במשך זמן רב היו המדינות הנורדיות ידועות יותר במאמצי השלום ובחיים הנעימים האופייניים להן, מאשר במיליטריזם. כעת, הן משנות את הדימוי הזה. הנורדים מובילים מודל הגנה על אירופה. הם מובילים מאמצים להפוך על פיהן עשרות שנים של צמצום המכסות הצבאיות כדי להתמודד הן עם התוקפנות הרוסית והן עם אי-ודאות באשר לערבויות ביטחוניות מהבית הלבן של טראמפ.
● WSJ | המנוע של כלכלת רוסיה עלול להפגע במיוחד מהמדיניות של טראמפ
● WSJ | אפילו מענק ממשלתי בסך 14 אלף דולר לא מצליח לגרום לרווקים של דרום-קוריאה להתחתן
ארבע המדינות הנורדיות העיקריות הן בין התורמות המובילות באירופה של סיוע צבאי לאוקראינה ביחס לגודל האוכלוסייה, והן נקטו צעדים כדי ליישם ארכיטקטורת אבטחה אזורית חדשה, התלויה פחות בארה"ב.
כל מדינה נורדית לבדה תתקשה להתמודד צבאית עם רוסיה בכוחות עצמה. אך יחד, יש לנורדים כלכלה שגודלה קרוב לזה של כלכלת מקסיקו, וזהה לזו של רוסיה. בעקבות הצטרפותן של שבדיה ופינלנד לארגון האמנה הצפון-אטלנטית, הן איגדו חלק מכוחותיהן.
שבדיה מתהדרת בתעשייה ביטחונית מתקדמת המייצרת צוללות, טנקי קרב ומטוסי קרב על-קוליים. לנורבגיה יש יכולות מעקב ולחימה ימיים באזור הארקטי. לפינלנד יש את אחד מצבאות הקבע הגדולים ביותר וכוחות הארטילריה הגדולים ביותר לנפש באירופה. ולכוחות המיוחדים של דנמרק יש עשרות שנות ניסיון בלחימה בכמה מהחלקים המסוכנים ביותר של אפגניסטן ועיראק לאחר שהשתתפו במלחמות אמריקאיות. (למדינה הנורדית החמישית, איסלנד, אין צבא קבע או תעשייה ביטחונית).
"יש לך קבוצה אזורית עם פוטנציאל כלכלי ומשאבים לפתח בסיס משולב לחלוטין של תעשייה ביטחונית כמו שיש לגרמניה, אבל עם סוג אחר לגמרי של תפיסת איום ורצון פוליטי", אמר אריק סיארמלה, עמית בכיר בתוכנית רוסיה ואירו-אסיה בצוות החשיבה Carnegie Endowment for International Peace ואנליסט בכיר לשעבר במודיעין האמריקאי.
למדינות הנורדיות יש קשרים תרבותיים והיסטוריים משותפים. בימי הביניים, הסתערו ויקינגים סקנדינביים על שטחים ברחבי אירופה והתיישבו בהם, ואף הגיעו לצפון אמריקה. במשך מאות שנים לאחר מכן, המדינות הנורדיות נלחמו ביניהן מלחמות עקובות מדם, כאשר המעצמות האזוריות דנמרק ושבדיה נלחמו על טריטוריות וערפו את ראשי האצילים זו של זו בכיכרות העיר. מאוחר יותר, במחווה פייסנית, אפשרה שבדיה את הענקת פרס הנובל לשלום בנורבגיה, גם לאחר ששתי המדינות פירקו את האיחוד ביניהן ב-1905.
כעת, ההשקפה הנורדית המשותפת על רוסיה כאיום עתידי משמעותי, חיברה בין המדינות הללו זו לזו בחוזקה רבה יותר מאשר בכל נקודה בהיסטוריה המודרנית. על פי הערכת המודיעין הדני מן העת האחרונה, רוסיה יכולה להתחיל במלחמה גדולה נגד מדינות נאט"ו אחת או יותר באירופה בתוך שלוש עד חמש שנים, דעה המתאימה יותר להשקפתן של המדינות הבלטיות מאשר לבירות מערביות אחרות.
הקמת פיקוד אווירי נורדי משותף
"למדינות הנורדיות יש מדיניות ביטחון מאוחדת לראשונה מאז איחוד קאלמאר במאה ה-15", אמר ינס סטולטנברג, מזכ"ל נאט"ו לשעבר, שכיום משמש כשר האוצר של נורבגיה. "הן מכירות בחשיבותה של העמקת שיתוף הפעולה הצבאי ביניהן באופן שלא ראינו כמותו במשך כמה מאות שנים".
המדינות הנורדיות שילבו את חילות האוויר שלהן, והקימו פיקוד אווירי נורדי משותף בשנת 2023. בשנה שעברה הן הגדירו חזון להגנה משותפת עד 2030 במסגרת שיתוף הפעולה הצפוני להגנה The Nordic Defense Cooperation.
אין ספק שהנורדים מפצים כעת על עשרות שנים של פירוק מנשק לאחר תום המלחמה הקרה. הצורך להתחמש מחדש רק גדל על רקע האמון הדועך של אירופה בארה"ב כבעלת ברית אמינה תחת הנשיא טראמפ.
אין מקום שההבנה הזו אינה מורגשת בו בצורה חריפה יותר מאשר בקופנהגן, שנמצאת בחזית העימות של אירופה עם טראמפ לאחר שאיים לספח את גרינלנד, טריטוריה דנית. ההגנה של דנמרק על האי הארקטי, שגודלו פי שלושה מטקסס, מסתמכת במידה רבה על שבעה כלי שיט מיושנים שהם נטולי נשק וחיישנים עד כדי כך, שהם בקושי נחשבים כספינות מלחמה, ועל כתריסר חיילי עילית שכלי הרכב שלהם הם מזחלות הנגררות על ידי כלבים.
