נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Uncredited
הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך
תקופת נשיאותו השנייה של דונלד טראמפ נפתחה, איך לא, בסערה. טראמפ יודע שמה שלא יעשה בשנה הראשונה לכהונתו, הוא יתקשה לעשות בהמשך למרות הרוב הממושמע (הלא גדול) שיש למפלגתו הרפובליקאית בשני בתי הקונגרס - הסנאט ובית הנבחרים.
● בשוק חוששים: וול סטריט בדרך ל"ירידה תלולה", וזו הסיבה
● המשקיע האינטליגנט | אל תקנו את "הפתרון הקל" לטירוף בשוק המניות
אז הוא הוציא תחת ידו תוכנית גרנדיוזית שטלטלה את השווקים מניו יורק ועד בייג'ינג, להטלת מכסים על סחורות ממדינות רבות בשיעורים חסרי תקדים. ולמעשה הכריז מלחמה על שותפות סחר ותיקות.
אם לנסות להבין למה הוא עשה את זה, הרי שטראמפ משוכנע מעומק ליבו שארה"ב הייתה עד היום ה"פראייר" של העולם; העניקה והעניקה ולא קיבלה דבר בתמורה. הוא מעוניין לצמצם את גירעון הסחר של ארה"ב ומאמין שתוכנית המכסים תגן על התוצרת המקומית, תעודד תעסוקה ותקטין את התלות באחרים בעיתות חירום, אם זה מחסור בתרופות, בשבבים וכדומה. הוא גם חושב שהמכסים יסייעו להקטנת החוב הענק של ארה"ב לעולם.
חלק מעמדותיו וטיעוניו של טראמפ נשענים על נתוני אמת. אבל, גם אם התוכנית מוצדקת בחלקה, היא ממש לא חכמה. ארה"ב הייתה ועודנה הנהנית העיקרית מהגלובליזציה ומהסחר החופשי, שמבוסס על עקרון היתרון היחסי של כל מדינה. טראמפ מתעלם מהתועלות שארה"ב מפיקה מהסיוע שלה לעולם, ובמקביל מנסה למנף את כוחה כדי להשיג - בדרך כוחנית על גבול הברוטלית - יותר ממה שהמדינה מקבלת כיום. וכמו איש עסקים ממולח, הוא מנהל מו"מ מעמדה של כוח, מתחיל גבוה ומסיים נמוך יותר, סביב הנקודה שאליה כיוון מראש. ובכלל, נראה שטראמפ נהנה מתשומת הלב שהוא מעורר ומתחושת ה"כל יכול" שמסובב את העולם סביב האצבע הקטנה שלו.
זו תוכנית קשה לביצוע. יש הרבה דרכים לעקוף אותה, מעבר לזה שהיא לא חלה ולא יכולה לחול על שירותים, אלא רק על מוצרים וחומרי גלם. והמדינות הפגועות לא ישבו בחיבוק ידיים - סין כבר נוקטת צעדי נגד משלה ובקנדה מסתמנת החרמה של מוצרים אמריקאים. כשלון התוכנית או ביטולה עלולים להוביל לחוסר אמון במדיניות הממשל והקפאת הפעילות הכלכלית, כי איזו חברה מסוגלת לקבל כרגע החלטות מהותיות על השקעות וכדומה. מנגד, הצלחה שלה משמעותה LOSE-LOSE לכל הצדדים, כשראשונת המפסידות תהיה ארה"ב עצמה.
החשש העיקרי הוא לכלכלת העולם ולמשק האמריקאי בפרט, כאשר ארה"ב, שכבר סובלת מהאטה כלכלית, תגלוש למיתון שיתבטא בעלייה חדה בשיעור האבטלה, הקטנת הצריכה ופגיעה ברווחיות הפירמות. בנקי ההשקעות הגדולים כבר העלו באופן חד את ההסתברות למיתון לכיוון ה-50%.
לכך מצטרף החשש מהתגברות האינפלציה, שכבר כיום נחשבת "דביקה", בעקבות מכסי המגן, וגם בעקבות גירוש מהגרים שיוביל לעלייה בשכר ובמחירים.
צירוף של מיתון ואינפלציה פירושו סטגפלציה, שהיא אימת וול סטריט. גם הורדת ריבית על ידי הבנק המרכזי, הפד, בניסיון להיחלץ מסיטואציה כזו, עלולה לא להספיק לשוקי המניות והאג"ח.
מה המטרה ובאילו סיכונים היא כרוכה?
