גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כבר לא זוכר את עצמי בשוק ההון": הכלכלן שמאחורי מניית הקורקינטים הלוהטת

למרות מצב פיננסי מאתגר והערת "עסק חי", זינקה מיה דיינמיקס לשווי של כמעט רבע מיליארד שקל - בעקבות פיתוח לשוק הביטחוני: "מאז ה-7 באוקטובר אנו חווים דרישה לכלים המאוישים שלנו בארץ ובעולם" ● היו"ר יניב חברון, לשעבר הכלכלן של אקסלנס, מחזיק מניות בשווי 45 מיליון שקל

הכלי הרובוטי של מיה דיינמיקס / הדמיה: יח''צ מיה דיינמיקס
הכלי הרובוטי של מיה דיינמיקס / הדמיה: יח''צ מיה דיינמיקס

הרעב של המשקיעים בתל אביב לסחורה חדשה בתחום הביטחוני, הקפיץ בימים האחרונים את מניית מיה דיינמיקס בעשרות אחוזים. מיה דיינמיקס עוסקת בפיתוח כלי תחבורה זעירים בתחום המיקרו-מוביליטי - כגון אופניים וקורקינטים חשמליים - המשלבים את יתרונות הגודל והדינמיות של כלי תחבורה דו-גלגליים עם היתרונות שמצויים ברכבים בעלי 4 גלגלים. לאחר עליות של כ-250% במניה מתחילת השנה, נסחרת החברה, עדיין בעלת ההערת "עסק חי" בדוחות, לפי שווי שוק של 227 מיליון שקל.

בית ההשקעות מיטב עם תחזית שלילית במיוחד לכלכלה האמריקאית
"כבר לא מתחת לרדאר": הישראלית שזינקה בכ־30% מתחילת השנה

יו"ר הדירקטוריון שלה הוא יניב חברון, בעברו הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, שבשנים האחרונות הפך ליזם. למיה דיינמיקס הגיע חברון דרך ההיכרות שלו עם יצחק (איציק) קלדרון, מייסד ומנכ"ל החברה. בניצוחו של חברון השלימה החברה לפני שלוש שנים מיזוג לתוך שלד בורסאי (בשם גו.די.אם), שבעקבותיו הוא מחזיק כיום 21% ממניות החברה בשווי כ-45 מיליון שקל. בידי המייסד קלדרון 33% מהון החברה.

בשיחה עם גלובס, כשהוא נשאל על המעבר מתפקיד בכיר בשוק ההון לעולם העסקים, אומר חברון כי "זה קרה לפני כעשר שנים, ככה שאני כבר לא זוכר את עצמי בשוק ההון, אלא בעיקר כיזם".

הסיבה לעליות החדות במניית מיה דיינמיקס בימים האחרונים הייתה הודעת החברה ביום רביעי שעבר, על הסכם לשיתוף-פעולה שחתמה עם אלתא מערכות שבבעלות התעשייה האווירית, בחברה הבת מיה רובוטיקס. על פי דוחות מיה דיינמיקס, החברה הבת מפתחת פלטפורמה רובוטית מוטורית עם יכולות שליטה מרחוק ותאימות לטכנולוגיה אוטונומית.

על פי ההסכם שדווח, אלתא תהיה אחראית על פיתוח מערכות השליטה מרחוק והאבזור של הרובוט למשימות ביטחוניות שונות. כמו כן, תשמש כמשווקת הבלעדית של הרובוט שמפתחת מיה רובוטיקס, והתחייבה למכירות של לא פחות מ-1,000 רובוטים בתקופה של שלוש שנים.

לפי מיה דיינמיקס, "המוניטין והניסיון של אלתא בתחום הביטחוני, צפויים לאפשר לחברה גישה ללקוחות מובילים בענף בישראל ובעולם". ההסכם "מהווה אבן דרך משמעותית עבור מיה רובוטיקס, ששמה לעצמה מטרה להפוך לשחקן מוביל בתחום הרובוטיקה הטקטית לשוק הביטחוני בעולם".

יניב חברון ואיציק קלדרון, מיה דיינמיקס / צילום: יח''צ מיה דיינמיקס

כחלק ממערך ההסכמים שנחתם בין הצדדים, אלתא תקבל אופציות ל-50% ממניות ממיה רובוטיקס, אשר בעת מימושן תעביר למיה רובוטיקס כ-700 אלף דולר (בנוסף ל-300 אלף דולר שהתחייבה להעביר בתמורה לשני רובוטים שהזמינה בחודש מרץ, ויסופקו תוך שנה). כספי התמורה ישמשו כתקציב נוסף למחקר ופיתוח של מיה רובוטיקס.

בדוחותיה העריכה מיה דיינמיקס כי ניתן יהיה לשלב על הפלטפורמה של כלי התחבורה הרובוטי הזעיר שלה טכנולוגיות צבאיות שקיימות בידי חברות ביטחוניות, לרבות כלי נשק שונים המיועדים למשימות מגוונות. "ההערכה היא כי יהיה ניתן לעשות שימוש במוצר הרובוטי לסיור ואבטחה בגבולות", צוין בדוחות, "אבטחת ישובים כסיוע לכיתות כוננות, ואף למשימות אבטחה של בסיסים צבאיים".

