גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנער שהגיע הכי רחוק מההייטק ועשה אקזיט של 230 מיליון דולר

קוואק, החברה שייסד אלון לב, התברגה למקום השני בדירוג הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס ל־2024 ונמכרה לג'ייפרוג ב־230 מיליון דולר ● בראיון עימו ועם שאר המייסדים מספר לב מה מיוחד ביציאה לאקזיט קצת לאחר 7 באוקטובר, למה חשוב היה למכור לחברה ישראלית, ואיך הגיע הנער שהיה הכי רחוק מעולם ההייטק למקום בו הוא נמצא היום ● וגם: מה יש לו להגיד על הביקורת שעיתוי המכירה היה מוקדם מדי?

אלון לב. מנכ''ל ומייסד Qwak / צילום: פרטי
אלון לב. מנכ''ל ומייסד Qwak / צילום: פרטי

קוואק (Qwak) הייתה חברת סטארט־אפ מבטיחה שצדה את עיניהן של חברות גדולות, וכמו רבות לפניה, גם היא קיבלה הצעות רכישה מפעם לפעם שהסתיימו בלא כלום. החברה הישראלית שפיתחה טכנולוגיה שאפשרה לבנקים, חברות ביטוח או טכנולוגיה לפתח ולנהל מודלי בינה מלאכותית ולמידת מכונה משל עצמן, שיתפה פעולה עם חברת הפיתוח הישראלית, ג'ייפרוג (JFrog). בשלב מסוים בשנת 2023 החלו היחסים בין השתיים להתחמם לקראת רכישה. אבל אז הגיע טבח ה־7.10 ופרצה מלחמת "חרבות ברזל", והסיפור היה נראה אבוד.

האורקל מתל אביב והלהיט של משקיעי ההון סיכון: הכירו את 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס

"את האינטגרציה בין המערכות של החברות התחלנו בספטמבר 2023 וחודש לאחר מכן כולנו יודעים מה קרה", מספר אלון לב, ששימש אז מנכ"ל קוואק. "כמה ימים לאחר מכן, כשאנחנו מנסים להתאושש מההלם, ניגשתי לאנשים בג'ייפרוג ואמרתי להם: 'תקשיבו, אני אבין אם תרצו לדחות את הסגירה של העסקה'. הם ענו לי: 'אנחנו לא עוצרים. אנחנו רוצים להמשיך ולבנות יחד'".

המשא ומתן נמשך - אפילו כשהמציאות סביב שידרה אי־יציבות. "ביוני שעבר, ביום שלפני החתימה, נחתו עלינו טילים", מוסיף אחד היזמים, סמנכ"ל המכירות ליאור פנסו, בחיוך יבש. "זו באמת עסקה שנחתמה תחת אש". יובל פרנבך, איש הטכנולוגיות בחברה, מסכם בפשטות: "בסוף מצאנו שותפים שהרגישו לנו טבעיים. ישראלים כמונו, עם סט ערכים דומה. ומשם, הכול זרם".

בהדרגה, נוצר קשר אישי וחם בין לב לבין מנכ"ל ג'ייפרוג, שלומי בן-חיים - "חלקנו סיפורי חיים והשיח שלנו גם נסוב סביב איך מתמודדים כמנהלי חברות בתקופה שכזו", נזכר לב. "מה זה אומר להיות מנכ"ל של חברה ישראלית בתקופה כזו? כי מצד אחד אתה רוצה לאפשר לעובדים את כל החופש שיש. מצד שני אתה לא 'נלחם' רק בחברות ישראליות - אלא מול כל העולם, ולהם אין את ה־7 באוקטובר, ואין להם מילואים. זה המקום שבו אתה מרגיש הזדהות שאתה לא יכול להרגיש אותה עם חברה ממדינה אחרת; סט הערכים שאנחנו חולקים הוא דומה: אנחנו ישראלים, אנחנו בני אדם, אכפת לנו מהעובדים שלנו ברחבי העולם - לא רק הישראלים - ואנחנו רוצים לנצח, בשביל עצמנו, לא רק כחברות פרטיות אלא כתעשייה. כי כולנו חייבים לנצח בתקופה כזו, וזה המקום הצנוע והקטן שלנו. ברור שלמכור את קוואק לחברה אמריקאית היה יכול להיות סיפור גדול - זה לא היה עצוב, אבל זה היה כנראה פחות משמח מלמכור לחברה ישראלית".

