גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהל ההשקעות הבכיר שמסביר: למה מניות הבנקים והביטוח ממשיכות לעלות כשכל העולם רועד

ליאור יוחפז, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים, מסביר בראיון ראשון איך מנהלים נכסים בהיקף מעל 370 מיליארד שקל בימים של טלטלה בשווקים ● למה הוא חושב ש"המשקיעים בארץ הרבה יותר בוגרים" מבעבר ● מדוע לדעתו מניות הבנקים והביטוח בישראל ממשיכות לעלות כשכל העולם רועד ● והאם ענף הנדל"ן המקומי עומד בפני משבר

ליאור יוחפז, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים / צילום: יעל צור
ליאור יוחפז, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים / צילום: יעל צור

בתקופה שבה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מטלטל כמעט מדי יום את הכלכלה הגלובלית, עם הכרזות על מכסים והתבטאויות חריפות שמזיזות את השווקים מעלה ומטה, ניצבים מנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים בישראל בפני אתגר משמעותי.

גוגל מנפצת את התחזיות ומכריזה על בייבאק נרחב. המניה קופצת
עם חובות של 150 מיליון שקל: אלי רייפמן נעלם בתאילנד והמשקיעים אובדי עצות
הקבלנים שהפכו מיליארדרים בעזרת העלייה במחירי הדירות: מיעקב אטרקצ'י ועד האחים עמרם

אחד מאלה הוא ליאור יוחפז (44), מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים. יוכפז אחראי על ניהול נכסים בהיקף של מעל 370 מיליארד שקל. בקרנות הפנסיה החדשות בלבד, מנהלת מנורה מבטחים קרוב ל־270 מיליארד שקל, הרבה מעל הגופים האחרים.

בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מסביר יוחפז כיצד מתמודדים עם ימים של אי־ודאות בשווקים, מדוע המשבר של ימי טראמפ שונה מקודמיו, ואיך לבנות תיק השקעות שיעמוד בפני כל סערה.

370 מיליארד שקל תחת ניהולך זה סכום שקשה לדמיין. בתקופה בה אנחנו נמצאים, כשהשווקים זזים מכל ציוץ של טראמפ למעלה ולמטה, איך ישנים בלילה?
"אם אתה מגיע למצב שאתה לא ישן בלילה, אז משהו לא טוב בבניית התיק שלך. תיק פנסיה הוא ל־30 שנה בבסיסו. אני יודע להגיד לך בוודאות שב־30 שנה שיחלפו מהיום יהיה עוד נשיא שאוהב לעשות בלגן, תהיה עוד מלחמה, ואולי אפילו עוד מגפה. אם הגעת למצב שאתה בתוך זעזוע ואתה לא ישן, והתיק לא מתפקד טוב, אתה בבעיה.

"בתיק השקעות אישי או בקרנות נאמנות, שהם מוצרים קצרי טווח, אפשר לא לישון בלילה. אבל בתיק שבנית ל־30 שנה, היית צריך להניח מראש שיגיע אחד כמו טראמפ, שתגיע קורונה, שתגיע מלחמה - ולבנות את התיק כך שיוכל לעמוד בכל אלה. לכן אני ישן טוב.

"חשוב להבין שהתיק הזה נבנה תוך פיזור על המון סוגי מכשירים, המון גיאוגרפיות ומקומות - והוא מחזיק את הטלטלות האלה. חמש השנים האחרונות היו המבחן הכי טוב. עברנו את משבר הקורונה, שהוא משבר היסטורי כאוטי שלא חלמנו עליו. עברנו כאוס פוליטי בישראל, שאגב מתרחש בכל העולם. עברנו מלחמה וגם משבר אינפלציה. ולאורך זמן הוכח שמי שנשאר עם הניתוח הכלכלי ונצמד לנתונים המספריים, ולא נבהל - בסוף יצא עם הרווח".

"ההיגיון שבתוך חוסר ההיגיון"

המשבר הנוכחי בשווקים שונה מקודמיו, לדברי יוחפז, שמסביר כי "אם ניקח את משבר הקורונה, זה היה משהו לא צפוי, ולא ידענו לאן זה ילך. טראמפ הוא בן אדם, ואמנם אני לא יודע לפעמים מה יותר צפוי - הקורונה או טראמפ... אבל ברצינות, אני חושב שבמקרה שלו קודם כל צריך לנסות להבין את ההיגיון שבתוך חוסר ההיגיון".

הוא מייחס את המהלכים של טראמפ לתפיסתו שמשהו לא תקין ביחסי הסחר בין ארה"ב לעולם, ובמיוחד לסין: "ההיגיון של טראמפ בבסיסו אומר שארה"ב היא הכלכלה שמביאה את הטכנולוגיה לעולם, מפתחת את כל הדברים הקשים ביותר - בינה מלאכותית, שבבים, תרופות. ויש לה 'חצר אחורית' עם מפעלים בסין שמייצרים עבורה.

