תצוגה של מטוסי קרב מתוצרת צרפת / צילום: ap, Ludovic Marin
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משנה סדרי עולם בכל תחומי החיים, כולל בתעשייה הביטחונית והימית האמריקאית; במזרח התיכון, צרפת מקדמת הליך בחינת מטוסי קרב מתקדמים שמיועדים להתחזקות הצבאית המצרית; וברוסיה - הנשיא ולדימיר פוטין מתכנן להשקיע סכומי ענק בצי, על אף שלא ברור מהיכן יביא את הממון. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● התותח ממלחמת העולם הראשונה שעושה קאמבק
● הכלי החדש של רוסיה: רובה לייזר ליירוט
ממשל טראמפ מטלטל את התפיסה הביטחונית האמריקאית
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר כי הוא עשוי לפנות למספנות זרות, במטרה שייצרו ספינות לטובת מדינתו. הוא אומנם לא הצהיר אם כוונתו לספינות צבאיות או מסחריות, אבל סביר להניח כי הכוונה היא לשני התחומים, משום שלפי דיווח באתר TWZ, קצב הייצור של המספנות בסין גבוה פי 200 מאלה האמריקאיות.
"ייתכן שנזמין", אמר טראמפ, "נצטרך ללכת לקונגרס עבור זאת, אך אולי נרכוש כמה ספינות ממדינות שאנחנו קרובים אליהן ועושות עבודה נפלאה עם ספינות".
בה־בעת, הצי האמריקאי עצר תוכנית לרכישת טיל שיוט היפרסוני נגד ספינות שמשוגר ממטוסים, בגין עלויות ודרישות תעשייתיות. רק לפני ארבע שנים אמרו בצי כי זו יכולת שתידרש עד 2030, וכעת החליטו לשנות את עמדתם ולבחון אפשרויות זולות יותר.
לפי שעה, הצי ימשיך להשתמש בטילי LRASM של לוקהיד מרטין, שאומנם הוכיחו את עצמם בשדה הקרב, אבל לא מגיעים למהירות היפרסונית.
מי שעוד מקצץ בוושינגטון הוא מזכיר ההגנה פיט הגסת', שהחליט לחתוך 5.1 מיליארד דולר "בזבזניים". הקיצוצים כוללים, בין השאר, התקשרויות עם חברות חיצוניות עבור סוכנות הבריאות הביטחונית וכן שירותי ענן.
לעומת הקיצוצים, חיל החלל האמריקאי הגביר את קצב הניסויים שנועדו להוכיח יכולת טכנית לתדלוק לוויינים בטווח הזמן הקרוב והבינוני, במסגרת הגברת היכולות הנדרשת מול רוסיה וסין שמגדילות את יכולותיהן בחלל.
צרפת מתקדמת באספקת מטוסי קרב מתקדמים למצרים
חברת התעופה הצרפתית דאסו מבצעת ניסויים במטוסי קרב מדגמי רפאל DM18 ו־DM19, לקראת אספקתם לחיל האוויר המצרי - כך מדווח באתר XL Aviation.
לממשל א־סיסי ולחברת דאסו יש מערכת יחסים קרובה שנמשכת כעשור: זו החלה ב־2015 עם עסקה ראשונה לרכש 24 מטוסי רפאל, כשהעסקה השנייה נחתמה ב־2021 בסך 4.5 מיליארד דולר עבור 30 מטוסים נוספים. עמם, מצרים הפכה למפעילה השנייה בהיקפה של רפאל, לאחר חיל האוויר הצרפתי.
מטוסי רפאל שייכים לדור 4 ו־4.5, תלוי בדגם, לעומת מטוסי F-35 מהדור החמישי. את המנועים שלהם מייצרת חברה צרפתית אחרת, ספראן, כשמשקל ההמראה המקסימלי של המטוס עומד על 24.5 טונות. המהירות המקסימלית היא 1,912 קמ"ש (מאך 1.8), ויכולת התדלוק שלו מאפשרת למטוס הקרב הצרפתי פעילות רצופה של לפחות 12 שעות.
