על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● כותרות העיתונים | לא רק המלדיביים: מדינות דרום אסיה עוינות לישראל
● השבוע בתעשיות הביטחוניות: צרפת מתקרבת לספק 30 מטוסי קרב לשכנה של ישראל
1 ניו יורק טיימס חושף: טראמפ מנע תקיפה ישראלית נרחבת באיראן
ה"ניו-יורק טיימס" חושף כי ישראל תכננה לתקוף מתקני גרעין איראניים בחודש מאי, אך הנשיא טראמפ סימן כי הוא מעדיף לנסות קודם נתיב דיפלומטי. לפי הדיווח, ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של דיונים פנימיים במנהל האמריקאי. בדיווח נאמר כי התכנית הישראלית כללה תקיפת אתרי גרעין איראניים, זאת במטרה לעכב את יכולתה של טהראן לפתח נשק גרעיני בשנה הקרובה לפחות. עם זאת, כמעט כל תוכניות התקיפה היו דורשות סיוע אמריקאי משמעותי, לא רק להגנה על ישראל מפני תקיפה איראנית, אלא גם כדי להבטיח את הצלחת התקיפה הישראלית. כלומר, להוציא את התקיפה לפועל היה הופך את ארה"ב לחלק מרכזי גם בתקיפה עצמה.
עם זאת, ההתלבטות האמריקאית שיקפה קווי שבר בתוך הממשל, כשלפי גורמים מספר יועצים הטילו ספק ביכולת של מתקפה צבאית להשמיד את השאיפות הגרעיניות של איראן, ללא הסלמה לכדי מלחמה אזורית רחבה. במקביל, בחודש מרץ האחרון, איראן הביעה נכונות לשיחות עקיפות עם וושינגטון, עובדה שגם תרמה להחלטתו של טראמפ לבלום את התוכנית הישראלית.
עוד לפי הדיווח, בביקורו בוושינגטון בשבוע שעבר, הבהיר נתניהו כי הסכם עם איראן יעבוד רק אם יאפשר לחתומים עליו "לפוצץ את המתקנים, לפרק את כל הציוד, תחת פיקוח וביצוע אמריקאי". הנשיא טראמפ מצדו הבהיר כי האופציה הצבאית עדיין על הפרק ואמר "אם זה מצריך צבא, יהיה לנו צבא. ישראל, כמובן, תהיה המובילה בזה".
כתבה מאת ג'וליאן א. בארנס, אריק שמיט, מגי האברמן ורונן ברגמן. פורסם בניו יורק טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
2 שר החוץ האמריקאי לשעבר: "יש לנו הזדמנות להסכם עם איראן"
וול סטריט ג'ורנל מפרסם מאמר דעה משותף של שר החוץ האמריקאי לשעבר ג'ון קרי ואיש העסקים תומס קפלן, הקוראים לנשיא טראמפ לנצל את ההזדמנות ההיסטורית להגיע להסכם עם איראן. השניים, שהיו חלוקים בדעותיהם לגבי הסכם הגרעין עם איראן ב-2015, מסכימים כי כעת נפתח חלון הזדמנויות נדיר להשגת הסכם שעשוי להפוך את האזור - ואת העולם, כך לדבריהם - לבטוח יותר.
עוד הם כותבים כי האיזון הגיאופוליטי השתנה באופן דרמטי בעשור שחלף מאז ההסכם האחרון. "הפרויקט האימפריאלי המהולל של טהראן - שהוצג כסיבת קיומה מאז המהפכה ב-1979, נמצא בקריסה. חודי החנית של זרועות הפרוקסי של המשטר, חמאס וחיזבאללה, נחלשו משמעותית״.
הם מוסיפים כי גם "סוריה של בשאר אל-אסד, פורקה" וכי "בעקבות התקפות הטילים הכושלות על ישראל, המרחב האווירי של איראן נותר חשוף להתקפות ישראליות". לכן, קרי וקפלן ממליצים לטראמפ לחתור להסכם שימנע מאיראן להחזיק בתכנית גרעין בעלת פוטנציאל קטלני, יאסור העשרת אורניום מעבר לסף השימוש האזרחי, ויחייב גם השמדה של אתרים גרעיניים מוקשחים או קבורים. במקביל, הם פונים גם למנהיג העליון עלי חמינאי וכותבים כי ״בעוד הוא שוקל האם לעשות עסקה חדשה, יש לו הזדמנות לסגת מאסטרטגיית פרוקסי שנכשלה באופן מוחלט, ולעשות זאת לפני עימות צבאי עם ארה"ב או ישראל".
