מני מזוז על פיטורי ראש השב"כ: "המיקוד בשאלת הסמכות הוא בגדר הטעיה או בורות"

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: משה סעדה
מפלגה: הליכוד
תוכנית: "פגוש את העיתונות"
ציטוט: "מני מזוז... אמר באופן ברור שאפשר לפטר (את ראש השב"כ), אפילו לא צריך עילה"
תאריך: 29.3.25
ציון: מטעה

היום (ג') שאלת חוקיות הפיטורים של ראש השב"כ מגיעה לדיון בבג"ץ, אבל יש מי שסבורים שלא אמורה להיות מחלוקת לגבי ההכרעה. לדברי ח"כ משה סעדה, "בג"ץ יקבל את ההחלטה שהיא ברורה - שיש סמכות לראש הממשלה" לפטר את ראש השב"כ. סעדה אף הפנה למקור שלטענתו מחזק את דבריו: "מני מזוז, יועץ משפטי לשעבר, שופט בית משפט עליון לשעבר, אמר באופן ברור שאפשר לפטר, אפילו לא צריך עילה". בדקנו האם זו אכן עמדתו של מזוז.

נפנה תחילה ללשון החוק. סעיף 3(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002 קובע ש"הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו", ללא פירוט עילות להפסקת הכהונה (בניגוד, למשל, למקרה של הפסקת הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה - שאז החלטת הממשלה קובעת שהדבר ייעשה רק על סמך התקיימותה של לפחות אחת מארבע עילות).

ומה אומר בעניין מני מזוז - שהיה בעברו שופט בבית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה? את עמדתו בעניין השמיע מזוז בעת שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כשליווה את חקיקת חוק שירות הביטחון הכללי בין השנים 1998-2002. דבריו של מזוז תועדו בפרוטוקולים של הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט לעניין חוק השב"כ, אליהם הגענו בעזרתו של איתי רום, עיתונאי "המקור" ברשת 13, שגם פרסם בנושא כתבה בעיתון הארץ.

ואכן, את האמירה שסעדה מייחס למזוז ניתן למצוא בישיבת הוועדה שהתקיימה ב-16 ביולי 1998. אומנם נוסח הצעת החוק שהיה מונח אז שונה מנוסח החוק היום, אך לעניינו מה שחשוב הוא שגם אז הצעת החוק קבעה ש"כהונת ראש השירות תיפסק" אם "הממשלה החליטה על הפסקת כהונתו" - ללא פירוט של עילות להחלטת ממשלה כזאת על הפסקת כהונה.

מזוז ציין שהנוסח משאיר "סמכות לממשלה להעביר את ראש השירות מכהונתו בלי עילה מיוחדת. זה יכול להיות מסיבות מקצועיות, יכול להיות כשלון אישי - מכל סיבה שהיא יש לממשלה סמכות בכל יום ויום". בישיבה שהתקיימה כעבור כמה שנים, ב-26 בנובמבר 2001, מזוז הסביר שהסיבה לכך שלא פורטה רשימה ארוכה של עילות להפסקת כהונה היא "הנחת המוצא שראש שירות, כמו מספר תפקידים נוספים, לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה".

אבל האם המשמעות היא שמזוז טען כי החלטת ממשלה על הפסקת כהונה לא צריכה לעמוד באמות מידה נוספות? כבר בדיון ב-1998, מזוז הבהיר: "לגבי הפסקת כהונה אנחנו לא בלקונה. אומנם אין לנו הוראה חקוקה בחוק בעניין זה, אבל יש הצטברות לא מועטה של פסיקה שקובעת נורמות", והוסיף: "גם בלי לסמוך על ממשלה סבירה יותר או פחות, המשפט באופן כללי יסדיר או ימנע סיטואציות של כהונה, גם בכהונה וגם בהפסקת כהונה, במקרים חריפים". בנוסף, מזוז טען כי "העברה מכהונה היא מעשה דרמטי שדורש הסבר ציבורי".

בדיון ב-30 בדצמבר 2001, מזוז הסביר שהפסקה בהצעת החוק על הפסקת כהונה היא "לא בהכרח ממצה": "למשל", אמר מזוז, "אין פה מענה מה יקרה אם חלילה ראש השירות יעמוד לדין על עבירה פלילית. יכולים להיות עוד מצבים, לכן ההצעה הייתה לא להיכנס לעילות אלה או אחרות, אלא רק לעצם הרעיון שהממשלה רשאית להפסיק את כהונתו".

