בג"ץ: רונן בר ימשיך לכהן כראש השב"כ עד להחלטה אחרת

בג"ץ דן היום (ג') בשידור חי בשמונה העתירות שהוגשו נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר. העתירות נשמעות בפני ההרכב הבכיר של בית המשפט: נשיא העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז.

אחרי 10.5 שעות, תם הדיון. השופטים הודיעו כי היום לא תינתן החלטה, כדי שהצדדים ידברו ביניהם. "אנחנו נמתין עד אחרי פסח שתגיעו לפתרון יצירתי שמשותף ליועמ"שית ולממשלה ככל שאפשר". השופט סולברג העיר: "בהיכרותנו אתכם, אתם יודעים להגיע לפתרונות".

● מזוז על פיטורי ראש השב"כ: "המיקוד על הסמכות הוא בגדר הטעיה או בורות"
● מגן הדמוקרטיה? כך התפתח תפקיד השב"כ לשמור על סדרי המשטר
● פיטורי ראש השב"כ: מה יקרה אם הממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ?
● רז נזרי מעריך שבג"ץ לא יפסול את הדחת רונן בר: "צריך לחצות רף גבוה בשביל זה"

בג"ץ קבע כי עד 20 לאפריל יודיע הצדדים אם הגיעו להסכמה. בינתיים הוצא צו ביניים לפיו רונן בר ימשיך לכהן בתפקידו כראש השב"כ עד למתן החלטה אחרת. "אין לקדם כל מהלך שעניינו סיום כהונת ראש השב"כ, לרבות הכרזה על מציאת מחליף או ממלא-מקום לראש השב"כ, ואין לפגוע בסמכויותיו. עם זאת, אין מניעה מלראיין מועמדים לתפקיד ללא הכרזה כאמור", נקבע.

הממשלה הגישה לבג"ץ את פרוטוקול הישיבה הסודי בה הודח בר

מזכיר הממשלה יוסי פוקס הגיע לדיון, ונתיג הממשלה עו"ד ציון אמיר ביקש כי פוקס יתייחס לעמדת היועמ"שית לצורך להעביר את ההדחה לוועדת המינויים.

השופט עמית אמר: "העניין של הוועדה המייעצת היא עניין משפטי. למה צריך לשמוע את מזכיר הממשלה?". עו"ד אמיר השיב: "הייתה עמדה של היועמ"שית, והיא לא סברה שצריך להעביר את העניין לוועדת המינויים. זו עמדה לא עקבית של היועצת המשפטית". לצד זאת תקף עו"ד אמיר את הגשת התצהיר של יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. "הגישו תצהיר מופרע לחלוטין של ראש השב"כ יורם כהן לבית המשפט", אמר.

אמיר גם טען כי בר ויתר בהתנהגותו על זכות הטיעון. "אני מציע לבחון את הפגמים של מי שטוען. זה פגם בהליך", אמר.

אמיר הגיש לבית המשפט את הפרוטוקול של ישיבת הממשלה בה הוחלט על הדחת ראש השב"כ, המונה 82 עמודים, כדי להראות שהתקיים דיון בנוגע לפיטוריו של בר.

השופטת ברק-ארז אמרה: "כדי שנוכל לומר שזכות הטיעון לא הופרה, משמעות הדברים היא שמי שהוזמן לישיבת הממשלה - יידע לפני את הדברים שנאמרו בישיבה. אם אלה לא פני הדברים - נוכל לראות את זה. אם נמצא באופן עיוני שיש פער גדול - יש קושי".

ראש התנועה לאיכות השלטון על ההפרעות לדיון: "הפגנה ספונטנית מתוכננת, המון שמנסה להטיל אימה"

עו"ד יהודה פואה, יו"ר ארגון הימין "בצלמו" שהצטרף להליך כמייצג הורים שכולים שילדיהם נרצחו ב-7 באוקטובר, טען בדיון כי פיטוריו של בר הם ראויים בשל רשלנותו שהובילה ל-7 באוקטובר. עוד הוא טען כי העותרים מייצגים "את המיעוט הפוליטי בישראל", ואילו הוא מייצג את "רוב הציבור במדינת ישראל".