מאת ג'ון פ. קרי ותומס ס. קפלן. פורסם בוול סטריט ג'ורנל. לקריאת הכתבה המלאה.
3 "מבצע אסד": כך הוברח רכוש נשיא סוריה לשעבר מהמדינה
סוכנות הידיעות רויטרס חושפת כי בשאר אסד, ששלט בסוריה ביד ברזל במשך 24 שנים, השתמש במטוס פרטי כדי להבריח כסף מזומן, חפצי ערך ומסמכים סודיים המתארים את מערך החברות שמאחורי הונו, זאת בימיו האחרונים בשלטון. לפי התחקיר, יאסר איברהים, היועץ הכלכלי הבכיר של הנשיא, ארגן את החכרת המטוס להעברת נכסיו של אסד, כמו גם בני משפחה, עוזרים ואנשי ארמון הנשיאות לאיחוד האמירויות בארבע טיסות.
המטוס מסוג האמבראר לגאסי 600, ביצע ארבע טיסות רצופות לסוריה ב-48 השעות שלפני נפילת המשטר, זאת לפי סקירת רשומות מעקב טיסות שביצעה רויטרס. הטיסה הרביעית יצאה ב-8 בדצמבר 2024 מבסיס צבאי רוסי הממוקם ליד לטקיה, על חוף הים התיכון של סוריה. אסד עצמו נמלט באותו היום לרוסיה מאותו הבסיס.
לפי התחקיר, המטוס נשא תיקים שחורים לא מסומנים עם לפחות חצי מיליון דולר במזומן, וכן מסמכים, מחשבים ניידים וכוננים קשיחים עם מודיעין על "הקבוצה", שם הקוד שאסד ואנשי איברהים השתמשו בו לתיאור הרשת המורכבת של יישויות הכוללת טלקום, בנקאות, נדל"ן, אנרגיה ועוד. עוד פורסם כי הממשלה החדשה של סוריה נחושה כעת להשיב כספים ציבוריים שהוצאו מהמדינה ערב נפילת אסד, זאת כדי לתמוך בכלכלה הסורית המתמודדת עם סנקציות כמו גם מחסור במטבע.
מאת פיראס דלאתי, ג'ואנה פלוצ'ינסקה, ריד לוינסון ומהא אל-דהאן. פורסם ברויטרס. לקריאת הכתבה המלאה.
4 בעקבות המתיחות האזורית, הכנסות תעלת סואץ צנחו בכשני שליש ב-2024
סוכנות הידיעות AP, מדווחת כי הכנסות מצרים מתעלת סואץ צנחו בכמעט שני שליש במהלך השנה שעברה, כך לפי גורמים רשמיים, המייחסים את הירידה החדה למתיחויות האזוריות ולמלחמות במזרח התיכון שהשפיעו על התנועה דרך הנתיב הימי. התעלה היא מקור מרכזי למטבע זר עבור הממשלה המצרית, זאת בין היתר כאשר כ-10% מהסחר העולמי עבר דרך הנתיב הימי בשנים האחרונות. רשות תעלת סואץ, המנהלת את הנתיב הימי, אמרה כי התעלה הניבה הכנסה שנתית של 3.991 מיליארד דולר ב-2024, מה שמהווה ירידה חדה לעומת שיא היסטורי של 10.25 מיליארד דולר ב-2023.
התנועה בתעלה נפגעה משמעותית לאחר שהמורדים החותים בתימן, הנתמכים ע"י איראן, החלו לאיים על הסחר הימי ולתקוף כלי שיט בדרכם לישראל, זאת כדי ללחוץ על ישראל להפסיק את המלחמה בעזה. בין נובמבר 2023 לינואר 2024, החותים תקפו באמצעות טילים וכטב"מים למעלה מ-100 אוניות סוחר, הטביעו שתי אוניות והרגו ארבעה מלחים. החותים התעקשו שההתקפות ימשכו כל עוד המלחמה נמשכת, דבר שפגע קשות בספנות באזור. לפי רשות התעלה המצרית, רק 13,213 אוניות עברו דרך התעלה ב-2024, ירידה של 50% בהשוואה למספר האוניות ב-2023, כאשר יותר מ-26 אלף אוניות עברו בתעלה. למרות זאת, ראש רשות התעלה, אוסאמה רביע, אמר לסוכנות הידיעות כי ההתקפות מאתגרות את האזור אך לא מנעו ממצרים להמשיך לספק את שירותיה הימיים בסואץ.
מאת פאטמה ח'אלד. פורסם ב-AP. לקריאת הכתבה המלאה.