רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג
ראש השב"כ רונן בר הגיש היום (ב') תצהיר לבג"ץ ביחס לטענותיו נגד פיטוריו על-ידי הממשלה. לתצהיר צורף תצהיר חסוי שאורכו 31 עמודים. בר ציין כי "בזמן הקרוב אודיע על מועד בו אסיים את תפקידי", אך הדגיש את חשיבות ההכרעה של בג"ץ מעבר לעניינו הפרטי.
● לתצהיר הגלוי המלא
על הטעמים העומדים בבסיס הרצון לפטרו כתב בר: "מקורם אינו ברובד המקצועי אלא בציפייה לנאמנות אישית מצידי לראש הממשלה".
● פרשנות | לאחר תצהיר רונן בר ולאור הודעתו על פרישה קרובה - הדילמה של בג"ץ
● מגן הדמוקרטיה? כך התפתח תפקיד השב"כ לשמור על סדרי המשטר
בתצהיר החסוי הפנה בר למסמכים ולתיעוד מזמן אמת. התצהיר גלוי לראש הממשלה ולבית המשפט בלבד.
בתצהיר כתב בר כי הוא מגיש אותו "למרות המחיר הכבד שהארגון ואני משלמים", כדי "להבטיח את עצמאותו המקצועית של הארגון ושל מחליפי, כמו גם את יכולתו לסרב למלא הנחיות פסולות".
"הובהר לי שעליי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ"
בר מתאר החלטות שקיבל בין נובמבר 2024 לפברואר 2025 הנוגעות לראש הממשלה בנימין נתניהו: פתיחת חקירת גניבת מסמכים והעברתם לגורמי תקשורת; סירובו לערוך חוות-דעת שמטרתה למנוע את היכולת לקיים עדות רציפה במשפטו הפלילי של נתניהו; ההתייחסות לדרג המדיני במסגרת התחקיר שביצע שב"כ לטבח ה-7 באוקטובר, תוך ציון התרעות חוזרות וחריגות שהועברו על-ידי שב"כ לדרג המדיני במהלך 2023 והצורך בוועדת חקירה ממלכתית. החלטות נוספות הנוגעות לנתניהו היו פתיחת חקירה נגד מי שהועסקו בלשכתו בחשד לקשריהם עם קטאר, שהוגדרה על-ידי ראש המשמלה עצמו כמדינה תומכת טרור.
"הובהר לי, אגב שיחה בנושא המחאה, כי ככל שיתקיים משבר חוקתי, עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ", כתב בר.
בר מציין כי סירב לבקשות של ראש הממשלה לפעול בניגוד לתבחינים שנקבעו בנוגע לזכות המחאה, וכי נתניהו דאג שחילופי דברים בעניין לא יתועדו: "במקרים לא מעטים ביקש ראש הממשלה לדון בנושאים הקשורים בנושאים אלה בסיומן של פגישות העבודה, ולאחר שביקש את המזכיר הצבאי ואת הקלדנית, המפעילה את מכשיר ההקלטה, לצאת מהחדר, במטרה ברורה כי חילופי הדברים בעניין לא יתועדו".
בר מציין כי נתניהו והממשלה מצפים מראש השב"כ כי יפעיל את יכולות הארגון "גם בקשר לתופעות גלויות ופומביות של מחאה ציבורית נגד הממשלה ומדיניותה, ללא שנלווה להן היבט חשאי כלשהו או איום באלימות"; וכי הוא נדרש להעביר פרטים באשר לזהותם של אזרחים ישראלים פעילי מחאה, שעקבו אחרי מושאי אבטחה, והובהרה לו הציפייה לפיקוח אחרי "מממני מחאות".
"מסע הסתה"
בר הדגיש כי הוא לא רואה כל בסיס לפיטורים מטעם של "חוסר אמון" מצד הממשלה והעומד בראשה. הוא מתאר בתצהיר את הלחץ שהופעל עליו מצד נתניהו לתת הנחיות לאבטחת הדיון באופן שלא מאפשר לקיים את משפטו הפלילי. "נעשה ניסיון לכפות עליי נוסח של חוות-דעת מקצועית לכאורה שנוסחה על-ידי ראש הממשלה או מי מטעמו".
בר טען כי מתנהל נגדו "מסע הסתה" בשל שתי החקירות הרגישות הנוגעות להעברת מידע סודי, והפנה לתצהיר החסוי.
הוא גם התייחס להוצאתו מצוות המשא-ומתן לשחרור החטופים משבי חמאס. "העיתוי להדחתי בזמן חזרת החטופים משלב א' וסמוך לפני הצורך להתחיל בשיח על מתווה שלב ב', הפתיע אותי עוד יותר".