באשר למדיניות הממשל האמריקאי כפי שטראמפ מייצג אותה, לתוכנית המכסים יש מטרה יותר מכלכלית, בקידום החזון של America First. בלב המטרה ניצבת סין, שגם מבחינת המפלגה הדמוקרטית היריבה נתפסת כאויבת העיקרית של ארה"ב, שמסכנת אותה מבחינה טכנולוגית, צבאית וכלכלית. סין גם מאיימת על טייוואן, שכנתה, שמהווה מרכז עולמי לייצור שבבים, שבלעדיהם יקשה על ארה"ב להמשיך ולהתקדם ברמה הטכנולוגית.
וכמובן שתוכנית המכסים אינה הסכנה היחידה האורבת לשוקי המניות, ובעיקר לזה האמריקאי שעדיין מתומחר גבוה. מעבר למוקדי מתיחות גיאופוליטית בעולם, הסכנה הגדולה ביותר היא הצלחה של טראמפ בתוכניתו באופן שיגרום נזק ארוך טווח קודם כל לכלכלה העולמית, אבל גם לדמוקרטיה בארה"ב, תוך השראה למשטרים בעולם שיבקשו לחקות אותו. ואם לא יצליח במימוש תוכניותיו, אין לדעת כיצד יגיב ומה תהיה המשמעות עבור האנושות כולה.
מבחינת השווקים הפיננסיים, אפשר לקבל רמז לגבי הכיוון, כשכל העליות שנרשמו לקראת ובעקבות נצחונו של טראמפ בבחירות נמחקו כלא היו ומעבר לכך.
במבט קדימה, במקרה הטוב נקבל תנודתיות גדולה בשווקים והמשקיעים יצטרכו להצטייד בעצבי ברזל. במקרה הפחות טוב - נראה האטה בכלכלה האמריקאית והעולמית ופגיעה ברווחיות של החברות העסקיות. ומכאן השלכה על מחירי מניותיהן, גם אם הריבית תורד. בתרחיש העוד פחות טוב - האטה כלכלית חמורה שתבוא יחד עם אינפלציה גבוהה יחסית, מה שיקשה על הפחתת ריבית, ומכאן - פגיעה גדולה יותר במחירי המניות.
לאן הולכת תוכנית המכסים וכיצד נושפע?
ההתפתחות מנקודת הזמן הזו תלויה בשני הצדדים למלחמת הסחר. מבחינת סין, היא מפגינה נחישות ולא ממצמצת. גם טראמפ אינו ממצמץ וההקלות שנתן עד עכשיו היו רק בבחינת מהלכים טקטיים. סביר שלא יחזור בו לחלוטין מן התוכנית, מפחד שייתפס כ"לוזר".
זה עשוי בכל זאת לקרות במקרה התרסקות של שוקי המניות או גם של שוקי האג"ח ושל עושר חבריו המיליארדרים. אז ניתן יהיה לכנות זאת "משמעת שוק". סביר יותר להניח שהמתווה הסופי יהיה פשרה על שיעורי המכס בין ארה"ב למדינות האחרות, שגם לה פוטנציאל נזק לא קטן לכלכלה העולמית, בעוד שהיא תאפשר לטראמפ להתפאר בניצחונו.
מה הם סימני האזהרה שנדרש לעקוב אחריהם?
על המשקיעים לשים לב לאינדיקטורים כגון המשך העלייה במחיר הזהב, המשך העלייה בציפיות האינפלציוניות בארה"ב, המשך העלייה בתשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב, ירידה במדדים כלכליים כמו סנטימנט הצרכנים, ירידה במדדי הרכש ועלייה באבטלה.
כיצד על המשקיעים להגיב למצב?
האם יהיה נכון לדוגמה לנצל את הירידות ולקנות מניות, בבחינת לנסות לתפוס "סכין נופלת"? הכול תלוי ביכולת הכלכלית, המנטלית ואופק ההשקעה של המשקיע. כל משקיע צריך לשאול את עצמו האם המרכיב המנייתי הנוכחי שלו תואם את המדיניות ארוכת הטווח שלו. ואם הוא מחליט להגדילו, הוא צריך לעשות זאת בהדרגה.
הכלל הבסיסי של פיזור תקף עוד יותר בימים אלה; בראייה של כמה שנים קדימה - שוקי המניות יתקשו להציג בעשור הקרוב תשואות שמתקרבות לעשור הקודם. שוקי איגרות החוב הממשלתיות בישראל וגם בארה"ב צפוים לספק בעשור הקרוב תשואה נאה של קרוב ל-4.5% לשנה (ברוטו). הזהב צריך להיות חלק (לא גדול) מתיק ההשקעות כהגנה מפני האי ודאות הנוכחית והעתידית.
*** אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק