צוות EON / צילום: אסף רביבו
ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון, גוגל או מיקרוסופט מתחרות ביניהן על האפשרות להחזיק עבור חברות אחרות את מסדי הנתונים שלהן, מערכות המידע והבינה המלאכותית שלהן עם שירות הענן שהן מציעות. אך כשזה מגיע לאבטחת סייבר או גיבוי הנתונים - כל מה שעשוי לטמון בחובו בשורות רעות עבור הלקוחות שלהן, חברות הענן מסירות כל אחריות ולמעשה מפילות אותה על הלקוחות. כך צמחו חברות ענק ישראליות כמו וויז, שאפשרה למנהלים להחזיר לעצמם את השליטה על אבטחת הסייבר בענן ונמכרה בזכות כך לגוגל ב־32 מיליארד דולר; סייארה, שמאפשרת לאבטח את הנתונים בענן; ולאחרונה, חברת איון (EON) - הלהיט החדש של משקיעי ההון סיכון בישראל - שמספקת טכנולוגיה חדשה לגיבוי נתונים בענן. איון מבטיחה למנהלי החברות שמסדי הנתונים שלהם בענן של אמזון, גוגל או מיקרוסופט, או לחלופין בענן המקומי הנמצא במשרדי הלקוחות, לא יימחקו - גם אם אלה יעברו מתקפות כופרה או אסון טבע. היא עושה זאת באמצעות אלגוריתם ש"מודבק" למידע ומונע את האפשרות למחוק אותו בכל מחיר.
● האורקל מתל אביב והלהיט של משקיעי ההון סיכון: הכירו את 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס
חד קרן צעיר
את החברה הקימו אופיר ארליך, רון קמחי וגונן שטיין אחרי שעבדו בעצמם אצל ספקית הענן הגדולה ביותר, אמזון AWS במשך ארבע שנים. לשם הגיעו אחרי שמכרו לה את החברה הקודמת שהקימו, קלאוד אנדיור, חברה שביצעה משימה הפוכה - אפשרה לחברות להעביר את הנתונים שלהם בלחיצת כפתור אל הענן של אמזון - עסק שכבר גלגל מיליארד דולר בזמן שעזבו את ענקית הענן. לאחר שראו מקרוב את הביקוש מהלקוחות לגיבוי אמין לכל הנתונים בענן, ומחד את חוסר המעש של אמזון בתחום, הם הקימו חברה שתגבה את הנתונים בעצמה עבור לקוחות אמזון - ובדרך לשם גייסו את הבוסים לשעבר, כמה מהבכירים בתחום הגיבוי והאחסון של AWS.
עד אז היו השלושה, וארליך בראשם, לכמה מהיזמים המקושרים בתעשייה: כששני אקזיטים מאחוריו, הפך ארליך ליקיר קרנות ההון סיכון ולמשקיעים בזכות עצמו, דרך הרשת הענפה של בוגרי קורס אר"מ של 8200, בהם כמה ממייסדי וויז, פיירבלוקס, סניק, לייטריקס ונקסט סיליקון. טרם הקמת החברה הם טרחו להקפיד שקיים ביקוש אמיתי למוצר, ושיש קרנות שמוכנות לתת המחאה. בסביבת החברה טוענים כי לקראת כל סבב גיוס שגייסה איון בשנה האחרונה, דאגו לוודא שישנם לפחות 300 מיליון דולר מוכנים להשקעה, אם כי לרוב גייסו פחות מכך והסיבובים הסתיימו בביקוש יתר.
הבאזז סביב ארליך וחבריו והמעורבות שלהם בסצינת יזמות הסייבר הישראלית הפכה אותה לסחורה הלוהטת ביותר בשוק ההשקעות בישראל ב־2024, השנה שבה נוסדה החברה ובה גייסה שלושה סבבים שהגדילו את שוויה בבת אחת מ־215 מיליון דולר בתחילתה ל־1.4 מיליארד בסופה. דירוג הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס לא כולל בדרך־כלל חדי קרן, אלא שעדיין מדובר בחברה צעירה מאוד, בת פחות משנה, עם הכנסות התחלתיות של מיליוני דולרים בודדים מלקוחות ראשוניים, בהם בנק גדול בארה"ב.
צוות מנוסה
איון מתמחה בנישת גיבוי המידע הזמין לטווח הארוך, אותו מידע ארגוני שנשמר בדרך־כלל במאגרים קריטיים פחות, כאלה שהארגון לא זקוק להם באופן מיידי, אך תמיד טוב שהם נמצאים. זה נשמע כמו נישה שולית, אך בעידן הבינה המלאכותית - זה המידע שמאפשר לאמן מודלי בינה מלאכותית וזהו גם אותו מידע שנמצא תחת מתקפה של האקרים שמשתלטים על מערכות המחשוב ודורשים תשלום כופר. איון לא נכנסת לשטח שבו פעילות חברות גדולות יותר כמו ווקה (Weka) או וואסט דאטה (VAST), גם הן ישראליות, שעוסקות בגיבוי וניהול של מידע זמין ("פרודקשן") שרץ על אפליקציות ארגוניות, אלא מתמחה בהנגשת מידע המאוחסן לטווח הארוך ושמור בדרך־כלל במאגרים מיוחדים שנקראים קונטיינרים או "אגמי מידע" (Data lakes). זו אחת מהסיבות להתלהבות סביבה: היא מסייעת לחברות להנגיש מידע מאוחסן שעד כה לא היה נגיש, לטובת אימון מודלים ולכן משתלבת גם במהפכת הבינה המלאכותית. אולם, כדי לבלוט בתעשייה עליה לעקוף מתחרות כגון רובריק, קוהיסיטי וקומוולט. עם זאת, משקיעים בחברה מציינים כי היא מרבה לזכות בחוזים עם לקוחות שחתומים כבר עם מתחרותיה.
כדי להבין מדוע רבים בענף ההון סיכון רואים באיון מעין "וויז" שניה, צריך להביט החוצה לקבוצת המשקיעים התומכים בה: היא חולקת כמה משקיעים משותפים כמו סקויה, לייטספיד ועומרי כספי; להביט פנימה לצוות העובדים: היא מעסיקה עובדים לשעבר בוויז, אמזון, מיקרוסופט ומחזיקה באחד מהארכיטקטים הבכירים בארץ בתחומי התוכנה, שמאחוריו 800 פטנטים. הצוות בארה"ב הוא מהמנוסים בתעשייה, כשמאחוריו ניסיון בניהול שותפויות מטעם אמזון, גוגל וסיילספורס. אם זה לא מספיק, הרי שהחברה משתמשת בפרדיגמות דומות לאלה של וויז וסייארה כדי למשוך לקוחות ומשקיעים: ממשק משתמש נוח לתפעול עבור אופרצייה ארגונית כבדה, ושליטה מיידית בלחיצת כפתור בכל המידע הארגוני הרלוונטי.