ח"כ משה סעדה, הליכוד ("פגוש את העיתונות", קשת 12, 29.3.25) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שאלת החוקיות של פיטורי ראש השב"כ רונן בר הגיעה לדיון בבג"ץ. רבים בקואליציה סבורים כי אין באמת נושא לדיון, שכן החוק מסמיך בפירוש את הממשלה להעביר את ראש השב"כ מתפקידו. ח"כ משה סעדה לא הסתפק בחוק עצמו ונתלה באילנות גבוהים: "מני מזוז, יועמ"ש לשעבר, שופט בית משפט עליון לשעבר, אמר באופן ברור שאפשר לפטר", סיפר בקשת 12. "אפילו לא צריך עילה". האם זה מה שמזוז טען?
● המשרוקית | מגן הדמוקרטיה? כך התפתח תפקיד השב"כ לשמור על סדרי המשטר
● המשרוקית | פיטורי ראש השב"כ: מה יקרה אם הממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ?
נתחיל בחוק היבש: סעיף 3(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי קובע כי "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו", בלי לפרט עילה כזו או אחרת. עם זאת, אנחנו יודעים שדרך הפסיקה התפתחו נורמות של משפט מינהלי, ולכן האופן בו משפטנים מפרשים את העניין הוא חשוב. אז מה הפרשנות של מזוז?
מזוז אמר את הדברים שייחס לו סעדה עת היה המשנה ליועמ"ש וליווה את חקיקת חוק שירות הביטחון הכללי, בשנים 1998-2002. בסיועו של איתי רום מרשת 13, שפרסם כתבה בנושא ב"הארץ", הגענו לפרוטוקולים של הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה שעמלה על חקיקת החוק. ב־1998 נחה על שולחן הוועדה הצעת חוק בנוסח מעט אחר, אבל גם אז לא נדרשה עילה כדי לפטר את ראש השב"כ.
מזוז ציין כי הנוסח משאיר "סמכות לממשלה להעביר את ראש השירות מכהונתו בלי עילה מיוחדת. זה יכול להיות מסיבות מקצועיות, יכול להיות כישלון אישי - מכל סיבה שהיא יש לממשלה סמכות בכל יום ויום".
ב־2001 הסביר מזוז כי הסיבה לכך שלא פורטו עילות להפסקת כהונה היא "הנחת המוצא שראש שירות, כמו מספר תפקידים נוספים, לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה". נראה, אם כן, שהצדק עם סעדה.
אלא שמזוז הוסיף עוד כמה דברים: ב־1998 הוא אמר כי "אומנם אין לנו הוראה חקוקה בחוק בעניין זה, אבל יש הצטברות לא מועטה של פסיקה שקובעת נורמות". לכן, "המשפט באופן כללי יסדיר או ימנע סיטואציות של כהונה, גם בכהונה וגם בהפסקת כהונה, במקרים חריפים". ב־2001 אמר מזוז כי הפסקה בהצעת החוק על הפסקת כהונה היא "לא בהכרח ממצה".
אבל לא הסתפקנו בפרוטוקולים, ופנינו למזוז עצמו. את ההתייחסות המלאה תוכלו לקרוא בבדיקה המלאה, אך בתמצית, הוא הסביר כי "המיקוד בשאלת הסמכות הוא בגדר הטעיה או בורות. השאלה אינה האם קיימת סמכות, אלא האם השיקולים והנימוקים להפעלת הסמכות הם ענייניים ולגיטימיים… קיומה של סמכות אין משמעה שניתן להפעילה ללא הגבלה. קיימת שורה ארוכה של כללים מחייבים לגבי אופן הפעלת סמכות".
עוד הוסיף מזוז כי אכן בתחילה הייתה מחשבה להוסיף עילות, אלא ש"הועלה החשש כי רשימת עילות לעולם לא תהיה ממצה, ועלולים להתעורר מצבים שלא נצפו".
מח"כ סעדה נמסר בתגובה: "מני מזוז אמר באופן מובהק בדיון בממשלה שאין צורך להיכנס לעילות בחוק, אלא מספיק לכתוב הוראה כללית שהממשלה 'רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום כהותנו'. לדברי מזוז באותו דיון, 'הנחת המוצא היא שראש השירות (ועוד תפקידים נוספים) לא יכולים לכהן אם לא נהנים מאמון הממשלה'.
"הדברים של מני מזוז חדים וברורים, אין שום פסיקה שרלוונטית להחלטה הנוכחית בנושא כפי שציינתם, והעילה המרכזית אליבא דמזוז היא האם ראש השירות נהנה מאמון הממשלה. ברצוני להדגיש כי אין שום תקדים פסיקתי בנוגע להדחת ראש שב"כ.
"הכוונה שלי באמירה הזאת לא הייתה שההליך לא צריך לעמוד באמות־מידה נוספות (שכן ברור שככל הליך הוא כפוף לכללי המינהל התקין), אלא שזה מייחד אותו מהליכי פיטורים של נושאי משרה אחרים, שכן הממשלה רשאית במצב של חוסר אמון לפטר מבחינת החוק".
בשורה התחתונה: דברי סעדה מטעים. כמשנה ליועמ"ש, מזוז אכן אמר כי לממשלה יש סמכות להעביר את ראש השב"כ מתפקידו בלי עילה מיוחדת. ואולם כבר אז הוא הדגיש שיהיה צורך לעמוד בנורמות נוספות שנקבעו בפסיקה, ואף שבמקרי קיצון תהיה לבג"ץ סמכות להתערב.
תחקיר: יובל אינהורן