חימושים משוטטים מדגם הירו 120 SF / צילום: חברת יוויז'ן
משרד ההגנה של גרמניה הכריז בשבוע שעבר על תוכנית חדשה למודרניזציה של הצבא המקומי, ובמרכזו רכש רחב־היקף של מל"טים מתאבדים (חימושים משוטטים). זו בשורה גדולה לתעשייה הביטחונית הישראלית ככלל, שהרי לפי דוח שפורסם בספטמבר האחרון, ישראל היא המוליכה העולמית באספקת מל"טים מתאבדים, ובמיוחד החברות UVISION והתעשייה האווירית, שלהן שיתופי־פעולה עם חברות מקומיות.
● המכה הכפולה מארה"ב שבדרך לחברות הביטחוניות הקטנות
● צרפת מתקרבת לספק 30 מטוסי קרב לשכנה של ישראל
עבור ברלין זהו שינוי תפיסה של ממש, כך מדווחים באתר "ארמי רקוגנישן": צבא גרמניה יעבור משיטת עבודה מסורתית של בחינת כמויות קטנות של אמצעים, לרכש נרחב של מל"טים מתאבדים, הצבתם בחזית - ואינטגרציה טקטית.
המשוב שיגיע מדרג השטח יכתיב את המשך הצעדים של משרד ההגנה הגרמני, שבצל המערכות שרואים בעולם - בין אם מלחמת רוסיה-אוקראינה ובין אם מלחמת "חרבות ברזל" - מפנים את חשיבות החימושים המשוטטים. "זהו גיים־צ'יינגר", אמר הרמטכ"ל הגרמני קרסטן ברוייר.
שיתוף־פעולה עם UVISION
הענקית הגרמנית שצפויה להשתלב עמוקות בתהליך היא ריינמטאל, שבדירוג 100 החברות הגדולות של "דיפנס ניוז" לשנת 2024 התמקמה במקום ה־20, שניים מעל אלביט מערכות. לריינמטאל יש שיתוף־פעולה נרחב עם חברת UVISION מצור יגאל, יצרנית החימושים המשוטטים מסדרת "הירו". אותה עבודה יחדיו הביאה כבר תוצרים מרשימים בקנה־מידה בינלאומי, כמו משגר מכולה של 126 כלי טיס, שמיועד לשגר את החימושים המשוטטים מדגמי "הירו".
אתר TWZ (The War Zone) דיווח כי מסתמן שמכולת משלוח סטנדרטית תחולק לשלושה מערכים, שמונים כ־42 תאים כל אחד. זה עשוי להצביע על מערכת מודולרית, שמאפשרת להתאים את עצמה למכולות של 10, 20 או 40 רגל, כאשר ככל שהמכולה גדולה יותר - כך ניתן לשגר ממנה יותר מל"טים מתאבדים.
פלטפורמת השיגור החדשנית של ריינמטאל מהווה בשורה גדולה לתחום, וזאת משלוש סיבות מרכזיות: בראש ובראשונה, היא מביאה את עולם מתקפות הנחיל, בו משגרים כמות גדולה של חימושים משוטטים כדי לפגוע במטרה ולגרום קושי חמור למערכות ההגנה האווירית, לאתגר אחר לגמרי.
שני יתרונות מהותיים נוספים של שיגור ממכולה ששזורים האחד בשני, הם ריבוי הפלטפורמות ויכולת ההסוואה. ממכולה אפשר לשגר הן מפלטפורמה יבשתית והן מפלטפורמה ימית; זאת, בעוד שמכולות מהוות, כדבר שבשגרה, כ־80% מכלל הסחר הימי העולמי.
מבחינת הדגמים של החברה, דגמי "הירו" כוללים את המודלים הקלים יותר מבחינת משקל שאותם מפעילים לוחמים בשטח, 30, 90 ו־120, ודגמים כבדים יותר שמשוגרים מפלטפורמות ייעודיות, 400, 900 ו־1250.
הירו 120 הוא בעל טווח מקסימלי של 60-40 ק"מ ומשך הפעלה של שעה. בחברות מגרמניה ומישראל מציינים כי ראש הנפץ של הירו 120 הוא כ־4.5 ק"ג (כ־10 פאונד). על אותו חימוש משוטט בדיוק אפשר להתקין ראשי נפץ שונים כמו, למשל, נגד כלי רכב משוריינים או נגד אנשים.
לעומת דגם 120, הירו 1250 הוא דגם גדול וקטלני, שנושא ראש נפץ של 50 ק"ג, בעל טווח של יותר מ־200 ק"מ ומשך הפעלה של עד 10 שעות.
ל"הירו" יש מערכת שמאפשרת למפעיל מרחוק לראות את מה שהחימוש המשוטט רואה, דרך מצלמות אלקטרו־אופטיות ואינפרא אדום. הוא יכול לבצע תיקוני מסלול קלים לכלי הטיס, או לקבוע לו שהמשימה מבוטלת, במקרים כמו של הופעת עוברי אורח, לדוגמה. כמו כן, ניתן לשגר את החימושים המשוטטים ליעדים, ושהם יבצעו את המשימה מתחילתה ועד סופה בעצמם, או להעביר את ההפעלה עליו לגורם בשטח - כדי להגביר את התיאום והיעילות של הכוחות.
שיתוף־פעולה עם התעשייה האווירית
במודל דומה למדי לזה של ריינמטאל ו־UVISION, חברת MBDA גרמניה מנהלת שיתוף־פעולה עם התעשייה האווירית למכירת חימוש משוטט מדגם הארופ. הארופ יעיל לטווח של 200 ק"מ ויכול לטוס במשך תשע שעות ולהגיע למהירות של 225 קשר בגובה של עד 15 אלף רגל. הוא נושא כ־16 ק"ג חומר נפץ, מדויק מאוד ומסוגל לתקוף בזווית אנכית או אופקית. על בסיסו, איראן יצרה את החיקוי שאהד 136, שמולו מתמודדת ישראל מתחילת המלחמה. אלא שבזמן שמחיר הארופ מוערך בכ־700 אלף דולר, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד.
הארופ צבר שם בכל רחבי העולם בזכות קטלניותו הניכרת במלחמת קרבאך השנייה ב־2020, שבה אזרבייג'ן הביסה את ארמניה. הארמנים לא הצליחו להתמודד מולו, והאמצעי הצבאי הפך לאחד מסמלי הניצחון. זה השתקף, בין השאר, כשבבסיס צבאי בחר נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב ללטף הארופ, מול מצלמות הטלוויזיה - בצעד ששיקף את התחושות של כל האומה שלו.