כדי להבין איך צריך לפרש את דבריו של מני מזוז, פנינו למזוז עצמו. בהתייחסות שמסר למשרוקית (שתובא במלואה בהמשך), ציין מזוז כי "בטיוטות ראשונות של הצעת החוק אכן נכלל פירוט עילות לפיטורי ראש שב"כ, אך בדיונים במשרד המשפטים עם השב"כ, וכן בדיונים בכנסת הועלה החשש כי רשימת עילות לעולם לא תהיה ממצה, ועלולים להתעורר מצבים שלא נצפו, ולכן עדיף להסתפק בהוראה כללית של סמכות פיטורים, אשר הפעלתה תהיה כפופה לכללי הפעלת הסמכות שנקבעו לאורך השנים בפסיקת בג"ץ". לכן, הוא אומר, "טורהעדר פירוט בחוק של העילות להפסקת כהונת ראש השב"כ אין משמעה שהממשלה יכולה להפסיק כהונת ראש שב"כ לפי ראות עיניה, ללא עילה מוצדקת וללא הליך ראוי".

ההתייחסות המלאה של השופט בדימוס מני מזוז (ההדגשות במקור): "ראשית אציין כי הדיונים על הצעת חוק השב"כ בכנסת כללו דיונים רבים שנמשכו כ- 4 שנים, להן קדמו שנים של דיונים בין משרד המשפטים לשב"כ.

"לגוף העניין - המיקוד בשאלת הסמכות הוא בגדר הטעיה או בורות. השאלה אינה האם קיימת סמכות, אלא האם השיקולים והנימוקים להפעלת הסמכות הם ענייניים ולגיטימיים. ברור שיש סמכות לממשלה להפסיק כהונת ראש שב"כ. הדבר נובע לא רק מהוראה מפורשת בחוק השב"כ, אלא גם מעקרון כללי הקבוע בחוק הפרשנות, לפיו "הסמכה לעשות מינוי - משמעה גם הסמכה להתלות את תקפו, לבטלו, לפטר את מי שנתמנה או להשעותו מתפקידו." (סעיף 14 לחוק).

"אך קיומה של סמכות אין משמעה שניתן להפעילה ללא הגבלה. קיימת שורה ארוכה של כללים מחייבים לגבי אופן הפעלת סמכות, הן כללים פרוצדורליים והן כללים מהותיים.

"אציין כי ברוב המכריע של המקרים, לאורך כל השנים, בהם בג"ץ התערב בהחלטות של הממשלה, או שר, או רשות שלטונית אחרת, הדבר לא נבע מהעדר סמכות של מקבל ההחלטה, אלא נבע מפגמים בשיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה, ו/או בהליך קבלת ההחלטה.

"בטיוטות ראשונות של הצעת החוק אכן נכלל פירוט עילות לפיטורי ראש שב"כ, אך בדיונים במשרד המשפטים עם השב"כ, וכן בדיונים בכנסת הועלה החשש כי רשימת עילות לעולם לא תהיה ממצה, ועלולים להתעורר מצבים שלא נצפו, ולכן עדיף להסתפק בהוראה כללית של סמכות פיטורים, אשר הפעלתה תהיה כפופה לכללי הפעלת הסמכות שנקבעו לאורך השנים בפסיקת בג"ץ.

על כן, העדר פירוט בחוק של העילות להפסקת כהונת ראש השב"כ אין משמעה שהממשלה יכולה להפסיק כהונת ראש שב"כ לפי ראות עיניה, ללא עילה מוצדקת וללא הליך ראוי".

מח"כ משה סעדה נמסר: "מני מזוז אמר באופן מובהק בדיון בממשלה שאין צורך להיכנס לעילות בחוק אלא מספיק לכתוב הוראה כללית שהממשלה: 'רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום כהותנו'. לדברי מזוז באותו דיון: 'הנחת המוצא היא שראש השירות (ועוד תפקידים נוספים) לא יכולים לכהן אם לא נהנים מאמון הממשלה'.

"הדברים של מני מזוז חדים וברורים, אין שום פסיקה שרלוונטית להחלטה הנוכחית בנושא כפי שציינתם, והעילה המרכזית אליבא דמזוז היא האם ראש השירות נהנה מאמון הממשלה. ברצוני להדגיש שאין שום תקדים פסיקתי בנוגע להדחת ראש שב"כ".

בנוסף, סעדה ביקש להבהיר כי "הכוונה שלי באמירה הזאת לא הייתה שההליך לא צריך לעמוד באמות מידה נוספות (שכן ברור שככל הליך הוא כפוף לכללי המינהל התקין), אלא שזה מייחד אותו מהליכי פיטורים של נושאי משרה אחרים שכן הממשלה רשאית במצב של חוסר אמון לפטר מבחינת החוק". 

לסיכום, כשהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז אכן סבר כי לממשלה יש סמכות "להעביר את ראש השירות מכהונתו בלי עילה מיוחדת". ואולם באותן הזדמנויות מזוז כן עמד על כך שהדבר צריך לעמוד בנורמות שהותוו בפסיקה וש"המשפט" יסדיר סיטואציות של הפסקת כהונה במקרים חריפים. כלומר, המשמעות היא שמזוז כבר אז טען כי החלטת ממשלה על הפסקת כהונה של ראש השב"כ צריכה לעמוד באמות מידה נוספות מעבר למה שמופיע בנוסח החוק. לכן דבריו של סעדה מטעים.