"לפי ההיגיון שלו, מי שפיתח צריך להרוויח יותר מזה שמייצר, כך שנוצר פה עיוות בדמות גירעון סחר כזה שבו הצד השני מרוויח יותר. טראמפ מנסה לתקן את זה, וכמו טראמפ - קודם הוא הופך את השולחן ואחר כך אומר 'בואו נדבר'".

בינתיים, ההערכות בדבר מיתון שמתקרב בעקבות המדיניות בה נוקט הנשיא האמריקאי, הולכות ומתגברות. אם עד לפני חודשיים המילה הזו כמעט ולא נכנסה ללקסיקון, היום היא תרחיש הבסיס של לא מעט גופים פיננסיים גדולים.

האתגר הגדול בעיני יוחפז הוא לא מלחמת הסחר עצמה, אלא הסיכון ששילוב של מיתון ואינפלציה יוציא את הבנק המרכזי האמריקאי מהמשחק, ולא יאפשר לו להוריד את הריבית.

אם באמת ניגרר למיתון, איך זה ישפיע על השווקים?

"שוק ההון יודע לחיות עם מיתון. כשיש מיתון, יש מנגנון אחד בשווקים שאמור לעבוד - הבנק המרכזי בא ומוריד ריבית, מה שמעיר את הכלכלה. אבל כשיש מיתון ואינפלציה גבוהה, הבנק המרכזי מנוטרל, ואז אין הורדות ריבית. זו האימה של השווקים".

אתה זוכר משבר, לפחות בכמה שנים האחרונות, שבו ראינו כזו בריחה מנכסים אמריקאיים? הדולר בשפל, אג"ח של ממשלת ארה"ב נסחרות בתשואות גבוהות.
"המטבע הוא חלק מהמשחק של טראמפ. מאז הבחירה שלו הדולר נחלש בעולם ב־10%־15%. זה חלק מהאסטרטגיה - הוא רוצה להוריד את החוב של ארה"ב ולשפר את גירעון הסחר. אני חושב שהוא מאוד שמח על היחלשות המטבע, והוא כמובן היה שמח אם גם הבנק המרכזי (פד) היה מוריד את הריבית ומקל עוד יותר על נטל החוב".

השקל מתנהל אחרת מול הדולר

בעוד שבשבועות האחרונים ראינו את הדולר נופל לשפל של שלוש שנים מול מטבעות מרכזיים כמו האירו, התנודות שלו מול השקל נראו אחרת. כשהבורסה בניו יורק ירדה בחדות, הדולר דווקא התחזק מול השקל.

למה מול השקל אנחנו לא מרגישים את הפיחות הכה גדול של הדולר?
"יש לנו פה אתגרים פנימיים - המלחמה, ושוב פעם התחיל איזשהו בלגן פוליטי. יש גם מרכיב מרכזי בנוגע לשקל־דולר שקשור בנו, המוסדיים".

יוחפז מסביר כי עלויות הגידור של המוסדיים משפיעות על שער החליפין: "בנק ישראל מראה בקורלציה שלו כמעט 95% בין מדד הנאסד"ק לבין הדולר-שקל. כל גופי הפנסיה, ואנחנו לא שונים, מקצים חלק גדול מההשקעות לחו"ל - נניח סביב 60% נכסים. לעומת זאת החשיפה נטו למט"ח שלנו היא 20%. את ה-40% הנותרים אנחנו הולכים ומגדרים כל הזמן בשוק. ככל שהנאסד"ק עולה או יורד, החשיפה לנכסים עולה או יורדת, ואנחנו מגדרים את המטבע לצד השני ומתקנים את החשיפה.

"בירידות חדות, היות שחלק מהחשיפה בנגזרים, יש לנו מרג'ין קול (margin call) - אנחנו צריכים להתקזז עם הבנק על ההפסדים כנגד החוזים במזומן בדולרים. זה מייצר ריצה לקנות דולרים, מה שמסביר את התנודות בשער".

אתם מרגישים איזשהו שינוי בהתנהגות הלקוחות לאורך המשבר הנוכחי?
"כן, בעיקר בגרות. לרוב ניתן לנצל את האירועים הללו - כשכולם בפאניקה ומוכרים, אנחנו עומדים, קונים ונותנים נזילות. הפעם זה פחות קורה. מצד אחד אני מאוד שמח על התנהלות הציבור, מצד שני קצת חבל לי, כי בדרך כלל אנחנו מנצלים את התקופות האלה לקניות. אבל יש בגרות, לא רואים מכירות בפאניקה".

