אסדת קידוח לוויתן / צילום: אלבטרוס
דוח משותף של איגוד הגז העולמי ופורום הגז הים-תיכוני מציג את ישראל כיעד השקעה אטרקטיבי, עם סביבה רגולטורית מעודדת תחרות - וזאת למרות "הסביבה הגאו-פוליטית". הדוח מציג תמונה ורודה למדי, ומדחיק בעיות פוטנציאליות. זאת כנראה במטרה למשוך משקיעים, אך ניתן ללמוד ממנו מה התעשיה רואה כמדיניות גז מוצלחת. הדוח גם קורא להקמת שוק גז משותף בין מדינות הים התיכון, ייתכן שעל רקע השיח על הגבלת יצוא הגז מישראל.
● קרן המטבע: תחזית שלילית לכלכלה העולמית, וגם לישראל
● באופן חריג: עיריית ראשון לציון תשתתף במימון הארכת הקו של הרכבת הקלה
הדוח גם מדגיש את החשיבות של תעשיית הגז הטבעי לשיתוף-פעולה גאו-פוליטי. פורום הגז הים-תיכוני מאגד את ישראל, פלסטין (כמדינה), קפריסין, יוון, מצרים, ירדן ואיטליה, ולדבריו הוא "מאפשר למדינות החברות לתעדף שיתוף-פעולה באנרגיה, ולעבוד יחד בדרכי שלום, תוך שימוש בפורום כפלטפורמה לדיאלוג". עוד הם אומרים ש"בעזרת מיקוד באינטרסים המשותפים וגישה של שיתוף-פעולה בפיתוח אנרגיה, הפורום מקווה לחזק את היציבות האזורית".
הם משבחים את הסביבה הרגולטורית בישראל, ואומרים שהיא "שקופה ותחרותית". הם מציינים שהמדיניות הישראלית היא "לספק תמריצים לחיפושים נוספים של גז טבעי, כדי לזהות משאבים חדשים". משרד האנרגיה בישראל זוכה גם הוא לקרדיט על סביבה רגלטורית "יציבה וצפויה, שהופכת אותה ליעד אטרקטיבי למשקיעים".
ישראל נחשבת אפיק השקעה מוצלח למגזר הפרטי
כאמור, הדוח ככלל נועד לייצר תמונה ורודה, ובכל זאת הסביבה הרגולטורית המפותחת-יחסית בישראל בולטת לעומת זאת של מצרים, עליה נאמר שהיא "הולכת לקראת" רפורמות בשוק הגז כדי ליצור סביבה ידידותית לעסקים. חוקים שעברו מאפשרים לה "לעשות צעדים משמעותיים לקראת השגת סביבה רגולטורית נאותה בענף הגז". כלומר, לפחות ביחס לשכנתה הגדולה ממערב, ישראל נחשבת אפיק השקעה מוצלח למגזר הפרטי. גם לגבי קפריסין, עם סביבה רגולטורית נוקשה יותר, הדוח מקמץ יותר במילים. בנוסף, הם מדגישים את השאיפה להקמת שוק גז אזורי משותף ככל הניתן, שייתכן שיוכל גם לייצא לשאר העולם.
כותבי הדוח מרוצים במיוחד ממכרזי החיפוש שישראל יצאה ויוצאת אליהם, לרבות זה החדש עם חברת סוקאר האזרית, והמאמצים להרחבת הפקת הגז ממאגר לוויתן בידי השותפות המחזיקות בו (שברון, ניו מד ורציו). הם גם משבחים את "התשתית המשמעותית שכבר הוצבה לשימוש פנימי ולצורכי יצוא" ואת פרויקט צינור ניצנה, שצפוי להוביל גז דרך היבשה מרמת חובב דרך ניצנה למצרים. אך הדוח לא מציין את העיכובים הרבים בהקמתו מאז אישורו ב-2023.
למרות התוכן החיובי על ישראל, בהשקת הדוח בלונדון נעשתה בנוכחות שגרירי מצרים, ירדן וקפריסין - אך ללא נוכחות רשמית מטעם מדינת ישראל.