השופטים אפשרו לאב השכול איציק בונצל לטעון. "הסיפור הוא לא פרוצדורות, לא סמכויות", אמר בונצל. "יש מצב שמדינה צריכה לעצור, ובית המשפט צריך לעצור ולא רק לטמון את ראשו בספר החוקים של שימוע... אני קורא לבית המשפט - עם ישראל מביט בכם עכשיו, עם כל הוויכוח, האסון הנורא. אנחנו נעמוד כולנו יחד. זה הזמן להרים את הראש מספר החוקים, הוציאו פסק דין אמיתי בו אתם אומרים שאדם שכשל ולקח אחריות יפוטר, שהפעם אנחנו לא מתערבים, ואנחנו מורים לו למשוך את ידו מקרנות המזבח. צריך לאפשר לחברה הישראלית להתקדם לעבר ועדת חקירה כזו או אחרת שתקום".

השופט עמית אמר לו: "הדברים של אדוני כואבים ויוצאים מהלב. תנחומים". עו"ד יצחק בם, המייצג את בונצל והורים שכולים נוספים, אמר כי משבר האמון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין בר נובע מכך שראש השב"כ "מנסה לקדם מדיניות משל עצמו שלא בכפיפות לממשלה".

עו"ד אלעד שרגא, ראש התנועה לאיכות השלטון, אמר בדיון: "במשך 35 שנה אני עומד פה, ומעולם לא ראיתי מחזה שהתרחש כאן היום. ככה נראה המון מוסת. הפגנה ספונטנית מתוכננת, המון שמנסה להטיל אימה. לא יכול להיות שחברי כנסת ייכנסו וילבינו את פני כבודכם". השופט עמית הגיב ואמר: "אלה אירועים שקורים כבר כמה חודשים, שהצלחנו להכיל, והיום לא ניתן היה".

כאשר שרגא התייחס לתצהיר של ראש השב"כ לשעבר יורם כהן שכתב כי נתניהו פנה אליו בעבר כדי לסלק את השר נפתלי בנט מהקבינט, התפרץ עו"ד אמיר לדבריו וטען כי הוא לא יכול להתייחס לכך: "חייבים לעצור את ההבל והשצף-קצף". השופט עמית אמר: "שמענו לא מעט דברים שלא קשורים".

עו"ד רן שפרינצק ממשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו, המייצג בכירים במערכת הביטחון לשעבר שהצטרפו להליך, טען כי הותרת הדחת בר שולחת מסר כי "מי שפועל באופן ענייני והודף לחצים פוליטיים - יודח מסמכותו".

עמית: חובת הממשלה להביא את פיטורי ראש השב"כ בפני הוועדה למינוי בכירים

הדיון עבר לעסוק בשאלה האם יש צורך להביא את הכוונה לפטר את ראש השב"כ בפני הוועדה למינוי בכירים, שאישרה את המינוי.

עו"ד ינון סרטל, המייצג את הממשלה לצד עו"ד ציון אמיר, טען כי אין בכך צורך. השופט עמית השיב: "פרשנות היועמ"שית בנוגע לחובת הממשלה להביא את פיטורי בר בפני הוועדה למינוי בכירים היא הפרשנות הנכונה, ולא הפרשנות של מזכיר הממשלה".

עו"ד סרטל טען: "דווקא בגלל שמדובר במשרות שהן בליבת העשייה של הממשלה ואחריותה, אנחנו נותיר את האחריות ואת הסמכות בידי הממשלה. אם הממשלה איבדה אמון בראש השב"כ ,היא לא צריכה להביא את העניין לוועדה המייעצת".

השופט עמית השיב: "על זה אומרים 'הפוך גוטה' - דווקא בשביל זה נקבע מנגנון מיוחד".

עו"ד ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים, טען בשם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. "כולם יודעים שבשב"כ נעשה שימוש לצרכים מפלגתיים בשנות ה-50", אמר. "לכן הוכנסו הוראות בדבר ממלכתיות לחוק השב"כ. זה חשש אינהרנטי. בשל כך צריך רשות עצמאית שתגיד 'לא, את זה אתם לא עושים'".

עוד הוסיף הלמן כי ראש השב"כ "צריך לדעת שזה לא יגרום לחוסר אמון" או "משבר אמון".

השופט סולברג אמר כי העתירות אינן מבוססות מספיק על תשתית עובדתית, וכי הוא היה רוצה לשאול את בר שאלות. הלמן השיב כי בר יכול להגיע לדיון בדלתיים סגורות ולהציג מסמכים.

