוף גם פיטורים, שמתמקדים בעיקר בשלוחות רחוקות כמו ישראל.
מכיוון שכבר היינו בסרט הזה במשבר הדוט.קום של שנת 2001 וגם בשידורים חוזרים שלו ב־2008, אנחנו יודעים שהמשמעות היא עצירת הזמנות חדשות להצטיידות בכלי רכב, ביטול הזמנות קיימות בצנרת ולעתים גם החזרה מוקדמת לחברות הליסינג של כלי רכב של עובדים שפוטרו. לא נופתע אם המכה האנושה, שספגו חלק מהחברות הגלובליות בסוף השבוע האחרון בשווקי ההון, כבר הוציאה את תוכניות החירום מהמגירות.
יש מקום לאופטימיות?
אופטימיסטים יכולים לטעון כי סערה כזו גם יוצרת הזדמנויות - כמו למשל ירידה במחירי ההובלה הימית או היחלשות מואצת של הדולר, שיכולה לתרום להורדת מחירים נוספת עד רמה שתגרום להרבה לקוחות מהססים "לרדת מהגדר".
יתר על כן, ניתן לטעון כי תנאי היסוד שמאחורי הביקוש לרכב פרטי בישראל לא השתנו. בראשם היעדר אלטרנטיבות זולות, נוחות וזמינות לתחבורה ציבורית, במיוחד עבור משפחות בפרברים ובפריפריה, שזקוקות לשתי מכוניות לפחות. גם אין עדיין חלופות תחבורתיות לקהל חילוני בסוף השבוע, קיימת תחושת חוסר ביטחון בתחבורה ציבורית, ויש "נקודות כניסה" נוחות יחסית לשוק הרכב החדש, כמו מימון לרכב בגובה שמתקרב ל־100% ממחיר הרכב ותוכניות ליסינג פרטי.
מנגד, אם המצב בשוק ההון יחמיר, זו תהיה פגיעה נרחבת בחסכונות ובפנסיות בישראל, שבשנים האחרונות נסמכו יותר ויותר על שוק ההון האמריקאי. זו עשויה לשנות את חוקי המשחק אפילו אם הזירה הכלכלית־פוליטית בישראל תשמור על יציבות.
בשורה התחתונה, הענף צפוי להיכנס לכוננות ספיגה בשבועות ובחודשים הקרובים. אפשר לצפות להאצה של שינויים מבניים כמו התכנסות של זיכיונות יבוא ואפילו חברות יבוא רכב תחת המטריה של קבוצות עסקיות גדולות. ייתכן גם שנראה "חישוב מסלול מחדש" של ההנפקות שתוכננו ברבעונים הקרובים של שתיים מחברות הליסינג הגדולות בישראל, אלדן ושלמה. בינתיים כל העיניים נשואות לבית הלבן, שיכול להפוך את המצב - שוב - בהכרזה אחת.