ההחלטה של דנמרק בפברואר להגדיל את ההוצאות הצבאיות ב-70% במהלך השנתיים הבאות - לרבות בגרינלנד - הייתה "ביטוי לפאניקה", לדברי פיטר ויגו יאקובסן, פרופסור חבר במכללת ההגנה הדנית המלכותית.
"דנמרק נמצאת במרוץ נגד הזמן כי איבדנו אמון באמריקנים. הסיבה לכך שהשלכנו את עצמנו לשיתוף פעולה נורדי ברצון כה גדול, היא שאנחנו לא מסוגלים להגן על עצמנו. ואם נאט"ו לא יכולה לעשות את זה, המדינות הנורדיות הן החלופה", אמר יאקובסן.
שינוי בזהות
הקריאה של הנורדים להתחמשות עשויה אולי להתנגש עם התדמית הגלובלית שלהם, אך למעשה היא החלה כבר מזמן.
פינלנד מחזיקה באחד הכוחות המזוינים הגדולים באירופה לנפש. ביכולתה לגייס 280 אלף חיילים תוך שבועות, וכמעט אחד מכל שישה פינים, או כ-900 אלף מהם, הם חיילי מילואים. מקלטים תת-קרקעיים ברחבי הארץ יכולים לאכלס את שאר האוכלוסייה, פחות או יותר. פינלנד שוקלת כעת לפרוש מאמנת אוטווה, האוסרת על שימוש במוקשים יבשתיים נגד אדם.
שבדיה היא מנוע של חדשנות צבאית. מטוסי קרב מסוג JAS 39 Gripen , שנועדו לפעול על מסלולים קצרים ולהתמודד עם מטוסים רוסיים, השתתפו במשימת מעקב של נאט"ו לראשונה בחודש מרץ השנה. Stridsvagn 122 הוא אחד מטנקי הקרב השבדיים המתקדמים בעולם, וה-CV90 שלה הוא אחד מכלי לוחמת החי"ר הטובים ביותר.
בפינלנד ובשבדיה יש גיוס חובה. בשבדיה, השירות הצבאי הוא ניטרלי מבחינה מגדרית וסלקטיבי מאוד, מה שהופך אותו לעיסוק הנחשב מובחר. בעוד שמדינות אחרות באירופה מתקשות להרחיב את שורות צבאותיהן, הכוחות המזוינים של שבדיה דוחים אלפי צעירים מדי שנה.
נורבגיה, שזה מכבר נמתחה עליה ביקורת על כך שאינה מוציאה כספים במידה מספקת אף שהיא מחזיקה בקרן העושר הריבונית הגדולה בעולם, בסך 1.5 טריליון דולר, תוך שהיא מרוויחה ממחירי האנרגיה שעלו בעקבות מלחמת אוקראינה, הודיעה לאחרונה על הכפלת תמיכתה בקייב, ליותר מ-8 מיליארד דולר ב-2025.
סיוע לאוקראינה
"זוהי הכרה בכך שעלינו לעשות יותר כדי לתמוך באוקראינה, אך גם בכך שדרושה לנו חלוקת נטל גדולה יותר בין מדינות נאט"ו", אמר סטולטנברג.
דנמרק הפכה לאחד הקולות החזקים ביותר הקוראים להתחמשות מחודשת באירופה. ראש ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן, אמרה במרץ כי היא לא תשלול את שיכון הנשק הגרעיני על אדמת דנמרק, שינוי היסטורי בעמדת המדינה. לאחר שתרמה את כל הארטילריה שלה לאוקראינה, הגתה קופנהגן תוכנית למימון חוזים בין ממשלת אוקראינה לבין החברות הביטחוניות במדינה, לייצור כלי נשק המותאמים לצרכיה המשתנים בשדה הקרב - גישה שזכתה לכינוי "המודל הדני".
תמיכה בתעשייה הביטחונית של אוקראינה היא דרך בת קיימה להוסיף הרתעה נגד רוסיה בשעה שארה"ב חוסמת את החברות של אוקראינה בנאט"ו, אמרה אנה ויסלנדר, מנהלת צוות החשיבה של המועצה האטלנטית עבור צפון אירופה, שבסיסו בשטוקהולם. "חיבור התעשיות הביטחוניות שלנו זו לזו הוא איתות חזק מאוד", היא אמרה.
המסלולים הנורדיים עשויים להתפצל בעתיד. כך לדוגמה, בעוד שדנמרק ושבדיה מוכנות לתרום חיילים לכוח שמירת השלום לאחר הפסקת אש באוקראינה, פינלנד, שחולקת גבול באורך של 1,300 ק"מ עם רוסיה, תעדיף ככל הנראה להשאיר חיילים בבית.
לעת עתה, גוש נורדי מאוחד יכול לשמש מודל עבור אשכולות אחרים של מדינות, כמו אלה שסביב הים השחור, אמר מטי פסו, עמית מחקר בכיר במכון הפיני לעניינים בינלאומיים. המודל יכול לשמש גם כפוליסת ביטוח לעתיד, אם הברית הטרנס-אטלנטית תתפורר תחת טראמפ, הוא אמר.
"זו תוכנית מגירה פוטנציאלית, אם נאט"ו לא תעבוד", אמר פסו.