עמית: מעולם לא הופסקה כהונתו של אחד משבעת המופלאים

לאחר הפסקה שנמשכה כשעה, נמשך הדיון שנעצר בראשיתו נוכח ההפרעות. השופט עמית פנה לנציג הממשלה, עו"ד ציון אמיר, ואמר: "אנחנו לא עוסקים ב-7 באוקטובר, אלא בשאלה המצומצמת. זה לא דיון פוליטי. מדוע? כי החוק היחיד במדינה שכתוב בו 'ממלכתי' זה חוק השב"כ". אמיר השיב: "אותו ראש שב"כ מרד בממלכתיות. אני לא טוען טיעון פוליטי. מה ממלכתי להאשים את ראש הממשלה במניעים פסולים?".

השופט סולברג ביקש לדעת כיצד, לעמדת הממשלה, יש לפטר ראש שב"כ. עו"ד אמיר השיב: "הממשלה צריכה להציג תשתית מסוימת שעליה מבוסס חוסר האמון, לשמוע את עמדת היועצת המשפטית לממשלה שהייתה נוכחת בדיון".

השופטת ברק-ארז ביקשה הבהרה מהן העובדות שבר התבקש להתייחס אליהן. "בשימוע כאשר יש טענות על תפקוד בביצוע, יש עובדות שצריך להגיב עליהן", אמרה.

לדברי ברק-ארז: "אנחנו חוזרים לשנות ה-50, לתשתית של שלטון החוק. ברור שיש לממשלה סמכות, אבל היא צריכה להיות מבוססת על תשתית עובדתית שהובאה לידיעת מי שאמור להתייחס לדברים, ואז הממשלה תקבל החלטה".

אמיר השיב: "גברתי מציעה הליך של שווייץ", והוסיף: "אם תבטלו את ההחלטה - אני רואה בזה סכנה לדמוקרטיה. ההחלטה שלכם, לא במכוון, תפגע בסדרי משטר תקין במובן המעשי".

לדברי השופט עמית, "אנחנו לא נתקלנו בהפסקת כהונה של אחד משבעת המופלאים. לא היה דבר כזה. אם מחר בנק ישראל יחליט שהוא לא מוריד את הריבית, והממשלה ממש רוצה - זה יוצר חוסר אמון".

עו"ד אמיר השיב: "פרוצדורה-פרוצדורה. כתוב בכללי המשפט המינהלי שימוע. אי-אפשר לקדש את הפרוצדורה שביטחון המדינה יישרף". ברק-ארז העירה: "זה להבטיח את רצינות ההליך".

עו"ד אמיר טען כי "החלטת הממשלה מתקבלת על רקע מלחמה גדולה. מה זה 'חוסר אמון'? זה אומר שאני לא בוטח בך ברמה המקצועית, בהתאמתך לתפקיד, ביכולות שלך לבצע את המשימות, שתיתן לנו הערכות מודיעיניות. רונן בר אמר שהוא נכשל".

סולברג הבהיר כי הטיעון של "יש סמכות ואין אמון" אינו הנקודה המרכזית. אמיר השיב: "רונן בר לא עתר. המכתבים האלה כקליפת השום. תגיש עתירה ותעמוד מאחורי הדברים. הנקודה הזאת לא שפיטה". ברק-ארז שוב הזכירה כי "אנחנו בביקורת על ההליך ולא על שיקול-הדעת".

לדברי עו"ד אמיר, אם בג"ץ יתערב, האחריות על השב"כ תעבור לבג"ץ. על כך השיב הנשיא עמית: "אנחנו גם נהיה אחראים להצלחות של השב"כ? אני מבין שעד עכשיו אנחנו אחראים לכישלון של השב"כ. זה להלך אימים על בית המשפט. מה שאדוני אומר מנוגד למה שאנחנו עושים כל יום בבית המשפט. אני דוחה את ההערה שבית המשפט לוקח על עצמו את האחריות".

השופט עמית לנציג הממשלה: יכול להיות שבאו לבר בטענות כי הוא לא פעל נגד המחאה?

עו"ד אמיר מטעם הממשלה: "מי שרוצה ראש שב"כ עצמאי שמתנה תנאים, ושולח מכתבים וזה יוצא לתקשורת. ואומר - אני לא מתפטר עד שאחרון החטופים יחזור. מי אתה שתקבע את זה? צריך להגיד את זה במקום אחד ויחיד - בדיונים פנימיים. מבקשת היועמ"שית להביע עמדה אבל הוא שלח מכתב שיצא לתקשורת".