בר הוסיף כי בשל תפקידו המכריע בצוות, להדחתו היה סיכון לפגיעה בהסכם נוסף.
ומה קרה ב-7 באוקטובר?
על ליל ה-7 באוקטובר כתב בר כי השב"כ היה זה שהעיר את המערכת כולה, בדרגי עבודה בשלבים מוקדמים של הלילה ואף קודם לכך, ובמהלך הלילה את הדרגים הבכירים.
בר ציין כי מפקד אוגדת עזה ומודיעין האוגדה עודכנו טלפונית באינדיקציות החריגות שזוהו ב-6 באוקטובר בשעה 23:00. השב"כ הפיץ בשעה 03:03 התרעה לכלל הגופים המלמדת על הערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס, והתקיים דיון בשעה 03:12 בראשות אלוף פיקוד הדרום.
בשעה 05:15 הנחה בר לעדכן את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. בר ציין כי "מדרג ההתרעה היה שגוי ומהווה כשל של שב"כ".
בר הוסיף כי תמונת המודיעין שהחלה להצטבר הוערכה באופן שגוי כהכנה לפיגוע פשיטה נקודתי. "בכאב אדגיש כי איש לא העריך שתפרוץ מתקפה שכזו, ובוודאי שלא לפנות אותו הבוקר".
לבסוף כותב בר כי "לא בלב קל" הוא פרס בפני בית המשפט את האירועים. "איני מורגל בהליכים משפטיים, העיסוק בכך אינו פשוט עבורי, והוא כרוך במחירים משמעותיים לשב"כ ולי".
לדברי בר, הוא הביא את הדברים על-מנת שתישמר יכולתו של ראש השב"כ הבא ושל אלה שיבואו אחריו למלא את תפקידם במקצועיות, ולטובת "הצגת קו ברור בין אמון הנדרש במערכת דמוקרטית לבין נאמנות שמאפיינת משטרים אחרים".
לשכת ראש הממשלה: "תצהיר רצוף שקרים"
מלשכת ראש הממשלה נמסר מוקדם יותר בתגובה: "רונן בר הגיש היום לבית המשפט העליון תצהיר שקר, שיופרך בפירוט בזמן הקרוב. חכו להמשך".
בהמשך פורסמה התגובה המלאה של לשכת ראש הממשלה, ובה נכתב: "התצהיר של רונן בר רצוף שקרים וחושף את כשליו.
"1. רונן בר מצהיר כי בליל ה-7 באוקטובר הוא העיר את המערכת כולה. הוא רק שוכח לציין שהוא לא העיר את ראשי המערכת, את ראש הממשלה ואת שר הביטחון. לו היה עושה זאת, הטבח היה נמנע.
"רונן בר מצהיר כי הנחה להעיר את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ב-05:15. בפועל, הרל"ש שלו התקשר למזכיר הצבאי רק ב-06:13 - כמה דקות בלבד לפני תחילת מתקפת חמאס, וזאת בשעה שהמידע על החשד למתקפה היה ברשותו של רונן בר למעלה מ-3 שעות.
"בכך בר מאמת את קביעת כל שרי הממשלה שהוא נכשל כישלון מחפיר ב-7 באוקטובר. סיבה זו לבדה מחייבת את סיום תפקידו.
"רונן בר גם מסתיר את מה שאמר יומיים בלבד לפני הטבח, ב-5 באוקטובר: 'במבט קדימה, חידוש ההבנות בין ישראל לחמאס על בסיס העיקרון של שקט תמורת הקלות מגלה פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה'.
רונן בר הוא אבי אבות-הכישלון, והוא חייב ללכת הביתה.
"2. בלי משים, רונן בר מאמת בתצהיר את טענת הממשלה וראש הממשלה כי כבר בנובמבר 2024 פורסם על הכוונה לפטרו. הדבר סותר את טענת היועצת המשפטית לממשלה לפיה פיטורי בר הגיעו בפברואר על רקע פתיחת החקירה בעניין קטאר. הפיטורים לא נועדו למנוע את החקירה, אלא החקירה נועדה למנוע את הפיטורים.
"3. בניגוד להצהרה השקרית של בר, ראש הממשלה מעולם לא ביקש לדחות את משפטו. להפך - ראש הממשלה התעקש לקיים את משפטו ללא שום דחייה.
"4. ראש השב"כ נכשל כישלון מחפיר בטיפול בהסתה נגד הדרג המדיני, לרבות הקריאות לרצח נגד ראש הממשלה וההסתה נגד השרים. בר נכשל במניעת ירי פצצות התאורה על-ידי מפגינים אלימים לבית ראש הממשלה בקיסריה שכמעט שרפו למוות מאבטחת והציתו את הבית.