כשמסתכלים היום על התיק של מי שמשקיע במסלול הכללי במנורה, מה החשיפה לישראל?
"חו"ל כמו שאמרתי מהווה סדר גודל של 50%־60% מכלל התיק. בתיק המניות, היחס יכול להגיע ל־70%־30% לטובת חו"ל. הדבר שמנחה אותנו בעיקר בהחלטה על היקף ההשקעה בישראל, הוא היקף הנזילות. אנחנו צומחים בקצבים של 10%־15% בשנה, וכבר היום כמעט אי אפשר לזוז בישראל בהיקפים גדולים".

מדוע זה קורה?
"הבורסה מותאמת יותר לעסקאות של קנייה ומכירה של 2־3 מיליון שקל. אנחנו מנהלים בישראל 50 מיליארד שקל, וכדי להזיז פוזיציה מנייר לנייר זה מיליארדים, ואין באמת קונים ומוכרים בהיקפים כאלה. זה שוק לא מספיק נזיל, ובשביל תזוזה משמעותית אני צריך לתפור עסקה. לכן אנחנו נדבקים ל־10־15 חברות גדולות, וכל פוזיציה שאנחנו פותחים היא בידיעה שאנחנו שם להרבה זמן".

"הבורסה בישראל לא הייתה יקרה"

נראה שהשוק הישראלי מתחילת השנה מפגין עמידות ביחס לשווקים בעולם. איך אתה מסביר את זה?
"המשבר הזה תפס את ארה"ב בנקודה לא זולה בכלל. המכפילים היו גבוהים ולכן 10%־15% מהירידות שם הן פשוט התאמת מכפילים, התאמת מחירים שהיו לא הגיוניים.

"ישראל לא הייתה יקרה - היא מגיעה משנה וחצי־שנתיים סופר קשות, עם כאוס פוליטי ואחר כך מלחמה, למרות העליות שראינו בשנה שעברה. ההתחלה של משבר טראמפ תפסה את ישראל במקום נוח מבחינת תמחור".

אנחנו רואים את מניות הבנקים עושות תשואות מאוד חזקות, ומושכות את כל השוק למעלה.
"הבנקים זה סיפור מדהים. חלק מהעליות זה היה על פרמיית הסיכון של ישראל, שכן בנקים הם החשיפה הכי ישירה לכלכלה המקומית. בעולם מפחדים מפרמיית הסיכון של ישראל, ולכן הבנקים היו ה'מדוכאים' הראשונים. עבורנו כישראלים, סיכון לחדלות פירעון של ישראל פחות מפחיד אותנו, ראינו פה הזדמנות".

וגם הריבית הגבוהה שכולנו משלמים עוזרת להם מאוד.
"נכון, אבל גם אם ננטרל את זה, ונחזיר את הריבית לרמה נורמלית, לא לאפס, הם עדיין ברמות תשואה־להון משמעותית יותר גבוהות ממה שהיה בעבר. גם חברות הביטוח עברו שינוי משמעותי ברמה הניהולית והחשבונאית, ורואים את זה בתוצאות".

במניות הנדל"ן המצב נראה בחודשים האחרונים פחות טוב, בעיקר במגורים.
"זה בעיקר עניין של ריביות. כשהן מאוד עלו, הענף חטף. בנדל"ן מניב לצורך העניין זה הכי קריטי - הריבית משפיעה ישירות על היוון הנכסים. תוסיף לזה את עולם המשרדים שסובל קצת עם היקפי בנייה גבוהים, ותקבל את התמונה העכשווית.

"במקרה של בנייה למגורים, הריבית משפיעה לא דרך שערוכים אלא דרך הקונים - זה מפחיד כשמחירי הדירות גבוהים והמשכנתאות יקרות. אנחנו רואים את היזמים מנסים להתמודד עם זה דרך מבצעי המימון 80\20 או 90\10 שמשקפים את המצוקה אצלם. אבל כדאי לזכור שבבסיס חסרות דירות בישראל, ואיך שלא הופכים את זה, בסוף זה היצע וביקוש.

"בשורה התחתונה, הפלונטר של הענף מגיע כשהריבית מאוד גבוהה - בטח אם נכנסים לתקופה כלכלית קשה יותר. בסוף, בנק ישראל שולט בריבית ומבין את ההשפעה שלה. אם החברות יפסיקו לבנות כי אי אפשר למכור, המשק ייכנס להאטה, ובנק ישראל יוריד ריבית. כך המחזור הכלכלי עובד, ולכן אני לא מוטרד מהענף - זו יותר התאמת מחירים מאשר משבר אמיתי".

עוד כתבות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"