"העובדים לא ידעו"

בשנה שעברה, הייתה קוואק סטארט־אפ צעיר, שדורג במקום השני בפרויקט הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס. שנה חלפה: היזמים אלון לב, יובל פרנבך, ליאור פנסו ורן רומנו הם סמנכ"לים בחברת התוכנה ג'ייפרוג, שמסייעת לחברות אחרות לפתח תוכנה. בחודש יוני שעבר היא נרכשה בפתאומיות על ידה בעסקה של 230 מיליון דולר, קצת יותר משלוש שנים מאז הוקמה ולאחר שגייסה 27 מיליון דולר בלבד, כך לפי אתר Finder. כיום, היא משתלבת כחלק אינטגרלי ממוצרי החברה הוותיקה.

כשהעסקה הושלמה, היא הפתיעה את רוב מי שלא היה מעורב ישירות במו"מ. "העובדים לא ידעו", מספר לב, "התהליך היה ממודר". הוא מוסיף כי הוא עצמו היה מופתע מכמה העובדים היו מופתעים, עם זאת, לדבריו, "ברגע שזה קרה - התחושות היו מאוד חיוביות. לראייה, אף אחד כמעט לא עזב. העובדים גם הרגישו 'שזה שלהם'".

פנסו, שנמצא אז בניו יורק, נזכר ביום שבו חזר לארץ לרגל החתימה. הוא מספר כי "הדבר הראשון שדיברנו עליו היה איך הרכישה תשפיע על העובדים. אנשים רוצים לדעת מה ייצא להם מזה, ובצדק. במקרה הזה - זה שינה חיים". לב מוסיף כי "זאת לא רק העסקה - זאת ההשפעה. לראות אנשים שצמחו איתך, שהקריירה שלהם השתנתה בזכות החברה - זה שווה הרבה".

"שהמבקרים ינסו להצליח"

בשנה החולפת התברר כי דור שלם של חברות שהתמחו בניהול מודלי למידת מכונה - בהן אפוריה, סופרווייז, וקליר אם.אל - נשטפו במערבולת ה־AI - ואיבדו את סיבת קיומן. אפוריה וסופרווייז נמכרו בעשרות מיליוני דולרים בודדים כל אחת לחברות קטנות; קוואק היא היחידה שהצליחה לצאת לאקזיט גדול שהחזיר תשואה נאה למשקיעים ובראשם קרן סטייג'וואן (StageOne).

למרות זאת, יש מי שביקר את יזמי קוואק על ש"מכרו מוקדם", כשלוש שנים מאז ההקמה, כאשר מהפכת ה־AI נמצאת רק בראשיתה: "מי שמבקר - שינסה להצליח יותר", אומר לב. "אני אומר את זה בשקט ובביטחון. לנו זה היה מהלך נכון". לדבריו, היו שלושה מרכיבים עיקריים שהפכו את ההצעה למשתלמת: "ההצעה הייתה טובה. האנשים - טובים. והייתה התאמה תרבותית מאוד חזקה. אלה דברים שקשה לייצר גם בכסף".