"ראש הממשלה ושרי הממשלה טענו פעם אחר פעם בדיוני ממשלה ובקבינט כי לא ננקטות שום פעולות אכיפה נגד ההסתה הפרועה והאלימה נגדם ונגד בני משפחותיהם. לא הם ולא ראש הממשלה אי-פעם ביקשו נקיטת פעולה בלתי חוקית נגד המפגינים, אלא דרשו אכיפה שוויונית שעדיין לא התממשה. בעקבות פניות אלה, ראש השב"כ דיווח לראש הממשלה על פעולות השב"כ בנושא", לשון תגובת לשכת ראש הממשלה.
"ראש השב"כ - לא משרת אמון"
בר היה אמור להגיש אתמול (א') את התצהיר, אך ביקש דחייה קצרה. לקראת הגשת התצהיר פורסם בחדשות 12 כי בר מתכוון להתפטר במהלך חודש מאי, אך בשב"כ לא אישרו את הפרסום.
בר כבר הגיש בתחילת החודש מכתב לבג"ץ, בו טען כי חוסר האמון הנטען נוצר לאחר שנתניהו דרש חוות-דעת ביטחונית לפיה הוא לא יכול לקיים עדות רציפה במשפטו הפלילי. בר ציין כי בחן את העניין ומצא כי ניתן לקיים את העדות תחת מעטפת אבטחתית.
בר גם תיאר אז כי נתניהו התבטא נגד חקירת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון הגרמני "בילד", למרות שנערכו 16 חקירות נוספות נגד גורמים אחרים, ורק ביחס לחקירה זו הותקפו רשויות החקירה על-ידי הדרג המדיני.
עוד כתב בר כי ראש השב"כ מחויב ליישם את מדיניות הממשלה ועומד בראשה, אך הוא אינו "משרת אמון" או "נאמן אישי" של ראש הממשלה. "המציאות והחוק מלמדים כי כחלק מובנה מעבודתו של ראש השירות, עשויים להתעורר מצבים שבהם עליו להדוף לחצים מצד הדרג המדיני ולקבל החלטות המתחייבות על-פי ייעודו של השירות, תפקידיו וסמכויותיו בלבד. אם ראש השירות יתקשה לפעול כך במקרים המתאימים, או לא יקבל גיבוי מוסדי במצבים מסוג אלה - האינטרס הציבורי ייפגע באופן חמור".
באשר לחקירת מעורבות קטאר בלשכת ראש הממשלה, כתב בר כי מתקיים "מסע השחרה ודה-לגיטימציה שנועד להרתיע את גורמי החקירה ואכיפת החוק". הוא הפנה לסרטון שפרסם נתניהו לפני מספר ימים, בו אמר כי יונתן אוריך ואלי פלדשטיין מוחזקים כבני ערובה, וטען כי מדובר ב"ציד פוליטי".
בג"ץ: על הממשלה להציג תשתית עובדתית
ב-8 באפריל התקיים דיון בבג"ץ במסגרת שורת עתירות שהוגשו נגד פיטוריו של בר. בתום דיון שבתחילתו נאלצו השופטים להוציא את הקהל מהאולם, הודיעו השופטים כי ימתינו עד 20 לאפריל כדי שהממשלה והיועצת המשפטית לממשלה ינסו להגיע להסכמה בסוגיה. עד כה הצדדים לא הגיעו להסכמה. במקביל נקבע כי בר יוכל להגיש תצהיר, וראש הממשלה יגיש תצהיר עד 24 באפריל, אך ההערכה היא שנתניהו לא יגיש תצהיר.
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז הבהירו בדיון כי הממשלה צריכה להציג תשתית עובדתית להחלטה לפטר את בר, ולאפשר לו להשיב.
הנשיא עמית העיר כי פרשנותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לפיה יש חובה להביא את פיטורי בר בפני הוועדה למינוי בכירים שמינתה אותו - היא הנכונה, ולא כפי שהממשלה מפרשת.
עמית תהה מהי המשמעות של "אי-אמון" לה טוענת הממשלה, והציג תרחיש להשוואה: "מה יקרה אם נגיד בנק ישראל יקבל החלטה על גובה הריבית, והממשלה תחשוב אחרת - האם גם זה ייחשב לחוסר אמון?".
בשמונה העתירות שהוגשו נטען כי החלטת הממשלה לפטר את בר נעשתה משיקולים זרים תוך ניגוד עניינים בו מצוי ראש הממשלה נתניהו, נוכח החקירה המתנהלת על-ידי השב"כ נגד יועציו בנוגע לקבלת תשלום מקטאר. נטען כי עולה חשש שההחלטה נועדה לחסום את החקירות ולהחליף את בר במועמד "נוח" יותר לממשלה.