השופטת ברק-ארז: "אדוני לא מכיר בכך שראש השב"כ אמור להיות עצמאי בהפעלת סמכויות חקירה?".
אמיר: "כן, אבל לא להתערב. מי שמך להתנות את מועד עזיבתך בכך שתוקם ועדת חקירה ממלכתית? כשאתה אחד מהאנשים שאמורים להיבחן באותה ועדת חקירה".

עמית שאל את עו"ד אמרי: "יכול להיות שבאו אליו (לבר - נ.ש.) בטענות כי הוא לא פעל נגד המחאה? אדוני ירגיע אותי". אמיר: "חוסר האמון מתמשך. לא רק ב-7 באוקטובר גם קודם לכן. זה ההקשר של הדברים. במוכנות של הצבא. אף אחד לא אמר שמישהו ביקש ממנו להפעיל אמצעים נגד אזרחים. זה חלק מתפקידם והוא נמנע מלעשות את זה. על מה אתם מגינים?".

אמיר המשיך: "מישהו אמר לו 'תאזין בסתר לפעילי מחאה? תעשה חיפוש סמוי בכלי הרכב'? תפעיל את הסמכויות שלך על פי החוק - זה מה שנאמר שם".

השופט סולברג פנה לנציג הממשלה והציע להסכים לוועדת המינויים: "אולי שווה לשקול סיכונים. אני מדבר על דעת עצמי - אולי להסכים למנגנון של ועדת מייעצת למינוי בכירים עשוי לסייע. יכול להיות שזה אינטרס של הצדדים - לצדדים ולציבור כולו. שווה לשקול".

עו"ד אמיר השיב: "אלו תהליכים שלוקחים זמן. אנחנו נמצאים בחלון זמן קצר כי יש אתגרים ביטחוניים חשובים מאוד. בסוף אני צריך להתייעץ עם שולחיי". מזכיר הממשלה פוקס מעביר פתק לאמיר שאומר "אין קוורום לוועדה המייעצת וזה חלק מהקושי".

מהומה בדיון

לאחר שהחל, הדיון בבג"ץ נקטע למשך מספר דקות בשל קריאות של האב השכול איציק בונצל, שבנו עמית ז"ל נפל במלחמה, והוא מתנגד לקבלת העתירות. קודם לכן הפריעה ח"כ טלי גוטליב לדיון.

בפתח הדיון הציע נשיא בית המשפט העליון, השופט עמית, לדון בעתירות כאילו הוצא בהן צו על-תנאי, והצדדים הסכימו לכך. הדיון למעשה עבר לשלב השני, לאחר הוצאת צו על-תנאי, ולכן נציג הממשלה, עו"ד ציון אמיר, התחיל בטיעון.

השופט סולברג הבהיר כי שאלת הסמכות אינה העניין העיקרי אלא ההליך, והשופטת ברק-ארז שאלה את עו"ד אמיר, המייצג את הממשלה באופן פרטי: "עולה מדבריו של אדוני שמוסכם עליו שיש סמכות רחבה. עדיין זה לא פוטר מכללי המשפט המינהלי. לא די בקיומה של סמכות. אדוני חולק שצריך לעמוד בכללי המשפט המינהלי?". עו"ד אמיר לא חלק על כך שהמשפט המינהלי חל כאן, והוסיף: "זה לא הוויכוח בעיניי. זו סיטואציה ייחודית".

מיד לאחר מכן, בונצל התפרץ וקרא לשופטים: "הדמים של הבנים שלנו זועקים, איך אפשר בכלל שימוע? תראו מה קורה במדינת ישראל. אני זועק לרגש של אדוני. האיש אומר בעצמו - כשלתי ב-7 באוקטובר. אדם שלקח אחריות, בית המשפט צריך להגיד לו - אנחנו לא דנים בשימוע. איך אתם מאפשרים לאדם כזה לנהל את השב"כ?".

השופט סולברג השיב לו: "הזעקה נשמעת, והכאב נוקב". בשלב זה החלט הנשיא עמית להפסיק את הדיון ואמר: "אין בית המשפט בעולם שיכול לקרות בו דבר כזה. אנחנו נצא כרגע להפסקה, ולאחר מכן אנחנו נקבע את סדרי הדיון".

לאור ההפרעות בדיון, הוחלט כי המשך הדיון ייערך ללא נוכחות קהל, ובית המשפט הורה לפנות את האולם. האב השכול בנצל סירב לעזוב את האולם במשך דקות ארוכות עד שיצא בליווי המאבטחים, ולכן חידוש הדיון התעכב.