חברת QWAK / צילום: QWAK

"לא איבדנו פוקוס"

הטכנולוגיה שפיתחה קוואק מתמקדת במה שבמשך שנים נחשב "צוואר הבקבוק" של תחום ה־AI - לא הפיתוח עצמו, אלא ההטמעה של הטכנולוגיה החכמה. הרבה ארגונים מדברים על בינה מלאכותית - אבל בפועל, רק מעטים מצליחים להפוך אותה למשהו שעובד ביום־יום."ההבדל בין קוד מסורתי למודל בינה מלאכותית הוא מהותי", מסביר פנסו. "במקום לקבוע חוקים, אתה מאמן את המערכת להבין הקשרים. אז כשמשהו במציאות משתנה - היא מגיבה. זה נשמע ברור, אבל המשמעות היא שהמערכת חייבת להיות דינאמית, מחוברת לעולם, מתעדכנת כל הזמן".

לב נותן דוגמה פרקטית: "תחשבו על בנק שרוצה לחזות אם לקוח צפוי לעזוב, או כמה כדאי להציע לו כהלוואה. בלי פלטפורמה מתאימה, זה פרויקט שיכול להיתקע על כל דבר - אבטחה, אינטגרציה, תחזוקה. אנחנו ניסינו לפשט את זה".

לדבריו של לב, הפוקוס של קוואק היה מתחילת הדרך על ארגונים כבדים יחסית. "הבנו שדווקא שם, איפה שיש הרבה רגישויות ואילוצים, קיים צורך אמיתי. כשבאנו לבנות את המערכת, רצינו משהו שיתאים לקצב של מדעני נתונים, אבל יעמוד בסטנדרטים של אנשי IT (הצוותים שאחראים על האבטחה, היציבות והתפעול היומיומי של המערכות - מ"ו וא"ג)".

הקמתם את החברה בתקופת השיא של 2021 ועברתם את משבר 2022. איך זה השפיע עליכם?
לב: "בהתחלה כולם צחקו עלינו - ובצדק. היה מגוחך כמה קל היה לגייס כסף; אני זוכר שאמרתי לשותפים שאעבוד תשעה חודשים בלי משכורת אם לא נצליח לגייס - אבל בפועל לא עבר אפילו יום אחד בלי".

ארבעת המייסדים הגיעו עם רקע מעשי בלמידת מכונה, ובעיקר - עם היכרות מעמיקה עם הקשיים שביישום אמיתי של AI בארגונים. "ראינו שוב ושוב את אותו תסריט", מספר רן רומנו. "מצגות יפות, כוונות טובות, אבל בפועל המודלים לא נכנסים לשימוש. אין תשתית". אבל אם 2021 הייתה שנת ההייפ, הרי ש־2022 הייתה שנה של התפכחות "זה הכריח את כולם להתבונן מחדש על מה הם בונים", אומר לב. "ואני חושב שזה עשה טוב לתעשייה. החברות ששרדו - הן אלה שבאמת היו צריכות להתקיים".

"הקפדנו לפתוח משרות רק לפי הכנסות", מוסיף רומנו. "זה היה עיקרון אצלנו מהיום הראשון - לא להיסחף. ראינו סטארט־אפים שגייסו בלי גבולות ואיבדו פוקוס". גם פנסו מתאר גישה זהירה. "ניטרנו את התקציב בצורה קפדנית מאוד. זה דרש משמעת, אבל בסוף - זו כנראה אחת ההחלטות שהכריעו את הדרך שלנו להצלחה".

"חשבתי שיהיה לי מוסך"

החיים לא תמיד חייכו ל־לב, מנכ"ל קוואק, שעבר מסלול מעט שונה משל של יזם הייטק טיפוסי: הוא לא בוגר 8200, לא סיים מגמת פיזיקה בתיכון ולא סיים תואר במדעי המחשב. למעשה, הוא נשר מכל המסגרות החינוכיות האפשריות. "הפסקתי להגיע ללימודים, ובכלל, להשתתף בלימודים באופן אקטיבי באזור כיתה ז', אולי אפילו קצת לפני כן. באמת לא הייתי בשום מקום", מספר לב. "עד גיל 16 כבר קניתי אופנוע. היה לי מוסך קטן מתחת לבית ושם ביליתי, למעשה, רוב היום".