הערת "עסק חי" בדוחות

מיה דיינמיקס סיכמה את שנת 2024 עם מכירות בהיקף 15 מיליון שקל, יותר מהכפלה תוך שנה. הפסדי החברה צומצמו מ-8.6 מיליון שקל שנה קודם לכן ל-2.3 מיליון שקל. הגירעון בהון העצמי עדיין קיים, אך זניח, ויתרת ההפסד הצבורה מסתכמת בכמעט 74 מיליון שקל.

רואי החשבון הצמידו כאמור הערת עסק חי לדוחות מיה דיינמיקס לסיכום 2024. הם גם ציינו כי לחברה לא היו בסוף השנה מקורות מימון בהיקף שיאפשר לה לממש את תוכניותיה העסקיות בטווח הקצר. עם זאת, בחודשים ינואר-פברואר 2025 גייסה החברה כ-9.5 מיליון שקל, כך שכעת יש בידיה משאבים פיננסיים לפעול לתקופה של שנה לפחות.

לדברי היו"ר חברון, "הערכנו בעבר שהמכירות שלנו יתחילו מוקדם יותר, אבל בשל הקורונה וכל מיני עיכובים הן החלו במרץ 2023. בהתחלה מכרנו (קורקינטים, ח"ש) רק בישראל. בהמשך התחלנו למכור גם בארה"ב, באוקטובר 2024, לאחר שנעשתה הרבה עבודת פיתוח והתאמת הכלי לרגולציה בשוק האמריקאי. יש כיום הרבה התעניינות במיה דיינמיקס והחברה מניחה כעת את התשתיות למכירות גלובליות".

מיה דיינמיקס דיווחה לאחרונה על מכירת קורקינטים, שעברו התאמות ייעודיות לשוק הביטחוני, לידי משטרת מיאמי. החברה ציינה כי היקף הרכישה בשלב זה אינו מהותי עבורה, אך היא "רואה חשיבות אסטרטגית בחדירה לשוק גופי האכיפה והביטחון בארה"ב ובעולם, ומעריכה כי קיים פוטנציאל מסחרי משמעותי ותדמיתי בפעילות זו".

הפיתוחים לשוק הביטחוני, מסביר המנכ"ל קלדרון, נעשו בעקבות פניות של חברות ביטחוניות לבדיקת הטכנולוגיות של מיה דיינמיקס ליישומים אלה: "השת"פ עם אלתא התפתח משום שיש לה הניסיון הכי גדול בתחום. לפי מה שפורסם בעולם היא מתפעלת את דחפורי הדי-9 האוטונומיים. וחוץ מהניסיון, היא גם חלק מהתעשייה האווירית". חברון מוסיף כי "יש הרבה חברות שעושות כלים כבדים (אוטונומיים). אבל אלתא חיפשו גוף קטן בעולם של מיקרו-מוביליטי".

לדברי חברון עוד, מאז ה-7 באוקטובר יש השפעה על הביקושים גם לקורקינטים ה"רגילים" של החברה שעברו הסבה לשימוש גם לתחומי אבטחה ושימושים צבאיים. "בארץ ובכל העולם, מה שאנחנו חווים מאז ה-7/10 זו דרישה לכלים המאוישים שלנו (דגם MIA-X4). הם מסתובבים בארץ ברכבת התחתית (בגוש דן) ובמרכזי קניות של ביג, משרתים את מד"א ואת איחוד הצלה", מספר חברון. "יש גם דגם שיחידות צה"ליות רוכשות. נעזרים בו בהמון מרכזי אבטחה".

"הערך החבוי בפיתוחים"

אתם נפגשים עם השוק?

חברון: "דיווחנו שנבחן גיוס הון למיה רובוטיקס כדי להאיץ את הפיתוח שלה. במיה דיינמיקס עצמה גייסנו לאחרונה כסף לפיתוח תשתיות ורגולציות.

"דיווחנו אשתקד שאנחנו מפתחים אב-טיפוס רובוטי, ובהמשך שהשלמנו את הפיתוח. אחר כך דיווחנו על ההזמנה מאלתא ושיתוף-הפעולה איתה. כך גם לגבי הקורקינט לעיר שלנו. קודם המשקיעים רואים אב-טיפוס, אחר כך מדווח על השלמה, וכמה חודשים אחרי כן - על תוכניות למכור אותו. יש לנו הרבה רעיונות שלא מדווחים עליהם. רק כשאנחנו בטוחים שזה מוצר שאנחנו רוצים ואוהבים לעשות אותו, אנו יוצאים עם הדיווח".

לטענת חברון, "בסופו של דבר צריך להסתכל על מיה דיינמיקס כחברת מיקרו-מוביליטי שכבר מוכרת ומניחה את התשתיות למכירות נוספות. ככל שהמוצרים ילכו ויתפסו נפח, אני מניח שהמשקיעים יוכלו להעריך את הערך החבוי בפיתוחים".

עוד כתבות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

נשיא איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן: "ישראל ניסתה להתנקש בי בזמן פגישה"

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע● נשיא איראן טוען שישראל ניסתה להתנקש בו ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בוול סטריט; טסלה נופלת בכ-7% בעקבות הכרזת מאסק על הקמת מפלגה חדשה

הנאסד"ק יורד בכ-0.6% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?