בד־בבד, בפריז פועלים גם ליצירת מוצרים חדשים, כשם בוחנים את מערכת הרקטות FLP-T, במטרה שתהיה מוכנה כבר באמצע השנה הבאה ותוכל לתת מאבק עסקי למערכת HIMARS האמריקאית הפופולרית.
מבחינת תזמון, ניכר כי יש פוטנציאל במהלך הצרפתי, בגלל המדיניות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שמחריפה את המתיחות עם מדינות אירופה.
השקעת הענק של פוטין בפיתוח הצי הרוסי
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז על תוכנית ענק להשקעת 8.4 טריליון רובל (כ־100.54 מיליארד דולר) בעשור הקרוב בפיתוח הצי. במהלך נאומו התמקד פוטין בחשיבות התווך הימי עבור האינטרסים של מוסקבה, אבל לא פירט לגבי מקורות המימון והיעדים של ההשקעות. זו סוגיה משמעותית במיוחד בתקופה שבה רוסיה במילא מפנה הון תועפות לטובת מימון מכונת הפלישה לאוקראינה.
בד־בבד, המלחמה והסנקציות שנבעו ממנה פגעו קשות בכלכלה הרוסית. לפי הבנק העולמי, למשל, התמ"ג הרוסי עמד על 2.24 טריליון דולר ב־2023, מול התמ"ג האמריקאי שעומד על 25.46 טריליון דולר. לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), רוסיה הפנתה באותה השנה 5.9% מהתוצר שלה לטובת תקציב הביטחון, כך שהפניית 10 מיליארד דולר בשנה לצי צפויה להזניק זאת אף יותר.
הקשיים של רוסיה בניהול המלחמה משתקפים גם מהתלות שלה במקורות חיצוניים מפוקפקים. אדמירל סמואל פפארו, מפקד הפיקוד ההינדו־פסיפי האמריקאי, סיפר למחוקקים בשבוע שעבר כי קצב אספקות האמל"ח הצפון־קוריאניות לרוסיה נמצא במגמת עלייה. לדבריו, פיונגיאנג סיפקה למוסקבה "אלפים, אולי מאות אלפי פגזי ארטילריה", וכן מאות "טילים קצרי־טווח" שמשמשים את רוסיה בתחזוק הפלישה לאוקראינה.
סין משתמשת בתעשיות הביטחוניות להרחבת ההשפעה במרכז אסיה
סין משתמשת בדרכים שונות לצורך הגברת ההשפעה שלה על מדינות מרכז אסיה. אחת מהן היא באמצעות התעשיות הביטחוניות, תוך שהצעד האחרון של בייג'ינג, לפי דיווחים באסיה, היה לאשר מכירת מטוסי קרב נרחבת לאוזבקיסטן, כולל מטוסי דור רביעי מדגם JF-17 בלוק III, מטוסי דור 4.5 מדגם מדגם J-10C ואף מטוסי דור חמישי מדגם J-35.
כיום, חיל האוויר האוזבקי עודנו משתמש במטוסי סוחוי 27 ומיג 29 משנות ה־80. מטוסי הקרב ירחיבו את התלות הקיימת של טשקנט בתעשייה הביטחונית הסינית, שכוללת מערכות הגנה אווירית שונות שמוטמעות במקום כאלה מהתקופה הסובייטית - כולל HQ-9B. האוזבקים בחרו במטוסי הקרב הסיניים על אף אפשרות שהייתה להם, לפי דיווחים, לרכוש מטוסי סוחוי 30SM מרוסיה או רפאל מצרפת. המניע העיקרי היה, ככל הנראה, כלכלי.
בזירה הבינלאומית, משרד המסחר הסיני החליט להכניס את הסטארט־אפ הביטחוני שילד AI וחמש חברות אמריקאיות נוספות ל"רשימה השחורה". בבייג'ינג נימקו את הצעד בחששות לריבונות הלאומית, לביטחון ולאינטרסים נוספים של סין. שילד AI עוסקת בכלי טיס בלתי מאויישים מבוססי בינה מלאכותית, ובבייג'ינג השתמשו בהצהרות בנוגע לחברה הצומחת לניסיון לשלוח מסר רוחבי לחברות שיעבדו עם האי שבו הסינים רואים כשייך להם.