עתיד בהייטק, מן הסתם, לא ראה לעצמו: "חשבתי שיהיה לי מוסך", הוא מגלה. "עבודה בהייטק זה לא משהו שאפילו היה איפשהו במחשבות". אבל השירות הצבאי הפך עבורו לנקודת מפנה. "קצינת המיון שאלה אותי האם אני רוצה להיות מדריך חדר כושר או טכנאי מחשבים בממר"ם, תוך שהיא מזהירה אותי לגבי שמונה שעות לימודים ביום באופציה השנייה. התקשרתי להתייעץ עם אחי הגדול והוא ענה: 'ברור שחדר כושר כי במחשבים אתה לא תצליח' - הוא אמר את זה כאח קרוב שרוצה לעזור לי ושיהיה לי טוב. הייתי ילד בעייתי שלא מסוגל להיות במסגרות, זה לא היה בשבילי. אם הייתי אומר לאלון של אז, שהיה נכנס ב־9:30 לבית הספר וכבר ב־9:50 קופץ החוצה מהגדר - שהוא ייכנס לכיתה וישב בקורס של 12 שעות ביום מול המחשב, גם אני לא הייתי מאמין. אבל בחרתי מחשבים, עשיתי דווקא לאחי. הגעתי לממר"ם וביקשתי לעבור את הקורס כחריג - שכחו לבדוק ולא גילו שאין לי בגרות מלאה ושנות לימוד, אבל עברתי את המבדקים - לא ביקשו לדעת כמה אני מבין בתכנות, אלא לבחון את החשיבה הלוגית שלי; אנגלית הכרתי ממשחקי מחשב ששיחקתי ובגלל שהייתי מזמין חלקים לקטנוע מחו"ל. בסוף עברתי את הקורס הכי מורחב של ממר"ם ועוד נשארתי בקבע".

לא לערבב משפחה וכסף

אחרי הצבא התקבל לעבוד בחברת הפינטק, פיוניר. "כשהגעתי לפיוניר אמרתי למי שראיין אותי - שבצבא עשיתי 'תואר ראשון', פה אני בא לעשות 'תואר שני ודוקטורט', ואחרי כן אני מקים משהו שלי", מספר לב. לכן, גם ההחלטה להקים את קוואק נבעה, לדבריו, מתחושת שליחות והגשמה עצמית ולא מחישוב קר. עם זאת, לב לא היה בטוח בהצלחה כלל, להפך - הוא דווקא סבר שהחברה תנחל כישלון. אבל הוא מוסיף "הרבה יותר מבאס בעיניי לא לנסות".

הוא מספר על "משפחה מפרגנת" שהקיפה אותו לאחר העסקה. "אחרי שסיפרתי לדודה שלי היא בכתה קצת, אבל אז שאלה: 'מתי אתה בא לעזור לי לתקן את התנור בבית?', אחי ואחותי כעסו עליי שלא נתתי להם להשקיע בחברה - אבל הם מבינים היטב שלא הסכמתי לקחת מהם ולו שקל אחד. משפחה וכסף אלה דברים שעדיף שלא יתערבבו, ודאי כשמדובר בהשקעה בסטארט־אפ, עסק שהוא כל כך מסוכן שמי שמשקיע בך יודע שרוב הסיכויים שהכסף שלו לא יחזור.

ומה הלאה? על החיים שאחרי האקזיט, לב מדבר בפשטות: "זה נוח יותר, כן. יש פחות דאגות. אבל בפועל, אנחנו לא חיים אחרת. זה נראה לי הדבר הבריא". פנסו מוסיף ש"זה גם עוזר שאתה יודע שיש לך לאן ללכת בבוקר. בחרנו להמשיך בג'ייפרוג, להטמיע את קוואק כחלק מהמוצר הכולל. זה מרחיק אותך מכל הרעש - ומחזיר אותך לעבודה עצמה".

עוד כתבות

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"