הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי
הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום (ד') על טיוטות צווים מוסכמים עליהם חתמו בנק דיסקונט ובנק הפועלים , לפיהם כל בנק התחייב לשלם 40 מיליון שקל לאוצר המדינה בשל החזקת הבנקים בזכויות מיעוט בחברת הפינטק נימה, באופן שעלה לכאורה כדי הסדר כובל.
על-פי רשות התחרות, מדובר בסכום הגבוה ביותר שחברה בודדת הסכימה לשלם אי-פעם במסגרת צו מוסכם, והוא נקבע בשים לב לכך שהבנקים מכרו את כל החזקותיהם בנימה.
הבנקים פעלו לכאורה באופן שיקטין את התחרות בינם לבין נימה
נימה (Neema) מקבוצת ביטוח ישיר הוקמה בשנת 2015. מדובר בחברה המפתחת חשבונות דיגיטליים וטכנולוגיות להעברת כספים מיידית בין מדינות, שהתחילה את דרכה בהצעת שירותי בנקאות דיגיטלית וללא צורך בתעודת זהות בנקאית לעובדים הזרים בישראל באופן מאובטח.
מבדיקה שערכה הממונה על התחרות מיכל כהן עלה, לכאורה, כי נימה התחרתה בבנקים במתן שירותים בתחום הבנקאות הקמעונאית. למשל, ארנק דיגיטלי המאפשר ניהול חשבון; העברות כספים בינלאומיות; המרת מט"ח; כרטיס חיוב נטען המחובר לחשבון; והעברות P2P. עוד עלה כי נימה תכננה להציע שירותים נוספים ולהרחיב את פעילותה לקהלים חדשים, באופן שיגביר את התחרות שלה בבנקים.
לדברי רשות התחרות, "על רקע זה ועל רקע ריכוזיותו של תחום הבנקאות, החזקה של דיסקונט או הפועלים במניות מיעוט ובזכויות נלוות בנימה, וכן בזכות למינוי דירקטור, עלתה לכאורה כדי הסדר כובל אסור".
הממונה קבעה כי הזכויות שהוקנו לדיסקונט או להפועלים עלולות להשפיע על ההתנהלות התחרותית של נימה ושל הבנקים, באופן שיקטין את התחרות בין נימה לבין הבנקים.
לאחר דין ודברים עם הבנקים המעורבים, ובשים לב לעובדה שזכויותיהם בנימה נמכרו כך שהמעשים שנבחנו אינם מתקיימים עוד, גובשו הצווים המוסכמים שפורסמו לעיון הציבור היום.
טרם גובשה עמדה סופית באשר לנקיטת צעדי אכיפה נגד נימה או בעלת השליטה בה.
"מקרה תקדימי"
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "הבנק הגיע להסכמות עם רשות התחרות בנוגע לצו מוסכם בקשר להשקעה של הבנק בחברת נימה.
"ההשקעה בנימה (כ-35 מיליון שקל) הייתה השקעה בחברת פינטק במהלך העסקים הרגיל של הבנק ובוצעה במסגרת מסלול הטבה מס' 43 של רשות החדשנות, שעודד השקעות של גופים מוסדיים ובנקים בתעשיית ההייטק הישראלית, כדי לחזק את תעשיית ההייטק. הבנק השקיע כ-20% בנימה, היה במעמד של בעל מניות מיעוט וקיבל זכויות מיעוט מקובלות.
"לאחר פניית רשות התחרות, הבנק החליט למכור את החזקותיו בנימה ולקדם הגעה לצו מוסכם כדי להגיע לסיום מהיר של הסוגיה. המכירה בוצעה במהלך שנת 2024.
"הצו המוסכם אינו כולל הודאה בחבותו של הבנק, והוא הושג על אף שהבנק סבור כי פעולותיו היו על-פי דין. כפי שעולה מהצו, רשות התחרות לא נדרשה לבדיקת פגיעה בתחרות בפועל"
מבנק דיסקונט נמסר: ״ההשקעה בנימה היא השקעת מיעוט, בסכום של 1.5 מיליון דולר, שנעשתה בשנת 2020 כחלק מהשקעות הפינטק, ובהתאם לכללי בנק ישראל בנוגע להשקעות מיעוט של בנקים. עמדת הרשות באשר לנקיטת אמצעי אכיפה ביחס להשקעת מיעוט פיננסית פסיבית היא תקדימית, ולכן לא היתה במערך השיקולים עת בוצעה השקעה זו, שלוותה על-ידי ייעוץ משפטי. נדגיש כי מדובר בשינוי גישה מהותי מהמצב הקיים.
"נוכח העובדה שמדובר במקרה תקדימי ומשיקולים של גידור סיכונים והקצאה נכונה של משאבי הבנק, בחר דיסקונט להגיע לצו מוסכם עם הרשות, וזאת מבלי שהוא מסכים או מודה בהפרה כלשהי.
"נציין כי ההשקעה בנימה נעשתה על-ידי זרוע ההשקעות של הבנק, באופן עצמאי ובהתאם לראיית פורטפוליו ההשקעות הכולל שלה. כמו כן, היקף הפעילות של נימה הוא זניח".
צו מוסכם נוסף: 11 מיליון שקל מחברת הייפ של כלל
הצווים המוסכמים מצטרפים לצו מוסכם נוסף אליו הגיעה רשות התחרות בתחום הפיננסים בעניינה של חברת הייפ מקבוצת כלל, במסגרתו תשלם הייפ סכום של 11 מיליון שקל. הייפ מעניקה, בין היתר, שירותי שער תשלום (Payment Gateway) בהם לתפיסת הרשות יש לה מעמד דומיננטי.
לפי הרשות, במסגרת פעילותה, ולמרות בקשות הסולקים החדשים, עיכבה ומנעה הייפ את הזיהוי של סולקי כרטיסי חיוב חדשים שנכנסו לשוק במערכותיה, בין היתר באמצעות הצבת תנאים בלתי סבירים לזיהוי אשר לא נדרשו מסולקים ותיקים.
זיהוי כאמור חיוני לצורך פעילותם של הסולקים החדשים בשוק סליקת כרטיסי החיוב ולצורך מתן שירותים בפועל לבתי עסק.
לפי הרשות, "שוק הסליקה בישראל הוא שוק ריכוזי, הנשלט על-ידי שלושה שחקנים עיקריים (ביניהם מקס שהיא חברה אחות של הייפ). כניסתם של הסולקים החדשים לשוק הסליקה התאפשרה, בין היתר, בזכות מאמצים רגולטוריים משמעותיים שננקטו. לאור בדיקת הרשות, זיהתה הייפ את הסולקים החדשים במערכותיה, ולאחר דין ודברים הסכימו הצדדים לסיים את ההליך בצו מוסכם".