לאחר חידוש הדיון, הנשיא עמית אמר: "לא ניתן להקל ראש במה שקרה כאן. שלטון החוק והדמוקרטיה מחייבים שבית המשפט יוכל לקיים דיון ללא מורא".

גם אחרי שהדיון התחדש, ח"כ גוטליב המשיכה להתפרץ ולהפריע לדיון, והנשיא עמית הורה להוציאה מהאולם. "זה שערוריייתי שהרשות המחוקקת לא מאפשרת לרשות השופטת לעשות את עבודתה", אמר. גוטליב סירבה לצאת והוצאה על-ידי המאבטחים.

 ח''כ טלי גוטליב והמשנה ליועמ''שית, גיל לימון, בדיון בבג''ץ על הדחת ראש השב''כ רונן בר / צילום: ניצן שפיר

העותרים: שיקולים זרים

בעתירות נטען כי החלטת הממשלה לפטר את בר נעשתה משיקולים זרים תוך ניגוד עניינים בו מצוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, נוכח החקירה המתנהלת על-ידי השב"כ נגד יועציו בנוגע לקבלת תשלום מקטאר. נטען כי עולה חשש שההחלטה נועדה לחסום את החקירות ולהחליף את בר במועמד "נוח" יותר לממשלה.

לעתירות ביקשו להצטרף כ"ידיד בית המשפט" שורת בכירים לשעבר במערכת הביטחון, בהם ראשי שב"כ, מוסד, ראשי אמ"ן לשעבר וחתני פרס נובל. הם טוענים כי אומנם השב"כ כפוף לממשלה ולראש הממשלה, אך הוא נאמנו של הציבור; וכי יש סכנה בהשתלטות פוליטית על השירות. לעמדתם, ההחלטה מסכנת את עתידם של הדמוקרטיה הישראלית ושל זכויות האדם בישראל בשל הסמכויות הרחבות של השב"כ.

היועמ"שית: ניגוד עניינים אישי

על-פי עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהוגשה לבג"ץ, החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של בר "פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון".

עוד היא טוענת כי לפיטוריו יש השלכות החורגות מעניינו האישי, וכי להחלטה יש "השלכות חמורות על עצמאות השב"כ ותפקודו בעתיד, והיא יוצרת תקדים מסוכן בו ניתן להדיח ראשי ארגוני ביטחון באמצע כהונה מטעמים לא ענייניים".

לעמדתה, "אם תתקבל עמדת העותרים והיועצת, הרי שנקבל כוח ביון מזוין 'עצמאי' ללא כפיפות לשלטון הדמוקרטי במדינה".

הממשלה: פגיעה בביטחון המדינה

הממשלה, שהגישה את תגובתה בנפרד מהיועמ"שית, טוענת כי המשך שירותו של בר בתפקיד תיפגע בביטחון המדינה, וכי אין לה אמון בו.

"כפיית המשך כהונתו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית אשר אמונה על ביטחון המדינה ואזרחיה. כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה. מכאן הדחיפות בביצוע המהלך", נכתב בתגובת הממשלה.

בר: לא משרת אמון

בר הגיש הודעה לפיה פיטוריו תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בתקופה רגישה ובחופזה, מעבירים מסר לשדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי ולראשי השירות הבאים "כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק".

בר חשף כי נתניהו דרש ממנו "חוות-דעת ביטחונית שהמצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו הרציפה במשפטו", ולדבריו, בקשה זו - לה סירב - הביאה לטענת חוסר האמון לראשונה.

"ראש השב"כ אינו 'משרת אמון' ולא 'נאמן אישי' של ראש הממשלה או של גורם מדיני או פוליטי אחר", ציין. בר ציין גם את פרשת קטארגייט המצויה בחקירה, וביקש להציג במעמד צד אחד את המידע בעניין זה.

העתירות הוגשו על-ידי מפלגות האופוזיציה יחד, התנועה לאיכות השלטון, פורום חומת מגן, משמר הדמוקרטיה הישראלית, התנועה לטוהר המידות, מפקדים למען ביטחון ישראל, התנועה הדמוקרטית האזרחית, קבוצת פעילים פוליטיים וחברתיים וקבוצה של בכירים לשעבר במערכת הביטחון ומרצים באקדמיה.

מספרי ההליכים: 54321-03-25, 54373-03-25, 54398-03-25, 54419-03-25, 54463-03-25, 56740-03-25, 56745-03-25, 56965-03-25