עמנואל מקרון, נשיא צרפת, בתערוכת הסלון האווירי בפריז האחרונה ב־2023 / צילום: Reuters
המשלחת הישראלית לסלון האווירי בפריז, התערוכה הביטחונית היוקרתית ביותר בעולם שתתקיים ביוני, תהיה מצומצמת; כך מספר לגלובס יאיר קולס, ראש סיבט - האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, בראיון לקראת הובלת משלחת גדולה במיוחד לתערוכת DEFEA 2025 באתונה ב־6 במאי.
● גרמניה משנה את התפיסה הצבאית, ושתי ישראליות ירוויחו במיוחד
● האינטרסים, התדמית והכסף הגדול: למה כל כך חשוב לצרפת להשאיר את ישראל מחוץ לתערוכות הנשק?
האתגר הישראלי המרכזי בתערוכות בצרפת הוא המשקעים עם הנשיא עמנואל מקרון, שהוביל במהלך מלחמת חרבות ברזל מדיניות של שימוש בתערוכות הביטחוניות במדינתו לצורך השגת יעדים פוליטיים ואזוריים במזרח התיכון.
זה החל בתערוכת יורוסאטורי ביוני אשתקד, שבה החליט מקרון להרחיק את החברות הישראליות בגין תחילת התמרון הצבאי ברפיח. החברות הישראליות ערערו לבית המשפט בצרפת שהפך את ההחלטה, אבל הפסיקה הגיעה מאוחר מדי - והן לא יכולות היו להופיע. כעבור כחמישה חודשים, בפריז החליטו להרחיק בכל זאת את החברות הישראליות מהתערוכה הימית, יורונאבאל, אך במקרה זה הפסיקה הגיעה בזמן - והחברות הופיעו.
"המצב הנוכחי מול צרפת הוא שנרשמנו לסלון האווירי בפריז", מספר קולס. "כרגע נהיה במתכונת מצומצמת מהעבר כי זה לקח הרבה זמן, והיו חששות משני הצדדים. בסוף זה כספי ציבור והלכנו על מתכונת מצומצמת, אבל היה חשוב לנו ולתעשיות הביטחוניות להיות שם. זו התערוכה הכי גדולה בעולם, ואנחנו לא מוותרים עליה".
"בוחרים תערוכות בפינצטה"
תערוכת הביטחון המובילה ביוון, DEFEA (Defence Exhibition Athens), תתקיים במשך שלושה ימים. בתערוכה הזו, שאליה יגיעו נציגי תעשיות ביטחוניות מקומיות ובינלאומיות, ממשלות, צבא ומומחי ביטחון, יציגו 25 חברות ישראליות לצד מקבילות ממדינות כדוגמת ערב הסעודית, ירדן, קטאר, ארה"ב, קוריאה הדרומית, צרפת, וגרמניה. לעומת זאת, היעדר החברות הטורקיות שמרבות להציג בעולם, מבהיר עד כמה העוינות של ארדואן לא רק כלפי ישראל כי אם גם כלפי יוון, משתקפת בתערוכות הביטחוניות.
"יש המון תערוכות בעולם, ואנחנו בוחרים אותן בפינצטה", מציין קולס. "אנחנו מחפשים קשר לאותו משרד הגנה ויש קשר נהדר עם משרד ההגנה היווני, צבא מול צבא, משרד מול משרד וסיבט מול המקבילים. לשני הצדדים יש קשר של אמון רב־שנים".
הקשר הביטחוני העמוק בין ירושלים לבין אתונה משתקף, בין השאר, במו"מ שמתנהל בחודשים האחרונים למכירת מערכות הגנה אווירית ישראליות ליוון, בעסקה שמוערכת בכ־2 מיליארד דולר.
במסגרת החברות הישראליות שיגיעו לאתונה נמנות שלוש הגדולות, אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, שלהן מערכת יחסים קרובה עם כוחות הביטחון היווניים. חברות ישראליות בולטות נוספות שיופיעו כוללות את חברת המל"טים אירונאוטיקס; חברת החימושים המשוטטים Uvision; וסמארטשוטר שמפתחת ומייצרת מערכות בקרת ירי מתקדמות.
מה תציג הנציגות הישראלית ביוון
בביתן סיבט יופיעו תשע חברות, בהן מנטה אייר, שתציג מערכות התאוששות מתקדמות לכטב"מים המאפשרות חילוץ יעיל של כלי טיס יקרי ערך במגוון תרחישים מבצעיים; רובוטיקאן, שתדגים את מערכת ה"גושהוק" - המיירט האוטונומי החדשני לנטרול איומים אוויריים, ואת ה"רוסטר" - כטב"ם היברידי המתמחה בניווט במרחבים מוגבלים ואיסוף מודיעין; וכן RT LTA Systems שתציג את האווירוסטטים הטקטיים מסדרת "סקייסטאר", המסוגלים לשאת מגוון חיישנים לגבהים של עד 500 מטר, ואת מערכות "סקייגארד" המתקדמות המגיעות לגבהים של עד 20 אלף רגל.
קולס מסביר כי בתערוכות הם מחפשים מקומות שמאפשרים גם מפגשים לא רק עם המקומיים. "כשמגיעים לתערוכה שכזו יש הזדמנות לשוחח עם משתמשי קצה. הרעיון הוא לנצל את הקמת הביתן הישראלי לצורך מפגשים עם גורמים בעולם, לשבת עם משרדי הגנה, להבין מה מעניין ולהכווין אל התעשייה שלנו".
האם בעידן המודרני עדיין יש אפקט לתערוכות? לא מספיקות פגישות וידאו?
"יש הבדל בין פגישת וידאו לבין פגישה מסודרת שלעתים היא בלתי פורמלית. אמנם לקוחות מזדמנים זה פחות נפוץ, אבל יכולה לקרות למשל סיטואציה שבא גורם וייטנאמי שרוצה פגישה. לא תכננת, אבל הוא מתעניין בפוד - אז מכוונים אותו. התערוכות הללו אינן אקראיות. זה הליך מדוקדק של קביעת מפגשים, חלק עם תעשיות אחרות, חלק זה חיבורים וחלק זה שמירת קשר שוטף. במקום לטוס, אז שומרים על קשר דרך התערוכות, וזה עושה פלאים".